Tu aurais pu dire : « Elle s’est rendue impure » (Nb 5, 13), « elle s’est rendue impure » — deux fois : une pour le mari et une pour l’amant ; [cela vaut] là où elle devient interdite par cette débauche, mais celle-ci, puisqu’elle est déjà interdite, dis que non ; il nous enseigne [que si].
מהו דתימא (במדבר ה, יג) נטמאה נטמאה שני פעמים אחד לבעל ואחד לבועל היכא דקא מיתסרא בהא זנות אבל הא הואיל ואסורה וקיימא אימא לא קא משמע לן
« Sauf au sujet d’un mineur, etc. » Le Miséricordieux a dit « un homme », et non un mineur. « Et de celui qui n’est pas un homme » : pour exclure quoi ? Diras-tu pour exclure celui qui a les organes atrophiés ? Mais Chmouel a dit : celui qui a les organes atrophiés, on met en garde à son sujet, et il rend [la femme] inapte à la terouma !
חוץ מן הקטן [וכו'] איש אמר רחמנא ולא קטן ושאינו איש למעוטי מאי אילימא למעוטי שחוף והאמר שמואל שחוף מקנין על ידו ופוסל בתרומה
« On met en garde à son sujet » : c’est évident ! Tu aurais pu dire : le Miséricordieux a dit : « Et un homme couche avec elle d’une couche de semence » (Nb 5, 13), et celui-ci n’en est pas capable ; il nous enseigne [que si].
מקנין על ידו פשיטא מהו דתימא (במדבר ה, יג) ושכב איש אותה שכבת זרע אמר רחמנא והא לאו בר הכי הוא קמ"ל
« Et il rend inapte à la terouma » : c’est évident ! Tu aurais pu dire : le Miséricordieux a dit : « Il ne profanera pas sa descendance » (Lv 21, 15) — celui qui a une descendance profane, celui qui n’a pas de descendance ne profane pas ; il nous enseigne [que si].
ופוסל בתרומה פשיטא מהו דתימא (ויקרא כא, טו) לא יחלל זרעו אמר רחמנא דאית ליה זרע ליחלל דלית ליה זרע לא ליחלל קמ"ל
« On met en garde à son sujet » : c’est évident ! Tu aurais pu dire : « Elle s’est rendue impure », « elle s’est rendue impure » — deux fois : une pour le mari et une pour l’amant ; [cela vaut] là où elle devient interdite par cette débauche, mais celle-ci, puisqu’elle est déjà interdite, dis que non ; il nous enseigne [que si].
מקנין על ידו פשיטא מהו דתימא נטמאה נטמאה שתי פעמים אחד לבעל ואחד לבועל היכא דקמיתסרא בהא זנות אבל הא הואיל ואסורה וקיימא אימא לא קמשמע לן
« Et il rend inapte à la terouma » : c’est évident ! Tu aurais pu dire : le Miséricordieux a dit : « Et la fille d’un cohen, si elle est à un homme étranger » (Lv 22, 12) — celui avec qui l’union [matrimoniale] est possible, oui ; celui avec qui l’union n’est pas possible, non ; il nous enseigne qu’il rend inapte, d’après Rabbi Yo’hanan.
ופוסל בתרומה פשיטא מהו דתימא (ויקרא כב, יב) ובת כהן כי תהיה לאיש זר אמר רחמנא דבר הויה אין דלאו בר הויה לא קמשמע לן דפסיל מדרבי יוחנן
Car Rabbi Yo’hanan a dit au nom de Rabbi Yichmaël : d’où [savons-nous] qu’un idolâtre ou un esclave qui ont eu des rapports avec une fille de cohen, une fille de lévite ou une fille d’Israël l’ont rendue inapte ? Car il est dit : « Et la fille d’un cohen, si elle devient veuve ou divorcée » (Lv 22, 13) — celui pour qui le veuvage et le divorce s’appliquent à elle, à l’exclusion de l’idolâtre et de l’esclave, pour qui le veuvage et le divorce ne s’appliquent pas à elle.
דאמר רבי יוחנן משום רבי ישמעאל מנין לעובד כוכבים ועבד שבאו על הכהנת ועל הלוייה ועל בת ישראל שפסלוה שנאמר (ויקרא כב, יג) ובת כהן כי תהיה אלמנה וגרושה מי שיש לו אלמנות וגירושין בה יצאו עובד כוכבים ועבד שאין לו אלמנות וגירושין בה
Rava de Parzakya a dit à Rav Achi : d’où vient cette chose qu’ont dite les Rabbanan, qu’il n’y a pas de débauche avec un animal ? Car il est écrit : « Tu n’apporteras pas le salaire d’une prostituée ni le prix d’un chien, etc. » (Dt 23, 19).
אמר ליה רבא מפרזקיא לרב אשי מנא הא מילתא דאמור רבנן אין זנות בבהמה דכתיב (דברים כג, יט) לא תביא אתנן זונה ומחיר כלב וגו'
Et il a été enseigné : le salaire d’un chien et le prix d’une prostituée sont permis, car il est dit : « Tous deux » (Dt 23, 19) — deux, et non quatre.
ותניא אתנן כלב ומחיר זונה מותרין שנאמר גם שניהם שנים ולא ארבעה
Mais alors, « couche de semence », pourquoi me le faut-il ? Il en a besoin pour ce qui a été enseigné : « couche de semence » — à l’exclusion d’autre chose.
ואלא שכבת זרע ל"ל מיבעי ליה לכדתניא ש"ז פרט לדבר אחר
Qu’est-ce qu’« autre chose » ? Rav Chéchet a dit : à l’exclusion de celui qui l’a mise en garde au sujet d’un rapport contre nature. Rava lui a dit : contre nature ? Il est écrit : « les couches d’une femme » (Lv 18, 22) !
מאי דבר אחר אמר רב ששת פרט לשקינא לה שלא כדרכה אמר ליה רבא שלא כדרכה (ויקרא יח, כב) משכבי אשה כתיב
Rava a donc dit : à l’exclusion de celui qui l’a mise en garde au sujet d’un contact des membres. Abayé lui a dit : ce n’est que de l’impudeur, et le Miséricordieux a-t-il interdit l’impudeur ?
אלא אמר רבא פרט לשקינא לה דרך אברים א"ל אביי פריצותא בעלמא היא ופריצותא מי אסר רחמנא
Abayé a donc dit : à l’exclusion de celui qui l’a mise en garde au sujet d’un baiser. Cela convient selon celui qui dit que le début du rapport est l’introduction de la couronne, alors que le baiser n’est rien : c’est pourquoi le verset vient exclure le baiser. Mais selon celui qui dit que le début du rapport est le baiser [des organes], que peut-on dire ?
אלא אמר אביי פרט לשקינא לה בנשיקה הניחא למ"ד העראה זו הכנסת עטרה אבל נשיקה ולא כלום היא היינו דאתי קרא למעוטי נשיקה אלא למאן דאמר דאמר העראה זו נשיקה מאי איכא למימר
En réalité, [il s’agit de] celui qui l’a mise en garde au sujet d’un contact des membres. Tu aurais pu dire : le Miséricordieux a fait dépendre [la chose] de la susceptibilité du mari, et le mari est bien susceptible [à cet égard] ; il nous enseigne [que non].
לעולם לשקינא לה דרך אברים ומהו דתימא בקפידא דבעל תליא רחמנא ובעל הא קא קפיד קמשמע לן
Original : Sotah 26b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.