que le koï est une créature à part. Car si tu ne dis pas ainsi, ce qu’a dit Rav Idi bar Avin — « même toute », pour inclure le koï — [vaudrait-il ?] Le koï est un cas douteux ; un verset serait-il nécessaire pour inclure un cas douteux ? C’est donc qu’une créature à part est différente ; ici aussi, une créature à part est différente.
כוי בריה בפני עצמה היא דאי לא תימא הכי הא דאמר רב אידי בר אבין אף כל לאתויי כוי כוי ספיקא הוא איצטריך קרא לרבויי ספיקא אלא בריה שאני הכא נמי בריה שאני
Les Sages ont enseigné : « vous affligerez vos âmes » (Lv 16, 29) — pourrait-on penser qu’il doit s’asseoir au soleil ou au froid pour souffrir ? L’Écriture dit : « et vous ne ferez aucun travail » (Lv 16, 29) : de même que [l’interdit du] travail consiste à rester assis sans agir, de même l’affliction de l’âme consiste à rester assis sans agir.
ת"ר (ויקרא טז, כט) תענו את נפשותיכם יכול ישב בחמה או בצנה כדי שיצטער תלמוד לומר (ויקרא טז, כט) וכל מלאכה לא תעשו מה מלאכה שב ואל תעשה אף ענוי נפש שב ואל תעשה
Et dis : quand il est assis au soleil et qu’il a chaud, on ne lui dit pas : « Lève-toi, va t’asseoir à l’ombre » ; quand il est assis à l’ombre et qu’il a froid, on ne lui dit pas : « Lève-toi, va t’asseoir au soleil » ? — À l’instar du travail : de même que pour le travail tu n’as pas fait de distinction, de même pour l’affliction ne fais pas de distinction.
ואימא היכא דיתיב בשימשא וחיים ליה לא נימא ליה קום תוב בטולא יתיב בטולא וקריר ליה לא נימא ליה קום תוב בשימשא דומיא דמלאכה מה מלאכה לא חלקת בה אף ענוי לא תחלוק בו
Il est enseigné ailleurs : « vous affligerez vos âmes » — pourrait-on penser qu’il doit s’asseoir au soleil et au froid et souffrir ? L’Écriture dit : « et vous ne ferez aucun travail » : de même que le travail est une chose dont on est coupable ailleurs, de même l’affliction de l’âme [porte sur] ce dont on est coupable ailleurs. Et qu’est-ce ? C’est le pigoul et le notar.
תניא אידך תענו את נפשותיכם יכול ישב בחמה ובצנה ויצטער ת"ל וכל מלאכה לא תעשו מה מלאכה דבר שחייבין עליו במקום אחר אף ענוי נפש שחייבין עליו במקום אחר ואי זה זה זה פגול ונותר
J’inclurai le pigoul et le notar, qui sont passibles de retranchement, mais n’inclurai-je pas le tevel, qui n’est pas passible de retranchement ? L’Écriture dit « vous affligerez » et « vous affligerez vos âmes » : elle a inclus.
אביא פגול ונותר שהן בכרת ולא אביא את הטבל שאינו בכרת ת"ל תענו ועניתם את נפשותיכם ריבה
J’inclurai le tevel, qui est passible de mort [par le Ciel], mais n’inclurai-je pas la charogne, qui n’est pas passible de mort ? L’Écriture dit « vous affligerez » et « vous affligerez vos âmes » : elle a inclus.
אביא הטבל שהוא במיתה ולא אביא את הנבילה שאינה במיתה ת"ל תענו ועניתם את נפשותיכם ריבה
J’inclurai la charogne, qui est sous le coup d’une interdiction, mais n’inclurai-je pas les aliments profanes, qui ne sont pas sous le coup d’une interdiction ? L’Écriture dit « vous affligerez » et « vous affligerez vos âmes » : elle a inclus.
אביא את הנבילה שהוא בלאו ולא אביא את החולין שאינן בלאו ת"ל תענו ועניתם את נפשותיכם ריבה
J’inclurai les aliments profanes, qui ne relèvent pas de « lève-toi et mange », mais n’inclurai-je pas la terouma, qui relève de « lève-toi et mange » ? L’Écriture dit « vous affligerez » et « vous affligerez vos âmes » : elle a inclus. J’inclurai la terouma, qui ne relève pas de « vous ne laisserez pas de reste », mais n’inclurai-je pas les choses saintes, qui relèvent de « vous ne laisserez pas de reste » ? L’Écriture dit « vous affligerez » et « vous affligerez vos âmes » : elle a inclus.
אביא החולין שאינן בקום אכול ולא אביא את התרומה שהיא בקום אכול ת"ל תענו ועניתם את נפשותיכם ריבה אביא את התרומה שאינה בבל תותירו ולא אביא את הקדשים שהן בבל תותירו תלמוד לומר תענו ועניתם את נפשותיכם ריבה
Et s’il te plaît de dire [autrement], voici qu’il dit : « Je ferai périr cette âme » (Lv 23, 30) — une affliction qui est une perte de l’âme. Et qu’est-ce ? C’est [l’abstention de] manger et de boire.
ואם נפשך לומר הרי הוא אומר (ויקרא כג, ל) והאבדתי את הנפש ההיא ענוי שהוא אבידת הנפש ואיזה זה זה אכילה ושתיה
Que signifie « et s’il te plaît de dire » ? Et si tu dis que le verset parle des unions interdites, voici qu’il dit : « Je ferai périr l’âme » — une affliction qui comporte une perte de l’âme. Et qu’est-ce ? C’est [l’abstention de] manger et de boire.
מאי ואם נפשך לומר וכי תימא בעריות קא מישתעי קרא הרי הוא אומר והאבדתי הנפש ענוי שיש בו אבידת נפש ואי זה זה זה אכילה ושתיה
Il a été enseigné dans l’école de Rabbi Yichmaël : il est dit ici « affliction », et il est dit plus loin « affliction » : de même que là-bas l’affliction est la faim, de même ici l’affliction est la faim.
דבי רבי ישמעאל תנא נאמר כאן ענוי ונאמר להלן ענוי מה להלן ענוי רעבון אף כאן ענוי רעבון
Et apprenons-le de « si tu affliges mes filles » (Gn 31, 50) ! — On déduit l’affliction d’une collectivité de l’affliction d’une collectivité, et on ne déduit pas l’affliction d’une collectivité de l’affliction d’un individu.
ונילף (בראשית לא, נ) מאם תענה את בנותי דנין ענוי דרבים מענוי דרבים ואין דנין ענוי דרבים מענוי דיחיד
Et apprenons-le de l’affliction d’Égypte, car il est écrit : « Il vit notre affliction » (Dt 26, 7), et nous avons dit : c’est l’abstinence des relations conjugales ! — C’est plutôt qu’on déduit une affliction [venant] du Ciel d’une affliction [venant] du Ciel, et on ne déduit pas une affliction [venant] du Ciel d’une affliction [infligée] par les hommes.
ונילף מענוי דמצרים דכתיב (דברים כו, ז) וירא את ענינו ואמרינן זו פרישות דרך ארץ אלא דנין ענוי בידי שמים מענוי בידי שמים ואין דנין ענוי בידי שמים מענוי בידי אדם
« Qui t’a nourri de la manne dans le désert, afin de t’affliger » (Dt 8, 16). Rabbi Ami et Rabbi Assi : l’un dit : celui qui a du pain dans sa corbeille ne ressemble pas à celui qui n’a pas de pain dans sa corbeille ; et l’autre dit : celui qui voit ce qu’il mange ne ressemble pas à celui qui ne voit pas ce qu’il mange.
(דברים ח, טז) המאכילך מן במדבר למען ענותך רבי אמי ורבי אסי חד אמר אינו דומה מי שיש לו פת בסלו למי שאין לו פת בסלו וחד אמר אינו דומה מי שרואה ואוכל למי שאינו רואה ואוכל
Rav Yossef a dit : il y a là une allusion aux aveugles, qui mangent sans être rassasiés. Abayé a dit : c’est pourquoi celui qui a un repas, qu’il ne le mange que de jour. Rabbi Zeïra a dit : quel est le verset ? « Mieux vaut ce que voient les yeux que l’errance du désir » (Qo 6, 9). Rech Lakich a dit : mieux vaut la vue d’une femme par les yeux que l’acte lui-même, car il est dit : « Mieux vaut ce que voient les yeux que l’errance du désir ».
אמר רב יוסף מכאן רמז לסומין שאוכלין ואין שבעין אמר אביי הלכך מאן דאית ליה סעודתא לא ליכלה אלא ביממא א"ר זירא מאי קרא (קהלת ו, ט) טוב מראה עינים מהלך נפש אמר ר"ל טוב מראה עינים באשה יותר מגופו של מעשה שנאמר טוב מראה עינים מהלך נפש
« Quand il porte son regard sur la coupe, il marche dans la droiture » (Pr 23, 31). Rabbi Ami et Rabbi Assi : l’un dit : quiconque porte
(משלי כג, לא) כי יתן בכוס עינו יתהלך במישרים ר' אמי ור' אסי חד אמר כל הנותן
Original : Yoma 74b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.