Structure du débat :Michna 1Question 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
en langage dur ? Car il est écrit : « L’Éternel parla [vaydabber] à Josué en disant : Parle [dabber] aux enfants d’Israël en disant : Donnez-vous les villes de refuge dont Je vous ai parlé », etc. (Jos 20, 1-2). Parce qu’elles sont [une loi] de la Torah.
בלשון עזה דכתיב (יהושע כ, א) וידבר ה' אל יהושע לאמר דבר אל בני ישראל לאמר תנו לכם את ערי המקלט אשר דברתי אליכם וגו' מפני שהן של תורה
C’est-à-dire que toute [expression] « dibbour » est un langage dur ? Oui, comme il est écrit : « L’homme, le seigneur du pays, nous a parlé [dibber] durement » (Gn 42, 30). Mais n’est-il pas enseigné : « [Alors ceux qui craignent l’Éternel] se parlèrent [nidberou] » (Ml 3, 16) : « nidberou » n’est autre qu’un langage doux, et ainsi il est dit : « Il soumet [yadber] les peuples sous nous » (Ps 47, 4) ? « Dibber » est une chose, « yadber » en est une autre.
למימרא דכל דיבור לשון קשה אין כדכתיב (בראשית מב, ל) דבר האיש אדוני הארץ אתנו קשות והתניא (מלאכי ג, טז) נדברו אין נדברו אלא לשון נחת וכן הוא אומר (תהלים מז, ד) ידבר עמים תחתינו דבר לחוד ידבר לחוד:
Rabbi Yehouda et les Sages divergent à ce sujet : l’un dit : parce qu’ils les avaient fait attendre ; et l’autre dit : parce qu’elles sont [une loi] de la Torah. [N.d.T. : le texte source est ici corrompu ou peu clair ; traduction conjecturale.]
פליגי בה רבי יהודה ורבנן חד אומר מפני ששיהם וחד אומר מפני שהן של תורה
« Josué écrivit ces paroles dans le livre de la Torah de Dieu » (Jos 24, 26). Rabbi Yehouda et Rabbi Ne’hemia divergent à ce sujet : l’un dit : [il s’agit des] huit [derniers] versets [de la Torah] ; et l’autre dit : [de la section des] villes de refuge.
(יהושע כד, כו) ויכתוב יהושע את הדברים האלה בספר תורת אלהים פליגי בה ר' יהודה ור' נחמיה חד אומר שמנה פסוקים וחד אומר ערי מקלט
C’est compréhensible selon celui qui dit : les huit versets ; c’est pourquoi il est écrit : « dans le livre de la Torah de Dieu ». Mais selon celui qui dit : les villes de refuge, que signifie « dans le livre de la Torah de Dieu » ? Voici ce qu’il veut dire : Josué écrivit dans son livre ces paroles qui sont écrites dans le livre de la Torah de Dieu.
בשלמא למ"ד ח' פסוקים היינו דכתיב בספר תורת אלהים אלא למ"ד ערי מקלט מאי בספר תורת אלהים ה"ק ויכתוב יהושע בספרו את הדברים האלה הכתובים בספר תורת אלהים
Un rouleau [de la Torah] qu’on a cousu avec du lin, Rabbi Yehouda et Rabbi Meïr divergent à ce sujet : l’un dit qu’il est valide, l’autre dit qu’il est invalide.
ספר שתפרו בפשתן פליגי בה ר' יהודה ור"מ חד אומר כשר וחד אומר פסול
Selon celui qui dit qu’il est invalide, [c’est] parce qu’il est écrit : « Afin que la Torah de l’Éternel soit dans ta bouche » (Ex 13, 9), et toute la Torah est comparée aux tefilin : de même que pour les tefilin c’est une halakha [transmise] à Moïse au Sinaï de les coudre avec des tendons, de même pour tout [écrit sacré] on doit les coudre avec des tendons. Et l’autre ? Elle leur est comparée [seulement en ce qui concerne ce qui est] permis dans ta bouche ; pour leurs règles, elle ne leur est pas comparée.
למ"ד פסול דכתיב (שמות יג, ט) למען תהיה תורת ה' בפיך ואיתקש כל התורה כולה לתפילין מה תפילין הלכה למשה מסיני לתופרן בגידין אף כל לתופרן בגידין ואידך כי איתקש למותר בפיך להלכותיו לא איתקש
MICHNA: Que ce soit [le grand prêtre] oint de l’huile d’onction, ou celui qui a été consacré par les vêtements multiples, ou celui qui a quitté son onction, [leur mort] fait revenir le meurtrier. Rabbi Yehouda dit : Même [la mort du prêtre] oint pour la guerre fait revenir le meurtrier.
מתני׳ אחד משוח בשמן המשחה ואחד המרובה בבגדים ואחד שעבר ממשיחותו מחזירין את הרוצח רבי יהודה אומר אף משוח מלחמה מחזיר את הרוצח
GUEMARA: D’où savons-nous cela ? Rav Kahana a dit : Parce que le verset dit : « Il y demeurera jusqu’à la mort du grand prêtre » (Nb 35, 25), et il est écrit : « Car il doit demeurer dans sa ville de refuge jusqu’à la mort du grand prêtre » (Nb 35, 28), et il est écrit : « Et après la mort du grand prêtre » (Nb 35, 28).
גמ׳ מנא הני מילי אמר רב כהנא דאמר קרא (במדבר לה, כה) וישב בה עד מות הכהן הגדול וכתיב (במדבר לה, כח) כי בעיר מקלטו ישב עד מות הכהן הגדול וכתיב (במדבר לה, כח) ואחרי מות הכהן הגדול
Et Rabbi Yehouda ? Il est écrit un autre verset : « Pour revenir habiter dans le pays jusqu’à la mort du prêtre » (Nb 35, 32) (etc.). Et l’autre ? Puisqu’il n’est pas écrit « grand », il s’agit de l’un de ceux-là.
ור' יהודה כתיב קרא אחרינא (במדבר לה, לב) לשוב לשבת בארץ עד מות הכהן (וגו') ואידך מדלא כתיב הגדול חד מהנך הוא:
« C’est pourquoi les mères des prêtres », etc. La raison est qu’ils ne prient pas ; mais s’ils priaient, [les grands prêtres] mourraient ? N’est-il pas écrit : « Comme l’oiseau qui s’enfuit, comme l’hirondelle qui s’envole, ainsi la malédiction sans cause n’atteint pas » (Pr 26, 2) ? Un certain vieillard lui dit : J’ai entendu à la leçon de Rava : Ils [les grands prêtres] auraient dû implorer la miséricorde pour leur génération, et ils ne l’ont pas implorée.
לפיכך אימותיהן של כהנים וכו': טעמא דלא מצלו הא מצלו מייתי והכתיב (משלי כו, ב) כצפור לנוד כדרור לעוף כן קללת חנם לא תבא (א"ל) ההוא סבא מפירקיה דרבא שמיע לי שהיה להן לבקש רחמים על דורן ולא בקשו
Certains enseignent : « Afin qu’ils prient pour leurs fils, qu’ils ne meurent pas. » La raison est qu’ils prient ; mais s’ils ne priaient pas, [les grands prêtres] mourraient ? Qu’aurait-il dû faire ? Ici [en Babylonie], nous disons : Toviya a péché, et c’est Zigoud qui est flagellé.
ואיכא דמתני כדי שיתפללו על בניהם שלא ימותו טעמא דמצלו הא לא מצלו מייתי מאי הוה ליה למעבד הכא אמרינן טוביה חטא וזיגוד מנגיד
Un certain vieillard lui dit : J’ai entendu à la leçon de Rava : Ils auraient dû implorer la miséricorde pour leur génération, et ils ne l’ont pas implorée. Comme cet homme qu’un lion dévora à trois parasanges de Rabbi Yehochoua ben Lévi, et Élie ne parla plus avec lui pendant trois jours.
אמר ליה ההוא סבא מפירקיה דרבא שמיע לי שהיה להן לבקש רחמים על דורן ולא בקשו כי הא דההוא גברא דאכליה אריא ברחוק תלתא פרסי מיניה דר' יהושע בן לוי ולא אישתעי אליהו בהדיה תלתא יומי
Rav Yehouda a dit au nom de Rav : La malédiction d’un sage, même sans cause, se réalise. D’où le savons-nous ? D’A’hitofel. Car lorsque David creusa les fondations [du Temple], l’abîme monta et voulut submerger le monde. [David] demanda : « Est-il permis d’écrire le Nom sur un tesson et de le jeter dans l’abîme, pour qu’il reste à sa place ? » Personne ne lui répondit rien. Il dit : « Quiconque connaît la réponse à cette question et ne la dit pas, qu’il soit étranglé par sa gorge ! »
אמר רב יהודה אמר רב קללת חכם אפי' בחנם היא באה מנלן מאחיתופל שבשעה שכרה דוד שיתין קפא תהומא בעא למישטפא לעלמא אמר מהו לכתוב שם אחספא ומישדא בתהומא דליקו אדוכתיה ליכא דאמר ליה מידי אמר כל היודע דבר זה ואינו אומרו יחנק בגרונו
A’hitofel tira de lui-même un raisonnement a fortiori. Il se dit : « Si, pour faire la paix entre un homme et sa femme, la Torah a dit que Mon Nom, qui a été écrit en sainteté, soit effacé dans l’eau, pour le monde entier, à plus forte raison ! » Il lui dit : « C’est permis. » Il écrivit le Nom sur un tesson et le jeta dans l’abîme ; [l’abîme] descendit et resta à sa place.
נשא אחיתופל ק"ו בעצמו אמר ומה לעשות שלום בין איש לאשתו אמרה התורה שמי שנכתב בקדושה ימחה על המים לכל העולם כולו לא כל שכן א"ל שרי כתב שם אחספא שדי אתהומא נחת וקם אדוכתיה
Et pourtant il est écrit : « A’hitofel vit que son conseil n’avait pas été suivi ; il sella l’âne, se leva et s’en alla dans sa maison, dans sa ville ; il donna ses ordres à sa maison et s’étrangla », etc. (2 S 17, 23).
ואפ"ה כתיב (שמואל ב יז, כג) ואחיתופל ראה כי לא נעשתה עצתו ויחבוש את החמור ויקם וילך אל ביתו (ו) אל עירו ויצו אל ביתו ויחנק וגו'
Rabbi Abbahou a dit : La malédiction d’un sage, même conditionnelle, se réalise. D’où le savons-nous ? D’Éli, qui dit à Samuel : « Que Dieu te fasse ainsi et plus encore, si tu me caches quelque chose » (1 S 3, 17). Et bien qu’il soit écrit : « Samuel lui raconta toutes les paroles et ne lui cacha rien » (1 S 3, 18), [néanmoins] il est écrit : « Et ses fils ne marchèrent pas dans ses voies », etc. (1 S 8, 3).
א"ר אבהו קללת חכם אפילו על תנאי היא באה מנלן מעלי דקאמר ליה [עלי] לשמואל (שמואל א ג, יז) כה יעשה לך אלהים וכה יוסיף אם תכחד ממני דבר ואף על גב דכתיב (שמואל א ג, יח) ויגד לו שמואל את כל הדברים ולא כחד ממנו [ואפ"ה] כתיב (שמואל א ח, ג) ולא הלכו בניו בדרכיו וגו'
Original : Makkot 11a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.