« et ils allèrent et ils vinrent » (Nb 13, 26). Rabbi Yo’hanan a dit au nom de Rabbi Chimon ben Yo’haï : [le verset] compare l’aller au venir : de même que le venir [était] dans un mauvais dessein, de même l’aller [était] dans un mauvais dessein.
וילכו ויבאו א"ר יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי מקיש הליכה לביאה מה ביאה בעצה רעה אף הליכה בעצה רעה
« Ils lui racontèrent et dirent : Nous sommes venus, etc. » (Nb 13, 27), et il est écrit : « Seulement, le peuple est puissant » (Nb 13, 28). Rabbi Yo’hanan a dit (moyen mnémotechnique : vérité, seul, accompagnement) au nom de Rabbi Meïr : toute médisance qui ne contient pas une chose vraie à son début ne se maintient pas à sa fin.
(במדבר יג, כז) ויספרו לו ויאמרו באנו וגו' וכתיב אפס כי עז העם אמר רבי יוחנן (סימן אמ"ת לבד"ו לוי"ה) משום ר"מ כל לשון הרע שאין בו דבר אמת בתחילתו אין מתקיים בסופו
[Caleb] s’est dit : si je parle, ils diront [de moi] la même chose et me feront taire. Il leur a dit : « Est-ce là la seule chose que nous a faite le fils d’Amram ? » Ils ont pensé qu’il parlait pour le dénigrer, et ils se sont tus.
אמר אי משתעינא אמרי בי מילתא וחסמין לי אמר להן וכי זו בלבד עשה לנו בן עמרם סברי בגנותיה קא משתעי אישתיקו
Il leur a dit : « Il nous a fait sortir d’Égypte, il a fendu pour nous la mer, il nous a nourris de la manne. S’il nous disait : Faites des échelles et montez au firmament, ne l’écouterions-nous pas ? “Montons, montons, et nous en prendrons possession, etc.” (Nb 13, 30). »
אמר להו הוציאנו ממצרים וקרע לנו את הים והאכילנו את המן אם יאמר עשו סולמות ועלו לרקיע לא נשמע לו (במדבר יג, ל) עלה נעלה וירשנו אותה וגו'
« Mais les hommes qui étaient montés avec lui dirent : Nous ne pourrons pas, etc. » (Nb 13, 31). Rabbi ’Hanina bar Papa a dit : les explorateurs ont dit une grande chose à ce moment-là : « Car il est plus fort que nous (mimenou) » — ne lis pas « que nous », mais « que Lui » : pour ainsi dire, même le maître de maison ne peut pas en retirer ses objets.
והאנשים אשר עלו עמו אמרו לא נוכל וגו' אמר רבי חנינא בר פפא דבר גדול דברו מרגלים באותה שעה כי חזק הוא ממנו אל תקרי ממנו אלא ממנו כביכול אפילו בעל הבית אינו יכול להוציא כליו משם
« C’est un pays qui dévore ses habitants » (Nb 13, 32). Rava a interprété : le Saint, béni soit-Il, a dit : « Moi, je l’ai pensé pour le bien, et eux l’ont pensé pour le mal. » Moi, je l’ai pensé pour le bien : car partout où ils arrivaient, l’homme le plus important d’entre eux mourait, afin qu’ils soient occupés et ne s’enquièrent pas d’eux. Et certains disent : Job est mort, et tout le monde était occupé par son oraison funèbre. Eux l’ont pensé pour le mal : « C’est un pays qui dévore ses habitants. »
(במדבר יג, לב) ארץ אוכלת יושביה היא דרש רבא אמר הקב"ה אני חשבתיה לטובה והם חשבו לרעה אני חשבתיה לטובה דכל היכא דמטו מת חשיבא דידהו כי היכי דניטרדו ולא לשאלו אבתרייהו ואיכא דאמרי איוב נח נפשיה ואטרידו כולי עלמא בהספידא הם חשבו לרעה ארץ אוכלת יושביה היא
« Nous étions à nos propres yeux comme des sauterelles, et ainsi étions-nous, etc. » (Nb 13, 33). Rav Mecharchia a dit : les explorateurs étaient des menteurs. Passe encore pour « nous étions à nos propres yeux comme des sauterelles » ; mais « et ainsi étions-nous à leurs yeux », comment pouvaient-ils le savoir ?
(במדבר יג, לג) ונהי בעינינו כחגבים וכן היינו וגו' אמר רב משרשיא מרגלים שקרי הוו בשלמא ונהי בעינינו כחגבים לחיי אלא וכן היינו בעיניהם מנא הוו ידעי
Mais ce n’est pas le cas : lorsqu’ils prenaient le repas de deuil, ils le prenaient sous des cèdres ; et lorsqu’ils les ont vus, [les explorateurs] sont montés s’asseoir dans les arbres. Ils les ont entendus dire : « Nous voyons des hommes qui ressemblent à des sauterelles dans les arbres. »
ולא היא כי הוו מברי אבילי תותי ארזי הוו מברי וכי חזינהו סלקו יתבי באילני שמעי דקאמרי קחזינן אינשי דדמו לקמצי באילני
« Toute l’assemblée éleva et fit entendre sa voix, et ils pleurèrent » (Nb 14, 1). Rabba a dit au nom de Rabbi Yo’hanan : ce jour-là était la veille du 9 Av. Le Saint, béni soit-Il, a dit : « Ils ont pleuré d’un pleur sans raison, et Moi, J’établirai pour eux un pleur pour les générations. »
(במדבר יד, א) ותשא כל העדה ויתנו את קולם ויבכו אמר רבה אמר רבי יוחנן אותו היום [ערב] תשעה באב היה אמר הקב"ה הן בכו בכיה של חנם ואני אקבע להם בכיה לדורות
« Toute l’assemblée parla de les lapider avec des pierres » (Nb 14, 10), et il est écrit : « Et la gloire de l’Éternel apparut dans la Tente d’assignation » (Nb 14, 10). Rabbi ’Hiya bar Abba a dit : cela enseigne qu’ils ont pris des pierres et les ont lancées vers le haut.
ויאמרו כל העדה לרגום אותם באבנים וכתיב (במדבר יד, י) וכבוד ה' נראה באהל מועד אמר רבי חייא בר אבא מלמד שנטלו אבנים וזרקום כלפי מעלה
« Et les hommes qui avaient répandu un mauvais rapport sur le pays moururent par l’épidémie » (Nb 14, 37). Rabbi Chimon ben Lakich a dit : ils sont morts d’une mort étrange. Rabbi ’Hanina bar Papa a dit : Rabbi Chila de Kefar Tamarta a interprété : cela enseigne que leur langue s’est allongée et est tombée sur leur nombril, et des vers sortaient de leur langue et entraient dans leur nombril, et de leur nombril entraient dans leur langue. Et Rav Na’hman bar Yits’hak a dit : ils sont morts de l’askara.
(במדבר יד, לז) וימותו האנשים מוציאי דבת הארץ רעה במגפה אמר רבי שמעון בן לקיש שמתו מיתה משונה אמר רבי חנינא בר פפא דרש ר' שילא איש כפר תמרתא מלמד שנשתרבב לשונם ונפל על טיבורם והיו תולעים יוצאות מלשונם ונכנסות בטיבורם ומטיבורם ונכנסות בלשונם ורב נחמן בר יצחק אמר באסכרה מתו
Et dès que le dernier des Israélites fut remonté du Jourdain, l’eau revint à sa place, ainsi qu’il est dit : « Et lorsque les cohanim qui portaient l’Arche de l’alliance de l’Éternel remontèrent du milieu du Jourdain, que les plantes des pieds des cohanim se furent détachées sur le sol sec, les eaux du Jourdain revinrent à leur place et coulèrent comme auparavant par-dessus toutes ses rives » (Jos 4, 18).
וכיון שעלה האחרון שבישראל מן הירדן חזרו מים למקומן שנאמר (יהושע ד, יח) ויהי בעלות הכהנים נושאי ארון ברית ה' מתוך הירדן נתקו כפות רגלי הכהנים אל החרבה וישובו מי הירדן למקומם וילכו כתמול שלשום על כל גדותיו
Il s’avère que l’Arche, ses porteurs et les cohanim étaient d’un côté, et Israël de l’autre côté. L’Arche porta ses porteurs et passa, ainsi qu’il est dit : « Et lorsque tout le peuple eut achevé de passer, l’Arche de l’Éternel passa, ainsi que les cohanim, devant le peuple » (Jos 4, 11).
נמצא ארון ונושאיו וכהנים מצד אחד וישראל מצד אחד נשא ארון את נושאיו ועבר שנאמר (יהושע ד, יא) ויהי כאשר תם כל העם לעבור ויעבור ארון ה' והכהנים לפני העם
Et pour cette chose, ’Ouza fut puni, ainsi qu’il est dit : « Ils arrivèrent à l’aire de Kidon, et ’Ouza étendit la main pour saisir l’Arche » (1 Ch 13, 9). Le Saint, béni soit-Il, lui dit : « ’Ouza, elle a porté ses porteurs ; à plus forte raison elle-même ! »
ועל דבר זה נענש עוזא שנאמר (דברי הימים א יג, ט) ויבאו עד גורן כידון וישלח עוזא את ידו לאחוז את הארון אמר לו הקב"ה עוזא נושאיו נשא עצמו לא כל שכן
« La colère de l’Éternel s’enflamma contre ’Ouza, et il le frappa là à cause de la faute (chal), etc. » (2 S 6, 7). Rabbi Yo’hanan et Rabbi Éléazar : l’un dit [que ce fut] à cause de son inadvertance (chalou) ; et l’autre dit qu’il avait fait ses besoins devant elle.
(שמואל ב ו, ז) ויחר אף ה' בעוזא ויכהו שם על השל וגו' רבי יוחנן ור"א חד אמר על עסקי שלו וחד אמר שעשה צרכיו בפניו
« Et il mourut là, avec l’Arche de Dieu » (2 S 6, 7). Rabbi Yo’hanan a dit : ’Ouza est entré dans le monde futur, car il est dit : « avec l’Arche de Dieu » : de même que l’Arche subsiste à jamais, de même ’Ouza est entré dans le monde futur.
(שמואל ב ו, ז) וימת שם עם ארון האלהים א"ר יוחנן עוזא בא לעוה"ב שנאמר עם ארון האלהים מה ארון לעולם קיים אף עוזא בא לעוה"ב
« Et David fut irrité de ce que l’Éternel avait fait une brèche contre ’Ouza » (2 S 6, 8). Rabbi Éléazar a dit : son visage devint [sombre] comme une galette brûlée.
(שמואל ב ו, ח) ויחר לדוד על אשר פרץ ה' פרץ בעוזא א"ר אלעזר שנשתנו פניו כחררה
Rava a interprété : pourquoi David a-t-il été puni ? Parce qu’il avait appelé les paroles de la Torah des chants, ainsi qu’il est dit : « Tes lois ont été pour moi des chants dans la maison de mon séjour » (Ps 119, 54).
דרש רבא מפני מה נענש דוד מפני שקרא לדברי תורה זמירות שנאמר (תהלים קיט, נד) זמירות היו לי חוקיך בבית מגורי
Le Saint, béni soit-Il, lui a dit : « Les paroles de la Torah, dont il est écrit : “Laisses-tu tes yeux voler vers elle, elle n’est plus” (Pr 23, 5), tu les appelles des chants ? Voici que Je vais te faire trébucher sur une chose que même les écoliers connaissent. » Car il est écrit : « Mais aux fils de Kehat il n’en donna pas, car le service des choses saintes, etc. » (Nb 7, 9), et lui l’a transportée sur un chariot.
אמר לו הקב"ה ד"ת שכתוב בהן (משלי כג, ה) התעיף עיניך בו ואיננו אתה קורא אותן זמירות הריני מכשילך בדבר שאפילו תינוקות של בית רבן יודעין אותו דכתיב (במדבר ז, ט) ולבני קהת לא נתן כי עבודת הקודש וגו' ואיהו אתייה בעגלתא
« Il frappa les gens de Beit-Chémech, parce qu’ils avaient regardé dans l’Arche » (1 S 6, 19). Parce qu’ils avaient regardé, il les frappa ? Rabbi Abbahou et Rabbi Éléazar : l’un dit qu’ils moissonnaient tout en se prosternant ; et l’autre dit qu’ils ont aussi prononcé des paroles :
(שמואל א ו, יט) ויך באנשי בית שמש כי ראו בארון משום דראו ויך (אלהים) רבי אבהו ורבי אלעזר חד אמר קוצרין ומשתחוים היו וחד אמר מילי נמי אמור
Original : Sotah 35a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.