hérite et transmet l’héritage, et celui qui le tue est coupable ; et il est pour son père, pour sa mère et pour tous ses proches comme un époux accompli.
ונוחל ומנחיל וההורגו חייב והרי הוא לאביו ולאמו ולכל קרוביו כחתן שלם
Nidda 44a נדה
Structure du débat :Question 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
GUEMARA: D’où tient-on ces choses ? Car nos maîtres ont enseigné : « Une femme » (Lv 15, 19) : je n’ai là qu’une femme ; une [fillette] âgée d’un jour, pour la nidda, d’où [le sait-on] ? Le texte dit : « Et une femme ».
גמ׳ מנהני מילי דת"ר אשה אין לי אלא אשה בת יום אחד לנדה מנין ת"ל ואשה
Âgée de dix jours pour l’écoulement, d’où tient-on ces choses ? Car nos maîtres ont enseigné : « Une femme » (Lv 15, 25) : je n’ai là qu’une femme ; une [fillette] âgée de dix jours, pour l’écoulement, d’où [le sait-on] ? Le texte dit : « Et une femme ».
בת י' ימים לזיבה מנא ה"מ דת"ר אשה אין לי אלא אשה בת י' ימים לזיבה מנין ת"ל ואשה
« Un garçon âgé d’un jour, etc. » D’où tient-on ces choses ? Car nos maîtres ont enseigné : « Tout homme » (Lv 15, 2) [littéralement : homme, homme]. Pourquoi le texte dit-il « homme, homme » ? Pour inclure [le garçon] âgé d’un jour, qui rend impur comme zav. Telles sont les paroles de Rabbi Yehouda.
תינוק בן יום אחד כו' מנא הני מילי דת"ר (ויקרא טו, ב) איש איש מה ת"ל איש איש לרבות בן יום אחד שמטמא בזיבה דברי רבי יהודה
Rabbi Yichmaël, fils de Rabbi Yo’hanan ben Berouka, dit : Ce n’est pas nécessaire, car il dit : « Et celui qui a un écoulement, son écoulement, pour le mâle et pour la femelle » (Lv 15, 33) : « pour le mâle », quel qu’il soit, grand ou petit ; « pour la femelle », quelle qu’elle soit, grande ou petite. S’il en est ainsi, pourquoi le texte dit-il « homme, homme » ? La Torah a parlé selon le langage des hommes.
רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקא אומר אינו צריך הרי הוא אומר (ויקרא טו, לג) והזב את זובו לזכר ולנקבה לזכר כל שהוא בין גדול בין קטן לנקבה כל שהיא בין גדולה בין קטנה אם כן מה ת"ל איש איש דברה תורה כלשון בני אדם
« Il rend impur par les plaies », car il est écrit : « Un homme, quand il y aura sur la peau de sa chair » (Lv 13, 2) : un homme quel qu’il soit.
ומטמא בנגעים דכתיב (ויקרא יג, ב) אדם כי יהיה בעור בשרו אדם כל שהו
« Il rend impur par l’impureté du mort », car il est écrit : « Et sur les personnes qui étaient là » (Nb 19, 18) : une personne quelle qu’elle soit.
ומטמא בטמא מת דכתיב (במדבר יט, יח) ועל הנפשות אשר היו שם נפש כל דהו
« Il lie au lévirat », car il est écrit : « Quand des frères demeureront ensemble » (Dt 25, 5) : des frères qui ont eu un seul moment d’existence commune dans le monde.
וזוקק ליבום דכתיב (דברים כה, ה) כי ישבו אחים יחדיו אחים שהיה להם ישיבה אחת בעולם
« Et il exempte du lévirat » : le Miséricordieux a dit « et il n’a pas de fils » (Dt 25, 5), or celui-ci en a un.
ופוטר מן היבום (דברים כה, ה) ובן אין לו אמר רחמנא והא אית ליה
« Il fait manger de la terouma », car il est écrit : « Et ceux qui sont nés dans sa maison, eux mangeront de son pain » (Lv 22, 11) ; lis-y : ils feront manger de son pain.
ומאכיל בתרומה דכתיב (ויקרא כב, יא) ויליד ביתו הם יאכלו בלחמו קרי ביה יאכילו בלחמו
« Et il rend inapte à la terouma » : le Miséricordieux a dit « et elle n’a pas de descendance » (Lv 22, 13), or elle en a.
ופוסל מן התרומה (ויקרא כב, יג) וזרע אין לה אמר רחמנא והא אית לה
Pourquoi précisément une descendance ? Même un fœtus aussi, car il est écrit « comme en sa jeunesse », à l’exclusion de la femme enceinte !
מאי איריא זרע אפילו עובר נמי דכתיב כנעוריה פרט למעוברת
Ils sont [tous deux] nécessaires. Car si le Miséricordieux avait écrit « et elle n’a pas de descendance », [on aurait dit que c’est] parce qu’au départ il y avait un seul corps et maintenant deux corps ; mais ici, où au départ il y avait un seul corps et maintenant un seul corps, dis qu’elle peut manger ; le Miséricordieux a [donc] écrit « comme en sa jeunesse ».
צריכי דאי כתב רחמנא וזרע אין לה משום דמעיקרא חד גופא והשתא תרי גופי אבל הכא דמעיקרא חד גופא והשתא חד גופא אימא תיכול כתב רחמנא כנעוריה
Et si le Miséricordieux avait écrit « comme en sa jeunesse », [on aurait dit que c’est] parce qu’au départ son corps était vide et maintenant son corps est plein ; mais ici, où au départ son corps était vide et maintenant son corps est vide, dis qu’elle peut manger ; c’est [donc] nécessaire.
ואי כתב רחמנא כנעוריה משום דמעיקרא גופה סריקא והשתא גופה מליא אבל הכא דמעיקרא גופה סריקא והשתא גופה סריקא אימא תיכול צריכא
Les versets sont expliqués ; mais la Michna, pourquoi précisément [le garçon] âgé d’un jour ? Même un fœtus aussi ! Rav Chéchet a dit : De quoi traitons-nous ici ? D’un cohen qui a deux femmes, l’une divorcée [d’un autre] et l’autre non divorcée, et il a des fils de celle qui n’est pas divorcée, et il a un fils âgé d’un jour de la divorcée,
קראי אתרוץ אלא מתניתין מאי אריא בן יום אחד אפי' עובר נמי אמר רב ששת הב"ע בכהן שיש לו שתי נשים אחת גרושה ואחת שאינה גרושה ויש לו בנים משאינה גרושה ויש לו בן יום אחד מן הגרושה
qui rend inaptes les esclaves de son père à manger de la terouma. Et c’est pour exclure [l’opinion] de Rabbi Yossé, qui dit que le fœtus aussi rend inapte ; il nous apprend [qu’il s’agit] d’un [enfant] âgé d’un jour, mais non d’un fœtus.
דפוסל בעבדי אביו מלאכול בתרומה ולאפוקי מדר' יוסי דאמר עובר נמי פוסל קמ"ל בן יום אחד אין עובר לא
« Il hérite et transmet l’héritage. » Il hérite de qui ? De son père. Et il transmet l’héritage à qui ? À ses frères de son père. [Mais] s’ils veulent, qu’ils héritent de leur père, et s’ils veulent, qu’ils héritent de lui !
נוחל ומנחיל נוחל ממאן מאביו ומנחיל למאן לאחיו מאביו אי בעי מאבוה לירתי ואי בעי מיניה לירתי
Rav Chéchet a dit : Il hérite des biens de la mère pour transmettre l’héritage à ses frères du [côté du] père. Et précisément [un enfant] âgé d’un jour, mais pas un fœtus. Quelle en est la raison ? Parce que celui-ci meurt en premier, et le fils n’hérite pas de sa mère
אמר רב ששת נוחל בנכסי האם להנחיל לאחיו מן האב ודוקא בן יום אחד אבל עובר לא מ"ט דהוא מיית ברישא ואין הבן יורש את אמו
Original : Niddah 44a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.