Structure du débat :Baraïta 1Question 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
« Refuge » était écrit aux croisements des chemins, afin que le meurtrier le reconnaisse et s’y dirige. Rav Kahana a dit : Quel est le verset ? « Tu te prépareras le chemin » (Dt 19, 3) : fais-[toi] une préparation pour le chemin.
מקלט היה כתוב על פרשת דרכים כדי שיכיר הרוצח ויפנה לשם אמר רב כהנא מאי קרא (דברים יט, ג) תכין לך הדרך עשה [לך] הכנה לדרך
Rav ’Hama bar ’Hanina ouvrit [son exposé sur] cette section par ce verset : « Bon et droit est l’Éternel ; c’est pourquoi Il montre aux pécheurs le chemin » (Ps 25, 8). S’Il le montre aux pécheurs, à plus forte raison aux justes.
רב חמא בר חנינא פתח לה פתחא להאי פרשתא מהכא (תהלים כה, ח) טוב וישר ה' על כן יורה חטאים בדרך אם לחטאים יורה ק"ו לצדיקים
Rabbi Chimon ben Lakich ouvrit [son exposé sur] cette section par ce verset : « Et celui qui n’a pas tendu de guet-apens, mais Dieu l’a fait tomber sous sa main », etc. (Ex 21, 13). « Comme dit le proverbe des anciens : “Des méchants sort la méchanceté” », etc. (1 S 24, 14).
ר"ש בן לקיש פתח לה פתחא להאי פרשתא מהכא (שמות כא, יג) ואשר לא צדה והאלהים אנה לידו וגו' (שמואל א כד, יד) כאשר יאמר משל הקדמוני מרשעים יצא רשע וגו'
De quoi parle l’Écriture ? De deux hommes qui ont tué une personne, l’un a tué par inadvertance et l’autre a tué délibérément ; pour celui-ci il n’y a pas de témoins, et pour celui-là il n’y a pas de témoins. Le Saint, béni soit-Il, les fait se rencontrer dans une même auberge : celui qui a tué délibérément est assis sous l’échelle, et celui qui a tué par inadvertance descend l’échelle, tombe sur lui et le tue. Celui qui a tué délibérément est tué, et celui qui a tué par inadvertance est exilé.
במה הכתוב מדבר בשני בני אדם שהרגו את הנפש אחד הרג בשוגג ואחד הרג במזיד לזה אין עדים ולזה אין עדים הקב"ה מזמינן לפונדק אחד זה שהרג במזיד יושב תחת הסולם וזה שהרג בשוגג יורד בסולם ונפל עליו והרגו זה שהרג במזיד נהרג וזה שהרג בשוגג גולה
Rabba bar Rav Houna a dit au nom de Rav Houna – et certains disent : Rav Houna a dit au nom de Rabbi Éléazar : [On le sait] par la Torah, par les Prophètes et par les Hagiographes : sur le chemin où l’homme veut aller, on le conduit.
אמר רבה בר רב הונא אמר רב הונא ואמרי לה אמר רב הונא א"ר אלעזר מן התורה ומן הנביאים ומן הכתובים בדרך שאדם רוצה לילך בה מוליכין אותו
Par la Torah, car il est écrit : « Tu n’iras pas avec eux » (Nb 22, 12), et il est écrit : « Lève-toi, va avec eux » (Nb 22, 20). Par les Prophètes, car il est écrit : « Je suis l’Éternel ton Dieu, qui t’enseigne pour ton profit, qui te conduis sur le chemin où tu vas » (Is 48, 17). Par les Hagiographes, car il est écrit : « S’il s’agit des railleurs, Il raille, mais aux humbles Il accorde Sa grâce » (Pr 3, 34).
מן התורה דכתיב (במדבר כב, יב) לא תלך עמהם וכתיב (במדבר כב, כ) קום לך אתם מן הנביאים דכתיב (ישעיהו מח, יז) אני ה' אלהיך מלמדך להועיל מדריכך בדרך (זו) תלך מן הכתובים דכתיב (משלי ג, לד) אם ללצים הוא יליץ ולענוים יתן חן
Rav Houna a dit : Un meurtrier qui s’est exilé dans une ville de refuge, si le vengeur du sang l’a trouvé et l’a tué, [le vengeur] est exempt. Il pense que [le verset] « Et il n’y a pas pour lui de sentence de mort » (Dt 19, 6) est écrit à propos du vengeur du sang.
אמר רב הונא רוצח שגלה לעיר מקלט ומצאו גואל הדם והרגו פטור קסבר (דברים יט, ו) ולו אין משפט מות בגואל הדם הוא דכתיב
On objecte : « Et il n’y a pas pour lui de sentence de mort » : l’Écriture parle du meurtrier. Tu dis : du meurtrier ; mais peut-être n’est-ce que du vengeur du sang ? Lorsqu’il dit : « Et il ne le haïssait pas auparavant » (Dt 19, 4), dis [donc] que l’Écriture parle du meurtrier.
מיתיבי ולו אין משפט מות ברוצח הכתוב מדבר אתה אומר ברוצח או אינו אלא בגואל הדם כשהוא אומר (דברים יט, ד) והוא לא שונא לו מתמול שלשום הוי אומר ברוצח הכתוב מדבר
Il parle selon ce tanna-ci, car il est enseigné : « Et il n’y a pas pour lui de sentence de mort » : l’Écriture parle du vengeur du sang. Tu dis : l’Écriture parle du vengeur du sang ; mais peut-être n’est-ce que du meurtrier ? Lorsqu’il dit : « Car il ne le haïssait pas auparavant » (Dt 19, 6), le meurtrier est [déjà] mentionné. Comment donc appliquer « et il n’y a pas pour lui de sentence de mort » ? L’Écriture parle du vengeur du sang.
הוא דאמר כי האי תנא דתניא ולו אין משפט מות בגואל הדם הכתוב מדבר אתה אומר בגואל הדם הכתוב מדבר או אינו אלא ברוצח כשהוא אומר (דברים יט, ו) כי לא שונא הוא לו מתמול שלשום הרי רוצח אמור הא מה אני מקיים ולו אין משפט מות בגואל הדם הכתוב מדבר
Nous avons appris : « On lui confie deux érudits, de peur que [le vengeur] ne le tue en chemin, et ils lui parleront. » N’est-ce pas qu’ils l’avertissent que, s’il tue, il est passible de mort ?
תנן מוסרין לו שני ת"ח שמא יהרגנו בדרך וידברו אליו מאי לאו דמתרו ביה דאי קטיל בר קטלא הוא
Non, comme il est enseigné : « Et ils lui parleront » : des paroles qui lui conviennent. Ils lui disent : « Ne le traite pas comme on traite ceux qui versent le sang ; c’est par inadvertance que l’acte lui est arrivé. » Rabbi Meïr dit : Il parle lui-même, ainsi qu’il est dit : « Et voici la parole du meurtrier » (Dt 19, 4). Ils lui dirent : Un envoyé obtient beaucoup [plus].
לא כדתניא וידברו אליו דברים הראוים לו אומרים לו אל תנהג בו מנהג שופכי דמים בשגגה בא מעשה לידו ר"מ אומר הוא מדבר ע"י עצמו שנאמר (דברים יט, ד) וזה דבר הרוצח אמרו לו הרבה שליחות עושה
Le maître a dit : « C’est par inadvertance que l’acte lui est arrivé. » C’est évident, car s’il avait agi délibérément, serait-il passible d’exil ? Oui !
אמר מר בשגגה בא מעשה לידו פשיטא דאי במזיד בר גלות הוא אין
N’est-il pas enseigné : Rabbi Yossé bar Yehouda dit : Au début, qu’il s’agisse de celui qui a agi par inadvertance ou de celui qui a agi délibérément, ils se rendent d’abord aux villes de refuge, et le tribunal envoie [des émissaires] et les en ramène.
והא תניא ר' יוסי בר' יהודה אומר בתחלה אחד שוגג ואחד מזיד מקדימין לערי מקלט וב"ד שולחין ומביאין אותם משם
Celui qui est passible de mort, on le met à mort, ainsi qu’il est dit : « Les anciens de sa ville enverront, le prendront de là et le livreront à la main du vengeur du sang, et il mourra » (Dt 19, 12). Celui qui n’est pas passible, on l’acquitte, ainsi qu’il est dit : « L’assemblée sauvera le meurtrier de la main du vengeur du sang » (Nb 35, 25). Celui qui est passible d’exil, on le ramène à sa place, ainsi qu’il est dit : « Et l’assemblée le ramènera à sa ville de refuge où il s’était enfui » (Nb 35, 25).
מי שנתחייב מיתה הרגוהו שנאמר (דברים יט, יב) ושלחו זקני עירו ולקחו אותו משם ונתנו אותו ביד גואל הדם ומת מי שלא נתחייב פטרוהו שנאמר (במדבר לה, כה) והצילו העדה את הרוצח מיד גואל הדם מי שנתחייב גלות מחזירין אותו למקומו שנא' (במדבר לה, כה) והשיבו אותו העדה אל עיר מקלטו אשר נס שמה
Rabbi dit : Ils s’exilent d’eux-mêmes, pensant que [les villes] donnent refuge à celui qui a agi par inadvertance comme à celui qui a agi délibérément, et ils ne savent pas qu’elles donnent refuge pour l’inadvertance mais ne donnent pas refuge pour l’acte délibéré.
רבי אומר מעצמן הן גולין כסבורין הן אחד שוגג ואחד מזיד קולטות והן אינן יודעין שבשוגג קולטות במזיד אינן קולטות
Rabbi Éléazar a dit : Une ville dont la majorité [des habitants] sont des meurtriers ne donne pas refuge, ainsi qu’il est dit : « Il exposera son affaire aux oreilles des anciens de cette ville » (Jos 20, 4) : et non [à ceux] dont l’affaire est semblable à la sienne.
א"ר אלעזר עיר שרובה רוצחים אינה קולטת שנאמר (יהושע כ, ד) ודבר באזני זקני העיר ההיא את דבריו ולא שהושוו דבריהן לדבריו
Rabbi Éléazar a dit encore : Une ville où il n’y a pas d’anciens ne donne pas refuge, car il faut « les anciens de la ville », et il n’y en a pas. Il a été rapporté : Une ville où il n’y a pas d’anciens, Rabbi Ami et Rabbi Assi[divergent] : l’un dit qu’elle donne refuge, l’autre dit qu’elle ne donne pas refuge. Selon celui qui dit qu’elle ne donne pas refuge, il faut « les anciens de la ville », et il n’y en a pas. Selon celui qui dit qu’elle donne refuge, c’est simplement une recommandation.
וא"ר אלעזר עיר שאין בה זקנים אינה קולטת דבעינן זקני העיר וליכא איתמר עיר שאין בה זקנים רבי אמי ור' אסי חד אומר קולטת וחד אומר אינה קולטת למאן דאמר אינה קולטת בעינן זקני העיר וליכא למאן דאמר קולטת מצוה בעלמא
Une ville où il n’y a pas d’anciens, Rabbi Ami et Rabbi Assi[divergent] : l’un dit qu’on peut y juger un fils dévoyé et rebelle, l’autre dit qu’on ne peut pas y juger un fils dévoyé et rebelle. Selon celui qui dit qu’on ne peut pas y juger un fils dévoyé et rebelle, il faut « les anciens de sa ville » (Dt 21, 19), et il n’y en a pas. Selon celui qui dit qu’on peut y juger un fils dévoyé et rebelle, c’est simplement une recommandation.
ועיר שאין בה זקנים ר' אמי ורבי אסי חד אמר נעשה בה בן סורר ומורה וחד אמר אין נעשה בה בן סורר ומורה למ"ד אין נעשה בה בן סורר ומורה בעינן (דברים כא, יט) זקני עירו וליכא למ"ד נעשה בה בן סורר ומורה מצוה בעלמא
Une ville où il n’y a pas d’anciens, Rabbi Ami et Rabbi Assi[divergent] : l’un dit qu’elle apporte la génisse à la nuque brisée, l’autre dit qu’elle n’apporte pas la génisse à la nuque brisée. Selon celui qui dit qu’elle n’apporte pas la génisse à la nuque brisée, il faut « les anciens de cette ville » (Dt 21, 3), et il n’y en a pas. Selon celui qui dit qu’elle apporte la génisse à la nuque brisée, c’est simplement une recommandation.
ועיר שאין בה זקנים ר' אמי ור' אסי חד אמר מביאה עגלה ערופה וחד אמר אינה מביאה עגלה ערופה למ"ד אינה מביאה עגלה ערופה בעינן (דברים כא, ג) זקני העיר ההיא וליכא למאן דאמר מביאה עגלה ערופה מצוה בעלמא
Original : Makkot 10b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.