Structure du débat :Baraïta 1Objection 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
« Le Cananéen, roi d’Arad, entendit » (Nb 21, 1). Quelle nouvelle entendit-il ? Il entendit qu’Aaron était mort et que les nuées de gloire s’étaient retirées, et il pensa que la permission était donnée de combattre Israël. C’est ce qui est écrit : « Toute la communauté vit qu’Aaron avait expiré » (Nb 20, 29),
(במדבר כא, א) וישמע הכנעני מלך ערד מה שמועה שמע שמע שמת אהרן ונסתלקו ענני כבוד וכסבור ניתנה רשות להלחם בישראל והיינו דכתיב (במדבר כ, כט) ויראו כל העדה כי גוע אהרן
et Rabbi Abbahou a dit : ne lis pas « vayirou » (ils virent), mais « vayéraou » (ils devinrent visibles), [et comprends « ki » au sens de « car »], selon Rech Lakich, car Rech Lakich a dit : « ki » s’emploie en quatre sens : « si », « peut-être », « mais », « car ».
וא"ר אבהו אל תקרי ויראו אלא וייראו כדריש לקיש דאמר ר"ל כי משמש בד' לשונות אי דילמא אלא דהא
Est-ce comparable ? Là il s’agit du Cananéen, ici de Si’hon ! Il a été enseigné : Si’hon, c’est Arad, c’est le Cananéen. Si’hon, parce qu’il ressemblait à un poulain (sia’h) du désert ; Cananéen, d’après son royaume ; et quel était son nom ? Arad était son nom. Certains disent : Arad, parce qu’il ressemblait à un onagre (’arod) du désert ; Cananéen, d’après son royaume ; et quel était son nom ? Si’hon était son nom.
מי דמי התם כנען הכא סיחון תנא הוא סיחון הוא ערד הוא כנען סיחון שדומה לסייח במדבר כנען על שם מלכותו ומה שמו ערד שמו איכא דאמרי ערד שדומה לערוד במדבר כנען על שם מלכותו ומה שמו סיחון שמו
Cela ne peut te venir à l’esprit, car il est écrit : « Ce fut au premier mois de la deuxième année, le premier du mois, que le Tabernacle fut dressé » (Ex 40, 17), et il est écrit : « Ce fut en la deuxième année, au deuxième mois, que la nuée s’éleva de dessus le Tabernacle du Témoignage » (Nb 10, 11). Puisque, se trouvant en Nissan, il l’appelle deuxième année, et, se trouvant en Iyar, il l’appelle [encore] deuxième année, on en déduit que le nouvel an n’est pas Iyar.
לא סלקא דעתך דכתיב (שמות מ, יז) ויהי בחדש הראשון בשנה השנית באחד לחדש הוקם המשכן וכתיב (במדבר י, יא) ויהי בשנה השנית בחדש השני נעלה הענן מעל משכן העדות מדקאי בניסן וקרי לה שנה שנית וקאי באייר וקרי לה שנה שני' מכלל דר"ה לאו אייר הוא
Mais disons que le nouvel an est Sivan ! Cela ne peut te venir à l’esprit, car il est écrit : « Au troisième mois après la sortie des enfants d’Israël du pays d’Égypte » (Ex 19, 1) ; s’il en était ainsi, il aurait fallu écrire : « au troisième mois de la deuxième année après la sortie, etc. ».
ואימא ר"ה סיון לא ס"ד דכתיב (שמות יט, א) בחדש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים ואם איתא בחדש השלישי בשנה השנית לצאת וגו' מיבעי ליה
Rabbi Éléazar a donc dit : [on le déduit] d’ici : « Il commença à bâtir au deuxième mois, le deux, en la quatrième année de son règne » (2 Ch 3, 2). Qu’est-ce que « le deux » ? N’est-ce pas le deuxième du mois à partir duquel on compte son règne ?
אלא אמר ר"א מהכא (ב דברי הימים ג, ב) ויחל לבנות בחדש השני בשני בשנת ארבע למלכותו מאי שני לאו שני לירח שמונין בו למלכותו
Et disons le deuxième jour de la semaine ! D’une part, nous ne trouvons nulle part « le deuxième de la semaine » écrit [dans l’Écriture] ; et de plus, [le verset] rapproche le second « deux » du premier « deux » : de même que le premier « deux » désigne un mois, de même le second « deux » désigne un mois.
ואימא בשני בשבת חדא דלא אשכחן שני בשבת דכתיב ועוד מקיש שני בתרא לשני קמא מה שני קמא חדש אף שני בתרא חדש
Il a été enseigné conformément à Rabbi Yo’hanan : d’où sait-on que pour les rois on ne compte qu’à partir de Nissan ? Car il est dit : « Ce fut en la quatre cent quatre-vingtième année après la sortie des enfants d’Israël du pays d’Égypte, etc. » (1 R 6, 1), et il est écrit : « Aaron le prêtre monta sur la montagne de Hor, sur l’ordre de l’Éternel, etc. » (Nb 33, 38) [et il est écrit : « Ce fut en la quarantième année, au onzième mois » (Dt 1, 3)],
תניא כוותיה דר' יוחנן מניין שאין מונין להם למלכים אלא מניסן שנא' (מלכים א ו, א) ויהי בשמונים שנה וארבע מאות שנה לצאת בני ישראל מארץ מצרים וגו' וכתיב (במדבר לג, לח) ויעל אהרן הכהן אל הר ההר על פי ה' וגו' [וכתיב (דברים א, ג) ויהי בארבעים שנה בעשתי עשר חדש]
et il est écrit : « Après qu’il eut battu Si’hon, etc. » (Dt 1, 4), et il est dit : « Le Cananéen entendit, etc. » (Nb 21, 1), et il est dit : « Toute la communauté vit qu’Aaron avait expiré, etc. » (Nb 20, 29), et il est dit : « Ce fut au premier mois de la deuxième année, etc. » (Ex 40, 17),
וכתיב (דברים א, ד) אחרי הכותו את סיחון וגו' ואומר וישמע הכנעני וגו' ואומר ויראו כל העדה כי גוע אהרן וגו' ואומר ויהי בחדש הראשון בשנה השנית וגו'
et il est dit : « Ce fut en la deuxième année, au deuxième mois, etc. » (Nb 10, 11), et il est dit : « Au troisième mois après la sortie des enfants d’Israël, etc. » (Ex 19, 1), et il est dit : « Il commença à bâtir, etc. » (2 Ch 3, 2).
ואומר ויהי בשנה השנית בחדש השני וגו' ואומר בחדש השלישי לצאת בני ישראל וגו' ואומר ויחל לבנות וגו'
Rav ’Hisda a dit : on ne l’a enseigné que pour les rois d’Israël, mais pour les rois des nations du monde, nous comptons à partir de Tichri, car il est dit : « Paroles de Néhémie, fils de ’Hakhalia. Ce fut au mois de Kislev, en la vingtième année, etc. » (Ne 1, 1), et il est écrit : « Ce fut au mois de Nissan, en la vingtième année d’Artaxerxès, etc. » (Ne 2, 1).
א"ר חסדא לא שנו אלא למלכי ישראל אבל למלכי אומות העולם מתשרי מנינן שנא' (נחמיה א, א) דברי נחמיה בן חכליה ויהי בחדש כסליו שנת עשרים וגו' וכתיב (נחמיה ב, א) ויהי בחדש ניסן שנת עשרי' לארתחשסתא וגו'
Puisque, se trouvant en Kislev, il l’appelle vingtième année, et, se trouvant en Nissan, il l’appelle [encore] vingtième année, on en déduit que le nouvel an n’est pas Nissan.
מדקאי בכסליו וקרי ליה שנת עשרים וקאי בניסן וקרי ליה שנת עשרים מכלל דר"ה לאו ניסן הוא
Certes, celui-là précise explicitement qu’il s’agit d’Artaxerxès ; mais celui-ci, d’où [sait-on] qu’il s’agit d’Artaxerxès ? Peut-être
בשלמא היאך מפרש דלארתחשסתא אלא האי ממאי דלארתחשסתא דילמא
Original : Rosh Hashanah 3a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.