Structure du débat :Baraïta 1Question 1Objection 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
des dattes et s’occupent de la Torah. ’Oulla arriva à Poumbedita. On lui présenta une corbeille de dattes. Il leur dit : combien de celles-ci pour un zouz ? Ils lui dirent : trois pour un zouz. Il dit : une corbeille pleine de miel pour un zouz, et les Babyloniens ne s’occupent pas de la Torah !
תמרים ויעסקו בתורה עולא איקלע לפומבדיתא קריבו ליה טירינא דתמרי אמר להו כמה כי הני בזוזא אמרו ליה תלת בזוזא אמר מלא צנא דדובשא בזוזא ובבלאי לא עסקי באורייתא
La nuit, elles le firent souffrir. Il dit : une corbeille pleine de poison mortel pour un zouz en Babylonie, et les Babyloniens s’occupent de la Torah !
בליליא צערוהו אמר מלא צנא סמא דמותא בזוזא בבבל ובבלאי עסקי באורייתא
Et Rabbi Éléazar dit : que signifie ce qui est écrit : « Des peuples nombreux iront et diront : Venez, montons à la montagne de l’Éternel, à la maison du Dieu de Jacob, etc. » (Is 2, 3) ? Le Dieu de Jacob, et non le Dieu d’Abraham et d’Isaac ?
ואמר ר' אלעזר מאי דכתיב (ישעיהו ב, ג) והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה' אל בית אלהי יעקב וגו' אלהי יעקב ולא אלהי אברהם ויצחק
C’est plutôt : non comme Abraham, au sujet de qui il est écrit « montagne », ainsi qu’il est dit : « comme on dit aujourd’hui : sur la montagne de l’Éternel, Il apparaîtra » (Gn 22, 14) ; ni comme Isaac, au sujet de qui il est écrit « champ », ainsi qu’il est dit : « Isaac sortit pour méditer dans le champ » (Gn 24, 63) ; mais comme Jacob, qui l’a appelé « maison », ainsi qu’il est dit : « Il appela ce lieu du nom de Béthel » (Gn 28, 19).
אלא לא כאברהם שכתוב בו הר שנאמר (בראשית כב, יד) אשר יאמר היום בהר ה' יראה ולא כיצחק שכתוב בו שדה שנאמר (בראשית כד, סג) ויצא יצחק לשוח בשדה אלא כיעקב שקראו בית שנאמר (בראשית כח, יט) ויקרא את שם המקום ההוא בית אל
Rabbi Yo’hanan dit : le rassemblement des exilés est aussi grand que le jour où furent créés le ciel et la terre, ainsi qu’il est dit : « Les enfants de Juda et les enfants d’Israël se rassembleront ensemble, ils se donneront un seul chef et monteront hors du pays, car grand est le jour de Yizreël » (Os 2, 2), et il est écrit : « Il y eut un soir, il y eut un matin : un jour » (Gn 1, 5).
א"ר יוחנן גדול קבוץ גליות כיום שנבראו בו שמים וארץ שנאמר (הושע ב, ב) ונקבצו בני יהודה ובני ישראל יחדו ושמו להם ראש אחד ועלו מן הארץ כי גדול יום יזרעאל וכתיב (בראשית א, ה) ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד:
« L’orphelin pour qui ses tuteurs ont égorgé, etc. » Déduis-en qu’il y a clarification rétroactive ! Rabbi Zeïra dit : « un agneau par maison » (Ex 12, 3), de toute façon.
יתום ששחטו עליו אפוטרופסין וכו': שמעת מינה יש ברירה א"ר זירא (שמות יב, ג) שה לבית מ"מ
Nos maîtres ont enseigné : « un agneau par maison » : cela enseigne qu’un homme apporte et égorge pour son fils et sa fille mineurs, et pour son esclave et sa servante cananéens, avec ou sans leur accord ; mais il n’égorge pas pour son fils et sa fille majeurs, ni pour son esclave et sa servante hébreux, ni pour sa femme, sinon avec leur accord.
ת"ר שה לבית מלמד שאדם מביא ושוחט על ידי בנו ובתו הקטנים ועל ידי עבדו ושפחתו הכנענים בין מדעתן בין שלא מדעתן אבל אינו שוחט על ידי בנו ובתו הגדולים ועל ידי עבדו ושפחתו העברים ועל יד אשתו אלא מדעתן
On a enseigné une autre [baraïta] : un homme n’égorgera pas pour son fils et sa fille majeurs, ni pour son esclave et sa servante hébreux, ni pour sa femme, sinon avec leur accord ; mais il égorge pour son fils et sa fille mineurs, et pour son esclave et sa servante cananéens, avec ou sans leur accord. Et tous ceux qui ont égorgé [pour eux-mêmes] et pour qui leur maître a égorgé s’acquittent avec celui de leur maître et ne s’acquittent pas avec le leur,
תניא אידך לא ישחוט אדם לא על ידי בנו ובתו הגדולים ועל ידי עבדו ושפחתו העברים ועל יד אשתו אלא מדעתן אבל שוחט הוא על ידי בנו ובתו הקטנים ועל ידי עבדו ושפחתו הכנענים בין מדעתן ובין שלא מדעתן וכולן ששחטו ושחט רבן עליהן יוצאין בשל רבן ואין יוצאין בשל עצמן
Ceci même est difficile : tu as dit « sauf la femme, car elle peut protester » : la raison est qu’elle proteste ; mais si elle ne proteste pas, elle s’acquitte avec celui de son mari. Or il enseigne au début : « ni pour sa femme, sinon avec leur accord » : sans précision, elle ne s’acquitte donc pas !
הא גופא קשיא אמרת חוץ מן האשה שיכולה למחות טעמא דמחי הא לא מחי נפקא בשל בעלה והא קתני רישא ולא על ידי אשתו אלא מדעתן הא סתמא לא נפקא
Mais « tous ceux qui ont égorgé et pour qui leur maître a égorgé s’acquittent avec celui de leur maître », c’est sans précision, et il enseigne « sauf la femme, car elle peut protester » !
והא כולם ששחטו ושחט רבן עליהן יוצאין בשל רבן דבסתמא וקתני חוץ מן האשה מפני שיכולה למחות
« L’esclave de deux associés, etc. » Rav ’Eina le Vieux objecta à Rav Na’hman : nous avons appris : l’esclave de deux associés ne mangera de celui d’aucun des deux. Or on a enseigné : s’il veut, il mange de celui de l’un ; s’il veut, il mange de celui de l’autre !
עבד של שני שותפין וכו': רמי ליה רב עינא סבא לר"נ תנן עבד של שני שותפין לא יאכל משל שניהן והתניא רצה מזה אוכל רצה מזה אוכל
Il lui dit : ’Eina le Vieux — et certains disent : marmite noire —, c’est par moi et par toi que s’achèvera l’enseignement : la Michna, quand ils sont pointilleux l’un envers l’autre ; la baraïta, quand ils ne sont pas pointilleux l’un envers l’autre.
א"ל עינא סבא ואמרי לה פתיא אוכמא מיני ומינך תסתיים שמעתתא מתניתין בדקפדי אהדדי ברייתא דלא קפדי אהדדי:
« Celui qui est à moitié esclave et à moitié libre ne mangera pas de celui de son maître, etc. » C’est de celui de son maître qu’il ne mangera pas, mais du sien propre il mangera ? Or on a enseigné : il ne mangera ni du sien ni de celui de son maître !
מי שחציו עבד וחציו בן חורין לא יאכל משל רבו וכו': משל רבו הוא דלא יאכל אבל משל עצמו יאכל והא תניא לא יאכל לא משלו ולא משל רבו
Ce n’est pas difficile : ici, selon la première Michna ; là, selon la dernière Michna. Car nous avons appris : celui qui est à moitié esclave et à moitié libre sert son maître un jour et lui-même un jour ; telles sont les paroles de Beit Hillel. Beit Chammaï disent :
לא קשיא כאן כמשנה ראשונה כאן כמשנה אחרונה דתנן מי שחציו עבד וחציו בן חורין עובד את רבו יום אחד ואת עצמו יום אחד דברי בית הלל בית שמאי אומרים
Original : Pesachim 88a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.