« Béni », ce sont les Ofanim qui le disent. Et si tu veux, dis : une fois que la permission a été donnée, elle est donnée.
ברוך אופנים הוא דאמרי ליה ואיבעית אימא כיון דאתיהיב רשותא אתיהיב
’Houlin 92a חולין
Structure du débat :Baraïta 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
« Il lutta [vayasar] avec un ange et l’emporta ; il pleura et le supplia » (Os 12, 5). Je ne sais pas qui devint maître [sar] de qui. Lorsqu’il dit : « Car tu as lutté [sarita] avec Dieu » (Gn 32, 29), dis donc que Jacob devint maître de l’ange.
(הושע יב, ה) וישר אל מלאך ויוכל בכה ויתחנן לו איני יודע מי נעשה שר למי כשהוא אומר (בראשית לב, כט) כי שרית עם אלהים הוי אומר יעקב נעשה שר למלאך
« Il pleura et le supplia » : je ne sais pas qui pleura devant qui. Lorsqu’il dit : « Il dit : Laisse-moi partir », dis donc que l’ange pleura devant Jacob.
בכה ויתחנן לו איני יודע מי בכה למי כשהוא אומר ויאמר שלחני הוי אומר מלאך בכה ליעקב
« Car tu as lutté [sarita] avec Dieu et avec les hommes » : Rabba a dit : Il lui fit allusion que deux princes [sarim] sortiraient de lui : l’exilarque qui est en Babylonie et le Nassi qui est en terre d’Israël. De là, il lui fit allusion à l’exil.
כי שרית [עם אלהים ועם אנשים] אמר רבה רמז רמז לו שעתידים שני שרים לצאת ממנו ראש גולה שבבבל ונשיא שבארץ ישראל מכאן רמז לו גלות
« Et sur la vigne, trois sarments [sarigim] » (Gn 40, 10) : Rav ’Hiya bar Abba a dit au nom de Rav : Ce sont trois princes éminents [saré géïm] qui sortent d’Israël en chaque génération ; parfois deux ici et un en terre d’Israël, parfois deux en terre d’Israël et un ici. Les Sages portèrent leurs regards sur Rabbana Oukva et Rabbana Ne’hemia, fils de la fille de Rav.
(בראשית מ, י) ובגפן שלשה שריגים אמר רב חייא בר אבא אמר רב אלו ג' שרי גאים היוצאים מישראל בכל דור ודור פעמים ששנים כאן ואחד בארץ ישראל פעמים ששנים בארץ ישראל ואחד כאן יהיבו רבנן עינייהו ברבנא עוקבא ורבנא נחמיה בני ברתיה דרב
Rava a dit : Ce sont trois princes des nations qui plaident en faveur d’Israël en chaque génération.
רבא אמר אלו שלשה שרי גוים שמלמדים זכות על ישראל בכל דור ודור
Il est enseigné : Rabbi Eliézer dit : « La vigne », c’est le monde ; « trois sarments », ce sont Abraham, Isaac et Jacob ; « et dès qu’elle bourgeonna, sa fleur monta » : ce sont les matriarches ; « ses grappes mûrirent en raisins » : ce sont les tribus.
תניא רבי אליעזר אומר גפן זה העולם שלשה שריגים זה אברהם יצחק ויעקב והיא כפורחת עלתה נצה אלו האמהות הבשילו אשכלותיה ענבים אלו השבטים
Rabbi Yehochoua lui dit : Montre-t-on donc à l’homme ce qui a été ? Ne montre-t-on pas à l’homme seulement ce qui doit advenir ? Plutôt : « la vigne », c’est la Torah ; « trois sarments », ce sont Moïse, Aaron et Myriam ; « et dès qu’elle bourgeonna, sa fleur monta » : c’est le Sanhédrin ; « ses grappes mûrirent en raisins » : ce sont les justes de chaque génération.
אמר לו רבי יהושע וכי מראין לו לאדם מה שהיה והלא אין מראין לו לאדם אלא מה שעתיד להיות אלא גפן זה תורה שלשה שריגים אלו משה ואהרן ומרים והיא כפורחת עלתה נצה אלו סנהדרין הבשילו אשכלותיה ענבים אלו הצדיקים שבכל דור ודור
Rabban Gamliel a dit : Nous avons encore besoin de l’homme de Modiïn, qui établit l’ensemble en un seul lieu. Rabbi Éléazar de Modiïn dit : « La vigne », c’est Jérusalem ; « trois sarments », ce sont le Temple, le roi et le grand-prêtre ; « et dès qu’elle bourgeonna, sa fleur monta » : ce sont les jeunes cohanim ; « ses grappes mûrirent en raisins » : ce sont les libations.
אמר ר"ג עדיין צריכין אנו למודעי דמוקים ליה כוליה בחד מקום רבי אלעזר המודעי אומר גפן זה ירושלים שלשה שריגים זה מקדש מלך וכהן גדול והיא כפורחת עלתה נצה אלו פרחי כהונה הבשילו אשכלותיה ענבים אלו נסכים
Rabbi Yehochoua ben Lévi l’établit au sujet des dons, car Rabbi Yehochoua ben Lévi a dit : « La vigne », c’est la Torah ; « trois sarments », ce sont le puits, la colonne de nuée et la manne ; « et dès qu’elle bourgeonna, sa fleur monta » : ce sont les prémices ; « ses grappes mûrirent en raisins » : ce sont les libations.
רבי יהושע בן לוי מוקים לה במתנות דאמר ר' יהושע בן לוי גפן זו תורה שלשה שריגים זה באר עמוד ענן ומן והיא כפורחת עלתה נצה אלו הבכורים הבשילו אשכלותיה ענבים אלו נסכים
Rabbi Yirmeya bar Abba a dit : « La vigne », c’est Israël, et de même il est dit : « Tu as transplanté une vigne d’Égypte » (Ps 80, 9) ; « trois sarments », ce sont les trois fêtes de pèlerinage où Israël monte chaque année ; « et dès qu’elle bourgeonna » : le temps est venu pour Israël de fructifier et de se multiplier, et de même il est dit : « Les enfants d’Israël fructifièrent et pullulèrent » (Ex 1, 7).
רבי ירמיה בר אבא אמר גפן אלו ישראל וכן הוא אומר (תהלים פ, ט) גפן ממצרים תסיע שלשה שריגים אלו שלשה רגלים שישראל עולין בהן בכל שנה ושנה והיא כפורחת עלתה נצה הגיע זמנן של ישראל לפרות ולרבות וכן הוא אומר (שמות א, ז) ובני ישראל פרו וישרצו
« Sa fleur [nitsa] monta » : le temps est venu pour Israël d’être délivré, et de même il est dit : « Leur sang [nitsham] a giclé sur mes vêtements, et j’ai souillé tous mes habits » (Is 63, 3) ; « ses grappes mûrirent en raisins » : le temps est venu pour l’Égypte de boire la coupe d’étourdissement.
עלתה נצה הגיע זמנן של ישראל ליגאל וכן הוא אומר (ישעיהו סג, ג) ויז נצחם על בגדי וכל מלבושי אגאלתי הבשילו אשכלותיה ענבים הגיע זמנה של מצרים לשתות כוס התרעלה
Et c’est ce qu’a dit Rava : Pourquoi trois coupes sont-elles mentionnées au sujet de l’Égypte ? L’une qu’elle a bue aux jours de Moïse, l’une qu’elle a bue aux jours de Pharaon Nekho, et l’une qu’elle boira à l’avenir avec tous les idolâtres.
והיינו דאמר רבא שלשה כוסות האמורות במצרים למה אחד ששתה בימי משה ואחד ששתה בימי פרעה נכה ואחד שעתידה לשתות עם כל העובדי כוכבים
Rabbi Abba dit à Rabbi Yirmeya bar Abba : Lorsque Rav expliquait ces versets dans l’aggada, il les expliquait comme toi.
אמר ליה רבי אבא לרבי ירמיה בר אבא כי דריש להו רב להני קראי באגדתא כוותך דריש להו
Rabbi Chimon ben Lakich a dit : Cette nation est comparée à une vigne : ses rameaux, ce sont les maîtres de maison ; ses grappes, ce sont les érudits ; ses feuilles, ce sont les ignorants ; ses vrilles, ce sont les vauriens d’Israël.
אמר רבי שמעון בן לקיש אומה זו כגפן נמשלה זמורות שבה אלו בעלי בתים אשכולות שבה אלו תלמידי חכמים עלין שבה אלו עמי הארץ קנוקנות שבה אלו ריקנים שבישראל
Et c’est ce qu’on a envoyé dire de là-bas : Que les grappes implorent la miséricorde pour les feuilles, car sans les feuilles les grappes ne subsisteraient pas.
והיינו דשלחו מתם ליבעי רחמים איתכליא על עליא דאילמלא עליא לא מתקיימין איתכליא
« Je l’acquis [vaekréha] pour moi au prix de quinze [pièces] d’argent » (Os 3, 2) : Rabbi Yo’hanan a dit au nom de Rabbi Chimon ben Yehotsadak : Kira ne signifie rien d’autre qu’achat, ainsi qu’il est dit : « Dans mon tombeau que je me suis acheté [kariti] » (Gn 50, 5).
(הושע ג, ב) ואכרה לי בחמשה עשר כסף א"ר יוחנן משום ר' שמעון בן יהוצדק אין כירה אלא לשון מכירה שנאמר (בראשית נ, ה) בקברי אשר כריתי לי
« Quinze » : c’est le quinze Nissan, où Israël fut délivré d’Égypte ; « d’argent » : ce sont les justes, et de même il est dit : « Il a pris en main le sac d’argent » (Pr 7, 20).
בחמשה עשר זה ט"ו בניסן שבו נגאלו ישראל ממצרים כסף אלו צדיקים וכן הוא אומר (משלי ז, כ) צרור הכסף לקח בידו
« Un ’homer d’orge et un létekh d’orge » : ce sont les quarante-cinq justes grâce auxquels le monde subsiste. Et je ne sais pas s’il y en a trente ici et quinze en terre d’Israël, ou trente en terre d’Israël et quinze ici. Lorsqu’il dit : « Je pris les trente [pièces] d’argent et je les jetai dans la maison de l’Éternel, au potier » (Za 11, 13), dis donc : trente en terre d’Israël et quinze ici.
חומר שעורים ולתך שעורים אלו מ"ה צדיקים שהעולם מתקיים בהם ואיני יודע אם שלשים כאן וט"ו בארץ ישראל ואם שלשים בארץ ישראל וט"ו כאן כשהוא אומר (זכריה יא, יג) ואקחה שלשים הכסף ואשליך אותו בית ה' אל היוצר הוי אומר שלשים בארץ ישראל וט"ו כאן
Abayé a dit : Et la plupart d’entre eux se trouvent dans la synagogue qui est sous l’auvent. Et c’est ce qui est écrit : « Je leur dis : Si cela vous semble bon, donnez-moi mon salaire, sinon, abstenez-vous. Et ils pesèrent mon salaire : trente [pièces] d’argent » (Za 11, 12).
אמר אביי ורובייהו משתכחי בבי כנישתא דתותי אפתא והיינו דכתיב (זכריה יא, יב) ואומר אליהם אם טוב בעיניכם הבו שכרי ואם לא חדלו וישקלו את שכרי שלשים כסף
Rabbi Yehouda dit : Ce sont les trente justes des nations du monde, grâce auxquels les nations du monde subsistent. Oula a dit : Ce sont les trente commandements que les descendants de Noé ont acceptés sur eux, et ils n’en observent que trois : l’un,
רבי יהודה אומר אלו שלשים צדיקי אומות העולם שאומות העולם מתקיימים עליהם עולא אמר אלו שלשים מצות שקבלו עליהם בני נח ואין מקיימין אלא שלשה אחת
Original : Chullin 92a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.