Rav Papa a dit : [il s’agit] d’une jeune fille séduite, et c’est l’avis de tous.
רב פפא אמר במפותה ודברי הכל
Sanhédrin 74a סנהדרין
Structure du débat :Baraïta 1Question 4Récit 2
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Abayé a dit : [il s’agit du cas] où l’on peut la sauver [en l’atteignant] à l’un de ses membres, et c’est [l’avis de] Rabbi Yonatan ben Chaoul, car il est enseigné dans une baraïta : Rabbi Yonatan ben Chaoul dit : un poursuivant qui poursuivait son prochain pour le tuer, et que l’on pouvait sauver [en l’atteignant] à l’un de ses membres, mais qu’on n’a pas sauvé [ainsi], on est mis à mort à cause de lui.
אביי אמר ביכול להציל באחד מאבריו ורבי יונתן בן שאול היא דתניא רבי יונתן בן שאול אומר רודף שהיה רודף אחר חבירו להורגו ויכול להצילו באחד מאבריו ולא הציל נהרג עליו
Quelle est la raison de Rabbi Yonatan ben Chaoul ? Car il est écrit : « Et si des hommes se querellent », etc. (Ex 21, 22). Et Rabbi Éléazar a dit : c’est d’une querelle mortelle que parle l’Écriture, car il est écrit : « Et s’il arrive un malheur, tu donneras vie pour vie » (Ex 21, 23). Et malgré cela, le Miséricordieux a dit : « et s’il n’arrive pas de malheur, il sera puni d’une amende » (Ex 21, 22).
מאי טעמא דרבי יונתן בן שאול דכתיב (שמות כא, כב) וכי ינצו אנשים (יחדו) וגו' וא"ר אלעזר במצות שבמיתה הכתוב מדבר דכתיב (שמות כא, כג) ואם אסון יהיה ונתתה נפש תחת נפש ואפ"ה אמר רחמנא ולא יהיה אסון ענוש יענש
Cela va bien si tu dis que lorsqu’on peut sauver [en l’atteignant] à l’un de ses membres, on n’a pas le droit de le sauver au prix de sa vie : c’est ainsi que tu trouves qu’il est puni d’une amende, comme dans le cas où l’on peut sauver [en l’atteignant] à l’un de ses membres.
אי אמרת בשלמא יכול להציל באחד מאבריו לא ניתן להצילו בנפשו היינו דמשכחת לה דיענש כגון שיכול להציל באחד מאבריו
Mais si tu dis que même lorsqu’on peut sauver [en l’atteignant] à l’un de ses membres, on a aussi le droit de le sauver au prix de sa vie, comment trouves-tu qu’il soit puni d’une amende ?
אלא אי אמרת יכול להציל באחד מאבריו נמי ניתן להצילו בנפשו היכי משכחת לה דיענש
Peut-être est-ce différent ici, car la mort concerne l’un, et le paiement concerne l’autre ?
דילמא שאני הכא דמיתה לזה ותשלומין לזה
Il n’y a pas de différence, car Rava a dit : un poursuivant qui poursuivait son prochain et a brisé des objets, que ce soient ceux du poursuivi ou ceux de n’importe qui, est exempt. Quelle en est la raison ? Il est passible de sa vie.
לא שנא דאמר רבא רודף שהיה רודף אחר חבירו ושיבר את הכלים בין של נרדף ובין של כל אדם פטור מאי טעמא מתחייב בנפשו הוא
Et le poursuivi qui a brisé des objets : ceux du poursuivant, il est exempt ; ceux de n’importe qui, il est passible. Ceux du poursuivant, il est exempt, afin que les biens [du poursuivant] ne lui soient pas plus chers que son corps ; ceux de n’importe qui, il est passible, car il se sauve lui-même au moyen des biens de son prochain.
ונרדף ששיבר את הכלים של רודף פטור של כל אדם חייב של רודף פטור שלא יהא ממונו חביב עליו מגופו של כל אדם חייב שמציל עצמו בממון חבירו
Et celui qui poursuivait le poursuivant pour sauver [le poursuivi], et a brisé des objets, que ce soient ceux du poursuivant, ceux du poursuivi ou ceux de n’importe qui, est exempt ; non pas selon la stricte loi, mais parce que, si tu ne dis pas ainsi, il se trouvera que tu n’auras personne qui sauve son prochain de la main du poursuivant.
ורודף שהיה רודף אחר רודף להצילו ושיבר את הכלים בין של רודף בין של נרדף בין של כל אדם פטור ולא מן הדין שאם אי אתה אומר כן נמצא אין לך כל אדם שמציל את חבירו מיד הרודף:
« Mais celui qui poursuit une bête. » Il est enseigné dans une baraïta : Rabbi Chimon bar Yo’haï dit : celui qui sert les idoles, on peut le sauver au prix de sa vie, par un raisonnement a fortiori : si pour le déshonneur d’un homme ordinaire on peut le sauver au prix de sa vie, pour le déshonneur du Très-Haut, à plus forte raison ! Mais punit-on par un raisonnement ? Il est d’avis que l’on punit par un raisonnement.
אבל הרודף אחר בהמה: תניא רשב"י אומר העובד עבודת כוכבים ניתן להצילו בנפשו מק"ו ומה פגם הדיוט ניתן להצילו בנפשו פגם גבוה לא כל שכן וכי עונשין מן הדין קא סבר עונשין מן הדין
Il est enseigné dans une baraïta : Rabbi Éléazar, fils de Rabbi Chimon, dit : celui qui profane le Chabbat, on peut le sauver au prix de sa vie. Il est de l’avis de son père, qui dit que l’on punit par un raisonnement ; et on déduit le Chabbat de « profanation », [par analogie avec] « profanation » [dit] de l’idolâtrie.
תניא רבי אלעזר ברבי שמעון אומר המחלל את השבת ניתן להצילו בנפשו סבר לה כאבוה דאמר עונשין מן הדין ואתיא שבת בחילול חילול מעבודת כוכבים
Rabbi Yo’hanan a dit au nom de Rabbi Chimon ben Yehotsadaq : on a voté et conclu dans la chambre haute de la maison de Nitza à Lod : pour toutes les transgressions de la Torah, si l’on dit à un homme : « Transgresse et ne sois pas tué », il transgressera et ne sera pas tué, sauf l’idolâtrie, les unions interdites et l’effusion de sang.
א"ר יוחנן משום ר"ש בן יהוצדק נימנו וגמרו בעליית בית נתזה בלוד כל עבירות שבתורה אם אומרין לאדם עבור ואל תהרג יעבור ואל יהרג חוץ מעבודת כוכבים וגילוי עריות ושפיכות דמים
Et l’idolâtrie, non ? N’est-il pas enseigné dans une baraïta : Rabbi Yichmaël a dit : d’où sait-on que si l’on a dit à un homme : « Sers les idoles et ne sois pas tué », d’où sait-on qu’il servira et ne sera pas tué ? L’Écriture dit : « et il vivra par eux » (Lv 18, 5), et non qu’il mourra par eux.
ועבודת כוכבים לא והא תניא א"ר ישמעאל מנין שאם אמרו לו לאדם עבוד עבודת כוכבים ואל תהרג מנין שיעבוד ואל יהרג ת"ל (ויקרא יח, ה) וחי בהם ולא שימות בהם
On pourrait croire : même en public ; c’est pourquoi l’Écriture dit : « Et vous ne profanerez pas Mon saint Nom, et Je serai sanctifié » (Lv 22, 32).
יכול אפילו בפרהסיא תלמוד לומר (ויקרא כב, לב) ולא תחללו את שם קדשי ונקדשתי
Eux ont parlé selon Rabbi Eliézer, car il est enseigné dans une baraïta : Rabbi Eliézer dit : « Et tu aimeras le Seigneur ton Dieu de tout ton cœur, de toute ton âme et de tout ton avoir » (Dt 6, 5). Si l’on a dit « de toute ton âme », pourquoi dit-on « de tout ton avoir » ? Et si l’on a dit « de tout ton avoir », pourquoi dit-on « de toute ton âme » ?
אינהו דאמור כר"א דתניא ר"א אומר (דברים ו, ה) ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך אם נאמר בכל נפשך למה נאמר בכל מאדך ואם נאמר בכל מאדך למה נאמר בכל נפשך
S’il y a un homme dont le corps lui est plus cher que ses biens, c’est pour cela qu’il est dit « de toute ton âme » ; et s’il y a un homme dont les biens lui sont plus chers que son corps, c’est pour cela qu’il est dit « de tout ton avoir ».
אם יש לך אדם שגופו חביב עליו מממונו לכך נאמר בכל נפשך ואם יש לך אדם שממונו חביב עליו מגופו לכך נאמר בכל מאדך
Les unions interdites et l’effusion de sang, [on le déduit] comme Rabbi, car il est enseigné dans une baraïta : Rabbi dit : « Car c’est comme lorsqu’un homme se dresse contre son prochain et le tue, ainsi en est-il de cette chose » (Dt 22, 26). Qu’avons-nous donc appris du meurtrier ?
גילוי עריות ושפיכות דמים כדרבי דתניא רבי אומר (דברים כב, כו) כי כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש כן הדבר הזה וכי מה למדנו מרוצח
Voici donc que celui-ci, venu pour enseigner, se trouve enseigné : [le verset] compare le meurtrier à la jeune fille fiancée : de même que la jeune fille fiancée, on peut la sauver au prix de sa vie [de l’agresseur], de même pour le meurtrier, on peut [en] sauver [la victime] au prix de sa vie.
מעתה הרי זה בא ללמד ונמצא למד מקיש רוצח לנערה המאורסה מה נערה המאורסה ניתן להצילו בנפשו אף רוצח ניתן להצילו בנפשו
Et il compare la jeune fille fiancée au meurtrier : de même que [pour] le meurtre, on se laisse tuer et on ne transgresse pas, de même [pour] la jeune fille fiancée, elle se laissera tuer et ne transgressera pas.
ומקיש נערה המאורסה לרוצח מה רוצח יהרג ואל יעבור אף נערה המאורסה תהרג ואל תעבור
Et le meurtre lui-même, d’où le savons-nous ? C’est une évidence logique ; comme celui qui vint devant Rabba et lui dit : « Le seigneur de mon village m’a dit : Va tuer un tel, sinon je te tue. » Il lui dit : « Qu’il te tue, et toi ne tue pas ! Qui dit que ton sang est plus rouge ? Peut-être le sang de cet homme est-il plus rouge. »
רוצח גופיה מנא לן סברא הוא דההוא דאתא לקמיה דרבה ואמר ליה אמר לי מרי דוראי זיל קטליה לפלניא ואי לא קטלינא לך אמר ליה לקטלוך ולא תיקטול מי יימר דדמא דידך סומק טפי דילמא דמא דהוא גברא סומק טפי
Lorsque Rav Dimi est venu, il a dit au nom de Rabbi Yo’hanan : on n’a enseigné cela qu’en dehors d’un temps de décret royal ; mais en un temps de décret royal, même pour un commandement léger, on se laisse tuer et on ne transgresse pas.
כי אתא רב דימי א"ר יוחנן לא שנו אלא שלא בשעת גזרת המלכות) אבל בשעת גזרת המלכות אפי' מצוה קלה יהרג ואל יעבור
Lorsque Ravin est venu, il a dit au nom de Rabbi Yo’hanan : même en dehors d’un temps de décret royal, on ne l’a dit qu’en privé ; mais en public, même pour un commandement léger, on se laisse tuer et on ne transgresse pas.
כי אתא רבין א"ר יוחנן אפי' שלא בשעת גזרת מלכות לא אמרו אלא בצינעא אבל בפרהסיא אפי' מצוה קלה יהרג ואל יעבור
Qu’est-ce qu’un commandement léger ? Rava bar Rav Its’hak a dit au nom de Rav :
מאי מצוה קלה אמר רבא בר רב יצחק אמר רב
Original : Sanhedrin 74a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.