dès le commencement de la fête.
מאתחלתא דמועד
Sota 41b סוטה
« Le servant de la synagogue prend le rouleau de la Torah et le donne au chef de la synagogue. » Tu en déduis qu’on rend honneur au disciple en présence du maître ! Abayé a dit : tout cela est en l’honneur du roi.
וחזן הכנסת נוטל ס"ת ונותנו לראש הכנסת שמעת מינה חולקין כבוד לתלמיד במקום הרב אמר אביי כולה משום כבודו דמלך
« Et le roi se tient debout, le reçoit et lit assis. Le roi Agrippa se tint debout, le reçut et lut debout. » « Se tint debout » — on en déduit qu’[auparavant] il était assis. Or le maître n’a-t-il pas dit : il n’y a pas de position assise dans le parvis, sauf pour les rois de la maison de David seulement, ainsi qu’il est dit : « Le roi David vint, s’assit devant l’Éternel et dit, etc. » (2 S 7, 18) ? Comme l’a dit Rav ’Hisda : dans le parvis des femmes ; ici aussi, dans le parvis des femmes.
והמלך עומד ומקבל וקורא יושב אגריפס המלך עמד וקיבל וקרא עומד עומד מכלל דיושב והאמר מר אין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד שנא' (שמואל ב ז, יח) ויבא המלך דוד וישב לפני ה' ויאמר וגו' כדאמר רב חסדא בעזרת נשים הכא נמי בעזרת נשים
« Et les Sages le louèrent. » Ils le louèrent — on en déduit qu’il avait bien agi. Or Rav Achi n’a-t-il pas dit : même selon celui qui dit qu’un prince qui renonce à son honneur, son honneur est abandonné, un roi qui renonce à son honneur, son honneur n’est pas abandonné, ainsi qu’il est dit : « Tu placeras, oui, tu placeras sur toi un roi » (Dt 17, 15) : que sa crainte soit sur toi ?
ושבחוהו חכמים שבחוהו מכלל דשפיר עבד האמר רב אשי אפי' למ"ד נשיא שמחל על כבודו כבודו מחול מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול שנא' (דברים יז, טו) שום תשים עליך מלך שתהא אימתו עליך
Une mitsva, c’est différent.
מצוה שאני
« Et quand il arriva à “Tu ne pourras pas placer”. » On a enseigné au nom de Rabbi Nathan : à ce moment-là, les ennemis d’Israël se rendirent passibles d’extermination, parce qu’ils avaient flatté Agrippa.
וכשהגיע ללא תוכל לתת תנא משמיה דרבי נתן באותה שעה נתחייבו שונאי ישראל כלייה שהחניפו לו לאגריפס
Rabbi Chimon ben ’Halafta a dit : depuis le jour où le poing de la flatterie l’a emporté, les jugements ont été pervertis, les actions se sont corrompues, et nul ne peut dire à son prochain : mes actions sont plus grandes que les tiennes.
אמר ר' שמעון בן חלפתא מיום שגבר אגרופה של חנופה נתעוותו הדינין ונתקלקלו המעשים ואין אדם יכול לומר לחבירו מעשי גדולים ממעשיך
Rabbi Yehouda d’Occident — et certains disent Rabbi Chimon ben Pazi — a exposé : il est permis de flatter les méchants en ce monde-ci, ainsi qu’il est dit : « On n’appellera plus l’infâme “généreux”, et on ne dira plus de l’avare “noble” » (Is 32, 5). On en déduit qu’en ce monde-ci c’est permis.
דרש ר' יהודה בר מערבא ואיתימא ר' שמעון בן פזי מותר להחניף לרשעים בעולם הזה שנאמר (ישעיהו לב, ה) לא יקרא עוד לנבל נדיב ולכילי לא יאמר שוע מכלל דבעולם הזה שרי
Rabbi Chimon ben Lakich a dit : [on le déduit] d’ici : « comme on voit la face de Dieu, et tu m’as agréé » (Gn 33, 10).
ר' שמעון בן לקיש אמר מהכא (בראשית לג, י) כראות פני אלהים ותרצני
Et il est en désaccord avec Rabbi Lévi, car Rabbi Lévi a dit : l’histoire de Jacob et d’Ésaü, à quoi ressemble-t-elle ? À un homme qui invita son prochain et se rendit compte que celui-ci cherchait à le tuer. Il lui dit : « Le goût de ce plat que je goûte est comme celui du plat que j’ai goûté dans le palais du roi. » [L’autre] se dit : « Le roi le connaît. » Il eut peur et ne le tua pas.
ופליגא דרבי לוי דאמר רבי לוי משל של יעקב ועשו למה הדבר דומה לאדם שזימן את חבירו והכיר בו שמבקש להורגו אמר לו טעם תבשיל זה שאני טועם כתבשיל שטעמתי בבית המלך אמר ידע ליה מלכא מיסתפי ולא קטיל ליה
Rabbi Éléazar a dit : tout homme en qui il y a de la flatterie amène la colère sur le monde, ainsi qu’il est dit : « Les impies de cœur attisent la colère » (Jb 36, 13). Et non seulement cela, mais sa prière n’est pas entendue, ainsi qu’il est dit : « Ils ne crient pas quand Il les enchaîne » (Jb 36, 13).
אמר רבי אלעזר כל אדם שיש בו חנופה מביא אף לעולם שנא' (איוב לו, יג) וחנפי לב ישימו אף ולא עוד אלא שאין תפלתו נשמעת שנאמר (איוב לו, יג) לא ישועו כי אסרם
Moyen mnémotechnique : colère, fœtus, Géhenne, dans sa main, nidda, exil.
סימן א"ף עוב"ר גיהנ"ם ביד"ו ניד"ה גול"ה
Et Rabbi Éléazar a dit : tout homme en qui il y a de la flatterie, même les fœtus dans le ventre de leur mère le maudissent, ainsi qu’il est dit : « Celui qui dit au méchant : Tu es juste, les peuples le maudiront, les nations le réprouveront » (Pr 24, 24). Or « kov » ne signifie rien d’autre que malédiction, ainsi qu’il est dit : « Je ne maudis pas celui que Dieu n’a pas maudit » (Nb 23, 8) ; et « leom » ne signifie rien d’autre que fœtus, ainsi qu’il est dit : « Un peuple (leom) sera plus fort que l’autre peuple » (Gn 25, 23).
ואמר רבי אלעזר כל אדם שיש בו חנופה אפילו עוברין שבמעי אמן מקללין אותו שנא' (משלי כד, כד) אומר לרשע צדיק אתה יקבוהו עמים יזעמוהו לאומים ואין קוב אלא קללה שנא' (במדבר כג, ח) לא קבה אל ואין לאום אלא עוברין שנא' (בראשית כה, כג) ולאום מלאום יאמץ
Et Rabbi Éléazar a dit : tout homme en qui il y a de la flatterie tombe dans la Géhenne, ainsi qu’il est dit : « Malheur à ceux qui disent du mal qu’il est bien et du bien qu’il est mal, etc. » (Is 5, 20) ; qu’est-il écrit ensuite ? « C’est pourquoi, comme la langue de feu dévore le chaume et comme la flamme consume l’herbe sèche, etc. » (Is 5, 24).
ואמר רבי אלעזר כל אדם שיש בו חנופה נופל בגיהנם שנא' (ישעיהו ה, כ) הוי האומרים לרע טוב ולטוב רע וגו' מה כתיב אחריו לכן כאכל קש לשון אש וחשש להבה ירפה וגו'
Et Rabbi Éléazar a dit : quiconque flatte son prochain finit par tomber entre ses mains ; et s’il ne tombe pas entre ses mains, il tombe entre les mains de ses fils ; et s’il ne tombe pas entre les mains de ses fils, il tombe entre les mains de son petit-fils, ainsi qu’il est dit : « Jérémie dit à ’Hanania : Amen ! Que l’Éternel fasse ainsi, que l’Éternel accomplisse tes paroles » (Jr 28, 6), et il est écrit :
ואמר רבי אלעזר כל המחניף לחבירו סוף נופל בידו ואם אינו נופל בידו נופל ביד בניו ואם אינו נופל ביד בניו נופל ביד בן בנו שנא' (ירמיהו כח, ה) ויאמר ירמיה לחנניה אמן כן יעשה ה' יקם ה' את דבריך וכתי'
Original : Sotah 41b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.