il nous faut [un fil pour chaque] coin au moment [où l’on met] le fil, et ce n’est pas le cas ; il nous l’apprend.
בעינן כנף בשעת פתיל וליכא קמ"ל
Soukka 11b סוכה
Structure du débat :Question 3Récit 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
On objecte : S’il les a suspendus et n’a pas coupé les extrémités des fils, ils sont invalides. Cela ne signifie-t-il pas : invalides à jamais ? C’est une réfutation de Rav ! Rav te dira : Que signifie « invalides » ? Invalides jusqu’à ce qu’on les coupe. Et Chmouel dit : Invalides à jamais. Et de même Lévi dit : Invalides à jamais. Et de même Rav Matna dit au nom de Chmouel : Invalides à jamais.
מיתיבי תלאן ולא פסק ראשי חוטין שלהן פסולין מאי לאו פסולין לעולם ותיובתא דרב אמר לך רב מאי פסולין פסולין עד שיפסקו ושמואל אמר פסולין לעולם וכן אמר לוי פסולין לעולם וכן אמר רב מתנה אמר שמואל פסולין לעולם
Certains disent : Rav Matna dit : Le cas m’est arrivé à moi-même ; je suis venu devant Mar Chmouel, et il m’a dit : Invalides à jamais.
איכא דאמרי אמר רב מתנה בדידי הוה עובדא ואתאי לקמיה דמר שמואל ואמר לי פסולין לעולם
On objecte : S’il les a suspendus et qu’ensuite il a coupé les extrémités des fils, ils sont invalides. Et de plus, il a été enseigné au sujet de la soucca : « Tu feras » (Dt 16, 13), et non à partir de ce qui est déjà fait ; d’où l’on a dit : S’il a fait grimper sur elle la vigne, la courge ou le lierre, et posé la couverture par-dessus, elle est invalide.
מיתיבי תלאן ואחר כך פסק ראשי חוטין שלהן פסולין ועוד תניא גבי סוכה (דברים טז, יג) תעשה ולא מן העשוי מכאן אמרו הדלה עליה את הגפן ואת הדלעת ואת הקיסוס וסיכך על גבן פסולה
De quoi s’agit-il ? Si c’est quand il ne les a pas coupés, pourquoi [invoquer] « tu feras, et non à partir de ce qui est déjà fait » ? Déduis-le de ce qu’ils sont attachés [au sol] ! C’est donc quand il les a coupés, et on enseigne « invalide » ; on en déduit qu’on ne dit pas « les couper, c’est les faire », et c’est une réfutation de Rav.
היכי דמי אילימא בשלא קצצן מאי איריא משום תעשה ולא מן העשוי תיפוק ליה דמחוברין נינהו אלא בשקצצן וקתני פסולה וש"מ דלא אמרינן קציצתן זו היא עשייתן ותיובתא דרב
Rav te dira : De quoi s’agit-il ici ? Lorsqu’il les a arrachés [sans les détacher], de sorte que le fait de les faire n’est pas visible. Quoi qu’il en soit, « s’il les a suspendus et qu’ensuite il a coupé » fait difficulté pour Rav. Cela fait difficulté.
אמר לך רב הכא במאי עסקינן דשלפינהו שלופי דלא מינכרא עשיה דידהו מכל מקום תלאן ואח"כ פסק קשיא לרב קשיא
Dirons-nous que c’est comme [une controverse de] tannaïm : S’il a enfreint [la règle] et les a cueillis, c’est invalide, selon les paroles de Rabbi Chimon bar Yehotsadak ; et les Sages le déclarent valide.
לימא כתנאי עבר וליקטן פסול דברי רבי שמעון בר יהוצדק וחכמים מכשירין
On a supposé que tous pensent que le loulav requiert d’être lié, et qu’on apprend le loulav de la soucca, au sujet de laquelle il est écrit : « Tu feras », et non à partir de ce qui est déjà fait.
סברוה דכ"ע לולב צריך אגד וילפינן לולב מסוכה דכתיב גבי סוכה תעשה ולא מן העשוי
Ne divergent-ils pas sur ceci : celui qui le déclare valide pense qu’on dit, pour la soucca, « les couper, c’est les faire », et pour le loulav aussi on dit « les cueillir, c’est les faire » ; et celui qui l’invalide pense qu’on ne dit pas, pour la soucca, « les couper, c’est les faire », et pour le loulav non plus on ne dit pas « les cueillir, c’est les faire » ?
מאי לאו בהא קא מיפלגי דמאן דמכשיר סבר אמרינן גבי סוכה קציצתן זו היא עשייתן וגבי לולב נמי אמרינן לקיטתן זו היא עשייתן ומאן דפסיל סבר לא אמרינן גבי סוכה קציצתן זו היא עשייתן וגבי לולב נמי לא אמרינן לקיטתן זו היא עשייתן
Non : tous admettent qu’on ne dit pas, pour la soucca, « les couper, c’est les faire », et ici ils divergent sur le fait d’apprendre le loulav de la soucca : celui qui le déclare valide pense qu’on n’apprend pas le loulav de la soucca, et celui qui l’invalide pense qu’on apprend le loulav de la soucca.
לא דכ"ע לא אמרינן גבי סוכה קציצתן זו היא עשייתן והכא במילף לולב מסוכה קמיפלגי מאן דמכשר סבר לא ילפינן לולב מסוכה ומאן דפסיל סבר ילפינן לולב מסוכה
Et si tu veux, dis : si nous pensons que le loulav requiert d’être lié, nul ne conteste qu’on apprend le loulav de la soucca ; et ici ils divergent sur ceci : l’un pense qu’il requiert d’être lié, et l’autre pense qu’il ne requiert pas d’être lié ; et [ils suivent] la controverse de ces tannaïm, car il a été enseigné : Le loulav, qu’il soit lié ou non lié, est valide ; Rabbi Yehouda dit : Lié, il est valide ; non lié, il est invalide.
ואב"א אי סבירא לן דלולב צריך אגד כולי עלמא לא פליגי דילפינן לולב מסוכה והכא בהא קמיפלגי מר סבר צריך אגד ומר סבר אין צריך אגד ובפלוגתא דהני תנאי דתניא לולב בין אגוד בין שאינו אגוד כשר ר' יהודה אומר אגוד כשר שאינו אגוד פסול
Quelle est la raison de Rabbi Yehouda ? Il apprend « prendre », « prendre » de la botte d’hysope : il est écrit là : « Vous prendrez une botte d’hysope » (Ex 12, 22), et il est écrit ici : « Vous prendrez pour vous, le premier jour » (Lv 23, 40) : de même que là, en botte, de même ici, en botte. Et les Rabbanan : on n’apprend pas « prendre » de « prendre ».
מ"ט דרבי יהודה יליף לקיחה לקיחה מאגודת אזוב כתיב התם (שמות יב, כב) ולקחתם אגודת אזוב וכתיב הכא (ויקרא כג, מ) ולקחתם לכם ביום הראשון מה להלן באגודה אף כאן נמי באגודה ורבנן לקיחה מלקיחה לא ילפינן
Selon qui va ce qui a été enseigné : Le loulav, il est de mitsva de le lier, et s’il ne l’a pas lié, il est valide ? Si c’est Rabbi Yehouda, s’il ne l’a pas lié, pourquoi est-il valide ? Si ce sont les Rabbanan, pourquoi est-ce une mitsva ? En réalité, ce sont les Rabbanan, et c’est parce qu’il est dit : « Voici mon Dieu, et je L’embellirai » (Ex 15, 2) : embellis-toi devant Lui par les mitsvot.
כמאן אזלא הא דתניא לולב מצוה לאוגדו ואם לא אגדו כשר אי ר' יהודה כי לא אגדו אמאי כשר אי רבנן אמאי מצוה לעולם רבנן היא ומשום שנאמר (שמות טו, ב) זה אלי ואנוהו התנאה לפניו במצות:
« Voici la règle : toute chose qui est susceptible d’impureté, etc. » D’où ces paroles [sont-elles tirées] ? Rech Lakich dit : Le verset dit : « Une vapeur montait de la terre » (Gn 2, 6) : de même que la vapeur est une chose qui n’est pas susceptible d’impureté et qui provient de la terre, de même la soucca [doit être] une chose qui n’est pas susceptible d’impureté et qui pousse de la terre.
זה הכלל כל דבר שמקבל טומאה כו': מה"מ אמר ריש לקיש אמר קרא (בראשית ב, ו) ואד יעלה מן הארץ מה אד דבר שאינו מקבל טומאה וגידולו מן הארץ אף סוכה דבר שאין מקבל טומאה וגידולו מן הארץ
Cela va pour celui qui dit qu’il s’agissait des nuées de gloire ; mais pour celui qui dit qu’ils se firent de véritables cabanes, que peut-on dire ? Car il a été enseigné : « Car j’ai fait habiter les enfants d’Israël dans des cabanes » (Lv 23, 43) : c’étaient des nuées de gloire, selon les paroles de Rabbi Eliézer ; Rabbi Akiva dit : Ils se firent de véritables cabanes. Cela va pour Rabbi Eliézer, mais pour Rabbi Akiva, que peut-on dire ?
הניחא למ"ד ענני כבוד היו אלא למ"ד סוכות ממש עשו להם מאי איכא למימר דתניא (ויקרא כג, מג) כי בסוכות הושבתי את בני ישראל ענני כבוד היו דברי ר' אליעזר ר"ע אומר סוכות ממש עשו להם הניחא לר"א אלא לר"ע מאי איכא למימר
Quand Rav Dimi vint, il dit : Rabbi Yo’hanan a dit : Le verset dit : « Tu feras pour toi la fête des cabanes » (Dt 16, 13) : il compare la soucca au sacrifice de fête : de même que le sacrifice de fête est une chose qui n’est pas susceptible d’impureté et qui pousse de la terre, de même la soucca [doit être] une chose qui n’est pas susceptible d’impureté et qui pousse de la terre.
כי אתא רב דימי א"ר יוחנן אמר קרא (דברים טז, יג) חג הסוכות תעשה לך מקיש סוכה לחגיגה מה חגיגה דבר שאינו מקבל טומאה וגידולו מן הארץ אף סוכה דבר שאינו מקבל טומאה וגידולו מן הארץ
Original : Sukkah 11b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.