Ils estiment donc [tous deux] qu’il est interdit de mettre en garde.
אלמא קסברי דאסור לקנאות
Sota 3a סוטה
Structure du débat :Baraïta 1Question 3
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Et selon celui qui dit qu’il est permis de mettre en garde, que signifie le terme kinouï ? Rav Na’hman bar Its’hak a dit : Kinouï n’est autre qu’un terme d’avertissement ; et ainsi il est dit : « L’Éternel a été jaloux pour Sa terre » (Jl 2, 18).
ומאן דאמר מותר לקנאות מהו לשון קינוי אמר רב נחמן בר יצחק אין קינוי אלא לשון התראה וכן הוא אומר (יואל ב, יח) ויקנא ה' לארצו
Il est enseigné : Rabbi Meïr disait : L’homme commet une transgression en secret, et le Saint, béni soit-Il, la proclame publiquement, ainsi qu’il est dit : « Et un esprit de jalousie passe sur lui » (Nb 5, 14) ; or « passer » (avera) n’est autre qu’un terme de proclamation, ainsi qu’il est dit : « Moïse ordonna, et l’on fit passer une proclamation dans le camp » (Ex 36, 6).
תניא היה רבי מאיר אומר אדם עובר עבירה בסתר והקב"ה מכריז עליו בגלוי שנאמר (במדבר ה, יד) ועבר עליו רוח קנאה ואין עבירה אלא לשון הכרזה שנאמר (שמות לו, ו) ויצו משה ויעבירו קול במחנה
Rech Lakich a dit : L’homme ne commet une transgression que si un esprit de folie est entré en lui, ainsi qu’il est dit : « Tout homme dont la femme s’égare (tisté) » (Nb 5, 12) : il est écrit tichté [« agira follement »].
ריש לקיש אמר אין אדם עובר עבירה אא"כ נכנס בו רוח שטות שנא' (במדבר ה, יב) איש איש כי תשטה אשתו תשטה כתיב
On a enseigné dans l’école de Rabbi Yichmaël : Pourquoi la Torah a-t-elle cru un seul témoin pour la sota ? Parce qu’il y a des indices à l’affaire : il l’a mise en garde, elle s’est isolée, et un seul témoin atteste qu’elle est impure.
תנא דבי רבי ישמעאל מפני מה האמינה תורה עד אחד בסוטה שרגלים לדבר שהרי קינא לה ונסתרה ועד אחד מעידה שהיא טמאה
Rav Papa dit à Abayé : Mais selon l’ordre où il est écrit, la mise en garde est écrite après l’isolement et la souillure !
אמר ליה רב פפא לאביי והא כי כתיבה קינוי בתר סתירה וטומאה הוא דכתיבה
Il lui répondit : « Et passe » [signifie] : et était déjà passé.
א"ל ועבר וכבר עבר
S’il en est ainsi, [dans le verset] « Et tout homme armé d’entre vous passera » (Nb 32, 21), en est-il de même ?
אלא מעתה (במדבר לב, כא) ועבר לכם כל חלוץ ה"נ
Là, puisqu’il est écrit : « et le pays sera soumis devant l’Éternel, et ensuite vous reviendrez » (Nb 32, 22), on comprend qu’il s’agit du futur. Mais ici, si tu penses [qu’il faut le lire] comme c’est écrit, « et passe » après la souillure et l’isolement, à quoi bon la mise en garde ?
התם מדכתיב (במדבר לב, כב) ונכבשה הארץ לפני ה' ואחר תשובו משמע דלהבא אלא הכא אי ס"ד כדכתיבי ועבר בתר טומאה וסתירה קינוי למה לי
On a enseigné dans l’école de Rabbi Yichmaël : Un homme ne met en garde sa femme que si un esprit est entré en lui, ainsi qu’il est dit : « Et un esprit de jalousie passe sur lui, et il est jaloux de sa femme. » Quel esprit ?
תנא דבי רבי ישמעאל אין אדם מקנא לאשתו אא"כ נכנסה בו רוח שנאמר ועבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו מאי רוח
Les Sages disent : un esprit d’impureté. Rav Achi dit : un esprit de pureté.
רבנן אמרי רוח טומאה רב אשי אמר רוח טהרה
Et il est logique [de suivre] celui qui dit « un esprit de pureté », comme il est enseigné : « Et il est jaloux de sa femme » : c’est facultatif, paroles de Rabbi Yichmaël ; Rabbi Akiva dit : c’est obligatoire. Si tu dis « un esprit de pureté », c’est bien ; mais si tu dis « un esprit d’impureté », serait-il facultatif ou obligatoire pour un homme de faire entrer en lui un esprit d’impureté ?
ומסתברא כמאן דאמר רוח טהרה דתניא וקנא את אשתו רשות דברי ר' ישמעאל ר"ע אומר חובה אי אמרת בשלמא רוח טהרה שפיר אלא אי אמרת רוח טומאה רשות וחובה לעיולי לאיניש רוח טומאה בנפשיה
Revenons au texte même : « Et il est jaloux de sa femme » : c’est facultatif, paroles de Rabbi Yichmaël ; Rabbi Akiva dit : c’est obligatoire. « Pour elle il se rendra impur » (Lv 21, 3) : c’est facultatif, paroles de Rabbi Yichmaël ; Rabbi Akiva dit : c’est obligatoire.
גופא וקנא את אשתו רשות דברי רבי ישמעאל ורבי עקיבא אומר חובה (ויקרא כא, ג) לה יטמא רשות דברי רבי ישמעאל ור"ע אומר חובה
« Pour toujours vous les ferez travailler » (Lv 25, 46) : c’est facultatif, paroles de Rabbi Yichmaël ; Rabbi Akiva dit : c’est obligatoire.
(ויקרא כה, מו) לעולם בהם תעבודו רשות דברי רבי ישמעאל ר' עקיבא אומר חובה
Rav Papa dit à Abayé – et certains disent : Rav Macharchia à Rava : Dirons-nous que Rabbi Yichmaël et Rabbi Akiva sont ainsi en désaccord dans toute la Torah, l’un disant « facultatif » et l’autre « obligatoire » ? Il lui répondit : Ici, ils sont en désaccord sur [l’interprétation des] versets.
אמר ליה רב פפא לאביי ואמרי לה רב משרשיא לרבא לימא ר' ישמעאל ור' עקיבא בכל התורה כולה הכי פליגי דמר אמר רשות ומר אמר חובה א"ל הכא בקראי פליגי
« Et il est jaloux de sa femme » : c’est facultatif, paroles de Rabbi Yichmaël ; Rabbi Akiva dit : c’est obligatoire.
וקנא את אשתו רשות דברי רבי ישמעאל רבי עקיבא אומר חובה
Quelle est la raison de Rabbi Yichmaël ? Il est de l’avis de ce Tanna-ci, comme il est enseigné : Rabbi Eliézer ben Yaakov dit : Puisque la Torah a dit « Tu ne haïras pas ton frère dans ton cœur » (Lv 19, 17), on pourrait croire [que cela vaut] même en un cas comme celui-ci ; le verset dit : « Et un esprit de jalousie passe sur lui, et il est jaloux de sa femme. »
מ"ט דר' ישמעאל סבר לה כי האי תנא דתניא רבי אליעזר בן יעקב אומר כלפי שאמרה תורה (ויקרא יט, יז) לא תשנא את אחיך בלבבך יכול כגון זו ת"ל ועבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו
Et Rabbi Akiva ? Une autre [mention de] jalousie est écrite.
ור"ע קינוי אחרינא כתיב
Et Rabbi Yichmaël ? Comme [le verset] devait écrire « et elle s’est souillée » et « et elle ne s’est pas souillée », il a écrit aussi « et il est jaloux de sa femme »,
ורבי ישמעאל איידי דבעי למיכתב והיא נטמאה והיא לא נטמאה כתיב נמי וקנא את אשתו
conformément à ce qu’on a enseigné dans l’école de Rabbi Yichmaël. Car on a enseigné dans l’école de Rabbi Yichmaël : Toute section qui a été dite puis répétée n’a été répétée qu’en raison d’un élément nouveau qu’elle contient.
לכדתנא דבי רבי ישמעאל דתנא דבי רבי ישמעאל כל פרשה שנאמרה ונישנית לא נישנית אלא בשביל דבר שנתחדש בה
« Pour elle il se rendra impur » : c’est facultatif, paroles de Rabbi Yichmaël ; Rabbi Akiva dit : c’est obligatoire.
לה יטמא רשות דברי רבי ישמעאל ר' עקיבא אומר חובה
Quelle est la raison de Rabbi Yichmaël ? Comme il est écrit : « Parle aux cohanim, fils d’Aaron, et dis-leur : Nul ne se rendra impur pour un mort parmi son peuple » (Lv 21, 1), il a fallu écrire « Pour elle il se rendra impur ».
מ"ט דר' ישמעאל איידי דכתי' (ויקרא כא, א) אמור אל הכהנים בני אהרן ואמרת אליהם לנפש לא יטמא בעמיו איצטריכא למיכתב לה יטמא
Et Rabbi Akiva ? Cela se déduit déjà de « sauf pour sa proche parente » (Lv 21, 2) ; à quoi bon « pour elle il se rendra impur » ? Pour l’obligation.
ור' עקיבא מכי (ויקרא כא, ב) אם לשארו נפקא לה יטמא למה לי לחובה
Et Rabbi Yichmaël ? « Pour elle » il se rend impur, mais il ne se rend pas impur pour ses membres [séparés].
ורבי ישמעאל לה מיטמא ואין מיטמא לאיבריה
Original : Sotah 3a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.