la Michna lui posait difficulté : pourquoi enseigne-t-on « il se tient debout, mais ne s’assied pas » ? Déduis-en que les biens du visiteur sont interdits au malade.
מתניתין קשיתיה מאי איריא דתני עומד אבל לא יושב שמע מינה דנכסי מבקר אסורין על החולה
Rech Lakich a dit : d’où [tire-t-on] une allusion à la visite des malades dans la Torah ? Ainsi qu’il est dit : « Si ces gens meurent comme meurent tous les hommes, et que le sort de tous les hommes [leur échoit, ce n’est pas l’Éternel qui m’a envoyé] » (Nb 16, 29). Comment cela s’entend-il ? Rava a dit : « Si ces gens meurent comme meurent tous les hommes », qui sont malades et alités dans leur lit, et que les gens viennent les visiter, que diront les créatures ? Ce n’est pas l’Éternel qui m’a envoyé pour cela.
אמר ריש לקיש רמז לביקור חולין מן התורה מנין שנאמר (במדבר טז, כט) אם כמות כל האדם ימותון אלה ופקודת כל אדם וגו' מאי משמע אמר רבא אם כמות כל האדם ימותון אלה שהן חולים ומוטלים בעריסתן ובני אדם מבקרים אותן מה הבריות אומרים לא ה' שלחני לזה
Est-ce bien ainsi ? Il a pourtant été enseigné : sept choses ont été créées avant que le monde fût créé ; ce sont : la Torah, le repentir, le jardin d’Éden, la Géhenne, le trône de gloire, le Temple et le nom du Messie.
איני והא תניא שבעה דברים נבראו קודם שנברא העולם אלו הן תורה ותשובה גן עדן וגיהנם כסא הכבוד ובית המקדש ושמו של משיח
Le repentir, car il est écrit : « Avant que les montagnes ne fussent nées, que Tu n’eusses enfanté [la terre et le monde] » (Ps 90, 2), [et ensuite :] « Tu ramènes l’homme jusqu’à l’abattement [et Tu dis : Revenez, fils d’Adam] » (Ps 90, 3).
תשובה דכתיב (תהלים צ, ב) בטרם הרים יולדו ותחולל וגו' (תהלים צ, ג) תשב אנוש עד דכא וגו'
Mais voici ce qu’il disait : si une bouche [à la Géhenne] a été créée [en ce lieu], tant mieux ; sinon, que l’Éternel la crée. Mais il est écrit : « Il n’y a rien de nouveau sous le soleil » (Qo 1, 9) ! — Voici ce qu’il disait : si la bouche n’est pas proche d’ici, qu’elle se rapproche d’ici.
אלא הכי קאמר אי איברי ליה פומא מוטב ואם לא יברא ה' והכתיב (קהלת א, ט) אין כל חדש תחת השמש הכי קאמר אי הכא לא מקרב פומא להכא ליקרב
Rava a expliqué, et certains disent que c’est Rabbi Its’hak qui l’a dit : que signifie ce qui est écrit : « Le soleil, la lune se sont arrêtés dans [leur] demeure (zevoula) » (Ha 3, 11) ? Que faisaient le soleil et la lune dans le Zevoul ? Ils sont fixés dans le Rakia’ ! Cela enseigne que le soleil et la lune montèrent du Rakia’ au Zevoul et dirent devant Lui : « Maître du monde, si Tu rends justice au fils d’Amram, nous éclairerons ; sinon, nous n’éclairerons pas. »
דרש רבא ואמרי לה אמר רבי יצחק מאי דכתיב (חבקוק ג, יא) שמש ירח עמד זבולה שמש וירח בזבול מאי בעיין והא ברקיע קביעי מלמד שעלו שמש וירח מרקיע לזבול ואמרו לפניו רבונו של עולם אם אתה עושה דין לבן עמרם אנו מאירים ואם לאו אין אנו מאירין
À ce moment, Il leur lança des flèches et des lances. Il leur dit : « Chaque jour on se prosterne devant vous, et vous éclairez ; pour Mon honneur, vous n’avez pas protesté, et pour l’honneur de [l’homme de] chair et de sang, vous protestez ? » Et chaque jour, on leur lance des flèches et des lances, et [alors] ils éclairent, ainsi qu’il est dit : « À la lumière de Tes flèches ils avancent » (Ha 3, 11).
באותה שעה ירה בהן חיצים וחניתות אמר להם בכל יום ויום משתחוים לכם ואתם מאירים בכבודי לא מחיתם בכבוד בשר ודם מחיתם ובכל יום ויום יורין בהן חיצין וחניתות ומאירים שנאמר (חבקוק ג, יא) לאור חציך יהלכו וגו'
On a enseigné : la visite des malades n’a pas de mesure. Que signifie « n’a pas de mesure » ? Rav Yossef pensait dire : il n’y a pas de mesure à la récompense qu’on en reçoit. Abayé lui dit : et tous les commandements, y a-t-il une mesure à la récompense qu’on en reçoit ? N’avons-nous pas appris : « Sois attentif à un commandement léger comme à un grave, car tu ne connais pas la récompense des commandements » ? Mais Abayé a dit : même le grand [doit visiter] le petit. Rava a dit : même cent fois par jour.
תניא ביקור חולים אין לה שיעור מאי אין לה שיעור סבר רב יוסף למימר אין שיעור למתן שכרה אמר ליה אביי וכל מצוות מי יש שיעור למתן שכרן והא תנן (משנה אבות ב א) הוי זהיר במצוה קלה כבחמורה שאין אתה יודע מתן שכרן של מצוות אלא אמר אביי אפילו גדול אצל קטן רבא אמר אפילו מאה פעמים ביום
Rabbi A’ha bar ’Hanina a dit : quiconque visite un malade lui enlève un soixantième de sa souffrance. On lui dit : s’il en est ainsi, que soixante entrent et le remettent debout ! Il leur répondit : [il s’agit d’un soixantième] comme le dixième de la maison de Rabbi, et [d’un visiteur] qui est de son âge.
אמר רבי אחא בר חנינא כל המבקר חולה נוטל אחד משישים בצערו אמרי ליה אם כן ליעלון שיתין ולוקמוה אמר ליה כעישורייתא דבי רבי ובבן גילו
Car il a été enseigné : Rabbi dit : la fille qui est entretenue sur les biens [de son père, à la charge] des frères, prend le dixième des biens. On dit à Rabbi : selon tes paroles, celui qui a dix filles et un fils, le fils n’aurait rien à côté des filles ! Il leur répondit : la première prend le dixième des biens, la deuxième [le dixième] de ce qu’elle a laissé, la troisième [le dixième] de ce qu’elle a laissé, et elles reviennent ensuite partager à parts égales.
דתניא רבי אומר בת הניזונית מנכסי אחין נוטלת עישור נכסים אמרו לו לרבי לדבריך מי שיש לו עשר בנות ובן אין לו לבן במקום בנות כלום אמר להן ראשונה נוטלת עישור נכסים שניה במה ששיירה שלישית במה ששיירה וחוזרות וחולקות בשוה
Rav ’Helbo tomba malade. Rav Kahana sortit et proclama :
רב חלבו חלש נפק אכריז רב כהנא
Original : Nedarim 39b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.