C’est aussi précis, car il est écrit : « le Qenizzite » (Jos 14, 6). Déduis-en [que c’est bien ainsi].
דיקא נמי דכתיב (יהושע יד, ו) הקניזי ש"מ
Sota 12a סוטה
« ’Azouva » (1 Ch 2, 18) : c’est Myriam. Et pourquoi s’appelait-elle ’Azouva ? Parce que tous l’avaient délaissée (’azavouha) au début. « Il engendra » : mais ne l’a-t-il pas épousée ? Rabbi Yo’hanan dit : Quiconque épouse une femme pour l’amour du Ciel, l’Écriture le lui compte comme s’il l’avait engendrée.
עזובה זו מרים ולמה נקרא שמה עזובה שהכל עזבוה מתחילתה הוליד והלא מינסב הוה נסיב לה א"ר יוחנן כל הנושא אשה לשם שמים מעלה עליו הכתוב כאילו ילדה
« Yeriot » : parce que son visage ressemblait à des tentures (yeriot).
יריעות שהיו פניה דומין ליריעות
« Et voici ses fils » (1 Ch 2, 18) : ne lis pas « ses fils » (baneha), mais « ses bâtisseurs » (boneha). « Yécher » : parce qu’il se redressa (yicher) lui-même ; « Chovav » : parce qu’il fit revenir (chibev) son penchant ; « et Ardon » : parce qu’il domina (rada) son penchant. Certains disent : [Ardon] parce que son visage ressemblait à une rose (vered).
ואלה בניה אל תקרי בניה אלא בוניה ישר שישר את עצמו שובב ששיבב את יצרו וארדון שרדה את יצרו ואיכא דאמרי על שהיו פניה דומין לורד
« Achhour, père de Teqoa, eut deux femmes, ’Hélea et Naara » (1 Ch 4, 5). Achhour, c’est Caleb. Et pourquoi s’appelait-il Achhour ? Parce que son visage avait noirci (hou-chharou) à force de jeûnes. « Père » : parce qu’il devint pour elle comme un père. « Teqoa » : parce qu’il fixa (taqa) son cœur sur son Père qui est aux cieux.
(דברי הימים א ד, ה) ולאשחור אבי תקוע היו שתי נשים חלאה ונערה אשחור זה כלב ולמה נקרא שמו אשחור שהושחרו פניו בתעניות אבי שנעשה לה כאב תקוע שתקע את לבו לאביו שבשמים
« Eut deux femmes » : Myriam devint comme deux femmes. « ’Hélea et Naara » : elle n’était pas ’Hélea et Naara [à la fois], mais d’abord ’Hélea (malade) et à la fin Naara (jeune fille).
היו שתי נשים נעשה מרים כשתי נשים חלאה ונערה לא חלאה ונערה הואי אלא בתחילה חלאה ולבסוף נערה
« Et les fils de ’Hélea : Tséreth, Tso’har et Etnan » (1 Ch 4, 7). « Tséreth » : parce qu’elle devint une rivale (tsara) pour ses compagnes ; « Tso’har » : parce que son visage ressemblait à la lumière de midi (tsohorayim) ; « Etnan » : parce que quiconque la voyait apportait un présent (etnan) à sa femme.
(דברי הימים א ד, ז) ובני חלאה צרת וצהר ואתנן צרת שנעשית צרה לחברותיה צהר שהיו פניה דומין כצהרים אתנן שכל הרואה אותה מוליך אתנן לאשתו
« Pharaon ordonna à tout son peuple » (Ex 1, 22). Rabbi Yossé bar Rabbi ’Hanina dit : Il décréta aussi sur son propre peuple. Et Rabbi Yossé bar Rabbi ’Hanina dit : Il promulgua trois décrets. D’abord : « Si c’est un fils, faites-le mourir » (Ex 1, 16) ; ensuite : « Tout fils qui naîtra, jetez-le au Fleuve » (Ex 1, 22) ; et enfin il décréta aussi sur son propre peuple.
(שמות א, כב) ויצו פרעה לכל עמו א"ר יוסי בר' חנינא אף על עמו גזר ואמר ר"י בר' חנינא שלש גזירות גזר בתחילה אם בן הוא והמתן אותו ולבסוף כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו ולבסוף אף על עמו גזר
« Un homme de la maison de Lévi alla » (Ex 2, 1). Où alla-t-il ? Rav Yehouda bar Zevina dit : Il alla [suivre] le conseil de sa fille.
(שמות ב, א) וילך איש מבית לוי להיכן הלך אמר רב יהודה בר זבינא שהלך בעצת בתו
On a enseigné : ’Amram était le plus grand de sa génération. Lorsqu’il vit que Pharaon le méchant avait dit : « Tout fils qui naîtra, jetez-le au Fleuve », il dit : C’est en vain que nous peinons. Il se leva et répudia sa femme ; tous se levèrent et répudièrent leurs femmes.
תנא עמרם גדול הדור היה כיון (שראה שאמר) פרעה הרשע כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו אמר לשוא אנו עמלין עמד וגירש את אשתו עמדו כולן וגירשו את נשותיהן
Sa fille lui dit : Père, ton décret est plus dur que celui de Pharaon ! Car Pharaon n’a décrété que sur les mâles, et toi tu as décrété sur les mâles et sur les filles. Pharaon n’a décrété que pour ce monde-ci, et toi pour ce monde-ci et pour le monde à venir.
אמרה לו בתו אבא קשה גזירתך יותר משל פרעה שפרעה לא גזר אלא על הזכרים ואתה גזרת על הזכרים ועל הנקיבות פרעה לא גזר אלא בעוה"ז ואתה בעוה"ז ולעוה"ב
Pharaon le méchant, il est douteux que son décret s’accomplisse ou ne s’accomplisse pas ; toi, tu es un juste, ton décret s’accomplira certainement, ainsi qu’il est dit : « Tu décréteras une chose, et elle s’accomplira pour toi » (Jb 22, 28). Il se leva et reprit sa femme ; tous se levèrent et reprirent leurs femmes.
פרעה הרשע ספק מתקיימת גזירתו ספק אינה מתקיימת אתה צדיק בודאי שגזירתך מתקיימת שנאמר (איוב כב, כח) ותגזר אומר ויקם לך עמד והחזיר את אשתו עמדו כולן והחזירו את נשותיהן
« Il prit » : il aurait fallu dire « il reprit » ! Rav Yehouda bar Zevina dit : Il accomplit pour elle un acte de noces : il l’assit dans une litière, Aaron et Myriam dansaient devant elle, et les anges du service disaient : « La mère des enfants est joyeuse » (Ps 113, 9).
ויקח ויחזור מיבעי ליה א"ר יהודה בר זבינא שעשה לו מעשה ליקוחין הושיבה באפריון ואהרן ומרים מרקדין לפניה ומלאכי השרת אמרו (תהלים קיג, ט) אם הבנים שמחה
« Une fille de Lévi » : est-ce possible ? Elle avait cent trente ans, et on l’appelle « fille » ! Car Rabbi ’Hama bar Rabbi ’Hanina a dit : C’est Yokheved, qui fut conçue en chemin et naquit entre les murailles [de l’Égypte], ainsi qu’il est dit : « qui naquit à Lévi en Égypte » (Nb 26, 59).
את בת לוי אפשר בת מאה ושלשים שנה הויא וקרי לה בת דא"ר חמא בר' חנינא זו יוכבד שהורתה בדרך ולידתה בין החומות שנאמר (במדבר כו, נט) אשר ילדה אותה ללוי במצרים
Sa naissance eut lieu en Égypte, mais non sa conception. Rav Yehouda dit : [On l’appelle « fille »] parce que les signes de la jeunesse réapparurent en elle.
לידתה במצרים ואין הורתה במצרים א"ר יהודה שנולדו בה סימני נערות
« La femme conçut et enfanta un fils » (Ex 2, 2). Mais elle était déjà enceinte de lui depuis trois mois ! Rav Yehouda bar Zevina dit : [L’Écriture] compare son enfantement à sa conception : de même que sa conception fut sans douleur, son enfantement fut sans douleur. On en déduit que les femmes justes n’étaient pas comprises dans la sentence d’Ève.
(שמות ב, ב) ותהר האשה ותלד בן והא הות מיעברא ביה תלתא ירחי מעיקרא א"ר יהודה בר זבינא מקיש לידתה להורתה מה הורתה שלא בצער אף לידתה שלא בצער מכאן לנשים צדקניות שלא היו בפיתקה של חוה
« Elle vit qu’il était bon » (Ex 2, 2). On a enseigné dans une baraïta : Rabbi Meïr dit : Tov était son nom. Rabbi Yehouda dit : Tovia était son nom. Rabbi Ne’hémia dit : [Elle vit qu’il était] digne de la prophétie. D’autres disent : Il naquit circoncis. Et les Sages disent : Au moment où Moïse naquit, toute la maison se remplit de lumière. Il est écrit ici : « Elle vit qu’il était bon », et il est écrit là-bas : « Dieu vit que la lumière était bonne » (Gn 1, 4).
(שמות ב, ב) ותרא אותו כי טוב הוא תניא ר"מ אומר טוב שמו ר' יהודה אומר טוביה שמו רבי נחמיה אומר הגון לנביאות אחרים אומרים נולד כשהוא מהול וחכמים אומרים בשעה שנולד משה נתמלא הבית כולו אור כתיב הכא ותרא אותו כי טוב הוא וכתיב התם (בראשית א, ד) וירא אלהים את האור כי טוב
« Elle le cacha trois mois » (Ex 2, 2) : car les Égyptiens ne comptèrent qu’à partir du moment où il l’avait reprise, alors qu’elle était déjà enceinte de lui depuis trois mois.
(שמות ב, ב) ותצפנהו שלשה ירחים דלא מנו מצרים אלא משעה דאהדרה והיא הות מיעברא ביה תלתא ירחי מעיקרא
« Elle ne put le cacher plus longtemps » (Ex 2, 3). Pourquoi ? Qu’elle continue à le cacher ! C’est que partout où les Égyptiens entendaient qu’un enfant était né, ils y apportaient un [de leurs] petit[s] enfant[s] afin qu’il l’entende et qu’il pleure avec eux, ainsi qu’il est écrit : « Attrapez-nous les renards, les petits renards, etc. » (Ct 2, 15).
(שמות ב, ג) ולא יכלה עוד הצפינו אמאי תצפניה ותיזיל אלא כל היכא דהוו שמעי מצראי דמתיליד ינוקא ממטו ינוקא התם כי היכי דלישמעינהו ומעוי (בהדיהו) דכתיב (שיר השירים ב, טו) אחזו לנו שועלים שועלים קטנים וגו'
« Elle prit pour lui une caisse de jonc (gomé) » (Ex 2, 3). Pourquoi précisément du jonc ? Rabbi Éléazar dit : On en déduit que les justes tiennent davantage à leur argent qu’à leur corps. Et pourquoi tant ? Parce qu’ils ne tendent pas la main vers le vol.
(שמות ב, ג) ותקח לו תבת גמא מאי שנא גומא א"ר אלעזר מיכן לצדיקים שממונם חביב עליהן יותר מגופן וכל כך למה לפי שאין פושטין ידיהן בגזל
Rabbi Chmouel bar Na’hmani dit : [C’est] une matière souple, capable de résister à une chose souple comme à une chose dure.
רבי שמואל בר נחמני אמר דבר רך שיכול לעמוד בפני דבר רך ובפני דבר קשה
« Elle l’enduisit de bitume et de poix » (Ex 2, 3). On a enseigné : Le bitume à l’intérieur et la poix à l’extérieur, afin que ce juste ne sente pas une mauvaise odeur.
ותחמרה בחמר ובזפת תנא חמר מבפנים וזפת מבחוץ כדי שלא יריח אותו צדיק ריח רע
« Elle y plaça l’enfant et le mit dans les roseaux (souf) » (Ex 2, 3). Rabbi Éléazar dit : [Dans] la mer des Roseaux (Yam Souf). Rabbi Chmouel bar Na’hmani dit :
ותשם בה את הילד ותשם בסוף רבי אלעזר אומר ים סוף רבי שמואל בר נחמני אמר
Original : Sotah 12a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.