et elle s’est trouvée conforme à mon avis : ’Hammath, c’est Tibériade. Et pourquoi s’appelle-t-elle ’Hammath ? À cause des sources chaudes de Tibériade. Rakkath, c’est Tsippori. Et pourquoi s’appelle-t-elle Rakkath ? Parce qu’elle est élevée comme la berge d’un fleuve. Kinnéreth, c’est Guinossar. Et pourquoi s’appelle-t-elle Kinnéreth ? Parce que ses fruits sont doux comme le son des harpes.
ואישתכח כוותי חמת זו טבריא ולמה נקרא שמה חמת על שום חמי טבריא רקת זו ציפורי ולמה נקרא שמה רקת משום דמידלייא כרקתא דנהרא כינרת זו גינוסר ולמה נקרא שמה כינרת דמתיקי פירא כקלא דכינרי
Rava a dit : y a-t-il quelqu’un qui dise que Rakkath n’est pas Tibériade ? Quand quelqu’un meurt ici [en Babylonie], là-bas on prononce ainsi son éloge funèbre : « Il était grand à Chéchakh, et il avait un nom à Rakkath. » Et quand on monte le cercueil là-bas, on prononce ainsi son éloge : « Vous qui aimez les rescapés, habitants de Rakkath, sortez et recevez les morts de la profondeur. »
אמר רבא מי איכא למאן דאמר רקת לאו טבריא היא והא כי שכיב איניש הכא התם ספדי ליה הכי גדול הוא בששך ושם לו ברקת וכי מסקי ארונא להתם ספדי ליה הכי אוהבי שרידים יושבי רקת צאו וקבלו הרוגי עומק
Quand Rabbi Zeïra mourut, un orateur funèbre commença ainsi à son sujet : « La terre de Chinéar l’a conçu et enfanté ; la terre de splendeur a élevé son bien-aimé. Malheur à elle, a dit Rakkath, car elle a perdu son objet précieux. »
כי נח נפשיה דרבי זירא פתח עליה ההוא ספדנא ארץ שנער הרה וילדה ארץ צבי גידלה שעשועיה אוי נא לה אמרה רקת כי אבדה כלי חמדתה
Il faut donc dire (Rabba) : ’Hammath, ce sont les sources chaudes de Guérar ; Rakkath, c’est Tibériade ; Kinnéreth, c’est Guinossar. Et pourquoi s’appelle-t-elle Rakkath ? Parce que même ses gens vides sont remplis de commandements comme une grenade. Rabbi Yirmeya a dit : son nom est Rakkath ; et pourquoi s’appelle-t-elle Tibériade ? Parce qu’elle est située au nombril de la terre d’Israël. (Rava) a dit : son nom est Rakkath ; et pourquoi s’appelle-t-elle Tibériade ? Parce que sa vue est belle.
אלא אמר (רבה) חמת זו חמי גרר רקת זו טבריא כינרת זו גינוסר ולמה נקרא שמה רקת שאפילו ריקנין שבה מלאין מצות כרמון רבי ירמיה אמר רקת שמה ולמה נקרא שמה טבריא שיושבת בטבורה של ארץ ישראל (רבא) אמר רקת שמה ולמה נקרא שמה טבריא שטובה ראייתה
Kitron est-elle Tsippori ? Kitron n’était-elle pas dans la part de Zabulon, comme il est écrit : « Zabulon ne déposséda pas les habitants de Kitron ni les habitants de Nahalol » (Jg 1, 30) ? Or Zabulon se plaignait de sa part, comme il est dit : « Zabulon est un peuple qui a exposé son âme à la mort » (Jg 5, 18). Pour quelle raison ? Parce que « Nephtali [était] sur les hauteurs des champs » (Jg 5, 18).
וקטרון ציפורי היא והא קטרון בחלקו של זבולון הואי דכתיב (שופטים א, ל) זבולון לא הוריש את יושבי קטרון ואת יושבי נהלול וזבולון מתרעם על מדותיו הוה שנאמר (שופטים ה, יח) זבולון עם חרף נפשו למות מה טעם משום דנפתלי על מרומי שדה
Zabulon dit devant le Saint, béni soit-Il : « Maître du monde, à mes frères Tu as donné des champs et des vignes, et à moi Tu as donné des montagnes et des collines ; à mes frères Tu as donné des terres, et à moi Tu as donné des mers et des fleuves. » Il lui dit : « Tous auront besoin de toi à cause du ’hilazon », comme il est dit : « [Ils appelleront les peuples à la montagne…] et les trésors cachés dans le sable » (Dt 33, 19).
אמר זבולון לפני הקב"ה רבונו של עולם לאחיי נתת להם שדות וכרמים ולי נתת הרים וגבעות לאחיי נתת להם ארצות ולי נתת ימים ונהרות אמר לו כולן צריכין לך ע"י חלזון שנאמר [(דברים לג, יט) עמים הר יקראו] ושפוני טמוני חול
Rav Yossef a enseigné : « trésors » (sefouné), c’est le ’hilazon ; « cachés » (temouné), c’est le thon ; « sable », c’est le verre blanc. Il dit devant Lui : « Maître du monde, qui me fera savoir [qui me les prend] ? » Il lui dit : « Là, ils offriront des sacrifices de justice » (Dt 33, 19) : que ceci te soit un signe : quiconque prend de toi sans payer ne réussira en rien dans son commerce.
תני רב יוסף שפוני זה חלזון טמוני זו טרית חול זו זכוכית לבנה אמר לפניו רבונו של עולם מי מודיעני אמר לו (דברים לג, יט) שם יזבחו זבחי צדק סימן זה יהא לך כל הנוטל ממך בלא דמים אינו מועיל בפרקמטיא שלו כלום
Or si tu pensais que Kitron est Tsippori, pourquoi se plaignait-il de sa part ? Tsippori est pourtant une chose de grande valeur ! Et si tu dis qu’il n’y a pas là [de terre] ruisselante de lait et de miel, Rech Lakich n’a-t-il pas dit : j’ai vu moi-même la [terre] ruisselante de lait et de miel de Tsippori, et elle s’étendait sur seize mils sur seize mils ?
ואי סלקא דעתך קטרון זו ציפורי אמאי מתרעם על מדותיו והא הויא ציפורי מילתא דעדיפא טובא וכי תימא דלית בה זבת חלב ודבש והאמר ריש לקיש לדידי חזי לי זבת חלב ודבש דציפורי והויא ששה עשר מיל על ששה עשר מיל
Et si tu dis que sa part n’était pas aussi grande que celle de ses frères, Rabba bar bar ’Hana n’a-t-il pas dit au nom de Rabbi Yo’hanan : j’ai vu moi-même la [terre] ruisselante de lait et de miel de toute la terre d’Israël, et elle s’étendait comme de Bé Koubé jusqu’à la forteresse de Toulbakané, vingt-deux parasanges de long et six parasanges de large ?
וכ"ת דלא נפישא דידיה כדאחוה והאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן לדידי חזי לי זבת חלב ודבש דכל ארעא דישראל והויא כמבי כובי עד אקרא דתולבקני עשרין ותרתין פרסי אורכא ופותיא שיתא פרסי
Malgré cela, il préférait des champs et des vignes. C’est aussi ce qui ressort du texte, car il est écrit : « et Nephtali sur les hauteurs des champs » (Jg 5, 18). Déduis-le.
אפ"ה שדות וכרמים עדיפא ליה דיקא נמי דכתיב (שופטים ה, יח) ונפתלי על מרומי שדה ש"מ
Rabbi Abbahou a dit : « Et Ékron sera déracinée » (So 2, 4) : c’est Césarée, fille d’Édom, qui est située parmi les sables ; elle était un pieu planté [dans la chair] d’Israël à l’époque des Grecs. Et quand le royaume de la maison des Hasmonéens l’emporta et les vainquit, on l’appela « la prise de la Tour de Straton ».
אמר רבי אבהו (צפניה ב, ד) ועקרון תעקר זו קסרי בת אדום שהיא יושבת בין החולות והיא היתה יתד תקועה לישראל בימי יוונים וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום היו קורין אותה אחידת מגדל שיר
Rabbi Yossé bar ’Hanina a dit : que signifie ce qui est écrit : « J’ôterai son sang de sa bouche et ses abominations d’entre ses dents, et lui aussi restera pour notre Dieu » (Za 9, 7) ? « J’ôterai son sang de sa bouche » : c’est leur maison des autels ; « et ses abominations d’entre ses dents » : c’est leur maison des offrandes.
אמר רבי יוסי בר חנינא מאי דכתיב (זכריה ט, ז) והסירותי דמיו מפיו ושקוציו מבין שיניו ונשאר גם הוא לאלהינו והסירותי דמיו מפיו זה בית במיא שלהן ושקוציו מבין שיניו זה בית גליא שלהן
« Et lui aussi restera pour notre Dieu » : ce sont les synagogues et les maisons d’étude qui sont en Édom. « Et il sera comme un chef en Juda, et Ékron comme le Jébuséen » (Za 9, 7) : ce sont les théâtres et les cirques d’Édom, où les princes de Juda enseigneront un jour la Torah en public.
ונשאר גם הוא לאלהינו אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות שבאדום (זכריה ט, ז) והיה כאלוף ביהודה ועקרון כיבוסי אלו תראטריות וקרקסיות שבאדום שעתידין שרי יהודה ללמד בהן תורה ברבים
Rabbi Yits’hak a dit : Léchem, c’est Paméas. « Ékron sera déracinée » : c’est Césarée, fille d’Édom, qui était la métropole des rois. Certains disent : qu’on y élevait les rois ; et certains disent : qu’on y installait les rois.
אמר רבי יצחק לשם זו פמייס עקרון תעקר זו קסרי בת אדום שהיא היתה מטרופולין של מלכים איכא דאמרי דמרבי בה מלכי ואיכא דאמרי דמוקמי מינה מלכי
Césarée et Jérusalem : si quelqu’un te dit qu’elles sont toutes deux détruites, ne le crois pas ; qu’elles sont toutes deux florissantes, ne le crois pas ; que Césarée est détruite et Jérusalem florissante, ou que Jérusalem est détruite et Césarée florissante, crois-le, car il est dit : « Je serai remplie, elle est dévastée » (Ez 26, 2) : si celle-ci est remplie, celle-là est dévastée ; si celle-là est remplie, celle-ci est dévastée.
קסרי וירושלים אם יאמר לך אדם חרבו שתיהן אל תאמן ישבו שתיהן אל תאמן חרבה קסרי וישבה ירושלים חרבה ירושלים וישבה קסרי תאמן שנאמר (יחזקאל כו, ב) אמלאה החרבה אם מליאה זו חרבה זו אם מליאה זו חרבה זו
Et Rabbi Yits’hak a dit : que signifie ce qui est écrit : « Que grâce soit faite au méchant, il n’apprend pas la justice » (Is 26, 10) ? Isaac dit devant le Saint, béni soit-Il : « Maître du monde, que grâce soit faite à Ésaü. » Il lui dit : « C’est un méchant. » Il Lui dit : « Il n’apprend pas la justice ? » Il lui dit : « Dans la terre de droiture, il agit avec iniquité » (Is 26, 10). Il Lui dit : « S’il en est ainsi, qu’il ne voie pas la majesté de l’Éternel. »
ואמר רבי יצחק מאי דכתיב (ישעיהו כו, י) יוחן רשע בל למד צדק אמר יצחק לפני הקב"ה רבש"ע יוחן עשו אמר לו רשע הוא אמר לו בל למד צדק אמר לו (ישעיהו כו, י) בארץ נכוחות יעול אמר לו אם כן בל יראה גאות ה'
Et Rabbi Yits’hak a dit : que signifie ce qui est écrit : « N’accorde pas, Éternel, les désirs du méchant ; ne laisse pas réussir son dessein, ils s’élèveraient, sélah » (Ps 140, 9) ? Jacob dit devant le Saint, béni soit-Il : « Maître du monde, n’accorde pas à Ésaü le méchant le désir de son cœur ; ne laisse pas réussir son dessein » — c’est
ואמר רבי יצחק מאי דכתיב (תהלים קמ, ט) אל תתן ה' מאויי רשע זממו אל תפק ירומו סלה אמר יעקב לפני הקב"ה רבונו של עולם אל תתן לעשו הרשע תאות לבו זממו אל תפק זו
Original : Megillah 6a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.