GUEMARA: Quelle est la raison ? À cause de « il sera avili ».
גמ׳ מ"ט משום נקלה
Makkot 23a מכות
Structure du débat :Michna 1Baraïta 1Question 1Objection 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Rav Chéchet dit au nom de Rabbi Éléazar ben Azaria : d’où [sait-on] que la lanière est de veau ? Car il est écrit : « Il le fera frapper de quarante [coups] » (Dt 25, 3), et juste après : « Tu ne museleras pas le bœuf pendant qu’il foule [le grain] » (Dt 25, 4).
אמר רב ששת משום רבי אלעזר בן עזריה מנין לרצועה שהיא של עגל דכתיב (דברים כה, ג) ארבעים יכנו וסמיך ליה (דברים כה, ד) לא תחסום שור בדישו
Et Rav Chéchet dit au nom de Rabbi Éléazar ben Azaria : d’où [sait-on] qu’une yevama échue à un [beau-frère] atteint d’ulcères, on ne la muselle pas ? Car il est écrit : « Tu ne museleras pas le bœuf pendant qu’il foule », et juste après : « Si des frères habitent ensemble » etc. (Dt 25, 5).
ואמר רב ששת משום רבי אלעזר בן עזריה מנין ליבמה שנפלה לפני מוכה שחין שאין חוסמין אותה דכתיב לא תחסום שור בדישו וסמיך ליה (דברים כה, ה) כי ישבו אחים יחדו וגו'
Et Rav Chéchet dit au nom de Rabbi Éléazar ben Azaria : quiconque méprise les fêtes est comme s’il servait l’idolâtrie, car il est écrit : « Tu ne te feras pas de dieux de fonte » (Ex 34, 17), et juste après : « Tu observeras la fête des Matsot » (Ex 34, 18).
ואמר רב ששת משום ר' אלעזר בן עזריה כל המבזה את המועדים כאילו עובד עכו"ם דכתיב (שמות לד, יז) אלהי מסכה לא תעשה לך וסמיך ליה (שמות לד, יח) את חג המצות תשמור
Et Rav Chéchet dit au nom de Rabbi Éléazar ben Azaria : quiconque colporte la médisance, quiconque accueille la médisance et quiconque porte un faux témoignage mérite d’être jeté aux chiens, car il est écrit : « Vous la jetterez au chien » (Ex 22, 30), et juste après : « Tu ne propageras pas de rumeur mensongère » etc. (Ex 23, 1) ; lis-y aussi : « tu ne feras pas propager ».
ואמר רב ששת משום ר' אלעזר בן עזריה כל המספר לשון הרע וכל המקבל לשון הרע וכל המעיד עדות שקר ראוי להשליכו לכלבים דכתיב (שמות כב, ל) לכלב תשליכון אותו וסמיך ליה (שמות כג, א) לא תשא שמע שוא וגו' קרי ביה נמי לא תשיא:
« Et deux lanières », etc. Il a été enseigné : d’âne, selon ce qu’interpréta un Galiléen devant Rav ’Hisda : « Le bœuf connaît son propriétaire, et l’âne la crèche de son maître ; Israël ne connaît pas » etc. (Is 1, 3). Le Saint, béni soit-Il, a dit : que vienne celui qui reconnaît la crèche de son maître et qu’il punisse celui qui ne reconnaît pas la crèche de son maître.
ושתי רצועות וכו': תנא של חמור כדדריש ההוא גלילאה עליה דרב חסדא (ישעיהו א, ג) ידע שור קונהו וחמור אבוס בעליו ישראל לא ידע וגו' אמר הקב"ה יבא מי שמכיר אבוס בעליו ויפרע ממי שאינו מכיר אבוס בעליו:
« Son manche, un palme », etc. Abayé dit : déduis-en qu’on la fait pour chacun selon [la taille de] son dos. Rava lui dit : s’il en est ainsi, il leur faudrait beaucoup trop de lanières ! Rava dit plutôt : elle a une boucle : quand il veut, il la resserre ; quand il veut, il la relâche.
ידה טפח וכו': אמר אביי שמע מינה כל חד וחד לפום גביה עבדינן ליה אמר ליה רבא אם כן נפיש להו רצועות טובא אלא אמר רבא אבקתא אית ליה כי בעי מיקטר ביה כי בעי מרפה בה:
« On le frappe », etc. D’où ces choses ? Rav Kahana dit : le verset dit : « Le juge le fera étendre et le fera frapper devant lui, selon sa faute, en nombre » (Dt 25, 2) : une faute devant lui, deux fautes derrière lui.
מלקין אותו וכו' מנא הני מילי אמר רב כהנא דאמר קרא (דברים כה, ב) והפילו השופט והכהו לפניו כדי רשעתו במספר רשעה אחת מלפניו שתי רשעיות מאחריו:
« On ne le frappe pas », etc. Rav ’Hisda dit au nom de Rabbi Yo’hanan : d’où [sait-on] que la lanière est pliée en double ? Car il est dit : « il le fera étendre [vehipilo] ». — Mais il en a besoin pour lui-même ! — S’il en était ainsi, que le verset écrive « il le penchera » ; pourquoi « il le fera étendre » ? Déduis-en les deux.
אין מלקין אותו וכו': אמר רב חסדא אמר רבי יוחנן מנין לרצועה שהיא מוכפלת שנאמר והפילו והא מיבעי ליה לגופיה א"כ לכתוב קרא יטיהו מאי הפילו ש"מ תרתי:
« Celui qui frappe frappe de sa main. » Nos maîtres ont enseigné : on ne nomme comme servants que des hommes de peu de force et de grand savoir. Rabbi Yehouda dit : même de peu de savoir et de grande force.
המכה מכה בידו: תנו רבנן אין מעמידין חזנין אלא חסירי כח ויתירי מדע רבי יהודה אומר אפילו חסירי מדע ויתירי כח
Rava dit : il est logique [de suivre] Rabbi Yehouda, car il est écrit : « Il n’ajoutera pas, de peur qu’il n’ajoute » (Dt 25, 3). Soit, si tu dis : de peu de savoir, c’est pourquoi il faut l’avertir ; mais si tu dis : de grand savoir, faut-il l’avertir ? Et les Sages ? On n’exhorte que celui qui est déjà diligent.
אמר רבא כוותיה דרבי יהודה מסתברא דכתיב (דברים כה, ג) לא יוסיף פן יוסיף אי אמרת בשלמא חסירי מדע היינו דצריך לאזהורי אלא אי אמרת יתירי מדע מי צריך לאזהורי ורבנן אין מזרזין אלא למזרז
Il a été enseigné : quand il lève [la lanière], il la lève des deux mains, et quand il frappe, il frappe d’une seule main, afin que [le coup] vienne de lui-même.
תנא כשהוא מגביה מגביה בשתי ידיו וכשהוא מכה מכה בידו אחת כי היכי דליתה מדידיה:
« Et le lecteur lit », etc. Nos maîtres ont enseigné : le plus grand des juges lit, le deuxième compte, et le troisième dit : « Frappe-le ! » Quand les coups sont nombreux, il allonge ; quand les coups sont peu nombreux, il abrège. Mais nous avons pourtant appris : il revient au début du passage ! — La mitsva est d’ajuster exactement ; et s’il n’a pas ajusté, il revient au début du passage.
והקורא קורא כו': תנו רבנן הגדול שבדיינין קורא השני מונה והשלישי אומר הכהו בזמן שמכה מרובה מאריך בזמן. שמכה מועטת מקצר והא אנן תנן חוזר לתחלת המקרא מצוה לצמצם ואי לא צמצם חוזר לתחלת המקרא
Nos maîtres ont enseigné : « un grand nombre de coups » (Dt 25, 3) : je n’ai que le grand nombre de coups ; pour un petit nombre de coups, d’où [le sait-on] ? Le verset dit : « il n’ajoutera pas ». S’il en est ainsi, qu’enseigne « un grand nombre de coups » ? Cela enseigne que les premiers [coups] sont [comptés comme] un grand nombre de coups.
תנו רבנן מכה רבה אין לי אלא מכה רבה מכה מועטת מנין ת"ל לא יוסיף אם כן מה תלמוד לומר מכה רבה לימד על הראשונות שהן מכה רבה:
« S’il s’est souillé », etc. Nos maîtres ont enseigné : l’homme comme la femme, par les excréments et non par l’urine — paroles de Rabbi Meïr. Rabbi Yehouda dit : l’homme par les excréments, la femme par l’urine. Et les Sages disent : l’homme comme la femme, soit par les excréments, soit par l’urine.
נתקלקל וכו': תנו רבנן אחד האיש ואחד האשה בריעי ולא במים דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר האיש בריעי והאשה במים וחכ"א אחד האיש ואחד האשה בין בריעי בין במים
Mais n’a-t-il pas été enseigné : Rabbi Yehouda dit : l’homme comme la femme par les excréments ? Rav Na’hman bar Yits’hak dit : tous deux sont égaux pour les excréments.
והתניא רבי יהודה אומר אחד האיש ואחד האשה בריעי אמר רב נחמן בר יצחק שניהם שוין בריעי
Chmouel dit : si on l’a ligoté et qu’il s’est enfui du tribunal, il est exempt. On objecta : s’il s’est souillé, que ce soit au premier ou au deuxième [coup], on l’exempte ; si la lanière s’est rompue au deuxième, on l’exempte ; au premier, on ne l’exempte pas. Pourquoi ? Que ce soit comme s’il s’était enfui ! — Là, il s’est enfui ; ici, il ne s’est pas enfui.
אמר שמואל כפתוהו ורץ מבית דין פטור מיתיבי קלה בין בראשונה בין בשניה פוטרין אותו נפסקה רצועה בשניה פוטרין אותו בראשונה אין פוטרין אותו אמאי להוי כרץ התם רץ הכא לא רץ
Nos maîtres ont enseigné : si on a évalué qu’il se souillera lorsqu’il sera flagellé, on l’exempte ; [s’il se souillera] lorsqu’il sortira du tribunal, on le flagelle. Et plus encore : même s’il s’est souillé dès le début, on le flagelle, car il est dit : « et le fera frapper… et [ton frère] sera avili » (Dt 25, 2-3) : et non pas lorsqu’il a déjà été flagellé au tribunal.
ת"ר אמדוהו לכשילקה קלה פוטרין אותו לכשיצא מבית דין קלה מלקין אותו ולא עוד אלא אפילו קלה בתחלה מלקין אותו שנאמר (דברים כה, ב) והכהו [וגו'] ונקלה ולא שלקה כבר בבית דין:
MICHNA: Tous ceux qui sont passibles de karet et qui ont été flagellés sont libérés de leur karet, car il est dit : « et ton frère sera avili à tes yeux » (Dt 25, 3) : lorsqu’il a été flagellé, il est comme ton frère — paroles de Rabbi ’Hanania ben Gamliel.
מתני׳ כל חייבי כריתות שלקו נפטרו ידי כריתתם שנאמר (דברים כה, ג) ונקלה אחיך לעיניך כשלקה הרי הוא כאחיך דברי רבי חנניה בן גמליאל
Et Rabbi ’Hanania ben Gamliel a dit : si celui qui commet une transgression perd son âme à cause d’elle, celui qui accomplit une mitsva, à plus forte raison son âme lui sera donnée ! Rabbi Chimon dit : on l’apprend de son propre contexte, car il est dit : « les âmes qui [les] commettent seront retranchées » etc. (Lv 18, 29), et il dit :
ואמר רבי חנניה בן גמליאל מה אם העובר עבירה אחת נוטל נפשו עליה העושה מצוה אחת על אחת כמה וכמה שתנתן לו נפשו ר"ש אומר ממקומו הוא למד שנאמר (ויקרא יח, כט) ונכרתו הנפשות העושות וגו' ואומר
Original : Makkot 23a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.