La fille d’un cohen mariée à un Israélite qui a mangé de la terouma paie le principal mais ne paie pas le cinquième, et sa mise à mort est par le feu.
בת כהן שנישאת לישראל ואכלה בתרומה משלמת הקרן ואינה משלמת את החומש ומיתתה בשריפה
Keritot 7a כריתות
Structure du débat :Baraïta 1Question 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Si elle s’est mariée à l’un des [hommes] invalides [pour la prêtrise], elle paie le principal et le cinquième, et sa mise à mort est par strangulation. Telles sont les paroles de Rabbi Meïr.
ניסת לאחד מן הפסולין משלמת קרן וחומש ומיתתה בחנק דברי ר"מ
Et les Sages disent : l’une comme l’autre paie le principal mais ne paie pas le cinquième, et sa mise à mort est par le feu.
וחכמים אומרים אחת זו ואחת זו משלמת הקרן ואינה משלמת החומש ומיתתה בשריפה
Rav Yossef a dit : le désaccord porte sur le fait de mettre de l’huile d’onction et sur la distinction que nous avons faite ; mais le fait de mettre en général, de l’avis de tous, [s’entend d’]un kazayit.
אמר רב יוסף מחלוקת בנתינת שמן המשחה ובשינויי דשנינן אבל נתינה דעלמא דברי הכל כזית
Le texte même : un Tanna enseigna devant Rabbi Éléazar : quiconque est concerné par [l’interdit de] s’oindre est concerné par « on n’en oindra pas », et quiconque n’est pas concerné par [l’interdit de] s’oindre n’est pas concerné par « on n’en oindra pas ». Il lui dit : tu as bien dit : il est écrit « on n’en oindra pas » (yissakh), et lis-y « il n’en oindra pas » (yassikh).
גופא תני תנא קמיה דר' אלעזר כל שישנו בסך ישנו בבל ייסך וכל שאינו בסך אינו בבל ייסך א"ל שפיר קאמרת לא ייסך כתיב וקרי ביה לא יסיך
Rav ’Hanania enseigna devant Rava : d’où [sait-on], pour un grand prêtre qui a pris de l’huile d’onction qui est sur sa tête et l’a mise sur ses entrailles, d’où [sait-on] qu’il est passible ? Ainsi qu’il est dit : « On n’en oindra pas la chair d’un homme » (Ex 30, 32). Rav A’ha, fils de Rava, dit à Rav Achi : en quoi est-ce différent de ce qui est enseigné : un cohen qui s’est oint d’huile de terouma, le fils de sa fille, [qui est] israélite, peut se rouler sur lui sans crainte ?
תני רב חנניה קמיה דרבא מנין לכהן גדול שנטל משמן המשחה שעל ראשו ונתן על בני מעיו מנין שהוא חייב שנאמר (שמות ל, לב) על בשר אדם לא ייסך א"ל רב אחא בריה דרבא לרב אשי מ"ש מהא דתניא כהן שסך בשמן של תרומה בן בתו ישראל מתעגל בו ואינו חושש
Il lui répondit : là-bas, il est écrit : « Et ils mourront à cause d’elle, parce qu’ils l’auront profanée » (Lv 22, 9) ; puisqu’il l’a profanée, elle est profanée. Mais à propos de l’huile d’onction, il est écrit : « Car la couronne de l’huile d’onction de son Dieu est sur lui » (Lv 21, 12) : le Miséricordieux l’a appelée « huile d’onction » ; bien qu’elle soit sur lui, elle n’est pas profanée.
א"ל התם (ויקרא כב, ט) ומתו בו כי יחללוהו כתיב כיון דחלליה הא איתחיל אבל גבי שמן המשחה כתיב (במדבר ו, ז) כי נזר גו' אלהיו עליו שמן משחה קרייה רחמנא דאע"ג דאיתא עליו לא איתחיל:
« Pour ces [transgressions], on est passible, pour leur [transgression] délibérée, etc. » : elle enseigne « à l’exception de celui qui rend impur le Sanctuaire et ses choses consacrées » ; de quoi l’exclut-elle ? Voici ce qu’elle enseigne : à l’exception de celui qui rend impur le Sanctuaire et ses choses consacrées, qui n’apporte pas d’acham conditionnel.
על אלו חייבין על זדונו כו': קתני חוץ ממטמא מקדש וקדשיו ממאי מפיק ליה הכי קתני חוץ ממטמא מקדש וקדשיו שאין מביא אשם תלוי
Et qu’elle enseigne aussi : « à l’exception de celui sur qui Yom Kippour est passé, qui n’apporte pas d’acham conditionnel » ! Rech Lakich a dit : quand elle enseigne, c’est là où il est sujet au ’hatat et que le Miséricordieux l’a exempté ; celui sur qui Yom Kippour est passé n’est pas sujet au ’hatat, car [Yom Kippour] lui a apporté l’expiation.
וניתני נמי חוץ ממי שעבר עליו יום הכיפורים שאין מביא אשם תלוי אמר ר"ל כי קתני היכא דאיתיה לחטאת ורחמנא פטריה עבר עליו יום הכיפורים ליתיה לחטאת דקא כפר ליה
Rabbi Yo’hanan a dit : [il s’agit] de celui qui se rebiffe, qui dit que Yom Kippour n’expie pas ; de sorte que s’il se rétracte après Yom Kippour, il doit apporter un acham conditionnel. Et Rech Lakich estime que même pour celui qui se rebiffe, Yom Kippour expie.
ר' יוחנן אמר במבעט דקאמר אין יום הכפורים מכפר דאי הדר ביה בתר יום הכיפורים בעי לאיתויי אשם תלוי ור"ל סבר מבעט נמי מכפר עליה יום הכיפורים
Et [c’est] dans une controverse : celui qui dit « que mon ’hatat ne m’expie pas » – Abayé a dit : il n’expie pas ; Rava a dit : il expie. Là où il dit « qu’il ne soit pas offert », tout le monde s’accorde qu’il n’expie pas, car il est écrit : « il l’offrira selon sa volonté » (Lv 1, 3). Ils sont en désaccord quand il dit « qu’il soit offert mais qu’il n’expie pas » : Abayé a dit : il n’expie pas, puisqu’il a dit « qu’il n’expie pas » ; Rava a dit : il expie ; puisqu’il a dit « qu’il soit offert », l’expiation vient d’elle-même.
ובפלוגתא האומר לא יתכפר לי חטאתי אביי אמר אינה מכפרת רבא אמר מכפרת היכא דאמר לא תיקרב דכולי עלמא לא פליגי דלא מכפרת דכתיב יקריב אותו לרצונו כי פליגי דאמר תיקרב ולא תכפר אביי אמר אין מכפרת דהא אמר לא תכפר רבא אמר מכפרת כיון דאמר תיקרב כפרה ממילא אתי
Et Rava s’est rétracté, comme il est enseigné : pourrait-on penser que Yom Kippour expie pour ceux qui se repentent et pour ceux qui ne se repentent pas ? Et c’est un raisonnement : si le ’hatat et l’acham expient et Yom Kippour expie, de même que le ’hatat et l’acham n’expient que pour ceux qui se repentent, de même Yom Kippour n’expie que pour ceux qui se repentent.
והדר ביה רבא כדתניא יכול יהא יום הכיפורים מכפר על שבין ועל שאין שבין ודין הוא ומה חטאת ואשם מכפרין ויוה"כ מכפר מה חטאת ואשם אין מכפרין אלא על השבין אף יוה"כ אין מכפר אלא על השבין
Non : si tu l’as dit du ’hatat et de l’acham, qui n’expient pas pour [la faute] délibérée comme pour l’involontaire, le diras-tu de Yom Kippour, qui expie pour [la faute] délibérée comme pour l’involontaire ? Et puisqu’il expie pour la délibérée comme pour l’involontaire, il expierait pour ceux qui se repentent et pour ceux qui ne se repentent pas ? Le verset dit : « Toutefois » (Lv 23, 27) – il distingue.
לא אם אמרת בחטאת ואשם שאין מכפרין על המזיד כשוגג תאמר ביוה"כ שמכפר על המזיד כשוגג והואיל ומכפר על המזיד כשוגג מכפר על שבין ועל שאין שבין ת"ל (ויקרא כג, כז) אך חלק
Que signifie « ceux qui se repentent et ceux qui ne se repentent pas » ? Diras-tu : ceux qui se repentent, [c’est la faute] involontaire, ceux qui ne se repentent pas, [c’est la faute] délibérée ? Mais elle enseigne : « Non : si tu l’as dit du ’hatat et de l’acham, etc. » !
מאי שבין ושאין שבין אלימא שבין שוגג לא שבין מזיד הא קתני לא אם אמרת בחטאת ואשם כו'
Mais [c’est] comme ce [qu’a dit] ’Oulla au nom de Rabbi Yo’hanan : s’il a mangé de la graisse, a mis à part un sacrifice, a apostasié puis est revenu, puisque [le sacrifice] a été rejeté, il demeure rejeté.
אלא כי הא דעולא א"ר יוחנן אכל חלב והפריש קרבן והמיר דתו וחזר בו הואיל ונדחה ידחה
Admettons que le sacrifice soit rejeté ; l’homme est [encore] susceptible d’expiation ! Mais [plutôt] : « ceux qui se repentent », [c’est celui] qui dit « que mon ’hatat m’expie » ; « ceux qui ne se repentent pas », [celui] qui dit « que mon ’hatat ne m’expie pas ». Déduis-en [que c’est bien cela].
נהי דאידחי קרבן גברא בר כפרה הוא אלא שבין דאמר יכפר עלי חטאתי שאין שבין דאמר לא תכפר עלי חטאתי ש"מ
Et on opposa : pourrait-on penser que Yom Kippour n’expie que pour celui qui y a jeûné, n’y a pas fait de travail et l’a appelé « convocation sainte » ; [mais pour celui qui] n’y a pas jeûné, y a fait un travail et ne l’a pas appelé « convocation sainte », pourrait-on penser que Yom Kippour n’expie pas ? Le verset dit : « C’est le jour des expiations » (Lv 23, 27) – en tout cas. Et toutes deux sont des [baraïtot] anonymes du Sifra, qui se contredisent !
ורמינהי יכול לא יהא יום הכפורים מכפר אלא על שנתענה בו ולא עשה בו מלאכה וקראו מקרא קודש לא נתענה בו ועשה בו מלאכה ולא קראו מקרא קודש יכול לא יהא יום כיפורים מכפר ת"ל (ויקרא כג, כז) יוה"כ הוא מ"מ ותרוייהו סתם סיפרא הוא קשיין אהדדי
Abayé a dit : il n’y a pas de difficulté : celle-ci est Rabbi selon Rabbi Yehouda, celle-là est Rabbi selon sa propre opinion ; comme il est enseigné : Rabbi dit : pour toutes les transgressions de la Torah, qu’il se soit repenti ou qu’il ne se soit pas repenti, Yom Kippour expie,
אמר אביי לא קשיא הא רבי אליבא דרבי יהודה הא רבי אליבא דידיה דתניא רבי אומר כל עבירות שבתורה בין עשה תשובה ובין לא עשה תשובה יוה"כ מכפר
à l’exception de celui qui rejette le joug, de celui qui interprète la Torah avec impudence et de celui qui annule l’alliance de la chair ; car s’il s’est repenti, Yom Kippour expie, sinon, Yom Kippour n’expie pas.
חוץ מפורק עול ומגלה פנים בתורה ומפר ברית בשר שאם עשה תשובה יוה"כ מכפר ואם לאו אין יוה"כ מכפר
Rava a dit : l’une et l’autre sont Rabbi selon sa propre opinion, et Rabbi concède pour les transgressions de Yom Kippour lui-même qu’il n’expie pas. Car si tu ne disais pas cela, le retranchement de Yom Kippour selon Rabbi, puisqu’il expie à chaque instant, comment le trouverait-on ?
רבא אמר הא והא רבי אליבא דנפשיה ומודה רבי בעבירות דיוה"כ גופיה דלא מכפר דאי לא תימא הכי כרת דיוה"כ לרבי כיון דבכל שעתא ושעתא מכפר היכי משכחת לה
Et quelle est la difficulté ? Peut-être a-t-il fait un travail toute la nuit et est-il mort au lever de l’aube, de sorte qu’il n’y a pas eu de jour pour lui apporter l’expiation. Cela va pour le retranchement de la nuit ; le retranchement du jour, comment le trouverait-on ?
ומאי קושיא דילמא דעבד עבידתא כולי ליליא ובהדי עמוד השחר מית דלא הוה יממא דלכפר ליה תינח כרת דליליא כרת דיממא היכי משכחת לה
Et quelle est la difficulté ? Peut-être, tandis qu’il mangeait du pain, une bouchée l’a étouffé et il est mort, de sorte qu’il n’a pas eu le temps, dans la journée, d’obtenir l’expiation ; ou bien il a fait son travail juste avant le coucher du soleil ; ou bien, tandis qu’il faisait son travail, la pioche lui a tranché la jambe et il est mort, de sorte qu’il n’a pas eu le temps, dans la journée, d’obtenir l’expiation.
ומאי קושיא דילמא בהדי דקאכל נהמא חנקתיה אומצא ומית דלא הוה ליה שהות ביממא דלכפר ליה אי נמי דעבד עבידתיה סמוך לשקיעת החמה אי נמי בהדי דעביד עבידתיה פסקיה מרא לשקיה ומית דלא הוה ליה שהות ביממא דלכפר ליה:
« Les Sages disent : le blasphémateur aussi, etc. » : que signifie « aussi le blasphémateur, en qui il n’y a pas d’acte » ?
וחכמים אומרים אף המגדף כו': מאי אף המגדף שאין בו מעשה
Les Sages ont entendu Rabbi Akiva enseigner le ba’al ov et ne pas enseigner le yidoni. Ils lui dirent : en quoi diffère-t-il, qu’on n’apporte pas de sacrifice [pour le yidoni] ? Parce qu’il n’y a pas d’acte en lui ; le blasphémateur non plus n’a pas d’acte en lui.
רבנן שמעו לר' עקיבא דתני בעל אוב ולא תני ידעוני אמרו ליה מאי שנא דלא מייתי קרבן משום דלית ביה מעשה מגדף נמי לית ביה מעשה
Nos maîtres ont enseigné : le blasphémateur apporte un sacrifice, puisque le retranchement est dit à son sujet. Telles sont les paroles de Rabbi Akiva. Et il dit : « il portera son péché » (Lv 24, 15). Et c’est une règle : partout où le retranchement est écrit, on apporte un sacrifice. Mais il y a le Pessa’h et la circoncision, où le retranchement est écrit, et on n’apporte pas de sacrifice !
ת"ר מגדף מביא קרבן הואיל ונאמר בו כרת דברי ר"ע ואומר (ויקרא כד, טו) ונשא חטאו וכללא הוא כל היכא דכתיב ביה כרת מייתי קרבן והא פסח ומילה דכתיב בהו כרת ולא מייתי קרבן
Original : Keritot 7a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.