« par Celui qui est miséricordieux ».
במי שהוא רחום קאמר
Chevou’ot 35b שבועות
Structure du débat :Question 4
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Rava lui dit : s’il en est ainsi, « par le ciel et par la terre » aussi signifierait : « par Celui à qui appartiennent le ciel et la terre » !
א"ל רבא אי הכי בשמים ובארץ נמי במי שהשמים והארץ שלו קאמר
Comment comparer ! Là, puisqu’il n’y a rien d’autre qui soit appelé « Miséricordieux » et « Clément », il dit certainement « par Celui qui est clément », certainement « par Celui qui est miséricordieux » ; ici, puisque le ciel et la terre existent, il dit [vraiment] « par le ciel et par la terre ».
הכי השתא התם כיון דליכא מידי אחרינא דאיקרי רחום וחנון ודאי במי שהוא חנון ודאי במי שהוא רחום קאמר הכא כיון דאיכא שמים וארץ בשמים ובארץ קאמר
Nos maîtres ont enseigné : si l’on a écrit Alef-Lamed de Elohim, ou Yod-Hé du Nom ineffable, on ne l’efface pas ; Chin-Daleth de Chaddaï, Alef-Daleth de Adonaï, Tsadé-Beth de Tsevaot, on l’efface.
ת"ר כתב אלף למד מאלהים יה מיי' ה"ז אינו נמחק שין דלת משדי אלף דלת מאדני צדי בית מצבאות ה"ז נמחק
Rabbi Yossé dit : Tsevaot s’efface en entier, car il n’est appelé Tsevaot qu’à cause d’Israël, ainsi qu’il est dit : « et je ferai sortir mes armées (tsivotaï), mon peuple, les enfants d’Israël, du pays d’Égypte » (Ex 7, 4). Chmouel dit : la halakha n’est pas selon Rabbi Yossé.
רבי יוסי אומר צבאות כולו נמחק שלא נקרא צבאות אלא על שם ישראל שנאמר (שמות ז, ד) והוצאתי את צבאותי את עמי בני ישראל מארץ מצרים אמר שמואל אין הלכה כרבי יוסי
Nos maîtres ont enseigné : tout ce qui est accolé au Nom, que ce soit devant ou derrière, peut s’effacer. Devant, comment ? « Au Seigneur » : le lamed s’efface ; « par le Seigneur » : le beth s’efface ; « et le Seigneur » : le vav s’efface ; « du Seigneur » : le mem s’efface ; « dont le Seigneur » (Ps 144, 15) : le chin s’efface ; « le Seigneur ? » : le hé s’efface ; « comme le Seigneur » : le kaf s’efface.
ת"ר כל הטפל לשם בין מלפניו ובין מלאחריו ה"ז נמחק לפניו כיצד ליי' ל' נמחק ביי' ב' נמחק ויי' ו' נמחק מיי' מ' נמחק (תהלים קמד, טו) שיי' ש' נמחק היי' ה' נמחק כיי' כ' נמחק
Derrière, comment ? Elohénou (« notre Dieu ») : le noun et le vav s’effacent ; Elohéhem (« leur Dieu ») : le hé et le mem s’effacent ; Elohékhem (« votre Dieu ») : le kaf et le mem s’effacent. D’autres disent : derrière, cela ne s’efface pas, car le Nom l’a déjà sanctifié. Rav Houna dit : la halakha est selon les « autres ».
לאחריו כיצד אלהינו נ"ו נמחק אלהיהם ה"ם נמחק אלהיכם כ"ם נמחק אחרים אומרים לאחריו אינו נמחק שכבר קדשו השם אמר רב הונא הלכה כאחרים
(Moyen mnémotechnique : Abraham, Lot, Naboth, à Guivea de Benjamin, Salomon, Daniel.)
(אברהם דלטיא לנבות בגבעת בנימן שלמה דניאל סימן)
Tous les noms mentionnés à propos d’Abraham sont saints, sauf celui-ci, qui est profane, ainsi qu’il est dit : « Et il dit : Seigneurs, si j’ai trouvé grâce à tes yeux » (Gn 18, 3).
כל שמות האמורים בתורה באברהם קדש חוץ מזה שהוא חול שנאמר (בראשית יח, ג) ויאמר יי' אם נא מצאתי חן בעיניך
’Hanina, fils du frère de Rabbi Yehochoua, et Rabbi Éléazar ben Azaria ont dit au nom de Rabbi Éléazar de Modiïn : celui-ci aussi est saint. Selon qui va ce qu’a dit Rav Yehouda au nom de Rav : l’hospitalité est plus grande que l’accueil de la Présence divine ? Selon cette paire-là.
חנינא בן אחי רבי יהושע ורבי אלעזר בן עזריה משום רבי אלעזר המודעי אמרו אף זה קדש כמאן אזלא הא דאמר רב יהודה אמר רב גדולה הכנסת אורחין יותר מהקבלת פני שכינה כמאן כאותו הזוג
Tous les noms mentionnés à propos de Lot sont profanes, sauf celui-ci, qui est saint, ainsi qu’il est dit : « Et Lot leur dit : Non, je te prie, Seigneur ; voici donc, ton serviteur a trouvé grâce à tes yeux », etc. (Gn 19, 18-19) : Celui qui a en Son pouvoir de faire mourir et de faire vivre, c’est le Saint, béni soit-Il.
כל שמות האמורים בלוט חול חוץ מזה שהוא קדש שנאמר (בראשית יט, יח) ויאמר לוט אליהם אל נא אדני הנה נא מצא עבדך חן בעיניך וגו' מי שיש בידו להמית ולהחיות זה הקדוש ברוך הוא
Tous les noms mentionnés à propos de Naboth sont saints ; à propos de Mikha, profanes. Rabbi Eliézer dit : à propos de Naboth, saints ; à propos de Mikha, certains sont profanes et certains sont saints : [ceux écrits] Alef-Lamed sont profanes, [ceux écrits] Yod-Hé sont saints, sauf celui-ci, écrit Alef-Lamed et qui est saint : « tout le temps que la maison de Dieu fut à Silo » (Jg 18, 31).
כל שמות האמורים בנבות קדש במיכה חול ר"א אומר בנבות קדש במיכה יש מהן חול ויש מהן קדש אלף למד חול יוד הי קדש חוץ מזה שאלף למד והוא קדש (שופטים יח, לא) כל ימי היות בית האלהים בשילה
Tous les noms mentionnés à propos de Guivea de Benjamin : Rabbi Eliézer dit qu’ils sont profanes, Rabbi Yehochoua dit qu’ils sont saints.
כל שמות האמורים בגבעת בנימין ר"א אומר חול רבי יהושע אומר קדש
Rabbi Eliézer lui dit : promet-Il donc sans accomplir ?
אמר לו ר"א וכי מבטיח ואינו עושה
Rabbi Yehochoua lui dit : ce qu’Il avait promis, Il l’a accompli, mais eux n’avaient pas distingué si c’était pour vaincre ou pour être vaincus. À la fin, quand ils distinguèrent, [Dieu] approuva leur [démarche], ainsi qu’il est dit : « et Pin’has, fils d’Éléazar, fils d’Aaron, se tenait devant Lui en ces jours-là, disant : Continuerai-je encore à sortir en guerre contre les enfants de Benjamin, mon frère, ou cesserai-je ? », etc. (Jg 20, 28).
אמר לו ר' יהושע מה שהבטיח עשה והם לא ביחנו אם לנצוח אם לנצח באחרונה שביחנו הסכימו על ידן שנאמר (שופטים כ, כח) ופנחס בן אלעזר בן אהרן (הכהן) עומד לפניו בימים ההם לאמר האוסיף עוד לצאת למלחמה עם [בני] בנימין אחי אם אחדל וגו'
Tous les « Chlomo » mentionnés dans le Cantique des cantiques sont saints : « cantique de Celui à qui appartient la paix (chalom) », sauf celui-ci : « Ma vigne, qui est à moi, est devant moi ; les mille sont à toi, Chlomo » (Ct 8, 12) : à Salomon lui-même ; « et deux cents à ceux qui gardent son fruit » : aux Sages. Et certains disent : celui-ci aussi est profane : « Voici sa litière, celle de Chlomo ; soixante… » (Ct 3, 7).
כל שלמה האמורין בשה"ש קדש שיר למי שהשלום שלו חוץ מזה (שיר השירים ח, יב) כרמי שלי לפני האלף לך שלמה שלמה לדידיה ומאתים לנוטרים את פריו רבנן וי"א אף זה חול (שיר השירים ג, ז) הנה מטתו שלשלמה ששים
« Celui-ci aussi », et il va sans dire celui-là ? Mais [qu’en est-il de] ce qu’a dit Chmouel : un royaume qui tue un sur six [de ses sujets] dans le monde n’est pas puni, ainsi qu’il est dit : « Ma vigne, qui est à moi, est devant moi ; les mille sont à toi, Chlomo » — au royaume du ciel — « et deux cents à ceux qui gardent son fruit » — au royaume de la terre ? Chmouel ne serait ni selon le premier Tanna ni selon « certains disent » !
אף זה ולא מיבעי האיך אלא הא דאמר שמואל מלכותא דקטלא חד משיתא בעלמא לא מיענשא שנאמר כרמי שלי לפני האלף לך שלמה למלכותא דרקיעא ומאתים לנוטרים את פריו למלכותא דארעא שמואל לא כת"ק ולא כי"א
Mais voici ce qu’il dit : et certains disent que celui-ci est saint, et que c’est celui de « sa litière » qui est profane ; et Chmouel est conforme à « certains disent ».
אלא ה"ק וי"א זה קדש וזה הוא חול דמטתו ושמואל דאמר כי"א
Tous les « rois » mentionnés dans [le livre de] Daniel sont profanes, sauf celui-ci, qui est saint : « Toi, ô roi, roi des rois, à qui le Dieu du ciel a donné le royaume, la puissance, la force et la gloire » (Dn 2, 37).
כל מלכיא האמורים בדניאל חול חוץ מזה שהוא קדש (דניאל ב, לז) אנת מלכא [מלך] מלכיא די אלה שמיא מלכותא חסנא ותקפא ויקרא יהב לך
Et certains disent : celui-ci aussi est saint, ainsi qu’il est dit : « Mon seigneur, que le songe soit pour tes ennemis, et son interprétation pour tes adversaires » (Dn 4, 16). À qui parlait-il ? Si tu pensais qu’il parlait à Nabuchodonosor, ses ennemis, qui sont-ils ? Israël ! Il maudirait donc Israël !
וי"א אף זה קדש שנאמר (דניאל ד, טז) מרי חלמא לשנאך ופשרה לערך למאן קאמר אי סלקא דעתך לנבוכדנצר קאמר ליה שנאותיה מאי נינהו ישראל מילט קא לייט להו לישראל
Et le premier Tanna pense : il y a des ennemis d’Israël ; il n’y en a pas [qui soient] ennemis des idolâtres ?
ות"ק סבר שונאי ישראל איכא שונאי עובדי כוכבים ליכא:
« Ou par tous les autres qualificatifs : ils sont passibles, etc. »
ובכל כנויין הרי אלו חייבין כו':
On oppose : « Que l’Éternel fasse de toi un objet d’imprécation et de serment » (Nb 5, 21) : que vient enseigner le verset ? N’est-il pas déjà dit : « Et le cohen fera jurer la femme par le serment d’imprécation » ? Puisqu’il est dit : « et il entend la voix de l’imprécation » (Lv 5, 1), il est dit ici « imprécation » et il est dit là-bas « imprécation » : de même que là-bas c’est un serment, ici aussi c’est un serment ; de même que là-bas c’est par le Nom, ici aussi c’est par le Nom.
ורמינהי (במדבר ה, כא) יתן ה' אותך לאלה ולשבועה מה ת"ל והלא כבר נאמר והשביע הכהן את האשה בשבועת האלה לפי שנא' (ויקרא ה, א) ושמעה קול אלה נאמר כאן אלה ונאמר להלן אלה מה להלן שבועה אף כאן שבועה מה להלן בשם אף כאן בשם
Abayé dit : il n’y a pas de difficulté : ceci est [selon] Rabbi ’Hanina bar Idi, cela est [selon] les Sages. Car il est enseigné : Rabbi ’Hanina bar Idi dit : puisque la Torah a dit « jure » et « ne jure pas », « maudis » et « ne maudis pas » : de même que « jure » est par le Nom, de même « ne jure pas » est par le Nom ; de même que « maudis » est par le Nom, de même « ne maudis pas » est par le Nom.
אמר אביי לא קשיא הא רבי חנינא בר אידי הא רבנן דתניא רבי חנינא בר אידי אומר הואיל ואמרה תורה השבע ואל תשבע קלל ואל תקלל מה השבע בשם אף לא תשבע בשם מה קלל בשם אף לא תקלל בשם
Et les Sages ? S’ils apprennent l’analogie verbale, qu’ils exigent le Nom propre ! S’ils n’apprennent pas l’analogie verbale, d’où tirent-ils que l’« imprécation » est un serment ?
ורבנן אי גמירי גזירה שוה ניבעי שם המיוחד אי לא גמירי גזירה שוה אלה דשבועה היא מנא להו
Ils le tirent de ce qui est enseigné : « imprécation » : l’imprécation n’est autre qu’une expression de serment, et ainsi il est dit : « Et le cohen fera jurer la femme par le serment d’imprécation » (Nb 5, 21).
נפקא להו מדתניא אלה אין אלה אלא לשון שבועה וכן הוא אומר (במדבר ה, כא) והשביע הכהן את האשה בשבועת האלה
Là, il est écrit « serment d’imprécation » ! — Voici ce qu’il dit : « imprécation » : il n’y a d’imprécation qu’avec un serment, et ainsi il est dit : « Et le cohen fera jurer la femme par le serment d’imprécation ».
התם שבועת האלה כתיב הכי קאמר אלה אין אלה אלא בשבועה וכן הוא אומר והשביע הכהן את האשה בשבועת האלה
Original : Shevuot 35b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.