Rabbi Ami a dit : S’il a sacrifié, fait brûler de l’encens et fait une libation en une seule ignorance, il n’est passible que d’un seul [sacrifice]. Abayé a dit : Quelle est la raison de Rabbi Ami ? Le verset dit : « Tu ne les serviras pas » (Ex 20, 5) : le verset en a fait un seul service.
אמר ר' אמי זיבח וקיטר וניסך בהעלם אחד אינו חייב אלא אחת אמר אביי מ"ט דר' אמי אמר קרא (שמות כ, ה) לא תעבדם הכתוב עשאן כולן עבודה אחת
Revenons au texte même : Abayé a dit : Pourquoi trois [mentions de la] prosternation dans [les versets sur] l’idolâtrie ? Une pour [le service] selon son mode de culte, une pour [le service] non selon son mode de culte, et une pour diviser.
גופא אמר אביי שלש השתחואות בעבודת כוכבים למה אחת לכדרכה ואחת שלא כדרכה ואחת לחלק
Mais [dis plutôt] : une pour [le cas] selon son mode de culte et non selon son mode de culte, une pour [le service] non selon son mode de culte, et une pour diviser.
אלא אחת כדרכה ושלא כדרכה ואחת לשלא כדרכה ואחת לחלק:
Celui qui l’accepte sur lui comme dieu, celui qui lui dit : « Tu es mon dieu. » Rav Na’hman a dit au nom de Rabba bar Avouha, au nom de Rav : Dès qu’il lui a dit « Tu es mon dieu », il est passible.
המקבלו עליו באלוה האומר לו אלי אתה: אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אמר רב כיון שאמר לו אלי אתה חייב
Et même selon les Rabbanan ? N’est-il pas enseigné : On n’est passible que pour une chose qui comporte un acte, comme sacrifier, faire brûler de l’encens, faire une libation et se prosterner ; et Rech Lakich a dit : Qui a enseigné « se prosterner » ? C’est Rabbi Akiva, qui dit qu’il n’est pas nécessaire qu’il y ait un acte. On en conclut que les Rabbanan estiment qu’il faut un acte.
ואפילו לרבנן והתניא אינו חייב אלא על דבר שיש בו מעשה כגון זיבוח וקיטור וניסוך והשתחואה ואמר ריש לקיש מאן תנא השתחואה ר' עקיבא היא דאמר לא בעינן מעשה מכלל דרבנן סברי בעינן מעשה
Tu aurais pu dire que Rabbi Akiva ne rend passible d’un sacrifice que pour le blasphémateur, au sujet duquel est écrit le retranchement ; mais ici, où le retranchement n’est pas écrit, dis que non.
מהו דתימא עד כאן לא מחייב ר"ע קרבן אלא במגדף דכתיב ביה כרת אבל הכא דלא כתיב ביה כרת אימא לא
C’est comme [une controverse de] Tannaïm : D’autres disent : Sans le vav de « t’ont fait monter », les méchants d’Israël auraient mérité l’anéantissement.
כתנאי אחרים אומרים אלמלא וי"ו שבהעלוך נתחייבו רשעיהם של ישראל כלייה
Rabbi Chimon bar Yo’haï lui dit : Mais quiconque associe le Nom du Ciel à autre chose n’est-il pas arraché du monde ? Ainsi qu’il est dit : « Sauf à l’Éternel seul » (Ex 22, 19). Que nous apprend donc le verset en disant « qui t’ont fait monter » (Ex 32, 4) ? Qu’ils ont désiré de nombreuses divinités.
אמר לו ר"ש בן יוחאי והלא כל המשתף שם שמים ודבר אחר נעקר מן העולם שנאמר (שמות כב, יט) בלתי לה' לבדו אלא מה תלמוד לומר (שמות לב, ד) אשר העלוך שאיוו אלוהות הרבה:
Mais celui qui l’enlace, celui qui l’embrasse, celui qui la balaie, celui qui l’asperge, etc. Quand Rav Dimi est venu, il a dit au nom de Rabbi Éléazar : Pour tous, on reçoit les coups de fouet, sauf celui qui fait un vœu en son nom et celui qui accomplit [un vœu] en son nom.
אבל המגפף והמנשק המכבד והמרבץ כו': כי אתא רב דימי אמר רבי אלעזר על כולם לוקה חוץ מהנודר בשמו והמקיים בשמו
En quoi diffèrent celui qui fait un vœu en son nom et celui qui accomplit [un vœu] en son nom, qu’il ne reçoive pas les coups de fouet ? Parce que c’est un interdit négatif qui ne comporte pas d’acte. Mais ceux-là aussi relèvent d’un interdit général, et on ne reçoit pas les coups de fouet pour un interdit général !
מאי שנא הנודר בשמו והמקיים בשמו דלא לקי משום דהוה ליה לאו שאין בו מעשה הני נמי לאו שבכללות הוא ואין לוקין על לאו שבכללות
Car il est enseigné : D’où [sait-on] que celui qui mange [de la chair] d’un animal avant que son âme ne soit sortie transgresse un interdit négatif ? Le verset dit : « Vous ne mangerez pas sur le sang » (Lv 19, 26).
דתניא מנין לאוכל מן הבהמה קודם שתצא נפשה שהוא בלא תעשה תלמוד לומר (ויקרא יט, כו) לא תאכלו על הדם
Rabbi Dossa dit : D’où [sait-on] qu’on ne sert pas le repas de deuil pour ceux qui ont été exécutés par le tribunal ? Le verset dit : « Vous ne mangerez pas sur le sang. »
רבי דוסא אומר מניין שאין מברין על הרוגי ב"ד ת"ל לא תאכלו על הדם
Rabbi Akiva dit : D’où [sait-on] que les membres d’un Sanhédrin qui ont mis à mort quelqu’un ne goûtent à rien de toute la journée ? Le verset dit : « Vous ne mangerez pas sur le sang. »
ר' עקיבא אומר מנין לסנהדרין שהרגו את הנפש שאין טועמין כלום כל אותו היום ת"ל לא תאכלו על הדם
Et Rabbi Avin bar ’Hiya — et certains disent Rabbi Avin bar Kahana — a dit : Pour aucun d’eux on ne reçoit les coups de fouet, car c’est un interdit général.
וא"ר אבין בר חייא ואיתימא ר' אבין בר כהנא על כולם אינו לוקה משום דהוה ליה לאו שבכללות
Mais quand Ravin est venu, il a dit au nom de Rabbi Éléazar : Pour aucun d’eux on ne reçoit les coups de fouet, sauf celui qui fait un vœu en son nom et celui qui accomplit [un vœu] en son nom.
אלא כי אתא רבין א"ר אלעזר על כולן אינו לוקה חוץ מן הנודר בשמו והמקיים בשמו
En quoi diffèrent ceux-là, qu’on ne reçoive pas les coups de fouet ? Parce que c’est un interdit général. Mais ceux-ci aussi relèvent d’un interdit négatif qui ne comporte pas d’acte !
מאי שנא אהנך דלא לקי דהוה ליה לאו שבכללות הני נמי לאו שאין בו מעשה נינהו
Car il est enseigné : « Vous n’en laisserez rien jusqu’au matin » (Ex 12, 10) : le verset vient placer un commandement positif après l’interdit négatif,
דתניא (שמות יב, י) לא תותירו ממנו עד בקר בא הכתוב ליתן עשה אחר לא תעשה
Original : Sanhedrin 63a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.