il est passible.
חייב:
Sanhédrin 71a סנהדרין
Structure du débat :Michna 3Baraïta 1Question 5Objection 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
« Il ne devient pas un fils dévoyé et rebelle, à moins qu’il ne mange de la viande et ne boive du vin. » Nos maîtres ont enseigné : s’il a mangé n’importe quelle nourriture mais n’a pas mangé de viande, s’il a bu n’importe quelle boisson mais n’a pas bu de vin, il ne devient pas un fils dévoyé et rebelle, à moins qu’il ne mange de la viande et ne boive du vin, ainsi qu’il est dit : « glouton et ivrogne ».
אינו נעשה בן סורר ומורה עד שיאכל בשר וישתה יין: תנו רבנן אכל כל מאכל ולא אכל בשר שתה כל משקה ולא שתה יין אינו נעשה בן סורר ומורה עד שיאכל בשר וישתה יין שנאמר זולל וסובא
Et bien qu’il n’y ait pas de preuve de la chose, il y a une allusion à la chose, ainsi qu’il est dit : « Ne sois pas parmi les buveurs de vin, parmi les gloutons de viande » (Pr 23, 20), et il dit : « Car l’ivrogne et le glouton s’appauvriront, et la somnolence fera porter des haillons » (Pr 23, 21). Rabbi Zeïra a dit : quiconque dort dans la maison d’étude, sa Torah devient pour lui des haillons, ainsi qu’il est dit : « et la somnolence fera porter des haillons ».
ואע"פ שאין ראייה לדבר זכר לדבר שנאמר (משלי כג, כ) אל תהי בסובאי יין בזוללי בשר למו ואומר (משלי כג, כא) כי סובא וזולל יורש וקרעים תלביש נומה אמר ר' זירא כל הישן בבית המדרש תורתו נעשית לו קרעים קרעים שנאמר וקרעים תלביש נומה:
MICHNA: S’il a volé ce qui appartient à son père et l’a mangé dans le domaine de son père, ce qui appartient à d’autres et l’a mangé dans le domaine d’autres, ce qui appartient à d’autres et l’a mangé dans le domaine de son père, il ne devient pas un fils dévoyé et rebelle, à moins qu’il ne vole ce qui appartient à son père et ne le mange dans le domaine d’autres. Rabbi Yossé, fils de Rabbi Yehouda, dit : à moins qu’il ne vole ce qui appartient à son père et ce qui appartient à sa mère.
מתני׳ גנב משל אביו ואכל ברשות אביו משל אחרים ואכל ברשות אחרים משל אחרים ואכל ברשות אביו אינו נעשה בן סורר ומורה עד שיגנוב משל אביו ויאכל ברשות אחרים רבי יוסי בר' יהודה אומר עד שיגנוב משל אביו ומשל אמו:
GUEMARA: « S’il a volé ce qui appartient à son père et l’a mangé dans le domaine de son père » : bien que ce lui soit accessible, il a peur.
גמ׳ גנב משל אביו ואכל ברשות אביו אע"ג דשכיח ליה בעית
« Ce qui appartient à d’autres et l’a mangé dans le domaine d’autres » : bien qu’il n’ait pas peur, ce ne lui est pas accessible ; et à plus forte raison « ce qui appartient à d’autres et l’a mangé dans le domaine de son père », où ce ne lui est pas accessible et où il a peur.
משל אחרים ואכל ברשות אחרים אע"ג דלא בעית לא שכיח ליה וכל שכן משל אחרים ואכל ברשות אביו דלא שכיח ליה ובעית
« À moins qu’il ne vole ce qui appartient à son père et ne le mange dans le domaine d’autres », où ce lui est accessible et où il n’a pas peur.
עד שיגנוב משל אביו ויאכל ברשות אחרים דשכיח ליה ולא בעית:
« Rabbi Yossé, fils de Rabbi Yehouda, dit : à moins qu’il ne vole ce qui appartient à son père et ce qui appartient à sa mère. » Sa mère, d’où a-t-elle [des biens] ? Ce qu’une femme acquiert, son mari l’acquiert ! Rabbi Yossé, fils de Rabbi ’Hanina, a dit : d’un repas préparé pour son père et sa mère.
רבי יוסי בר' יהודה אומר עד שיגנוב משל אביו ומשל אמו: אמו מנא לה מה שקנתה אשה קנה בעלה אמר רבי יוסי בר' חנינא מסעודה המוכנת לאביו ולאמו
Mais Rabbi ’Hanan bar Molada n’a-t-il pas dit au nom de Rav Houna : il n’est passible que s’il achète de la viande à bas prix et la mange, et du vin à bas prix et le boit ? Dis plutôt : de l’argent [destiné] à un repas préparé pour son père et sa mère.
והאמר רבי חנן בר מולדה אמר רב הונא אינו חייב עד שיקנה בשר בזול ויאכל יין בזול וישתה אלא אימא מדמי סעודה המוכנת לאביו ולאמו
Si tu veux, dis : un autre lui a fait acquérir [des biens] et lui a dit : « à condition que ton mari n’y ait aucun droit ».
איבעית אימא דאקני לה אחר ואמר לה על מנת שאין לבעליך רשות בהן:
MICHNA: Si son père le veut et que sa mère ne le veut pas, si son père ne le veut pas et que sa mère le veut, il ne devient pas un fils dévoyé et rebelle, à moins que tous deux ne le veuillent. Rabbi Yehouda dit : si sa mère n’était pas convenable pour son père, il ne devient pas un fils dévoyé et rebelle.
מתני׳ היה אביו רוצה ואמו אינה רוצה אביו אינו רוצה ואמו רוצה אינו נעשה בן סורר ומורה עד שיהו שניהם רוצין רבי יהודה אומר אם לא היתה אמו ראויה לאביו אינו נעשה בן סורר ומורה:
GUEMARA: Que signifie « pas convenable » ? Si l’on dit [qu’il s’agit de femmes dont l’union entraîne] le retranchement ou la mort par le tribunal, en fin de compte, son père est son père et sa mère est sa mère !
גמ׳ מאי אינה ראויה אילימא חייבי כריתות וחייבי מיתות ב"ד סוף סוף אבוה אבוה נינהו ואמיה אמיה נינהו
Mais plutôt, il parle [d’une mère] semblable à son père. On a aussi enseigné ainsi dans une baraïta : Rabbi Yehouda dit : si sa mère n’était pas semblable à son père par la voix, l’apparence et la taille, il ne devient pas un fils dévoyé et rebelle. Quelle en est la raison ? Le verset dit : « Il n’écoute pas notre voix » : puisque nous exigeons qu’ils soient semblables par la voix, nous exigeons aussi qu’ils soient semblables par l’apparence et la taille.
אלא בשוה לאביו קאמר תניא נמי הכי רבי יהודה אומר אם לא היתה אמו שוה לאביו בקול ובמראה ובקומה אינו נעשה בן סורר ומורה מאי טעמא דאמר קרא איננו שומע בקלנו מדקול בעינן שוין מראה וקומה נמי בעינן שוין
Selon qui va ce qui est enseigné dans une baraïta : le fils dévoyé et rebelle n’a jamais existé et n’existera jamais ; et pourquoi a-t-il été écrit ? Étudie-le et reçois une récompense. Selon qui ? Selon Rabbi Yehouda.
כמאן אזלא הא דתניא בן סורר ומורה לא היה ולא עתיד להיות ולמה נכתב דרוש וקבל שכר כמאן כרבי יהודה
Si tu veux, dis : c’est Rabbi Chimon, car il est enseigné dans une baraïta : Rabbi Chimon a dit : est-ce parce que celui-ci a mangé un tartemar de viande et bu un demi-log de vin italien que son père et sa mère le font sortir pour le lapider ? Mais plutôt, il n’a jamais existé et n’existera jamais ; et pourquoi a-t-il été écrit ? Étudie-le et reçois une récompense. Rabbi Yonatan a dit : moi, je l’ai vu, et je me suis assis sur sa tombe.
איבעית אימא ר' שמעון היא דתניא אמר רבי שמעון וכי מפני שאכל זה תרטימר בשר ושתה חצי לוג יין האיטלקי אביו ואמו מוציאין אותו לסקלו אלא לא היה ולא עתיד להיות ולמה נכתב דרוש וקבל שכר אמר ר' יונתן אני ראיתיו וישבתי על קברו
Selon qui va ce qui est enseigné dans une baraïta : la ville égarée n’a jamais existé et n’existera jamais ; et pourquoi a-t-elle été écrite ? Étudie-la et reçois une récompense. Selon qui ? Selon Rabbi Eliézer, car il est enseigné dans une baraïta : Rabbi Eliézer dit : toute ville dans laquelle il y a ne serait-ce qu’une seule mezouza ne devient pas une ville égarée.
כמאן אזלא הא דתניא עיר הנדחת לא היתה ולא עתידה להיות ולמה נכתבה דרוש וקבל שכר כמאן כר' אליעזר דתניא רבי אליעזר אומר כל עיר שיש בה אפילו מזוזה אחת אינה נעשית עיר הנדחת
Quelle en est la raison ? Le verset dit : « Et tout son butin, tu le rassembleras au milieu de sa place, et tu brûleras par le feu » (Dt 13, 17) ; et s’il y a une mezouza, c’est impossible, car il est écrit : « Vous ne ferez pas ainsi au Seigneur votre Dieu » (Dt 12, 4). Rabbi Yonatan a dit : moi, je l’ai vue, et je me suis assis sur son monceau de ruines.
מאי טעמא אמר קרא (דברים יג, יז) ואת כל שללה תקבוץ אל תוך רחבה ושרפת באש וכיון דאי איכא מזוזה לא אפשר דכתיב (דברים יב, ד) לא תעשון כן לה' אלהיכם אמר רבי יונתן אני ראיתיה וישבתי על תילה
Selon qui va ce qui est enseigné dans une baraïta : la maison frappée de lèpre n’a jamais existé et n’existera jamais ; et pourquoi a-t-elle été écrite ? Étudie-la et reçois une récompense. Selon qui ? Selon Rabbi Éléazar, fils de Rabbi Chimon, car nous avons appris dans une Michna : Rabbi Éléazar, fils de Rabbi Chimon, dit : la maison n’est jamais impure à moins qu’on ne voie [une tache] de la taille de deux fèves concassées sur deux pierres, dans deux murs, dans un angle, longue de deux fèves et large d’une fève.
כמאן אזלא הא דתניא בית המנוגע לא היה ולא עתיד להיות ולמה נכתב דרוש וקבל שכר כמאן כר' אלעזר בר' שמעון דתנן ר' אלעזר ברבי שמעון אומר לעולם אין הבית טמא עד שיראה כשתי גריסין על שתי אבנים בשתי כתלים בקרן זוית ארכו כשני גריסין ורחבו כגריס
Quelle est la raison de Rabbi Éléazar, fils de Rabbi Chimon ? Il est écrit « mur » (Lv 14, 37), et il est écrit « murs » (Lv 14, 37) : quel est le mur qui est comme des murs ? Dis : c’est l’angle.
מאי טעמא דר' אלעזר ברבי שמעון כתיב קיר וכתיב קירות איזהו קיר שהוא כקירות הוי אומר זה קרן זוית
Il est enseigné dans une baraïta : Rabbi Eliézer, fils de Rabbi Tsadoq, a dit : il y avait un endroit dans le territoire de Gaza, et on l’appelait « la ruine lépreuse ». Rabbi Chimon, homme de Kfar Akko, a dit : une fois je suis allé en Galilée, et j’ai vu un endroit qu’on signalait, et on disait : on a déversé là des pierres atteintes de lèpre.
תניא אמר רבי אליעזר בר' צדוק מקום היה בתחום עזה והיו קורין אותו חורבתא סגירתא אמר רבי שמעון איש כפר עכו פעם אחת הלכתי לגליל וראיתי מקום שמציינין אותו ואמרו אבנים מנוגעות פינו לשם:
MICHNA: Si l’un d’eux était manchot, ou boiteux, ou muet, ou aveugle, ou sourd, il ne devient pas un fils dévoyé et rebelle, ainsi qu’il est dit : « Son père et sa mère le saisiront » (Dt 21, 19), et non des manchots ; « et ils le feront sortir », et non des boiteux ; « et ils diront », et non des muets ; « notre fils que voici », et non des aveugles ; « il n’écoute pas notre voix », et non des sourds.
מתני׳ היה אחד מהם גידם או חיגר או אלם או סומא או חרש אינו נעשה בן סורר ומורה שנאמר (דברים כא, יט) ותפשו בו אביו ואמו ולא גדמין והוציאו אותו ולא חגרין ואמרו ולא אלמין בננו זה ולא סומין איננו שומע בקולנו ולא חרשין
On l’avertit devant trois [personnes] et on le flagelle. S’il récidive et se corrompt, il est jugé par vingt-trois [juges], et il n’est lapidé que si les trois premiers sont présents, ainsi qu’il est dit : « notre fils que voici » : c’est celui qui a été flagellé devant vous.
מתרין בו בפני שלשה ומלקין אותו חזר וקלקל נדון בעשרים ושלשה ואינו נסקל עד שיהו שם שלשה הראשונים שנאמר בננו זה זהו שלקה בפניכם:
GUEMARA: Déduis-en que nous exigeons [d’appliquer] le verset tel qu’il est écrit ! C’est différent ici,
גמ׳ שמעת מינה בעינן קרא כדכתיב שאני הכא
Original : Sanhedrin 71a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.