« Et dans ses branches demeuraient les oiseaux du ciel » (Dn 4, 9). — Ils sont appelés « oiseaux du ciel » ; ils ne sont pas appelés « oiseaux » tout court.
(דניאל ד, ט) ובענפוהי ידורן צפרי שמיא צפרי שמיא איקרו צפרי סתמא לא איקרו
’Houlin 140a חולין
Structure du débat :Preuve 3
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Viens et entends : « Tout oiseau pur [vous le mangerez] » (Dt 14, 11). On en déduit qu’il en existe d’impur ! — Non : on en déduit qu’il en existe d’interdit.
ת"ש (דברים יד, יא) כל צפור טהורה מכלל דאיכא טמאה לא מכלל דאיכא אסורה
Qu’est-ce ? Si c’est la terefa, c’est écrit explicitement ; et si c’est l’oiseau abattu du lépreux, cela se tire de la fin du verset : « Et voici ceux d’entre eux que vous ne mangerez pas » (Dt 14, 12) — pour inclure l’oiseau abattu du lépreux.
מאי היא אי טרפה בהדיא כתיב ואי בשחוטה דמצורע מסיפא דקרא נפקא (דברים יד, יב) וזה אשר לא תאכלו מהם לרבות שחוטת מצורע
En réalité, il s’agit de l’oiseau abattu du lépreux, et c’est pour qu’on transgresse à son sujet un commandement positif et un commandement négatif. — Établissons-le plutôt au sujet de la terefa, pour qu’on transgresse à son sujet un commandement positif et un négatif ! — Une chose s’apprend de son contexte, et c’est dans le contexte de l’oiseau abattu qu’il est écrit.
לעולם בשחוטה דמצורע ולעבור עליו בעשה ובלא תעשה ולוקמה בטרפה ולעבור עליו בעשה ולא תעשה דבר הלמד מענינו ובענינא דשחוטה כתיב
Viens et entends : « Deux oiseaux vivants » (Lv 14, 4). Que signifie « vivants » ? N’est-ce pas ceux dont la « vie » est dans ta bouche [qu’il t’est permis de manger] ? On en déduit qu’il en existe dont la vie n’est pas dans ta bouche ! — Non : que signifie « vivants » ? Que les extrémités de leurs membres sont vivantes [intactes].
ת"ש (ויקרא יד, ד) שתי צפרים חיות מאי חיות לאו שחיות בפיך מכלל דאיכא לאו שחיות בפיך לא מאי חיות שחיין ראשי אברים שלהן
Viens et entends, de la fin [du verset] : « purs ». On en déduit qu’il en existe d’impurs ! — Non : on en déduit qu’il en existe de terefot.
ת"ש מסיפא טהורות מכלל דאיכא טמאות לא מכלל דאיכא טרפות
Les terefot se déduisent de « vivants » ! Cela convient selon celui qui dit que la terefa peut vivre ; mais selon celui qui dit que la terefa ne peut pas vivre, que peut-on dire ? Et de plus, aussi bien selon celui qui dit que la terefa peut vivre que selon celui qui dit qu’elle ne peut pas vivre, cela se déduit de ce qu’a enseigné l’école de Rabbi Yichmaël.
טרפות מחיות נפקא הניחא למאן דאמר טרפה חיה אלא למ"ד טרפה אינה חיה מאי איכא למימר ועוד בין למ"ד טרפה חיה בין למ"ד אינה חיה מדתנא דבי ר' ישמעאל נפקא
Car l’école de Rabbi Yichmaël a enseigné : Il est question de ce qui rend apte et de ce qui fait expiation à l’intérieur, et il est question de ce qui rend apte et de ce qui fait expiation à l’extérieur.
דתנא דבי רבי ישמעאל נאמר מכשיר ומכפר בפנים ונאמר מכשיר ומכפר בחוץ
De même que pour ce qui rend apte et ce qui fait expiation à l’intérieur, [le verset] a traité ce qui rend apte comme ce qui fait expiation, de même pour ce qui rend apte et ce qui fait expiation à l’extérieur, il a traité ce qui rend apte comme ce qui fait expiation.
מה מכשיר ומכפר האמור בפנים עשה בו מכשיר כמכפר אף מכשיר ומכפר האמור בחוץ עשה בו מכשיר כמכפר
Rav Na’hman bar Its’hak a donc dit : [« Purs » vient] exclure les oiseaux d’une ville dévoyée. Pour quoi ? Si c’est pour le renvoi, la Torah n’a pas dit de renvoyer pour [causer] un obstacle ; c’est donc pour l’abattage.
אלא אמר רב נחמן בר יצחק למעוטי צפורי עיר הנדחת למאי אי לשילוח לא אמרה תורה שלח לתקלה אלא לשחיטה
Rava a dit : Pour exclure [le cas où l’on doit] ne pas lui apparier un autre [oiseau] avant son renvoi. Pour quoi ? Si c’est pour l’abattage, il faut encore le renvoi ! C’est donc pour le renvoi.
רבא אמר למעוטי שלא לזווג לה אחרת קודם שלוחיה למאי אי לשחיטה הא בעיא שילוח אלא לשילוח
Rav Papa a dit : Pour les oiseaux qu’on a échangés contre une idole, car il est écrit : « Et tu deviendrais un objet voué à l’anathème comme elle » (Dt 7, 26) — tout ce que tu fais naître d’elle est comme elle. Pour quoi ? Si c’est pour le renvoi, la Torah n’a pas dit de renvoyer pour [causer] un obstacle ; c’est donc pour l’abattage.
רב פפא אמר לצפורים שהחליפו (בצפורי) עבודה זרה דכתיב (דברים ז, כו) והיית חרם כמוהו כל מה שאתה מהייה הימנו כמוהו למאי אי לשילוח לא אמרה תורה שלח לתקלה אלא לשחיטה
Ravina a dit : De quoi s’agit-il ici ? D’un oiseau qui a tué une personne. Quel est le cas ? Si son jugement a été prononcé, il est passible de mort ; c’est donc avant le prononcé du jugement. Et pour quoi ? Si c’est pour le renvoi, il faut l’amener au tribunal pour accomplir : « Et tu extirperas le mal du milieu de toi » (Dt 13, 6) ; c’est donc pour l’abattage.
רבינא אמר הכא במאי עסקינן בעוף שהרג את הנפש היכי דמי אי דגמר דינא בר קטלא הוא אלא קודם גמר דינא ולמאי אי לשילוח בעי לאתויי לבי דינא וקיומי (דברים יג, ו) ובערת הרע מקרבך אלא לשחיטה:
Un oiseau impur couvant des œufs d’oiseau pur. Certes, pour un oiseau impur couvant des œufs d’oiseau pur, nous exigeons un « oiseau » [tsippor, pur], et il n’y en a pas. Mais un oiseau pur couvant des œufs d’oiseau impur, c’est bien un « oiseau » !
עוף טמא רובץ על ביצי עוף טהור: בשלמא עוף טמא רובץ על ביצי טהור בעינן צפור וליכא אלא עוף טהור רובץ על ביצי עוף טמא הא צפור הוא
C’est comme l’a dit Rav Kahana : « Tu prendras pour toi » (Dt 22, 7) — et non pour tes chiens ; ici aussi : « Tu prendras pour toi » — et non pour tes chiens.
כדאמר רב כהנא (דברים כב, ז) תקח לך ולא לכלביך הכא נמי תקח לך ולא לכלביך
Et où l’enseignement de Rav Kahana a-t-il été dit ? Au sujet de ce qu’on a enseigné : Si la mère est terefa, on est soumis au renvoi ; si les oisillons sont terefot, on est exempt du renvoi. D’où ces paroles [sont-elles tirées] ? Rav Kahana a dit : Parce que le verset dit : « Tu prendras pour toi » — et non pour tes chiens.
והיכא איתמר דרב כהנא אהא דתניא אם טרפה חייב בשילוח אפרוחים טרפות פטור משילוח מנא הני מילי אמר רב כהנא דאמר קרא תקח לך ולא לכלביך
Mais comparons la mère terefa aux oisillons : de même que pour des oisillons terefot on est exempt du renvoi, de même pour une mère terefa on serait aussi exempt de renvoyer !
ולהקיש אם טרפה לאפרוחים מה אפרוחים טרפות פטור משילוח אף אם טרפה נמי פטור מלשלח
Original : Chullin 140a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.