« Qui t’a irritée pour que tu te sois emportée, et qui est venu à toi pour que tu te sois apaisée ? »
מאן אמריך (להא) דאימריית ומאן אתא עלך דאיפייסת
Sota 35b סוטה
Structure du débat :Baraïta 1Question 1Preuve 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
« Il frappa parmi le peuple soixante-dix hommes, cinquante mille hommes » (1 S 6, 19). Rabbi Abbahou et Rabbi Éléazar : l’un dit qu’ils étaient soixante-dix hommes, et chacun d’eux valait cinquante mille ; et l’autre dit qu’ils étaient cinquante mille, et chacun d’eux valait soixante-dix [membres du] Sanhédrin.
(שמואל א ו, יט) ויך בעם שבעים איש וחמשים אלף איש רבי אבהו ורבי אלעזר חד אמר שבעים איש היו וכל אחד ואחד שקול כחמשים אלף וחד אמר חמשים אלף היו וכל אחד ואחד שקול כשבעים סנהדרין
« Et lorsque les porteurs de l’Arche de l’Éternel eurent fait six pas, il sacrifia un taureau et un veau gras » (2 S 6, 13), et il est écrit : « Sept taureaux et sept béliers » (1 Ch 15, 26). Rav Papa bar Chmouel a dit : à chaque pas, un taureau et un veau gras ; à chaque série de six pas, sept taureaux et sept béliers.
(שמואל ב ו, יג) ויהי כי צעדו נושאי ארון ה' ששה צעדים ויזבח שור ומריא וכתיב (דברי הימים א טו, כו) שבעה פרים ושבעה אילים אמר רב פפא בר שמואל על כל פסיעה ופסיעה שור ומריא על כל שש ושש פסיעות שבעה פרים ושבעה אילים
Rav ’Hisda lui a dit : s’il en est ainsi, tu as rempli toute la terre d’Israël d’autels ! Rav ’Hisda a donc dit : à chaque série de six pas, un taureau et un veau gras ; à chaque groupe de six séries de six pas, sept taureaux et sept béliers.
אמר ליה רב חסדא אם כן מילאת את כל ארץ ישראל במות אלא אמר רב חסדא על כל שש ושש פסיעות שור ומריא על כל ששה סדרים של שש פסיעות שבעה פרים ושבעה אילים
Il est écrit « Kidon » (1 Ch 13, 9), et il est écrit « Nakhon » (2 S 6, 6). Rabbi Yo’hanan a dit : au début, Kidon [un javelot, une perdition] ; et à la fin, Nakhon [établi].
כתיב (דברי הימים א יג, ט) כידון וכתיב (שמואל ב ו, ו) נכון אמר רבי יוחנן בתחלה כידון ולבסוף נכון
Il s’avère que tu dis : il y avait trois sortes de pierres. Une que Moïse a dressée au pays de Moab, ainsi qu’il est dit : « Au-delà du Jourdain, au pays de Moab, Moïse entreprit d’exposer, etc. » (Dt 1, 5), et plus loin il dit : « Tu écriras sur elles toutes les paroles de cette Torah, etc. » (Dt 27, 3) ; et on l’apprend [par l’analogie] « exposer » – « exposer » (Dt 27, 8).
נמצאת אתה אומר שלשה מיני אבנים היו אחד שהקים משה בארץ מואב שנאמר (דברים א, ה) בעבר הירדן בארץ מואב הואיל משה באר וגו' ולהלן הוא אומר (דברים כז, ג) וכתבת עליהן את כל דברי התורה הזאת וגו' ואתיא באר באר
Et une que Josué a dressée au milieu du Jourdain, ainsi qu’il est dit : « Et Josué dressa douze pierres au milieu du Jourdain » (Jos 4, 9). Et une qu’il a dressée à Guilgal, ainsi qu’il est dit : « Et ces douze pierres qu’ils avaient prises, etc. » (Jos 4, 20).
ואחד שהקים יהושע בתוך הירדן שנאמר (יהושע ד, ט) ושתים עשרה אבנים הקים יהושע בתוך הירדן ואחד שהקים בגלגל שנאמר (יהושע ד, כ) ואת שתים עשרה האבנים האלה אשר לקחו וגו'
Nos maîtres ont enseigné : comment Israël a-t-il écrit la Torah ? Rabbi Yehouda dit : ils l’ont écrite sur les pierres, ainsi qu’il est dit : « Tu écriras sur les pierres toutes les paroles de cette Torah, etc. » (Dt 27, 8), et ensuite ils les ont enduites de chaux.
ת"ר כיצד כתבו ישראל את התורה רבי יהודה אומר על גבי אבנים כתבוה שנאמר (דברים כז, ח) וכתבת על האבנים את כל דברי התורה הזאת וגו' ואחר כך סדו אותן בסיד
Rabbi Chimon lui a dit : selon tes paroles, comment les nations de cette époque ont-elles appris la Torah ? Il lui a dit : le Saint, béni soit-Il, leur a donné une intelligence supplémentaire ; ils ont envoyé leurs scribes, qui ont détaché la chaux et l’ont emportée. Et à cause de cela, leur sentence a été scellée pour la fosse de perdition, car ils auraient dû apprendre et n’ont pas appris.
אמר לו רבי שמעון לדבריך היאך למדו אומות של אותו הזמן תורה אמר לו בינה יתירה נתן בהם הקב"ה ושיגרו נוטירין שלהן וקילפו את הסיד והשיאוה ועל דבר זה נתחתם גזר דינם לבאר שחת שהיה להן ללמד ולא למדו
Rabbi Chimon dit : ils l’ont écrite sur la chaux, et ils ont écrit pour eux en dessous : « Afin qu’ils ne vous apprennent pas à agir selon toutes [leurs abominations], etc. » (Dt 20, 18). Tu en apprends que s’ils se repentaient, on les accepterait.
ר' שמעון אומר על גבי סיד כתבוה וכתבו להן למטה (דברים כ, יח) למען אשר לא ילמדו אתכם לעשות ככל וגו' הא למדת שאם היו חוזרין בתשובה היו מקבלין אותן
Rava bar Chila a dit : quelle est la raison de Rabbi Chimon ? Car il est écrit : « Et les peuples seront des fournaises de chaux » (Is 33, 12) — à cause de la chaux.
אמר רבא בר שילא מ"ט דרבי שמעון דכתיב (ישעיהו לג, יב) והיו עמים משרפות סיד על עסקי סיד
Et Rabbi Yehouda ? Comme la chaux : de même que la chaux n’a pas d’autre remède que la combustion, de même ces Kouthéens n’ont pas d’autre remède que la combustion.
ור' יהודה כי סיד מה סיד אין לו תקנה אלא שריפה אף אותם הכותים אין להם תקנה אלא שריפה
Selon qui va ce qui a été enseigné : « Et tu feras sur lui des captifs » (Dt 21, 10) — pour inclure les Cananéens qui sont hors de la Terre : s’ils se repentent, on les accepte ?
כמאן אזלא הא דתניא (דברים כא, י) ושבית שביו לרבות כנענים שבחוצה לארץ שאם חוזרין בתשובה מקבלין אותן
Original : Sotah 35b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.