« que l’homme accomplira et par lesquels il vivra » (Lv 18, 5). Ainsi, quiconque reste assis sans commettre de transgression, on lui donne une récompense comme à celui qui accomplit une mitsva.
(ויקרא יח, ה) אשר יעשה אותם האדם וחי בהם הא כל היושב ולא עבר עבירה נותנין לו שכר כעושה מצוה
Rabbi Chimon fils de Rabbi dit : voici, il dit : « Seulement, sois ferme pour ne pas manger le sang, car le sang, c’est l’âme » etc. (Dt 12, 23). Si pour le sang, dont l’âme de l’homme a horreur, celui qui s’en abstient reçoit une récompense, pour le vol et les unions interdites, que l’âme de l’homme désire et convoite, celui qui s’en abstient, à plus forte raison, obtiendra le mérite pour lui, pour ses générations et pour les générations de ses générations, jusqu’à la fin de toutes les générations !
ר"ש בר רבי אומר הרי הוא אומר (דברים יב, כג) רק חזק לבלתי אכול (את) הדם כי הדם הוא הנפש וגו' ומה אם הדם שנפשו של אדם קצה ממנו הפורש ממנו מקבל שכר גזל ועריות שנפשו של אדם מתאוה להן ומחמדתן הפורש מהן על אחת כמה וכמה שיזכה לו ולדורותיו ולדורות דורותיו עד סוף כל הדורות
Rabbi ’Hanania ben ’Akachia dit : le Saint, béni soit-Il, a voulu faire acquérir des mérites à Israël ; c’est pourquoi il leur a multiplié la Torah et les commandements, car il est dit : « L’Éternel a voulu, à cause de sa justice, rendre la Torah grande et glorieuse » (Is 42, 21).
ר' חנניא בן עקשיא אומר רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצות שנאמר (ישעיהו מב, כא) ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר:
GUEMARA:Rabbi Yo’hanan dit : ses collègues sont en désaccord avec Rabbi ’Hanania ben Gamliel. Rav Ada bar Ahava dit : on dit à l’école de Rav : nous avons appris : « Il n’y a de différence entre le Chabbat et Yom Kippour qu’en ce que pour l’un, la transgression délibérée [est punie] par la main de l’homme, et pour l’autre, la transgression délibérée [est punie] par le karet. » Et s’il en était [comme il dit], l’un et l’autre seraient par la main de l’homme !
גמ׳ א"ר יוחנן חלוקין עליו חבריו על רבי חנניה בן גמליאל אמר רב אדא בר אהבה אמרי בי רב תנינן אין בין שבת ליום הכפורים אלא שזה זדונו בידי אדם וזה זדונו בהכרת ואם איתא אידי ואידי בידי אדם הוא
Rav Na’hman (bar Yits’hak) dit : de qui est-ce ? C’est de Rabbi Yits’hak, qui dit qu’il n’y a pas de flagellation pour ceux qui sont passibles de karet, car il a été enseigné : Rabbi Yits’hak dit : ceux qui sont passibles de karet étaient inclus [dans l’interdit général] ; pourquoi le karet pour sa sœur a-t-il été mis à part ? Pour le juger par le karet et non par la flagellation.
רב נחמן (בר יצחק) אומר הא מני רבי יצחק היא דאמר מלקות בחייבי כריתות ליכא דתניא רבי יצחק אומר חייבי כריתות בכלל היו ולמה יצאת כרת באחותו לדונו בכרת ולא במלקות
Rav Achi dit : tu peux même dire [que c’est l’opinion] des Sages : pour l’un, la sanction principale de la transgression délibérée est par la main de l’homme, et pour l’autre, la sanction principale de la transgression délibérée est par la main du Ciel.
רב אשי אמר אפילו תימא רבנן זה עיקר זדונו בידי אדם וזה עיקר זדונו בידי שמים
Rav Ada bar Ahava dit au nom de Rav : la halakha est selon Rabbi ’Hanania ben Gamliel. Rav Yossef dit : qui est monté là-haut, est revenu et l’a dit ? Abayé lui dit : mais alors, ce qu’a dit Rabbi Yehochoua ben Lévi : trois choses ont été faites par le tribunal d’ici-bas, et le tribunal céleste les a approuvées — qui est monté là-haut, est revenu et l’a dit ? Ce sont plutôt les versets que nous interprétons ; ici aussi, ce sont les versets que nous interprétons.
אמר רב אדא בר אהבה אמר רב הלכה כר' חנניה בן גמליאל אמר רב יוסף מאן סליק לעילא ואתא ואמר אמר ליה אביי אלא הא דאמר רבי יהושע בן לוי שלשה דברים עשו ב"ד של מטה והסכימו ב"ד של מעלה על ידם מאן סליק לעילא ואתא ואמר אלא קראי קא דרשינן ה"נ קראי קא דרשינן
Revenons au texte : Rabbi Yehochoua ben Lévi a dit : trois choses ont été faites par le tribunal d’ici-bas, et le tribunal céleste les a approuvées. [Les voici :] la lecture de la Méguila, la salutation par le Nom [divin] et l’apport de la dîme.
גופא א"ר יהושע בן לוי שלשה דברים עשו ב"ד של מטה והסכימו ב"ד של מעלה על ידם [אלו הן] מקרא מגילה ושאילת שלום [בשם] והבאת מעשר
La lecture de la Méguila, car il est écrit : « Les Juifs établirent et acceptèrent » (Est 9, 27) : ils ont établi en haut ce qu’ils avaient accepté en bas.
מקרא מגילה דכתיב (אסתר ט, כז) קימו וקבלו היהודים קיימו למעלה מה שקבלו למטה
La salutation, car il est écrit : « Et voici que Boaz vint de Bethléem et dit aux moissonneurs : L’Éternel soit avec vous » (Rt 2, 4), et il dit : « L’Éternel est avec toi, vaillant héros » (Jg 6, 12). Que signifie « et il dit » ? Si tu disais que Boaz l’a fait de son propre chef et que le Ciel ne l’a pas approuvé, viens entendre : et il dit : « L’Éternel est avec toi, vaillant héros ».
ושאילת שלום דכתיב (רות ב, ד) והנה בועז בא מבית לחם ויאמר לקוצרים ה' עמכם ואומר (שופטים ו, יב) ה' עמך גבור החיל מאי ואומר וכי תימא בועז הוא דעביד מדעתיה ומשמיא לא אסכימו על ידו ת"ש ואומר ה' עמך גבור החיל
L’apport de la dîme, car il est écrit : « Apportez toute la dîme à la maison du trésor, et qu’il y ait de la nourriture dans ma maison ; éprouvez-moi donc par là, dit l’Éternel des armées, si je ne vous ouvre pas les écluses du ciel et ne déverse pas sur vous la bénédiction jusqu’à ce qu’il n’y ait plus de suffisance [ad bli daï] » (Ml 3, 10). Que signifie « ad bli daï » ? Rami bar Rav dit : jusqu’à ce que vos lèvres s’usent [ad chéyivlou] à force de dire « assez » [daï].
הבאת מעשר דכתיב (מלאכי ג, י) הביאו את כל המעשר אל בית האוצר ויהי טרף בביתי ובחנוני נא בזאת אמר ה' צבאות אם לא אפתח לכם את ארובות השמים והריקותי לכם ברכה עד בלי די מאי עד בלי די אמר רמי בר רב עד שיבלו שפתותיכם מלומר די
Rabbi Éléazar dit : en trois endroits l’esprit saint s’est manifesté : au tribunal de Sem, au tribunal de Samuel de Rama et au tribunal de Salomon. Au tribunal de Sem, car il est écrit : « Juda reconnut et dit : Elle est plus juste que moi » (Gn 38, 26). Comment le savait-il ? Peut-être que, de même que lui était allé vers elle, un autre homme y était allé aussi ? Une voix céleste sortit et dit : « C’est de Moi que sont sortis ces secrets. »
א"ר אלעזר בג' מקומות הופיע רוח הקודש בבית דינו של שם ובבית דינו של שמואל הרמתי ובבית דינו של שלמה בבית דינו של שם דכתיב (בראשית לח, כו) ויכר יהודה ויאמר צדקה ממני מנא ידע דלמא כי היכי דאזל איהו לגבה אזל נמי אינש אחרינא [לגבה] יצאת בת קול ואמרה ממני יצאו כבושים:
Au tribunal de Samuel, car il est écrit : « Me voici, témoignez contre moi devant l’Éternel et devant son oint : de qui ai-je pris le bœuf ?… Ils dirent : Tu ne nous as pas exploités et tu ne nous as pas opprimés… Il dit : L’Éternel est témoin contre vous, et son oint est témoin, que vous n’avez rien trouvé entre mes mains » (1 S 12, 3-5). « Il dit : témoin » : il aurait fallu « ils dirent » ! Une voix céleste sortit et dit : « Je suis témoin en cette affaire. »
בבית דינו של שמואל דכתיב (שמואל א יב, ג) הנני ענו בי נגד ה' ונגד משיחו את שור מי לקחתי ויאמרו לא עשקתנו ולא רצותנו ויאמר עד ה' ועד משיחו כי לא מצאתם בידי מאומה ויאמר עד ויאמר ויאמרו מיבעי ליה יצאת בת קול ואמרה אני עד בדבר זה
Au tribunal de Salomon, car il est écrit : « Le roi répondit et dit : Donnez-lui l’enfant vivant et ne le faites pas mourir : c’est elle sa mère » (1 R 3, 27). Comment le savait-il ? Peut-être usait-elle de ruse ! Une voix céleste sortit et dit : « C’est elle sa mère. »
בבית דינו של שלמה דכתיב (מלכים א ג, כז) ויען המלך ויאמר תנו לה את הילד החי והמת לא תמיתוהו (כי) היא אמו מנא ידע דלמא איערומא מיערמא יצאת בת קול ואמרה היא אמו
Rava dit : d’où [le sait-on] ? Peut-être Juda [le savait-il], puisqu’il avait compté les mois et les jours et que cela concordait : ce que nous voyons, nous l’établissons comme présomption ; ce que nous ne voyons pas, nous ne l’établissons pas comme présomption.
אמר רבא ממאי דלמא יהודה כיון דחשיב ירחי ויומי ואיתרמי דחזינן מחזקינן דלא חזינן לא מחזקינן
Rabbi Simlaï enseigna : six cent treize commandements ont été dits à Moïse : trois cent soixante-cinq interdits, comme le nombre des jours de l’année solaire, et deux cent quarante-huit commandements positifs, correspondant aux membres de l’homme. Rav Hamnouna dit : quel est le verset ? « Moïse nous a prescrit une Torah, héritage » (Dt 33, 4) : « Torah » a pour valeur numérique
דרש רבי שמלאי שש מאות ושלש עשרה מצות נאמרו לו למשה שלש מאות וששים וחמש לאוין כמנין ימות החמה ומאתים וארבעים ושמונה עשה כנגד איבריו של אדם אמר רב המנונא מאי קרא (דברים לג, ד) תורה צוה לנו משה מורשה תורה בגימטריא
Original : Makkot 23b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.