Un disciple qui excommunie pour son honneur, son excommunication est valable. Car il a été enseigné : Excommunié par le maître, il est excommunié pour le disciple ; excommunié par le disciple, il n’est pas excommunié pour le maître. Pour le maître il n’est pas excommunié, mais pour tout le monde il est excommunié.
תלמיד שנידה לכבודו נדויו נידוי דתניא מנודה לרב מנודה לתלמיד מנודה לתלמיד אינו מנודה לרב לרב הוא דאינו מנודה הא לכולי עלמא מנודה
Pour quoi [l’a-t-il excommunié] ? Si c’est pour les choses du Ciel — « Il n’y a ni sagesse, ni intelligence, ni conseil face au Seigneur » (Pr 21, 30)[et le maître aussi devrait le respecter]. N’est-ce donc pas pour son propre honneur ?
למאי אי במילי דשמיא (משלי כא, ל) אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד ה' אלא לאו לכבוד עצמו
Un certain disciple des sages avait une mauvaise réputation. Rav Yehouda dit : Que faire ? L’excommunier ? Les rabbins ont besoin de lui. Ne pas l’excommunier ? Le Nom du Ciel est profané.
ההוא צורבא מרבנן דהוו סנו שומעניה א"ר יהודה היכי ליעביד לשמתיה צריכי ליה רבנן לא לשמתיה קא מיתחיל שמא דשמיא
Il dit à Rabba bar bar ’Hana : As-tu entendu quelque chose à ce sujet ? Il lui répondit : Voici ce qu’a dit Rabbi Yo’hanan : Que signifie ce qui est écrit : « Car les lèvres du cohen gardent la connaissance, et c’est de sa bouche qu’on recherche la Torah, car il est l’envoyé du Seigneur des armées » (Ml 2, 7) ? Si le maître ressemble à un envoyé du Seigneur, qu’on recherche la Torah de sa bouche ; sinon, qu’on ne recherche pas la Torah de sa bouche.
א"ל לרבב"ח מידי שמיע לך בהא א"ל הכי א"ר יוחנן מאי דכתיב (מלאכי ב, ז) כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא אם דומה הרב למלאך ה' יבקשו תורה מפיו ואם לאו אל יבקשו תורה מפיו
Rav Yehouda l’excommunia. À la fin, Rav Yehouda tomba malade. Les rabbins vinrent prendre de ses nouvelles, et [cet homme] vint aussi avec eux. Lorsque Rav Yehouda le vit, il rit.
שמתיה רב יהודה לסוף איחלש רב יהודה אתו רבנן לשיולי ביה ואתא איהו נמי בהדייהו כד חזייה רב יהודה חייך
Il lui dit : Il ne lui a pas suffi d’excommunier cet homme, il faut encore qu’il se moque de moi ! Il lui répondit : Ce n’est pas de toi que je ris, mais [je me réjouis] de ce que, en allant dans ce monde-là, mon esprit est serein, car même envers un homme comme toi je n’ai pas usé de complaisance.
אמר ליה לא מסתייך דשמתיה לההוא גברא אלא אחוכי נמי חייך בי א"ל לאו בדידך מחייכנא אלא דכי אזלינא לההוא עלמא בדיחא דעתאי דאפילו לגברא כוותך לא חניפי ליה
Rav Yehouda mourut. [Cet homme] vint à la maison d’étude et leur dit : Déliez-moi. Les rabbins lui dirent : Il n’y a pas ici d’homme aussi important que Rav Yehouda pour te délier ; va plutôt chez Rabbi Yehouda le Nassi, pour qu’il te délie. Il alla devant lui. [Celui-ci] dit à Rabbi Ami : Sors examiner son cas ; s’il convient de le délier, délie-le.
נח נפשיה דרב יהודה אתא לבי מדרשא אמר להו שרו לי אמרו ליה רבנן גברא דחשיב כרב יהודה ליכא הכא דלישרי לך אלא זיל לגביה דר' יהודה נשיאה דלישרי לך אזל לקמיה א"ל לר' אמי פוק עיין בדיניה אי מיבעי למישרא ליה שרי ליה
Rabbi Ami examina son cas et pensa le délier. Rabbi Chmouel bar Na’hmani se leva et dit : Si pour la servante de la maison de Rabbi, les Sages n’ont pas traité son excommunication à la légère pendant trois ans, à plus forte raison pour Yehouda notre collègue !
עיין ר' אמי בדיניה סבר למישרא ליה עמד ר' שמואל בר נחמני על רגליו ואמר ומה שפחה של בית רבי לא נהגו חכמים קלות ראש בנידויה שלש שנים יהודה חבירינו על אחת כמה וכמה
Rabbi Zeïra dit : Qu’est-ce qui fait que ce vieillard est venu aujourd’hui à la maison d’étude, alors que cela fait plusieurs années qu’il n’y venait pas ? On en déduit qu’il ne convient pas de le délier. On ne le délia pas. Il sortit en pleurant et s’en alla.
א"ר זירא מאי דקמן דאתא האידנא האי סבא בבי מדרשא דהא כמה שני לא אתא ש"מ לא מיבעי למישרא ליה לא שרא ליה נפק כי קא בכי ואזיל
Une guêpe vint, le piqua au membre, et il mourut. On le fit entrer dans la grotte des pieux, et elle ne l’accepta pas ; on le fit entrer dans la grotte des juges, et elle l’accepta.
Pour quelle raison ? Parce qu’il avait agi selon Rabbi Ilaï, car il a été enseigné : Rabbi Ilaï dit : Si un homme voit que son penchant le domine, qu’il aille dans un lieu où l’on ne le connaît pas, qu’il s’habille de noir et s’enveloppe de noir, et qu’il fasse ce que son cœur désire, mais qu’il ne profane pas publiquement le Nom du Ciel.
מ"ט דעבד כר' אילעאי דתניא ר' אילעאי אומר אם רואה אדם שיצרו מתגבר עליו ילך למקום שאין מכירין אותו וילבש שחורים ויתעטף שחורים ויעשה מה שלבו חפץ ואל יחלל שם שמים בפרהסיא
La servante de la maison de Rabbi, qu’est-ce ? La servante de la maison de Rabbi vit un homme qui frappait son fils adulte. Elle dit : Que cet homme soit excommunié, car il transgresse : « Devant l’aveugle, tu ne mettras pas d’obstacle » (Lv 19, 14). Car il a été enseigné : « Devant l’aveugle, tu ne mettras pas d’obstacle » — le verset parle de celui qui frappe son fils adulte.
שפחה של בית רבי מאי היא דאמתא דבי רבי חזיתיה לההוא גברא דהוה מחי לבנו גדול אמרה ליהוי ההוא גברא בשמתא דקעבר משום (ויקרא יט, יד) ולפני עור לא תתן מכשול דתניא ולפני עור לא תתן מכשול במכה לבנו גדול הכתוב מדבר
Rech Lakich gardait un verger. Un homme vint et mangea des figues. Il lui cria dessus, mais l’autre n’y prêta pas attention. Il dit : Que cet homme soit excommunié ! L’autre lui répondit : Au contraire, que cet homme-là soit excommunié ! Si je t’ai dû de l’argent, t’ai-je dû une excommunication ?
ריש לקיש הוה מנטר פרדיסא אתא ההוא גברא וקאכיל תאיני רמא ביה קלא ולא אשגח ביה אמר ליהוי ההוא גברא בשמתא א"ל אדרבה ליהוי ההוא גברא בשמתא אם ממון נתחייבתי לך נידוי מי נתחייבתי לך
Et quel est son remède ? — Va chez lui pour qu’il te délie. — Je ne le connais pas. On lui dit : Va chez le Nassi pour qu’il te délie, car il a été enseigné : Si on l’a excommunié et qu’il ne sait pas qui l’a excommunié, qu’il aille chez le Nassi, et celui-ci le déliera de son excommunication.
ומאי תקנתיה זיל לגביה דלישרי לך לא ידענא ליה אמרו ליה זיל לגבי נשיאה דלישרי לך דתניא נידוהו ואינו יודע מי נידהו ילך אצל נשיא ויתיר לו נדויו
Rav Houna a dit : À Oucha, on a institué qu’un président du tribunal qui a fauté, on ne l’excommunie pas, mais on lui dit : « Jouis de ta gloire et reste chez toi » (2 R 14, 10). S’il faute de nouveau, on l’excommunie, à cause de la profanation du Nom.
אמר רב הונא באושא התקינו אב בית דין שסרח אין מנדין אותו אלא אומר לו (מלכים ב יד, י) הכבד ושב בביתך חזר וסרח מנדין אותו מפני חילול השם
Et cela diverge de [l’avis de]Rech Lakich, car Rech Lakich a dit : Un érudit qui a fauté, on ne l’excommunie pas en public, ainsi qu’il est dit : « Tu trébucheras de jour, et le prophète aussi trébuchera avec toi de nuit » (Os 4, 5) : couvre-le comme la nuit.
ופליגא דריש לקיש דאמר ריש לקיש תלמיד חכם שסרח אין מנדין אותו בפרהסיא שנאמר (הושע ד, ה) וכשלת היום וכשל גם נביא עמך לילה כסהו כלילה
Mar Zoutra le Pieux, lorsqu’un disciple des sages méritait l’excommunication, s’excommuniait d’abord lui-même, puis l’excommuniait ; et lorsqu’il rentrait à son logis, il se déliait lui-même, puis le déliait.
מר זוטרא חסידא כי מיחייב צורבא מרבנן שמתא ברישא משמית נפשיה והדר משמית לדידיה כי הוה עייל באושפיזיה שרי ליה לנפשיה והדר שרי ליה לדידיה
Rav Guidel a dit au nom de Rav : Un érudit peut excommunier pour lui-même et annuler pour lui-même. Rav Papa a dit : Qu’il me revienne [une récompense], car je n’ai jamais excommunié un disciple des sages. Mais lorsqu’un disciple des sages mérite l’excommunication, comment fait-on ? Comme en terre d’Israël, où l’on se concerte pour [lui infliger] la flagellation, et non pour l’excommunication.
אמר רב גידל אמר רב ת"ח מנדה לעצמו ומיפר לעצמו אמר רב פפא תיתי לי דלא שמיתי צורבא מרבנן מעולם אלא כי קא מיחייב צורבא מרבנן שמתא היכי עביד כי הא דבמערבא מימנו אנגידא דצורבא מרבנן ולא מימנו אשמתא
Que signifie chamta ? Rav a dit : Cham mita, « là est la mort ». Et Chmouel a dit : Chemama yihyé, « il sera désolation » ; et elle agit sur lui comme l’enduit sur un four.
מאי שמתא אמר רב שם מיתה ושמואל אמר שממה יהיה ומהניא ביה כי טיחיא בתנורא
Et cela diverge de [l’avis de]Rech Lakich, car Rech Lakich a dit : De même qu’elle entre dans les deux cent quarante-huit membres, de même, lorsqu’elle sort, elle sort des deux cent quarante-huit membres.
ופליגא דריש לקיש דאמר ריש לקיש כשם שנכנסת במאתים וארבעים ושמונה איברים כך כשהיא יוצאה יוצאה ממאתים וארבעים ושמונה איברים
Lorsqu’elle entre, comme il est écrit : « La ville sera ’hérem » (Jos 6, 17) — ’hérem vaut en guématria deux cent quarante-huit. Lorsqu’elle sort, comme il est écrit : « Dans la colère, souviens-Toi d’avoir pitié [ra’hem] » (Ha 3, 2) — ra’hem vaut en guématria autant.
כשהיא נכנסת דכתיב (יהושע ו, יז) והיתה העיר חרם חרם בגימטריא מאתים וארבעים ושמונה הוו כשהיא יוצאה דכתיב (חבקוק ג, ב) ברוגז רחם תזכור רחם בגימטריא הכי הוו
Rav Yossef a dit : Jette l’excommunication sur la queue d’un chien, et elle fait son œuvre. Car un certain chien mangeait les chaussures des rabbins ; ils ne savaient pas qui c’était et l’excommunièrent. Le feu prit à sa queue et le consuma.
אמר רב יוסף שדי שמתא אגנובתא דכלבא ואיהי דידה עבדה דההוא כלבא דהוה אכיל מסאני דרבנן ולא הוו קא ידעי מנו ושמתו ליה איתלי ביה נורא בגנובתיה ואכלתיה
Un certain homme violent tourmentait un disciple des sages. [Celui-ci] vint devant Rav Yossef. Il lui dit : Va l’excommunier. Il lui répondit : J’ai peur de lui.
Il lui dit : Prends un écrit d’excommunication contre lui. — À plus forte raison j’ai peur de lui ! Il lui dit : Prends-le, mets-le dans une jarre,
אמר ליה שקילי פתיחא עליה כל שכן דמסתפינא מיניה א"ל שקליה אחתיה בכדא
Original : Moed Katan 17a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.