entièrement d’azur » (Ex 28, 31). Et l’on apprend « azur » d’« azur » [dit] au sujet du rideau : de même que là-bas, six, de même ici, six.
כליל תכלת ויליף תכלת תכלת מפרוכת מה להלן ששה אף כאן ששה
Yoma 72a יומא
Structure du débat :Question 2
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Apprenons-le plutôt de ses bords et de ses grenades : de même que là-bas, huit, de même ici, huit ! — On déduit un vêtement d’un vêtement, et on ne déduit pas un vêtement d’un ornement de vêtement.
ונילף משוליו ורמוניו מה להלן שמונה אף כאן שמונה דנין כלי מכלי ואין דנין כלי מתכשיט כלי
Au contraire, on déduit [la robe] d’elle-même, et on ne la déduit pas d’ailleurs ! — C’est ce que nous avons dit : [un verset vient] pour les autres vêtements à propos desquels « chech » n’est pas dit.
אדרבה דנין גופו מגופו ואין דנין גופו מעלמא היינו דאמרינן לשאר בגדים שלא נאמר בהן שש
Le rideau — vingt-quatre : quatre [matières] de six chacune ; cela ne demande ni déduction ni débat.
פרכת עשרים וארבעה ד' דשיתא שיתא לא דינא ולא דיינא
Le pectoral et l’éphod — vingt-huit : d’où le tirons-nous ? Car il est écrit : « Tu feras le pectoral du jugement, œuvre d’artiste ; comme l’œuvre de l’éphod tu le feras : d’or, d’azur, de pourpre, d’écarlate et de chech retors » (Ex 28, 15). Quatre de six chacun, [cela fait] vingt-quatre ; l’or, quatre : voilà vingt-huit.
חושן ואפוד עשרים ושמונה מנא לן דכתיב (שמות כח, טו) ועשית חשן משפט מעשה חושב כמעשה אפוד תעשנו זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר ארבעה דשיתא שיתא עשרין וארבעה זהב ארבעה הא עשרין ותמניא
Et dis que l’or aussi est de six ! Rav A’ha bar Yaakov a dit : le verset dit : « et il coupa des fils » (Ex 39, 3) — « fil », « fils » : en voici quatre.
ואימא זהב נמי ששה אמר רב אחא בר יעקב אמר קרא (שמות לט, ג) וקצץ פתילים פתיל פתילים הרי כאן ד'
Rav Achi a dit : le verset dit : « pour les travailler au milieu de l’azur et au milieu de la pourpre » (Ex 39, 3). Comment ferions-nous ? Ferions-nous quatre de deux chacun, cela ferait huit ; ferions-nous deux de deux chacun et deux d’un chacun ? — « Et tu feras » : que toutes ses façons soient égales.
רב אשי אמר אמר קרא (שמות לט, ג) לעשות בתוך התכלת ובתוך הארגמן היכי נעביד נעביד ארבעה דתרי תרי הוו להו תמניא נעביד תרי דתרי תרי ותרי דחד חד ועשית שיהיו כל עשיותיו שוות
Ra’hava a dit au nom de Rav Yehouda : celui qui déchire les vêtements sacerdotaux reçoit la flagellation, car il est dit : « il ne sera pas déchiré » (Ex 28, 32). Rav A’ha bar Yaakov objecta : et peut-être le Miséricordieux dit-il ainsi : faisons-lui un bord, afin qu’il ne se déchire pas ? — Est-il écrit « afin qu’il ne se déchire pas » ?
אמר רחבא אמר רב יהודה המקרע בגדי כהונה לוקה שנאמר (שמות כח, לב) לא יקרע מתקיף לה רב אחא בר יעקב ודילמא הכי קאמר רחמנא נעביד ליה שפה כי היכי דלא ניקרע מי כתיב שלא יקרע
(Et) Rabbi Éléazar [a dit] : celui qui détache le pectoral de l’éphod, et celui qui retire les barres de l’arche, reçoit la flagellation, car il est dit : « il ne se détachera pas » (Ex 28, 28) et « elles n’en seront pas retirées » (Ex 25, 15). Rav A’ha bar Yaakov objecta : et peut-être le Miséricordieux dit-il ainsi : fixe-les et fais-les bien, afin qu’il ne se détache pas et qu’elles ne soient pas retirées ? — Est-il écrit « afin qu’il ne se détache pas et afin qu’elles ne soient pas retirées » ?
(ואמר) ר' אלעזר המזיח חושן מעל האפוד והמסיר בדי ארון לוקה שנאמר (שמות כח, כח) לא יזח (שמות כה, טו) ולא יסורו מתקיף לה רב אחא בר יעקב ודילמא כי קאמר רחמנא חדקינהו ועבדינהו שפיר כדי שלא יזח ולא יסורו מי כתיב שלא יזח ושלא יסורו
Rabbi Yossé fils de Rabbi ’Hanina a opposé : il est écrit : « Dans les anneaux de l’arche seront les barres, elles n’en seront pas retirées » (Ex 25, 15), et il est écrit : « On fera entrer ses barres dans les anneaux » (Ex 27, 7). Comment donc ? Elles se dégagent [un peu], mais ne sortent pas.
רבי יוסי בר' חנינא רמי כתיב (שמות כה, טו) בטבעות הארון יהיו הבדים לא יסורו ממנו וכתיב (שמות כז, ז) והובא את בדיו בטבעות הא כיצד מתפרקין ואין נשמטין
Il est aussi enseigné ainsi : « Dans les anneaux de l’arche seront les barres » — pourrait-on penser qu’elles ne bougeront pas de leur place ? L’Écriture dit : « On fera entrer ses barres dans les anneaux ». Si « on fera entrer ses barres », pourrait-on penser qu’elles entreront et sortiront ? L’Écriture dit : « Dans les anneaux de l’arche seront les barres ». Comment donc ? Elles se dégagent [un peu], mais ne sortent pas.
תניא נמי הכי בטבעות הארון יהיו הבדים יכול לא יהיו זזין ממקומן ת"ל והובא את בדיו בטבעות אי והובא את בדיו יכול יהיו נכנסין ויוצאין ת"ל בטבעות הארון יהיו הבדים הא כיצד מתפרקין ואין נשמטין
Rabbi ’Hama fils de Rabbi ’Hanina a dit : que signifie ce qui est écrit : « des bois d’acacia debout » (Ex 26, 15) ? Qu’ils se tiennent dans le sens de leur croissance. Autre explication : « debout » — qu’ils maintiennent leur revêtement. Autre explication : « debout » — peut-être diras-tu : leur espoir est perdu et leur attente est vaine ; l’Écriture dit : « debout » — qu’ils subsistent pour toujours et à jamais.
אמר רבי חמא ברבי חנינא מאי דכתיב (שמות כו, טו) עצי שטים עומדים שעומדים דרך גדילתן דבר אחר עומדים שמעמידין את צפויין ד"א עומדים שמא תאמר אבד סברן ובטל סכויין ת"ל עומדים שעומדין לעולם ולעולמים
’Hama bar ’Hanina a dit : que signifie ce qui est écrit : « les vêtements de service (serad) pour officier dans le sanctuaire » (Ex 35, 19) ?
אמר חמא בר חנינא מאי דכתיב (שמות לה, יט) את בגדי השרד לשרת בקודש
Original : Yoma 72a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.