Structure du débat :Question 1Objection 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Il n’était pas nécessaire de dire « au septième mois ». Pourquoi le verset dit-il « au septième mois » ? Pour que toutes les terou’ot du septième mois soient semblables les unes aux autres.
שאין ת"ל בחדש השביעי ומה ת"ל בחדש השביעי שיהו כל תרועות החדש השביעי זה כזה
Et d’où sait-on [qu’il y a] trois [séries] de trois chacune ? Le verset dit : « Tu feras passer le chofar de la terou’a » (Lv 25, 9), « un repos solennel, un souvenir de terou’a » (Lv 23, 24), « ce sera pour vous un jour de terou’a » (Nb 29, 1).
ומנין לשלש של שלש שלש ת"ל והעברת שופר תרועה שבתון זכרון תרועה יום תרועה יהיה לכם
Et d’où sait-on qu’il faut appliquer ce qui est dit de l’un à l’autre, et de l’autre à l’un ? Le verset dit « septième », « septième », pour une analogie verbale (guezéra chava).
ומנין ליתן את האמור של זה בזה ושל זה בזה ת"ל שביעי שביעי לגזירה שוה
Comment cela ? Trois [terou’ot], qui font neuf [sonneries]. La durée d’une teki’a est celle d’une terou’a, la durée d’une terou’a est celle de trois chevarim.
הא כיצד שלש שהן תשע שיעור תקיעה כתרועה שיעור תרועה כשלשה שברים
Ce Tanna l’a d’abord tiré d’une juxtaposition (hekech), et maintenant il le tire d’une analogie verbale ! Voici ce qu’il dit : s’il n’y avait pas l’analogie verbale, je l’aurais tiré de la juxtaposition ; maintenant que vient l’analogie verbale, la juxtaposition n’est pas nécessaire.
האי תנא מעיקרא מייתי לה בהיקישא והשתא מייתי לה בגזירה שוה הכי קאמר אי לאו גזירה שוה הוה מייתינא לה בהיקישא השתא דאתיא גזירה שוה היקישא לא צריך
Et ce Tanna-ci le tire d’une analogie verbale avec le désert, car il est enseigné : « “Vous sonnerez une terou’a” (Nb 10, 5) : la teki’a est à part et la terou’a est à part. Tu dis que la teki’a est à part et la terou’a à part ; ou bien la teki’a et la terou’a ne sont-elles qu’une seule chose ? Lorsqu’il dit : “Et pour rassembler l’assemblée, vous sonnerez (titke’ou), mais vous ne ferez pas de terou’a” (Nb 10, 7), dis donc : la teki’a est à part et la terou’a est à part.
והאי תנא מייתי לה בג"ש ממדבר דתניא (במדבר י, ה) ותקעתם תרועה תקיעה בפני עצמה ותרועה בפני עצמה אתה אומר תקיעה בפני עצמה ותרועה בפני עצמה או אינו אלא תקיעה ותרועה אחת היא כשהוא אומר (במדבר י, ז) ובהקהיל את הקהל תתקעו ולא תריעו הוי אומר תקיעה בפני עצמה ותרועה בפני עצמה
Et d’où sait-on qu’un [son] simple la précède ? Le verset dit : “Vous sonnerez une terou’a” (Nb 10, 5). Et d’où sait-on qu’un [son] simple la suit ? Le verset dit : “Ils sonneront une terou’a” (Nb 10, 6).
Rabbi Yichmaël, fils de Rabbi Yo’hanan ben Beroka, dit : Ce n’est pas nécessaire. Voici qu’il est dit : “Vous sonnerez une terou’a une seconde [fois]” (Nb 10, 6). Il n’était pas nécessaire de dire “une seconde [fois]”. Pourquoi le verset dit-il “une seconde [fois]” ? Cela établit un principe général : partout où est dite une terou’a, il y aura une teki’a en second. Je n’ai cela que pour le désert ; pour Roch Hachana, d’où le sait-on ? Le verset dit “terou’a”, “terou’a”, pour une analogie verbale.
ר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקא אומר אינו צריך הרי הוא אומר ותקעתם תרועה שנית שאין ת"ל שנית ומה ת"ל שנית זה בנה אב שכל מקום שנאמר תרועה תהא תקיעה שניה לה אין לי אלא במדבר בר"ה מנין ת"ל תרועה תרועה לגזירה שוה
Et trois terou’ot sont dites à propos de Roch Hachana : “un repos solennel, un souvenir de terou’a” (Lv 23, 24), “un jour de terou’a” (Nb 29, 1), “tu feras passer le chofar de la terou’a” (Lv 25, 9), et deux teki’ot pour chacune d’elles.
ושלש תרועות נאמרו בר"ה (ויקרא כג, כד) שבתון זכרון תרועה (במדבר כט, א) יום תרועה (ויקרא כה, ט) והעברת שופר תרועה ושתי תקיעות לכל אחת ואחת
Nous en apprenons que trois terou’ot et six teki’ot sont dites à propos de Roch Hachana. » Deux sont des paroles de la Torah et une des paroles des Scribes : « un repos solennel, un souvenir de terou’a » et « tu feras passer le chofar de la terou’a » sont des paroles de la Torah ; « ce sera pour vous un jour de terou’a » vient pour son propre enseignement.
מצינו למדין שלש תרועות ושש תקיעות נאמרו בר"ה שתים מדברי תורה ואחת מדברי סופרים שבתון זכרון תרועה והעברת שופר תרועה מדברי תורה יום תרועה יהיה לכם לתלמודו הוא בא
Rabbi Chmouel bar Na’hmani a dit au nom de Rabbi Yonatan : Une est des paroles de la Torah et deux des paroles des Scribes : « tu feras passer le chofar de la terou’a » est des paroles de la Torah ; « un repos solennel, un souvenir de terou’a » et « ce sera pour vous un jour de terou’a » viennent pour leur propre enseignement.
רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן אחת מד"ת ושתים מדברי סופרים והעברת שופר תרועה מד"ת שבתון זכרון תרועה ויום תרועה יהיה לכם לתלמודו הוא בא
S’il l’apprend du [jour] des Expiations, qu’il en apprenne aussi le [son] simple avant et le [son] simple après ! « Tu feras passer » et « vous ferez passer » n’ont pas pour eux ce sens.
אי (ביום) הכפורים יליף נגמור נמי מיניה לפשוטה לפניה ופשוטה לאחריה והעברת תעבירו לא משמע להו
Mais qu’interprètent-ils de ces [mots] ? « Tu feras passer » [s’explique] selon Rav Matna, car Rav Matna a dit : « Tu feras passer » : à la manière dont on le fait passer. « Vous ferez passer » : le Miséricordieux dit que chacun le fasse passer de main [en main].
אלא מאי דרשי בהו והעברת כדרב מתנא דאמר רב מתנא והעברת דרך העברתו תעבירו דקאמר רחמנא נעבריה ביד
« Vous ferez passer » de main [en main], tu ne peux pas le dire, car on apprend « faire passer » de « faire passer » chez Moïse : il est écrit ici : « Tu feras passer le chofar de la terou’a », et il est écrit là-bas : « Moïse ordonna et l’on fit passer une proclamation dans le camp » (Ex 36, 6). De même que là-bas [il s’agit] d’une voix, ici aussi d’une voix.
תעבירו ביד לא מצית אמרת דגמר עברה עברה ממשה כתיב הכא והעברת שופר תרועה וכתיב התם (שמות לו, ו) ויצו משה ויעבירו קול במחנה מה להלן בקול אף כאן בקול
Le verset dit : « Sonnez du chofar à la nouvelle lune, au moment caché, pour le jour de notre fête » (Ps 81, 4). Quelle est la fête où la lune est cachée ? Dis donc : c’est Roch Hachana ; et le Miséricordieux dit : chofar.
ת"ל (תהלים פא, ד) תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו אי זהו חג שהחדש מתכסה בו הוי אומר זה ר"ה וקאמר רחמנא שופר
Rabbi Abbahou institua à Césarée : teki’a, trois chevarim, terou’a, teki’a. De toute façon [c’est difficile] : si [la terou’a] est un sanglot, qu’on fasse teki’a, terou’a et teki’a ; et si c’est un soupir, qu’on fasse teki’a, trois chevarim et teki’a !
אתקין רבי אבהו בקסרי תקיעה שלשה שברים תרועה תקיעה מה נפשך אי ילולי יליל לעביד תקיעה תרועה ותקיעה ואי גנוחי גנח לעביד תקיעה שלשה שברים ותקיעה
Il était dans le doute : est-ce un soupir ou est-ce un sanglot ? Rav ’Avira objecta : Mais peut-être est-ce un sanglot, et les trois chevarim font interruption entre [la première] teki’a et la terou’a ? [Non,] car il fait ensuite teki’a, terou’a et teki’a. Ravina objecta : Mais peut-être est-ce un soupir, et la terou’a fait interruption entre les chevarim et la teki’a ? [Non,] car il fait ensuite teki’a, chevarim, teki’a.
מספקא ליה אי גנוחי גנח אי ילולי יליל מתקיף לה רב עוירא ודלמא ילולי הוה וקא מפסיק שלשה שברים בין תרועה לתקיעה דהדר עביד תקיעה תרועה ותקיעה מתקיף לה רבינא ודלמא גנוחי הוה וקא מפסקא תרועה בין שברים לתקיעה דהדר עביד תש"ת
Mais qu’a donc institué Rabbi Abbahou ? Si c’est un soupir, il l’a [déjà] fait ; si c’est un sanglot, il l’a [déjà] fait ! Il était dans le doute : peut-être [la mère de Sisera] soupira-t-elle et sanglota-t-elle.
אלא רבי אבהו מאי אתקין אי גנוחי גנח הא עבדיה אי ילולי יליל הא עבדיה מספקא ליה דלמא גנח ויליל
S’il en est ainsi, qu’on fasse aussi l’inverse : teki’a, terou’a, trois chevarim et teki’a, car peut-être sanglota-t-elle puis soupira-t-elle ! D’ordinaire, quand un malheur frappe quelqu’un, il soupire d’abord, puis il sanglote.
אי הכי ליעבד נמי איפכא תקיעה תרועה שלשה שברים ותקיעה דלמא יליל וגנח סתמא דמילתא כי מתרע באיניש מילתא ברישא גנח והדר יליל:
« S’il a sonné la première [teki’a] et prolongé la deuxième autant que deux. » Rabbi Yo’hanan a dit : S’il a entendu
תקע בראשונה ומשך בשניה כשתים: אמר רבי יוחנן שמע
Original : Rosh Hashanah 34a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.