Il a été enseigné : Quand on a replié la plupart des couteaux, [les fruits restants] sont permis au regard du vol et exemptés des dîmes.
תנא הוקפלו רוב המקצועות מותרות משום גזל ופטורות מן המעשרות
Nedarim 62a נדרים
Rabbi et Rabbi Yossé bar Rabbi Yehouda arrivèrent dans un certain endroit au moment où l’on avait replié la plupart des couteaux. Rabbi mangeait, Rabbi Yossé bar Rabbi Yehouda ne mangeait pas. Leur propriétaire vint et leur dit : Pourquoi les Rabbanan ne mangent-ils pas ? On a replié la plupart des couteaux ! Et malgré cela, Rabbi Yossé bar Rabbi Yehouda ne mangea pas ; il pensait : C’est par mauvaise humeur que cet homme parle ainsi.
רבי ורבי יוסי בר רבי יהודה איקלעו לההוא אתרא בזמן שהוקפלו רוב המקצועות רבי הוה קא אכיל רבי יוסי בר ר' יהודה לא אכיל אתא מרהון אמר להו אמאי לא אכלי רבנן הוקפלו רוב המקצועות הוא ואף על פי כן לא אכיל ר' יוסי בר ר' יהודה קסבר משום סניות מילתא הוא דקאמר הדין גברא
Rabbi ’Hama bar Rabbi ’Hanina arriva dans un certain endroit au moment où l’on avait replié la plupart des couteaux. Il mangeait ; il en donna à son serviteur, qui ne mangeait pas. Il lui dit : Mange ! Ainsi m’a dit Rabbi Yichmaël bar Rabbi Yossé au nom de son père : Quand on a replié la plupart des couteaux, [les fruits] sont permis au regard du vol et exemptés de la dîme.
רבי חמא בר רבי חנינא איקלע לההוא אתרא בזמן שהוקפלו רוב המקצועות הוה קאכיל יהיב לשמעיה לא אכיל אמר ליה אכול כך אמר לי רבי ישמעאל בר רבי יוסי משום אביו הוקפלו רוב המקצועות מותרות משום גזל ופטורות מן המעשר
Un homme trouva Rabbi Tarfon en train de manger, au moment où l’on avait replié les couteaux. Il le fourra dans un sac, le souleva et l’emporta pour le jeter dans le fleuve. [Rabbi Tarfon] dit : Malheur à Tarfon, que celui-ci va tuer ! L’homme l’entendit, le laissa et s’enfuit. Rabbi Abbahou dit au nom de Rabbi ’Hanania ben Gamliel : Tous les jours de sa vie, ce juste s’affligea de cette chose ; il disait : Malheur à moi, qui me suis servi de la couronne de la Torah !
ר' טרפון אשכחיה ההוא גברא בזמן שהוקפלו המקצועות דקאכיל אחתיה בשקא ושקליה ואמטייה למשדיה בנהרא אמר לו אוי לו לטרפון שזה הורגו שמע ההוא גברא שבקיה וערק אמר רבי אבהו משום ר' חנניה בן גמליאל כל ימיו של אותו צדיק היה מצטער על דבר זה אמר אוי לי שנשתמשתי בכתרה של תורה
Et Rabba bar bar ’Hana dit au nom de Rabbi Yo’hanan : Quiconque se sert de la couronne de la Torah est déraciné du monde, par raisonnement a fortiori : si Belchatsar, qui s’est servi d’objets sacrés devenus profanes — ainsi qu’il est dit : « Des violents y entreront et la profaneront » (Ez 7, 22) : dès lors qu’ils y ont fait brèche, ils sont devenus profanes — a été déraciné du monde, ainsi qu’il est écrit : « Cette nuit-là, Belchatsar fut tué » (Dn 5, 30), celui qui se sert de la couronne de la Torah, qui vit et subsiste à jamais, combien plus !
ואמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן כל המשתמש בכתרה של תורה נעקר מן העולם קל וחומר ומה בלשצר שנשתמש בכלי קודש שנעשו כלי חול שנאמר (יחזקאל ז, כב) ובאו בה פריצים וחיללוה כיון שפרצום נעשו חול נעקר מן העולם דכתיב (דניאל ה, ל) בה בליליא קטיל בלשצר המשתמש בכתרה של תורה שהוא חי וקיים לעולם על אחת כמה וכמה
Et Rabbi Tarfon, puisqu’il mangeait lorsqu’on avait replié la plupart des couteaux, pourquoi cet homme l’a-t-il malmené ? Parce qu’on lui volait des raisins toute l’année, et quand il trouva Rabbi Tarfon, il pensa que c’était lui qui les volait. S’il en est ainsi, pourquoi [Rabbi Tarfon] s’est-il affligé ? Parce que Rabbi Tarfon était très riche, et il aurait dû l’apaiser avec de l’argent.
ורבי טרפון כיון דכי אכיל דהוקפלו רוב המקצועות הוה אמאי צעריה ההוא גברא משום דההוא הוו גנבי ליה ענבי כולה שתא וכיון דאשכחיה לר' טרפון סבר היינו דגנבן אי הכי אמאי ציער נפשיה משום דרבי טרפון עשיר גדול הוה והוה ליה לפייסו בדמים
Il a été enseigné : « Pour aimer le Seigneur ton Dieu, pour écouter Sa voix et t’attacher à Lui » (Dt 30, 20) : qu’un homme ne dise pas : « Je lirai [l’Écriture] pour qu’on m’appelle sage ; j’étudierai la Michna pour qu’on m’appelle Rabbi ; je répéterai [mon étude] pour devenir un ancien et siéger à l’académie ».
תניא (דברים ל, כ) לאהבה את ה' אלהיך לשמוע בקולו ולדבקה בו שלא יאמר אדם אקרא שיקראוני חכם אשנה שיקראוני רבי אשנן שאהיה זקן ואשב בישיבה
Mais qu’il étudie par amour, et l’honneur finira par venir, ainsi qu’il est dit : « Attache-les à tes doigts, écris-les sur la tablette de ton cœur » (Pr 7, 3) ; et il est dit : « Ses voies sont des voies d’agrément » (Pr 3, 17) ; et il est dit : « Elle est un arbre de vie pour ceux qui la saisissent, et ceux qui la soutiennent sont heureux » (Pr 3, 18).
אלא למד מאהבה וסוף הכבוד לבא שנאמר (משלי ז, ג) קשרם על אצבעותיך כתבם על לוח לבך ואומר (משלי ג, יז) דרכיה דרכי נועם ואומר (משלי ג, יח) עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר
Rabbi Eliézer bar Rabbi Tsadok dit : Fais les choses pour Celui qui les a faites, et parle d’elles pour elles-mêmes ; n’en fais pas une couronne pour t’en grandir, et n’en fais pas une hache pour bêcher avec. Et a fortiori : si Belchatsar, qui ne s’est servi que d’objets sacrés devenus profanes, a été déraciné du monde, celui qui se sert de la couronne de la Torah, combien plus !
רבי אליעזר בר ר' צדוק אומר עשה דברים לשם פעלם ודבר בהם לשמם אל תעשם עטרה להתגדל בהם ואל תעשם קורדום להיות עודר בו וקל וחומר ומה בלשצר שלא נשתמש אלא בכלי קדש שנעשו כלי חול נעקר מן העולם המשתמש בכתרה של תורה על אחת כמה וכמה
Rava dit : Il est permis à un homme de se faire connaître dans un lieu où on ne le connaît pas, car il est écrit : « Et ton serviteur craint le Seigneur depuis sa jeunesse » (1 R 18, 12). Mais la difficulté [concernant] Rabbi Tarfon [demeure], car il était très riche, et il aurait dû l’apaiser avec de l’argent.
אמר רבא שרי ליה לאיניש לאודועי נפשיה באתרא דלא ידעי ליה דכתיב (מלכים א יח, יב) ועבדך ירא את ה' מנעוריו אלא קשיא דר' טרפון דעשיר גדול היה והוה ליה לפייסיה בדמים
Rava opposa : Il est écrit : « Et ton serviteur craint le Seigneur depuis sa jeunesse », et il est écrit : « Qu’un étranger te loue, et non ta bouche » (Pr 27, 2) ! Ici, dans un lieu où on le connaît ; là, dans un lieu où on ne le connaît pas.
רבא רמי כתיב ועבדך ירא את ה' מנעוריו וכתיב (משלי כז, ב) יהללך זר ולא פיך הא באתרא דידעי ליה הא באתרא דלא ידעי ליה
Rava dit : Il est permis à un érudit de dire : « Je suis un érudit, réglez mon affaire en premier », car il est écrit : « Et les fils de David étaient prêtres » (2 S 8, 18) : de même que le cohen prend en premier, de même l’érudit prend en premier. Et pour le cohen, d’où le savons-nous ? Car il est écrit : « Tu le sanctifieras, car c’est lui qui offre le pain de ton Dieu » (Lv 21, 8), et l’école de Rabbi Yichmaël enseigne : « Tu le sanctifieras » : pour toute chose qui relève de la sainteté :
אמר רבא שרי ליה לצורבא מרבנן למימר צורבא מרבנן אנא שרו לי תיגראי ברישא דכתיב (שמואל ב ח, יח) ובני דוד כהנים היו מה כהן נוטל בראש אף תלמיד חכם נוטל בראש וכהן מנא לן דכתיב (ויקרא כא, ח) וקדשתו כי את לחם (ה') אלהיך הוא מקריב ותנא דבי רבי ישמעאל וקדשתו לכל דבר שבקדושה
Original : Nedarim 62a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.