l’âcreté du fruit encore entière ; ici, il n’y a plus l’âcreté du fruit entière.
לקיוהא דפירא בעיניה הכא ליתא לקיוהא דפירא בעיניה:
Pessa’him 75a פסחים
On ne rôtit pas le Pessa’h, etc. Un fait pour contredire [la règle] ? Il manque quelque chose, et voici ce qu’il enseigne : Mais si c’est un gril perforé, c’est permis. Et Rabbi Tsadok a dit : Il arriva que Rabban Gamliel dit à Tavi, son esclave : Va et rôtis-nous le Pessa’h sur un gril perforé.
אין צולין את הפסח וכו': מעשה לסתור חסורי מיחסרא והכי קתני ואם אסכלא מנוקבת מותר ואמר רבי צדוק מעשה בר"ג שאמר לטבי עבדו צא וצלה לנו את הפסח על האסכלא מנוקבת
Rav ’Hinena bar Idi demanda à Rav Ada bar Ahava : Un four qu’on a chauffé avec des écorces de ’orla, qu’on a balayé, et où l’on a cuit du pain, selon celui qui interdit, qu’en est-il ? Il lui dit : Le pain est permis.
בעא מיניה רב חיננא בר אידי מרב אדא בר אהבה תנור שהסיקו בקליפי ערלה וגרפו ואפה בו את הפת לדברי האוסר מהו א"ל הפת מותרת
Il lui dit : Mais Rav ’Hinena l’Ancien n’a-t-il pas dit au nom de Rabbi Assi, au nom de Rabbi Yo’hanan : Un four qu’on a chauffé, qu’on a balayé, et où l’on a rôti le Pessa’h, ce n’est pas du rôti au feu, car il est dit : « rôti au feu » (Ex 12, 8), « rôti au feu » (Ex 12, 9), deux fois ?
א"ל והאמר רב חיננא סבא אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן תנור שהסיקו וגרפו וצלה בו את הפסח אין זה צלי אש שנאמר (שמות יב, ח) צלי אש (שמות יב, ח) צלי אש שתי פעמי'
La raison est que le Miséricordieux a révélé « rôti au feu », « rôti au feu », deux fois ; mais si le Miséricordieux ne l’avait pas révélé, j’aurais dit que c’est du rôti au feu !
טעמא דגלי רחמנא צלי אש צלי אש שתי פעמים הא לא גלי רחמנא הוי אמינא צלי אש הוא
Il lui dit : Le Miséricordieux l’a révélé là, et nous l’apprenons de là.
א"ל גלי רחמנא התם וילפינן מינה
Et si tu veux, je dirai : là, la raison est que le Miséricordieux a écrit « rôti au feu » deux fois ; mais si le Miséricordieux n’avait pas écrit « rôti au feu » deux fois, j’aurais dit que le Miséricordieux tient au feu, et que même si on l’a balayé, c’est du rôti au feu. Mais ici, c’est au bois interdit que le Miséricordieux tient, et il n’y en a plus.
ואי בעית אימא התם טעמא דכתב רחמנא צלי אש שתי פעמים הא לא כתב רחמנא צלי אש שתי פעמים הוה אמינא אאש קפיד רחמנא ואפילו גרפו נמי צלי אש הוא אבל הכא אעצים דאיסורא קא קפיד רחמנא והא ליתנהו
Nos maîtres ont enseigné : Si on l’a coupé et posé sur des charbons, Rabbi dit : Je dis que c’est du rôti au feu. Rav A’hadvoï bar Ami opposa à Rav ’Hisda : Rabbi a-t-il donc dit que les charbons sont du feu ?
ת"ר חתכו ונתנו על גבי גחלים רבי אומר אומר אני שזה צלי אש רמי ליה רב אחדבוי בר אמי לרב חסדא מי אמר רבי גחלים אש נינהו
On a opposé : « Une brûlure de feu » (Lv 13, 24) : je n’ai que celui qui s’est brûlé au feu ; s’il s’est brûlé avec un charbon, avec de la cendre chaude, avec de la chaux bouillante, avec du gypse bouillant ou avec toute chose provenant du feu, pour inclure l’eau chauffée au feu, d’où [le savons-nous] ? L’Écriture dit : « brûlure », « brûlure » : elle a inclus.
ורמינהו (ויקרא יג, כד) מכות אש אין לי אלא שנכוה באש נכוה בגחלת ברמץ בסיד רותח בגפסיס רותח וכל דבר הבא מן האור לאיתויי חמי האור מניין ת"ל מכוה מכוה ריבה
La raison est que le Miséricordieux a inclus par « brûlure », « brûlure » ; mais si le Miséricordieux n’avait pas inclus par « brûlure », « brûlure », les charbons ne seraient pas du feu !
טעמא דרבי רחמנא מכוה מכוה הא לא רבי רחמנא מכוה מכוה גחלים לאו אש נינהו
Il lui dit : Pour un charbon de bois, le verset n’était pas nécessaire pour l’inclure ; le verset était nécessaire pour un charbon de métal.
א"ל גחלת של עץ לא איצטריך קרא לרבויי כי איצטריך קרא לגחלת של מתכת
Et les charbons de métal ne sont-ils pas du feu ? Pourtant, au sujet de la fille de cohen, dont il est écrit : « elle sera brûlée au feu » (Lv 21, 9), Rav Matna a dit : On lui faisait une mèche de plomb !
וגחלים של מתכת לאו אש הוא והא גבי בת כהן דכתיב (ויקרא כא, ט) באש תשרף ואמר רב מתנה פתילה של אבר היו עושין לה
Là c’est différent, car le verset dit : « au feu elle sera brûlée » : « elle sera brûlée », pour inclure toutes les combustions qui proviennent du feu.
שאני התם דאמר קרא באש תשרף תשרף לרבות כל שריפות הבאות מן האש
Et à plus forte raison le feu lui-même ! Qu’on l’entoure donc de fagots de sarments et qu’on la brûle ! On l’apprend par [l’analogie] « combustion », « combustion » des fils d’Aaron : de même que là, il y eut combustion de l’âme alors que le corps restait intact, de même ici, combustion de l’âme alors que le corps reste intact.
וכ"ש אש עצמה ונקיף לה חבילי זמורות ונקלה אתיא שריפה שריפה מבני אהרן מה להלן שריפת נשמה וגוף קיים אף כאן שריפת נשמה וגוף קיים
Qu’on lui fasse donc [subir] l’eau chauffée au feu ! À cause [de l’enseignement] de Rav Na’hman, car Rav Na’hman a dit : Le verset dit : « Tu aimeras ton prochain comme toi-même » (Lv 19, 18) : choisis-lui une belle mort.
ונעביד לה חמי האור משום דר"נ דאמר ר"נ אמר קרא (ויקרא יט, יח) ואהבת לרעך כמוך ברור לו מיתה יפה
Et puisqu’il y a [l’enseignement de] Rav Na’hman, pourquoi ai-je besoin de l’analogie ? On répond : Sans l’analogie, j’aurais dit que la combustion de l’âme, le corps restant intact, n’est pas une combustion ; et à cause [de l’enseignement] de Rav Na’hman, on ajouterait beaucoup de fagots de sarments pour qu’elle meure rapidement. Il nous fait donc savoir [que non].
וכי מאחר דאיכא רב נחמן גזירה שוה למה לי אמרי אי לאו גזירה שוה ה"א שריפת נשמה וגוף קיים לאו שריפה היא ואי משום דרב נחמן ניפוש לה חבילי זמורות טובא כי היכי דתמות בעגלא קמ"ל
Mais alors « au feu », pourquoi ai-je besoin [de cela] ? Pour exclure le plomb dans son état d’origine [non fondu].
ואלא באש ל"ל לאפוקי אבר מעיקרו
Rabbi Yirmeya dit à Rabbi Zeïra : Et partout où il est écrit « au feu elle sera brûlée », est-ce pour inclure toutes les combustions qui proviennent de la chaleur du feu ? Pourtant, au sujet des taureaux qu’on brûle, dont il est écrit : « et il le brûlera sur du bois, au feu » (Lv 4, 12), il est enseigné : « au feu », et non avec de la chaux bouillante ni avec du gypse bouillant !
אמר ליה רבי ירמיה לרבי זירא וכל היכא דכתיב באש תשרף לרבות כל שריפות הבאות מחמת אש הוא והא גבי פרים הנשרפים דכתיב בהו (ויקרא ד, יב) ושרף אותו על עצים באש ותניא באש ולא בסיד רותח ולא בגפסיס רותח
Il lui dit : Comment [comparer] ? Là, il est écrit « au feu », et ensuite « elle sera brûlée », pour inclure toutes les combustions qui proviennent de la chaleur du feu ; ici, il est écrit « et il le brûlera sur du bois, au feu » : le feu à la fin, pour dire que le feu, oui, autre chose, non.
א"ל הכי השתא התם כתיב באש והדר תשרף לרבות כל שריפות הבאות מחמת האש הכא כתיב ושרף אותו על עצים באש לבסוף אש למימרא דאש אין מידי אחרינא לא
Là aussi, la combustion est écrite à la fin, car il est écrit :
התם נמי כתיבא שריפה לבסוף דכתיב
Original : Pesachim 75a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.