applique-le à la flagellation.
תנהו ענין למלקות
Sanhédrin 41a סנהדרין
Structure du débat :Question 2Objection 1Preuve 3
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
L’école d’Ézéchias a enseigné : « Et si un homme agit avec préméditation contre son prochain pour le tuer par ruse » (Ex 21, 14) : qu’on l’a averti et qu’il agit encore avec préméditation.
דבי חזקיה תנא (שמות כא, יד) וכי יזיד איש על רעהו להרגו בערמה שהתרו בו ועדיין הוא מזיד
L’école de Rabbi Yichmaël a enseigné : « Ceux qui le trouvèrent ramassant du bois » (Nb 15, 33) : qu’on l’a averti et qu’il ramassait encore.
דבי רבי ישמעאל תנא (במדבר טו, לג) המוצאים אותו מקושש עצים שהתרו בו ועדיין הוא מקושש
L’école de Rabbi a enseigné : « Parce qu’il a violenté (’ina) » (Dt 22, 24) : à cause de la parole [de l’avertissement].
דבי רבי תנא (דברים כב, כד) על דבר אשר ענה על עסקי דיבור
Et [tous ces versets] sont nécessaires : si le Miséricordieux avait écrit [seulement] « sa sœur », j’aurais dit : ceux qui sont passibles de flagellation, oui, mais ceux qui sont passibles de mort, non ; [c’est pourquoi] le Miséricordieux a écrit « et si un homme agit avec préméditation ».
וצריכא דאי כתב רחמנא אחותו הוה אמינא חייבי מלקות אין חייבי מיתות לא כתב רחמנא כי יזיד
Et si le Miséricordieux avait écrit [seulement] « et si un homme agit avec préméditation », j’aurais dit : cela vaut pour l’épée, qui est légère, mais pour la lapidation, qui est sévère, je dirais que non. C’est donc nécessaire.
ואי כתב רחמנא וכי יזיד הוה אמינא הני מילי סייף דקיל אבל סקילה דחמורה אימא לא צריכא
Et pourquoi deux [versets] pour ceux qui sont passibles de lapidation ? Selon Rabbi Chimon, pour inclure ceux qui sont passibles du bûcher.
ותרתי בנסקלין למה לי לר"ש לאתויי נשרפין
Selon les Sages, c’est une chose qui se déduirait par un raisonnement a fortiori, et le verset a pris la peine de l’écrire. Que le Miséricordieux l’écrive [seulement] pour ceux qui sont passibles de lapidation, et que ceux-là viennent l’apprendre d’eux ! Ici aussi, c’est une chose qui se déduirait par un raisonnement a fortiori, et le verset a pris la peine de l’écrire.
לרבנן מילתא דאתיא בק"ו טרח וכתב לה קרא ולכתוב רחמנא בנסקלין וליתו הנך וליגמרו מיניה הכא נמי מילתא דאתיא בקל וחומר טרח וכתב לה קרא:
« S’est-il livré à la mort ? » D’où le savons-nous ? Rava, et certains disent Ézéchias, a dit : le verset dit : « Celui qui doit mourir sera mis à mort » (Dt 17, 6) : [il n’est mis à mort] que s’il s’est livré à la mort.
התיר עצמו למיתה: מנא לן אמר רבא ואיתימא חזקיה אמר קרא (דברים יז, ו) יומת המת עד שיתיר עצמו למיתה
Rav ’Hanan a dit : les témoins [contre] une jeune fille fiancée qui ont été convaincus de complot ne sont pas mis à mort, parce qu’ils peuvent dire : « Nous sommes venus [seulement] pour l’interdire à son mari. »
אמר רב חנן עדי נערה המאורסה שהוזמו אין נהרגין מתוך שיכולים לומר לאוסרה על בעלה באנו
Mais ils l’ont avertie ! [Il s’agit d’un cas] où ils ne l’ont pas avertie. Et s’ils ne l’ont pas avertie, comment est-elle mise à mort ?
והא אתרו בה דלא אתרו בה ואי לא אתרו בה היכי מיקטלא
[Il s’agit] d’une femme érudite, et selon Rabbi Yossé, fils de Rabbi Yehouda, car il est enseigné dans une baraïta : Rabbi Yossé, fils de Rabbi Yehouda, dit : un érudit n’a pas besoin d’avertissement, car l’avertissement n’a été donné que pour distinguer entre l’acte involontaire et l’acte délibéré.
באשה חבירה ואליבא דרבי יוסי בר' יהודה דתניא רבי יוסי ברבי יהודה אומר חבר אין צריך התראה לפי שלא נתנה התראה אלא להבחין בין שוגג למזיד
Et puisqu’eux ne sont pas mis à mort, comment elle-même serait-elle mise à mort ? Ce serait un témoignage que tu ne peux pas convaincre de complot, et tout témoignage que tu ne peux pas convaincre de complot ne s’appelle pas un témoignage.
וכיון דאינהו לא מיקטלי איהי היכי מיקטלא הויא לה עדות שאי אתה יכול להזימה וכל עדות שאי אתה יכול להזימה לא שמה עדות
C’est bien ce qu’il veut dire : puisqu’ils ne sont pas mis à mort, parce qu’ils peuvent dire : « Nous sommes venus [seulement] pour l’interdire à son mari », elle non plus n’est pas mise à mort, car ce serait un témoignage que tu ne peux pas convaincre de complot.
הכי נמי קאמר מתוך שאין נהרגין שיכולין לומר לאוסרה על בעלה באנו אף היא אינה נהרגת דהויא לה עדות שאי אתה יכול להזימה
Mais alors, la femme érudite, dont nous tenons qu’elle est mise à mort selon Rabbi Yossé, fils de Rabbi Yehouda, comment trouves-tu ce cas ? Lorsqu’elle a commis l’adultère, puis a de nouveau commis l’adultère.
אלא באשה חבירה דקיימא לן דמיקטלא אליבא דר' יוסי בר' יהודה היכי משכחת לה כשזינתה וחזרה וזינתה
Mais ils peuvent dire : « Nous sommes venus [seulement] pour l’interdire à son second amant », puisqu’elle a commis l’adultère avec le premier amant ! Ou bien, lorsqu’elle a commis l’adultère avec ses proches parents.
והא יכולין לומר לאוסרה על בועלה שני באנו שזינתה מבועל ראשון אי נמי שזינתה מקרוביה
Pourquoi a-t-il retenu [le cas de] la jeune fille fiancée ? Même une femme mariée aussi ! Oui, [mais il l’enseigne pour dire] que même celle-ci, qui ne vit pas sous son toit, ils peuvent dire : « Nous sommes venus [seulement] pour l’interdire à son mari. »
מאי שנא נערה מאורסה דנקט אפילו נשואה נמי אין אלא אפילו האי דלא יתבא תותיה יכולין לומר לאוסרה על בעלה באנו
Rav ’Hisda a dit : si l’un dit : « Il l’a tué avec une épée », et l’autre dit : « Il l’a tué avec un poignard », ce n’est pas « certain ». Si l’un dit : « Ses vêtements étaient noirs », et l’autre dit : « Ses vêtements étaient blancs », c’est « certain ».
אמר רב חסדא אחד אומר בסייף הרגו ואחד אומר בארירן הרגו אין זה נכון אחד אומר כליו שחורין ואחד אומר כליו לבנים הרי זה נכון
On objecta : « certain » (Dt 13, 15), [cela exige] que ce soit certain. Si l’un dit : « Il l’a tué avec une épée », et l’autre dit : « Il l’a tué avec un poignard » ; si l’un dit : « Ses vêtements étaient noirs », et l’autre dit : « Ses vêtements étaient blancs », ce n’est pas « certain ». Rav ’Hisda l’a interprété [comme le cas] d’un foulard avec lequel il l’a étranglé, qui est comparable à l’épée et au poignard.
מיתיבי נכון שיהא נכון אחד אומר בסייף הרגו ואחד אומר בארירן הרגו אחד אומר כליו שחורין ואחד אומר כליו לבנים אין זה נכון תרגמה רב חסדא בסודר שחנקו בו דהיינו סייף וארירן
Viens et écoute : si l’un dit : « Ses sandales étaient noires », et l’autre dit : « Ses sandales étaient blanches », ce n’est pas « certain ». Là aussi, [il s’agit d’un cas] où il l’a frappé de sa sandale et l’a tué.
ת"ש אחד אומר סנדליו שחורין ואחד אומר סנדליו לבנים אין זה נכון התם נמי כגון שבעט בו בסנדלו והרגו
Viens et écoute : il arriva que Ben Zakkaï vérifia [un témoignage jusqu’aux] queues des figues. Rami bar ’Hama a dit : [il s’agit d’un cas] où il a cueilli une figue le Chabbat, et c’est pour cela qu’il est mis à mort.
ת"ש מעשה ובדק בן זכאי בעוקצי תאנה אמר רמי בר חמא כגון שעקץ תאנה בשבת דעלה קא מיקטיל
Mais n’est-il pas enseigné dans une baraïta : ils lui dirent : il l’a tué sous un figuier ? Rami bar ’Hama a donc dit : [il s’agit d’un cas] où il l’a transpercé avec une branche de figuier.
והא תניא אמרו לו תחת תאנה הרגו אלא אמר רמי בר חמא כגון ששפדו בייחור של תאנה
Viens et écoute : il leur dit : ce figuier, ses queues [de fruits] étaient-elles fines ? Ses queues étaient-elles épaisses ? Les figues étaient-elles noires ? Les figues étaient-elles blanches ? Rav Yossef a donc dit : quelqu’un objecterait-il à partir de Ben Zakkaï ? Ben Zakkaï est différent, car il traitait les vérifications comme des interrogatoires.
ת"ש אמר להן תאנה זו עוקציה דקין עוקציה גסין תאנים שחורות תאנים לבנות אלא אמר רב יוסף מבן זכאי לותיב איניש שאני בן זכאי דבדיקות כחקירות משוי ליה
Qui est Ben Zakkaï ? Si l’on dit : Rabbi Yo’hanan ben Zakkaï, siégeait-il au Sanhédrin ? N’est-il pas enseigné dans une baraïta : toutes les années de Rabbi Yo’hanan ben Zakkaï furent cent vingt ans : quarante ans il s’occupa de commerce, quarante ans il étudia, quarante ans il enseigna ?
מאן בן זכאי אילימא רבי יוחנן בן זכאי מי הוה בסנהדרי והתניא כל שנותיו של רבי יוחנן בן זכאי מאה ועשרים שנה ארבעים שנה עסק בפרקמטיא מ' שנה למד ארבעים שנה לימד
Et il est enseigné dans une baraïta : quarante ans avant la destruction du Temple, le Sanhédrin s’exila et s’établit dans les Échoppes ; et Rabbi Its’hak bar Avdimi a dit : pour dire qu’ils ne jugèrent plus les procès d’amendes. Les procès d’amendes, comment peux-tu le penser ? C’est plutôt : qu’ils ne jugèrent plus les procès capitaux.
ותניא ארבעים שנה קודם חורבן הבית גלתה סנהדרי וישבה לה בחנות ואמר ר' יצחק בר אבודימי לומר שלא דנו דיני קנסות דיני קנסות ס"ד אלא שלא דנו דיני נפשות
Et nous avons appris : après la destruction du Temple, Rabban Yo’hanan ben Zakkaï institua [telle et telle ordonnance].
ותנן משחרב בית המקדש התקין רבן יוחנן בן זכאי
Il s’agit plutôt d’un Ben Zakkaï quelconque. C’est aussi plus logique, car si tu pensais qu’il s’agit de Rabban Yo’hanan ben Zakkaï, Rabbi l’appellerait-il « Ben Zakkaï » ?
אלא בן זכאי דעלמא הכי נמי מסתברא דאי ס"ד רבן יוחנן בן זכאי קרי ליה ר' בן זכאי
Mais n’est-il pas enseigné dans une baraïta : il arriva que Rabban Yo’hanan ben Zakkaï vérifia [un témoignage jusqu’aux] queues des figues ? C’est qu’il était un disciple assis devant son maître ; il dit une chose, et son raisonnement leur parut juste,
והתניא מעשה ובדק רבן יוחנן בן זכאי בעוקצי תאנים אלא תלמיד היושב לפני רבו הוה ואמר מילתא ומסתבר להו טעמיה
Original : Sanhedrin 41a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.