« Silence ! car on ne doit pas mentionner le nom de l’Éternel » (Am 6, 10) — car son père et sa mère ne le lui avaient pas enseigné.
הס שלא להזכיר בשם ה' שלא לימדו אביו ואמו
Sanhédrin 64a סנהדרין
Structure du débat :Michna 1Baraïta 2Question 1Preuve 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Aussitôt, il sortit de son sein l’objet de sa crainte, l’enlaça et l’embrassa, jusqu’à ce que son ventre éclate ; son idole tomba à terre et il tomba sur elle, pour accomplir ce qui est dit : « Je jetterai vos cadavres sur les cadavres de vos idoles » (Lv 26, 30). — [C’était] après qu’ils s’y furent attachés.
מיד הוציא יראתו מחיקו ומחבקה ומנשקה עד שנבקעה כריסו ונפלה יראתו לארץ ונפל הוא עליה לקיים מה שנאמר (ויקרא כו, ד) ונתתי פגריכם על פגרי גלוליכם בתר דאביקו ביה
Viens et écoute : « Ils crièrent d’une voix forte vers l’Éternel leur Dieu » (Ne 9, 4). Qu’ont-ils dit ? Rav Yehouda — et certains disent Rabbi Yonatan — a dit : « Malheur, malheur ! C’est lui qui a détruit la Maison, brûlé le Sanctuaire, tué les justes et exilé Israël de sa terre, et il danse encore parmi nous ! Ne nous l’as-Tu donné que pour que nous recevions une récompense par lui ? Nous ne voulons ni de lui ni de sa récompense ! » — [C’était] après qu’ils s’y furent attachés.
ת"ש (נחמיה ט, ד) ויזעקו בקול גדול אל ה' אלהיהם מאי אמור אמר רב יהודה ואיתימא ר' יונתן בייא בייא היינו דאחרביה לביתא וקליא להיכלא וקטלינהו לצדיקי ואגלינהו לישראל מארעייהו ועדיין הוא מרקד בינן כלום יהבתיה לן אלא לקבולי ביה אגרא לא איהו בעינן ולא אגריה בעינן בתר דאביקו ביה
Ils jeûnèrent trois jours et implorèrent la miséricorde. Un billet tomba pour eux du ciel, sur lequel était écrit : « Vérité ».
יתבו תלתא יומא בתעניתא בעו רחמי נפל להו פיתקא מרקיעא דהוה כתיב בה אמת
Rabbi ’Hanina a dit : Déduis-en que le sceau du Saint, béni soit-Il, est la vérité.
אמר רבי חנינא שמע מינה חותמו של הקדוש ברוך הוא אמת
Il sortit comme un lionceau de feu du Saint des saints. Le prophète dit à Israël : C’est le penchant de l’idolâtrie. Tandis qu’ils le saisissaient, un poil se détacha de lui, et son cri porta jusqu’à quatre cents parasanges. Ils dirent : Comment ferons-nous ? Peut-être, du ciel, aura-t-on pitié de lui ?
נפק כגוריא דנורא מבית קדשי הקדשים אמר להו נביא לישראל היינו יצרא דע"ז בהדי דקתפסי ליה אישתמיט ביניתא מיניה ואזל קליה בארבע מאה פרסי אמרו היכי ניעבד דילמא משמיא מרחמי עליה
Le prophète leur dit : Jetez-le dans un chaudron de plomb et couvrez-le de plomb, car [le plomb] absorbe le son, ainsi qu’il est écrit : « Il dit : C’est la méchanceté. Et il la jeta au milieu de l’épha, et il jeta la masse de plomb sur son ouverture » (Za 5, 8).
א"ל נביא שדיוהו בדודא דאברא וכסיוה באברא דשייף קליה דכתיב (זכריה ה, ח) ויאמר זאת הרשעה וישלך אותה אל תוך האיפה וישלך את האבן העופרת אל פיה
Ils dirent : Puisque c’est un moment de grâce, implorons la miséricorde au sujet du penchant à la faute. Ils implorèrent la miséricorde, et il leur fut livré entre les mains.
אמרי הואיל ועת רצון הוא ניבעי רחמי איצרא דעבירה בעו רחמי אימסר בידייהו
Ils l’emprisonnèrent trois jours. On chercha un œuf du jour pour un malade, et on n’en trouva pas. Ils dirent : Comment ferons-nous ? Si nous demandons [qu’il soit détruit] à moitié, du ciel on ne donne pas de moitiés. Ils lui crevèrent les yeux. Cela a eu pour effet qu’on n’est plus excité envers ses proches parentes.
חבשוהו תלתא יומי איבעו ביעתא בת יומא לחולה ולא אשכחו אמרו היכי נעביד ניבעי פלגא פלגא מרקיעא לא יהבי כחלינהו לעיניה אהני ביה דלא איגרי איניש בקרובתיה
Rav Yehouda a dit au nom de Rav : Il arriva qu’une non-Juive était très malade. Elle dit : « Si cette femme se relève de sa maladie, elle ira servir toutes les idoles du monde. » Elle se releva et servit toutes les idoles du monde. Quand elle arriva à Peor, elle demanda aux prêtres : « Comment sert-on celle-ci ? » Ils lui dirent : « On mange des bettes, on boit de la bière et on se soulage devant elle. » Elle dit : « Mieux vaut que cette femme retourne à sa maladie plutôt que de servir une idole de cette manière. »
אמר רב יהודה אמר רב מעשה בנכרית אחת שהיתה חולה ביותר אמרה תעמוד ההיא אשה מחוליה תלך ותעבוד לכל ע"ז שבעולם עמדה (ועבדה) לכל ע"ז שבעולם כיון שהגיע לפעור שאלה לכומרים במה עובדין לזו אמרו לה אוכלין תרדין ושותין שכר ומתריזין בפניה אמרה מוטב שתחזור ההוא אשה לחוליה ולא תעבוד ע"ז בכך
Vous, maison d’Israël, vous n’êtes pas ainsi : « Ceux qui se sont attachés à Baal-Peor » (Nb 25, 5) [l’étaient] comme un couvercle bien ajusté ; « mais vous qui êtes attachés à l’Éternel votre Dieu » (Dt 4, 4), comme deux dattes collées l’une à l’autre.
אתם בית ישראל אינן כן (במדבר כה, ה) הנצמדים לבעל פעור כצמיד פתיל (דברים ד, ד) ואתם הדבקים בה' אלהיכם כשתי תמרות הדבוקות זו בזו
Il est enseigné dans une baraïta : « Ceux qui se sont attachés à Baal-Peor », comme un bracelet sur [le bras d’]une femme ; « mais vous qui êtes attachés à l’Éternel votre Dieu », véritablement attachés.
במתניתא תנא הנצמדים לבעל פעור כצמיד ע"י אשה ואתם הדבקים בה' אלהיכם דבוקים ממש
Nos maîtres ont enseigné : Il arriva que Sabta ben Alas loua son âne à une non-Juive. Quand elle arriva à Peor, elle lui dit : « Attends que j’entre et que je ressorte. » Après qu’elle fut sortie, il lui dit : « Toi aussi, attends-moi, que j’entre et que je ressorte. » Elle lui dit : « N’es-tu pas juif ? » Il lui répondit : « Et que t’importe ? » Il entra, se découvrit devant elle et s’essuya sur son nez. Et les serviteurs de l’idolâtrie le louaient et disaient : « Jamais personne ne l’a servie de cette manière ! »
ת"ר מעשה בסבטא בן אלס שהשכיר חמורו לנכרית אחת כיון שהגיעה לפעור אמרה לו המתן עד שאכנס ואצא לאחר שיצאה אמר לה אף את המתיני עד שאכנס ואצא אמרה לו ולא יהודי אתה אמר לה ומאי איכפת ליך נכנס פער בפניו וקינח בחוטמו והיו משרתי ע"ז מקלסין לו ואומרים מעולם לא היה אדם שעבדו לזו בכך
Celui qui se découvre devant Baal-Peor, c’est là son culte, même s’il a l’intention de l’outrager ; celui qui jette une pierre à Mercure, c’est là son culte, même s’il a l’intention de la lapider.
הפוער עצמו לבעל פעור הרי זה עבודתו אע"ג דמיכוין לביזוי הזורק אבן למרקוליס זו היא עבודתו אע"ג דמיכוין למירגמיה
Rav Menaché se rendait à Bé Toratha. On lui dit : « Il y a une idole qui se dresse ici. » Il prit une motte et la lui lança. On lui dit : « C’est Mercure ! » Il leur répondit : « Nous avons appris : celui qui jette une pierre à Mercure. »
רב מנשה הוה קאזיל לבי תורתא אמרו לו ע"ז היא דקאי הכא שקל פיסא שדא ביה אמרו לו מרקוליס היא אמר להו הזורק אבן למרקוליס תנן
Il vint et demanda à la maison d’étude. On lui dit : Nous avons appris « celui qui jette une pierre à Mercure », même s’il a l’intention de la lapider. Il leur dit : J’irai la reprendre. On lui dit : Aussi bien celui qui la prend que celui qui la pose est passible, car chacune [des pierres] laisse de la place pour une autre.
אתא שאל בי מדרשא א"ל הזורק אבן במרקוליס תנן אף על גב דמיכוין למירגמיה אמר להו איזיל אישקלה א"ל אחד הנוטלה ואחד הנותנה חייב כל חדא וחדא רווחא לחבירתה שביק:
MICHNA: Celui qui donne de sa descendance au Molekh n’est passible que lorsqu’il la livre au Molekh et la fait passer par le feu. S’il l’a livrée au Molekh sans la faire passer par le feu, ou l’a fait passer par le feu sans la livrer au Molekh, il n’est passible que lorsqu’il la livre au Molekh et la fait passer par le feu.
מתני׳ הנותן מזרעו למולך אינו חייב עד שימסור למולך ויעביר באש מסר למולך ולא העביר באש העביר באש ולא מסר למולך אינו חייב עד שימסור למולך ויעביר באש:
GUEMARA: [La Michna] enseigne l’idolâtrie et enseigne [à part] le Molekh. Rabbi Avin a dit : Nous avons appris [cela] selon celui qui dit que le Molekh n’est pas une idolâtrie, car il est enseigné : Aussi bien pour le Molekh que pour les autres idolâtries, il est passible. Rabbi Éléazar, fils de Rabbi Chimon, dit : Pour le Molekh, il est passible ; pour ce qui n’est pas le Molekh, il est exempt.
גמ׳ קתני ע"ז וקתני מולך אמר רבי אבין תנן כמאן דאמר מולך לאו ע"ז היא דתניא אחד למולך ואחד לשאר ע"ז חייב רבי אלעזר ברבי שמעון אומר למולך חייב שלא למולך פטור
Abayé a dit : Rabbi Éléazar, fils de Rabbi Chimon, et Rabbi ’Hanina ben Antigonos ont dit la même chose. Rabbi Éléazar, fils de Rabbi Chimon : ce que nous avons dit. Rabbi ’Hanina ben Antigonos, car il est enseigné : Rabbi ’Hanina ben Antigonos dit : Pourquoi la Torah a-t-elle employé le terme « Molekh » ? [Pour inclure] tout ce qu’on a fait régner (himlikhou) sur soi, même un caillou, même un copeau.
אמר אביי רבי אלעזר בר' שמעון ור' חנינא בן אנטיגנוס אמרו דבר אחד רבי אלעזר בר' שמעון הא דאמרן רבי חנינא בן אנטיגנוס דתניא רבי חנינא בן אנטיגנוס אומר מפני מה תפסה תורה לשון מולך כל שהמליכוהו עליהם אפי' צרור ואפי' קיסם
Rava a dit : Il y a entre eux [la différence] d’un Molekh temporaire.
רבא אמר מולך עראי איכא בינייהו
Original : Sanhedrin 64a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.