pour dire qu’on ne reçoit pas les coups de fouet pour lui. Telles sont les paroles de Rabbi Yehouda.
לומר שאין לוקין עליו דברי רבי יהודה
Sanhédrin 63b סנהדרין
Structure du débat :Question 2Objection 1Preuve 1Récit 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Rabbi Yaakov dit : Ce n’est pas pour cette raison, mais parce que c’est un interdit négatif qui ne comporte pas d’acte, et pour tout interdit négatif qui ne comporte pas d’acte, on ne reçoit pas les coups de fouet.
רבי יעקב אומר לא מן השם הוא זה אלא משום דהוה ליה לאו שאין בו מעשה וכל לאו שאין בו מעשה אין לוקין עליו
On en conclut que Rabbi Yehouda estime qu’on reçoit les coups de fouet pour lui.
מכלל דרבי יהודה סבר לוקין עליו:
Celui qui fait un vœu en son nom et celui qui accomplit [un vœu] en son nom transgressent un interdit négatif. Celui qui fait un vœu en son nom et celui qui accomplit [un vœu] en son nom, d’où le savons-nous ?
הנודר בשמו והמקיים בשמו הרי זה בל"ת: הנודר בשמו והמקיים בשמו מנלן
Car il est enseigné : « Vous ne mentionnerez pas le nom d’autres dieux » (Ex 23, 13) : qu’un homme ne dise pas à son prochain : « Attends-moi à côté de telle idole. » « Qu’on ne l’entende pas sur ta bouche » (Ex 23, 13) : qu’il ne fasse pas de vœu en son nom, qu’il n’accomplisse pas [de vœu] en son nom, et qu’il ne pousse pas d’autres à faire des vœux en son nom et à les accomplir en son nom.
דתניא (שמות כג, יג) ושם אלהים אחרים לא תזכירו שלא יאמר אדם לחבירו שמור לי בצד עבודת כוכבים פלונית (שמות כג, יג) לא ישמע על פיך שלא ידור בשמו ולא יקיים בשמו ולא יגרום לאחרים שידרו בשמו ויקיימו בשמו
Autre explication : « Qu’on ne l’entende pas sur ta bouche » : c’est un avertissement pour celui qui incite [un individu] et pour celui qui fait dévier [une ville].
דבר אחר לא ישמע על פיך אזהרה למסית ולמדיח
Pour celui qui incite [un individu], c’est explicitement écrit à son sujet : « Et tout Israël entendra et craindra, etc. » (Dt 13, 12) ! Mais [c’est] un avertissement pour celui qui fait dévier [une ville].
מסית בהדיא כתיב ביה (דברים יג, יב) וכל ישראל ישמעו ויראו וגו' אלא אזהרה למדיח
« Et qu’il ne pousse pas d’autres à faire des vœux en son nom et à les accomplir en son nom » : cela soutient le père de Chmouel, car le père de Chmouel a dit : Il est interdit à un homme de s’associer avec un idolâtre, de peur que celui-ci ne lui doive un serment et ne jure par son idole ; or la Torah a dit : « Qu’on ne l’entende pas sur ta bouche. »
ולא יגרום לאחרים שידרו בשמו ושיקיימו בשמו מסייעא ליה לאבוה דשמואל דאמר אבוה דשמואל אסור לאדם שיעשה שותפות עם העובד כוכבים שמא יתחייב לו שבועה ונשבע בעבודת כוכבים שלו והתורה אמרה לא ישמע על פיך
Quand Oula est venu, il passa la nuit à Kalnevo. Rava lui dit : Et où le maître a-t-il passé la nuit ? Il lui répondit : À Kalnevo. Il lui dit : Mais n’est-il pas écrit : « Vous ne mentionnerez pas le nom d’autres dieux » ? Il lui répondit : Ainsi a dit Rabbi Yo’hanan : Toute idole écrite dans la Torah, il est permis de mentionner son nom. — Et celle-ci, où est-elle écrite ? — Car il est écrit : « Bel s’est courbé, Nevo s’est affaissé » (Is 46, 1).
כי אתא עולא בת בקלנבו אמר ליה רבא והיכא בת מר אמר ליה בקלנבו אמר ליה והכתיב ושם אלהים אחרים לא תזכירו אמר ליה הכי אמר ר' יוחנן כל עבודת כוכבים הכתובה בתורה מותר להזכיר שמה והא היכא כתיבא דכתיב (ישעיהו מו, א) כרע בל קרס נבו
Et si elle n’est pas écrite, non ? Rav Mecharchia objecta : S’il a vu une [émission] abondante comme trois, [c’est-à-dire aussi longue que le trajet] de Gadyon à Silo, ce qui correspond à deux immersions et deux séchages, il est un zav complet ! Ravina a dit : Gad aussi est écrit, car il est écrit : « Vous qui dressez une table pour Gad » (Is 65, 11).
ואי לא כתיבא לא מתיב רב משרשיא ראה אחת מרובה כשלש שהיא כמגדיון לשילה שהן שתי טבילות ושני ספוגין הרי זה זב גמור אמר רבינא גד נמי מכתב כתיב דכתיב (ישעיהו סה, יא) העורכים לגד שלחן
Rav Na’hman a dit : Toute raillerie est interdite, sauf la raillerie de l’idolâtrie, qui est permise, car il est écrit : « Bel s’est courbé, Nevo s’est affaissé » ; « ils se sont affaissés, ils se sont courbés ensemble, ils n’ont pu sauver le fardeau » (Is 46, 1-2).
אמר רב נחמן כל ליצנותא אסירא חוץ מליצנותא דעבודת כוכבים דשריא דכתיב כרע בל קרס נבו קרסו כרעו יחדו לא יכלו מלט משא
Et il est écrit : « Les habitants de Samarie trembleront pour les génisses de Beth-Aven ; car son peuple mène le deuil sur lui, et ses prêtres se réjouiront de sa gloire, parce qu’elle s’en est allée loin de lui » (Os 10, 5). Ne lis pas « sa gloire » (kevodo), mais « son poids » (keveido).
וכתיב (הושע י, ה) דברו לעגלות בית און יגורו שכן שומרון כי אבל עליו עמו וכמריו עליו יגילו על כבודו כי גלה ממנו אל תקרי כבודו אלא כבידו
Rabbi Yits’hak a dit : Que signifie ce qui est écrit : « Et maintenant ils continuent de pécher, ils se font des images de fonte avec leur argent, des idoles selon leur intelligence, etc. » (Os 13, 2) ? Que signifie « des idoles selon leur intelligence » (kitvounam) ? Cela enseigne que chacun se faisait une image de l’objet de sa crainte et la mettait dans sa poche ; lorsqu’il s’en souvenait, il la sortait de son sein, l’enlaçait et l’embrassait.
אמר רבי יצחק מאי דכתיב (הושע יג, ב) ועתה יוסיפו לחטא ויעשו להם מסכה מכספם כתבונם עצבים וגו' מאי כתבונם עצבים מלמד שכל אחד ואחד עשה דמות יראתו ומניחה בכיסו בשעה שזוכרה מוציאה מתוך חיקו ומחבקה ומנשקה
Que signifie : « Ceux qui sacrifient des hommes embrassent des veaux » (Os 13, 2) ? Rabbi Yits’hak de l’école de Rabbi Ami a dit : Les serviteurs de l’idolâtrie jetaient les yeux sur les riches ; ils affamaient les veaux, faisaient des images d’idoles et les plaçaient à côté de leurs mangeoires, puis les faisaient sortir dehors. Quand [les veaux] les voyaient, ils couraient derrière eux et les tâtaient. Ils lui disaient [au riche] : « L’idole te désire ; qu’il vienne et se sacrifie à elle. »
מאי (הושע יג, ב) זובחי אדם עגלים ישקון א"ר יצחק דבי רבי אמי שהיו משרתי עבודת כוכבים נותנים עיניהם בבעלי ממון ומרעיבים את העגלים ועושין דמות עצבים ומעמידין בצד אבוסיהן ומוציאין אותן לחוץ כיון שראו אותן רצין אחריהן וממשמשין בהן אומרים לו עבודת כוכבים חפץ בך יבא ויזבח עצמו לו
Rava a dit : Ce « ceux qui sacrifient des hommes embrassent des veaux », il aurait fallu dire : « ceux qui embrassent des veaux sacrifient des hommes » ! Mais Rava a dit : Quiconque sacrifie son fils à l’idolâtrie, [le prêtre] lui dit : « Tu lui as offert un grand présent ; viens et embrasse-la. »
אמר רבא האי זובחי אדם עגלים ישקון עגלים ישקון לזבוח אדם מיבעי ליה אלא אמר רבא כל הזובח את בנו לעבודת כוכבים אמר לו דורון גדול הקריב לו יבא וישק לו
Rav Yehouda a dit au nom de Rav : « Les gens de Babylone firent Soukkoth-Benoth » (2 R 17, 30) ; et qu’est-ce ? Une poule. « Les gens de Kouth firent Nergal » (2 R 17, 30) ; et qu’est-ce ? Un coq. « Les gens de ’Hamath firent Achima » (2 R 17, 30) ; et qu’est-ce ? Un bouc chauve. « Les Avvites firent Nib’haz et Tartaq » (2 R 17, 31) ; et qu’est-ce ? Un chien et un âne.
אמר רב יהודה אמר רב (מלכים ב יז, ל) ואנשי בבל עשו את סכות בנות ומאי ניהו תרנגולת (מלכים ב יז, ל) ואנשי כות עשו את נרגל ומאי ניהו תרנגול (מלכים ב יז, ל) ואנשי חמת עשו את אשימה ומאי ניהו ברחא קרחא (מלכים ב יז, לא) והעוים עשו (את) נבחן ואת תרתק ומאי ניהו כלב וחמור
« Les Sepharvites brûlaient leurs fils (et leurs filles) au feu en l’honneur d’Adrammélekh et d’Anammélekh, dieux de Sepharvaïm » (2 R 17, 31) ; et qu’est-ce ? Le mulet et le cheval. Adrammélekh, parce qu’il honore (ader) son maître en portant ses charges ; et Anammélekh, parce qu’il répond (ané) à son maître dans la bataille.
(מלכים ב יז, לא) והספרוים שורפים את בניהם (ואת בנותיהם) באש לאדרמלך וענמלך אלהי ספרוים ומאי ניהו הפרד והסוס אדרמלך דאדר ליה למריה בטעינה וענמלך דעני ליה למריה בקרבא
Ézéchias, roi de Juda, lui aussi, son père voulut lui faire de même, mais sa mère l’oignit [d’une préparation] de salamandre.
אף חזקיה מלך יהודה ביקש אביו לעשות לו כן אלא שסכתו אמו סלמנדרא
Rav Yehouda a dit au nom de Rav : Israël savait que l’idolâtrie n’avait aucune réalité, et ils ne servirent l’idolâtrie que pour se permettre publiquement les unions interdites.
אמר רב יהודה אמר רב יודעין היו ישראל בעבודת כוכבים שאין בה ממש ולא עבדו עבודת כוכבים אלא להתיר להם עריות בפרהסיא
Rav Mecharchia objecta : « Comme ils se souviennent de leurs fils, [ainsi se souviennent-ils de] leurs autels, etc. » (Jr 17, 2), et Rabbi Éléazar a dit : Comme un homme qui éprouve de la nostalgie pour son fils !
מתיב רב משרשיא (ירמיהו יז, ב) כזכור בניהם מזבחותם וגו' וא"ר אלעזר כאדם שיש לו געגועין על בנו
[C’était] après qu’ils s’y furent attachés.
בתר דאביקו ביה
Viens et écoute : « Je jetterai vos cadavres sur les cadavres de vos idoles » (Lv 26, 30). On a dit : Élie le Juste parcourait [les rues, à la recherche] des enfants enflés par la famine à Jérusalem. Une fois, il trouva un enfant qui était enflé et gisait sur un tas d’ordures.
ת"ש (ויקרא כו, ד) ונתתי פגריכם על פגרי גלוליכם אמר אליהו הצדיק היה מחזר על תפוחי רעב שבירושלים פעם אחת מצא תינוק שהיה תפוח ומוטל באשפה
Il lui dit : De quelle famille es-tu ? Il lui répondit : Je suis de telle famille. Il lui dit : Reste-t-il quelqu’un de cette famille ? Il lui répondit : Non, à part moi. Il lui dit : Si je t’enseigne une chose par laquelle tu vivras, l’apprendras-tu ? Il lui répondit : Oui. Il lui dit : Dis chaque jour : « Écoute, Israël, l’Éternel est notre Dieu, l’Éternel est un. » Il lui répondit :
אמר לו מאיזה משפחה אתה אמר לו ממשפחה פלונית אני אמר לו כלום נשתייר מאותה משפחה אמר לו לאו חוץ ממני אמר לו אם אני מלמדך דבר שאתה חי בו אתה למד אמר לו הן אמר לו אמור בכל יום שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד אמר לו
Original : Sanhedrin 63b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.