Et peut-être [ces récoltes] n’étaient-elles pas du tout entrées [dans l’année sabbatique au tiers], et le Miséricordieux a dit : que la remise se poursuive jusqu’à la fête des Cabanes ?
ודלמא לא עייל כלל וקאמר רחמנא תשמט ותיזיל עד חג הסוכות
Roch Hachana 13a ראש השנה
Structure du débat :Question 1Objection 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Cela ne peut te venir à l’esprit, car il est écrit : « et la fête de la récolte (assif), à la sortie de l’année » (Ex 23, 16). Que signifie « récolte » ? Si l’on dit : la fête qui vient au temps de la récolte, il est [déjà] écrit : « quand tu récolteras » !
לא סלקא דעתך דכתיב (שמות כג, טז) וחג האסיף בצאת השנה מאי אסיף אילימא חג הבא בזמן אסיפה הכתיב באספך
Que signifie donc « assif » ? La moisson ; et les Sages savent bien que toute récolte qui est moissonnée à la fête [de Soukkot] est notoirement arrivée au tiers avant Roch Hachana, et il l’appelle « à la sortie de l’année ».
אלא מאי אסיף קציר וקים להו לרבנן דכל תבואה שנקצרה בחג בידוע שהביאה שליש לפני ראש השנה וקא קרי לה בצאת השנה
Rabbi Yirmeya dit à Rabbi Zeïra : et les Sages savent-ils [distinguer] entre le tiers et moins du tiers ? Il lui dit : ne t’ai-je pas dit de ne pas te mettre en dehors de la halakha ? Toutes les mesures des Sages sont ainsi :
א"ל ר' ירמיה לר' זירא וקים להו לרבנן בין שליש לפחות משליש א"ל לאו אמינא לך לא תפיק נפשך לבר מהלכתא כל מדות חכמים כן הוא
dans quarante séa, on s’immerge ; dans quarante séa moins un kortov, on ne peut pas s’y immerger. Le volume d’un œuf [d’aliment] transmet l’impureté des aliments ; le volume d’un œuf moins un grain de sésame ne transmet pas l’impureté des aliments.
בארבעים סאה הוא טובל בארבעים סאה חסר קורטוב אינו יכול לטבול בהן כביצה מטמא טומאת אוכלין כביצה חסר שומשום אינו מטמא טומאת אוכלין
[Un tissu de] trois [doigts] sur trois devient impur par piétinement ; trois sur trois moins un seul fil ne devient pas impur par piétinement.
שלשה על שלשה מטמא מדרס שלשה על שלשה חסר נימא אחת אינו מטמא מדרס
Rabbi Yirmeya dit ensuite : ce que j’ai dit n’est rien, car les compagnons ont demandé à Rav Kahana : l’omer qu’Israël offrit à son entrée dans le pays, d’où l’ont-ils offert ? Si tu dis que [la récolte] avait poussé entre les mains d’un non-Juif, le Miséricordieux a dit : « votre moisson » (Lv 23, 10), et non la moisson d’un non-Juif.
הדר א"ר ירמיה לאו מילתא היא דאמרי דבעו מיניה חברייא מרב כהנא עומר שהקריבו ישראל בכניסתן לארץ מהיכן הקריבוהו אם תאמר דעייל ביד נכרי (ויקרא כג, י) קצירכם אמר רחמנא ולא קציר נכרי
D’où [sait-on] qu’ils l’ont offert ? Peut-être ne l’ont-ils pas offert ? Cela ne peut te venir à l’esprit, car il est écrit : « Ils mangèrent du produit du pays le lendemain de Pessa’h » (Jos 5, 11) : le lendemain de Pessa’h ils en ont mangé, auparavant ils n’en avaient pas mangé, car ils ont offert l’omer et ensuite ils ont mangé. D’où l’ont-ils offert ?
ממאי דאקריבו דלמא לא אקריבו לא ס"ד דכתיב (יהושע ה, יא) ויאכלו מעבור הארץ ממחרת הפסח ממחרת הפסח אכול מעיקרא לא אכול דאקריבו עומר והדר אכלי מהיכן הקריבו
Il leur dit : de tout ce qui n’était pas arrivé au tiers [de sa maturité] entre les mains du non-Juif.
אמר להן כל שלא הביא שליש ביד נכרי
Mais peut-être que [la récolte] y était entrée et qu’ils ne le savaient pas ? Il faut donc qu’ils le sachent ; ici aussi, ils le savent.
ודלמא עייל ולא קים להו אלא קים להו הכא נמי קים להו
Mais peut-être qu’elle n’y était pas entrée du tout, alors que lorsqu’elle en est au quart, entre le tiers et moins du tiers, ils ne le savent pas ?
ודלמא לא עייל כלל אבל היכא דעייל ריבעא בין שליש לפחות משליש לא קים להו
Cela ne peut te venir à l’esprit, car il est écrit : « Le peuple monta du Jourdain le dix du mois » (Jos 4, 19) ; et s’il te venait à l’esprit qu’elle n’y était pas entrée du tout, en cinq jours se remplit-elle [jusqu’à maturité] ?
לא סלקא דעתך דכתיב (יהושע ד, יט) והעם עלו מן הירדן בעשור לחדש ואי ס"ד דלא עייל כלל בחמשה יומי מי קא מליא
Mais alors, qu’elle en était au quart ou au sixième : en cinq jours se remplit-elle encore ? Que te faut-il donc dire ? Il est écrit à son sujet : « la terre de splendeur » (Dn 11, 41) ; ici aussi, il est écrit à son sujet : « la terre de splendeur ».
אלא מאי דעייל רבעא או דנקא אכתי בחמשה יומי מי קא מליא אלא מאי אית לך למימר (דניאל יא, מא) ארץ צבי כתיב בה ה"נ ארץ צבי כתיב בה
Rabbi ’Hanina objecta : et peux-tu dire que cet « assif » est la moisson ? N’est-il pas écrit : « quand tu auras recueilli [le produit] de ton aire et de ton pressoir » (Dt 16, 13), et le maître a dit : le texte parle des déchets de l’aire et du pressoir ?
מתקיף לה רבי חנינא ומי מצית אמרת דהאי אסיף קציר הוא והכתיב (דברים טז, יג) באספך מגרנך ומיקבך ואמר מר בפסולת גורן ויקב הכתוב מדבר
Rabbi Zeïra a dit : cette chose était entre nos mains, et Rabbi ’Hanina est venu et y a porté la hache.
א"ר זירא הא מילתא הואי בידן ואתא רבי חנינא שדא ביה נרגא
D’où le savons-nous donc ? Comme il a été enseigné : Rabbi Yonatan ben Yossef dit : « Elle produira la récolte pour trois (lichlocha) années » (Lv 25, 21) :
אלא מנלן כדתניא רבי יונתן בן יוסף אומר (ויקרא כה, כא) ועשת את התבואה לשלש השנים
Original : Rosh Hashanah 13a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.