Et Rabbi Akiva ? S’il en était ainsi, que le Miséricordieux écrive « pour elle » et se taise ; à quoi bon « il se rendra impur » ? Déduis-en [l’obligation].
ורבי עקיבא א"כ ליכתוב רחמנא לה ולישתוק יטמא למה לי ש"מ
Sota 3b סוטה
Structure du débat :Baraïta 2Question 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Et Rabbi Yichmaël ? Comme il a écrit « pour elle », il a écrit aussi « il se rendra impur », conformément à ce qu’on a enseigné dans l’école de Rabbi Yichmaël. Car on a enseigné dans l’école de Rabbi Yichmaël : Toute section qui a été dite puis répétée n’a été répétée qu’en raison d’un élément nouveau qu’elle contient.
ור' ישמעאל איידי דכתב לה כתב נמי יטמא לכדתני דבי ר' ישמעאל דתנא דבי רבי ישמעאל כל פרשה שנאמרה ונישנית לא נישנית אלא בשביל דבר שנתחדש בה
« Pour toujours vous les ferez travailler » (Lv 25, 46) : c’est facultatif, paroles de Rabbi Yichmaël ; Rabbi Akiva dit : c’est obligatoire.
(ויקרא כה, מו) לעולם בהם תעבודו רשות דברי ר' ישמעאל ר"ע אומר חובה
Quelle est la raison de Rabbi Yichmaël ? Comme il est écrit : « Tu ne laisseras vivre aucune âme » (Dt 20, 16), il a fallu écrire aussi « Pour toujours vous les ferez travailler », afin de permettre [le cas d’]un homme des nations qui a eu des rapports avec une Cananéenne et en a engendré un fils : tu as le droit de l’acquérir.
מאי טעמא דרבי ישמעאל איידי דכתיב (דברים כ, טז) לא תחיה כל נשמה איצטריך נמי למיכתב לעולם בהם תעבודו למישרי אחד מכל האומות שבא על הכנענית והוליד ממנה בן שאתה רשאי לקנותו
Comme il est enseigné : D’où sait-on qu’un homme des nations qui a eu des rapports avec une Cananéenne et en a engendré un fils, tu as le droit de l’acquérir comme esclave ? Le verset dit : « Et aussi parmi les enfants des résidents qui séjournent chez vous, c’est d’eux que vous acquerrez » (Lv 25, 45).
דתניא מנין לאחד מן האומות שבא על הכנענית והוליד ממנה בן שאתה רשאי לקנותו בעבד ת"ל (ויקרא כה, מה) וגם מבני התושבים הגרים עמכם מהם תקנו
On pourrait croire qu’il en est de même du Cananéen qui a eu des rapports avec une femme des nations et en a engendré un fils : tu aurais le droit de l’acquérir comme esclave ; le verset dit : « qu’ils ont engendrés dans votre pays » (Lv 25, 45) : parmi ceux qui sont nés dans votre pays, et non parmi ceux qui y séjournent.
יכול אף הכנעני שבא על אחת מן האומות והוליד ממנה בן שאתה רשאי לקנותו בעבד ת"ל (ויקרא כה, מה) אשר הולידו בארצכם מן הנולדים בארצכם ולא מן הגרים בארצכם
Et Rabbi Akiva ? Cela se déduit de « c’est d’eux que vous acquerrez » ; à quoi bon « pour toujours vous les ferez travailler » ? Pour l’obligation.
ור"ע ממהם תקנו נפקא לעולם בהם תעבודו למה לי לחובה
Et Rabbi Yichmaël ? « Eux », et non vos frères.
ורבי ישמעאל בהם ולא באחיכם
Et Rabbi Akiva ? [L’exclusion de] vos frères se déduit de la fin du verset : « Et quant à vos frères, les enfants d’Israël, l’un sur l’autre, tu ne domineras pas sur lui avec dureté » (Lv 25, 46).
ור"ע באחיכם מסיפא דקרא נפקא (ויקרא כה, מו) ובאחיכם בני ישראל איש באחיו לא תרדה בו בפרך
Et Rabbi Yichmaël ? Comme il est écrit « et quant à vos frères », il est écrit aussi « eux », conformément à ce qu’on a enseigné dans l’école de Rabbi Yichmaël. Car on a enseigné dans l’école de Rabbi Yichmaël : Toute section qui a été dite puis répétée n’a été répétée qu’en raison d’un élément nouveau qu’elle contient.
ור' ישמעאל איידי דכתי' ובאחיכם כתי' נמי בהם לכדתנ' דבי רבי ישמעאל דתנא דבי ר' ישמעאל כל פרשה שנאמרה ונישנית לא נישנית אלא בשביל דבר שנתחדש בה
Rav ’Hisda a dit : La débauche dans une maison est comme le ver dans le sésame. Et Rav ’Hisda a dit [aussi] : La colère dans une maison est comme le ver dans le sésame. L’un et l’autre [concernent] la femme ; mais chez l’homme, cela ne nous préoccupe pas.
א"ר חסדא זנותא בביתא כי קריא לשומשמא וא"ר חסדא תוקפא בביתא כי קריא לשומשמא אידי ואידי באיתתא אבל בגברא לית לן בה
Et Rav ’Hisda a dit : Au début, avant qu’Israël ne pèche, la Présence divine résidait avec chacun, ainsi qu’il est dit : « Car l’Éternel ton Dieu marche au milieu de ton camp » (Dt 23, 15). Lorsqu’ils péchèrent, la Présence divine se retira d’eux, ainsi qu’il est dit : « afin qu’Il ne voie pas chez toi de nudité et ne se détourne de toi » (Dt 23, 15).
ואמר רב חסדא בתחילה קודם שחטאו ישראל היתה שכינה שורה עם כל אחד ואחד שנאמר (דברים כג, טו) כי ה' אלהיך מתהלך בקרב מחניך כיון שחטאו נסתלקה שכינה מהם שנאמר (דברים כג, טו) ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך
Rabbi Chmouel bar Na’hmani a dit au nom de Rabbi Yonathan : Quiconque accomplit un seul commandement en ce monde, [ce commandement] le précède et marche devant lui vers le monde futur, ainsi qu’il est dit : « Ta justice marchera devant toi » (Is 58, 8). Et quiconque commet une seule transgression en ce monde, elle l’enveloppe et marche devant lui vers le jour du jugement, ainsi qu’il est dit : « Les sentiers de leur chemin les enveloppent ; ils montent dans le néant et périssent » (Jb 6, 18).
א"ר שמואל בר נחמני א"ר יונתן כל העושה מצוה אחת בעוה"ז ממקדמתו והולכת לפניו לעוה"ב שנאמר (ישעיהו נח, ח) והלך לפניך צדקך וכל העובר עבירה אחת בעוה"ז מלפפתו והולכת לפניו ליום הדין שנאמר (איוב ו, יח) ילפתו ארחות דרכם יעלו בתוהו ויאבדו
Rabbi Eliézer dit : Elle est attachée à lui comme un chien, ainsi qu’il est dit : « Et il ne l’écouta pas, pour coucher auprès d’elle, pour être avec elle » (Gn 39, 10) : « pour coucher auprès d’elle » en ce monde, « pour être avec elle » dans le monde futur.
ר"א אומר קשורה בו ככלב שנאמר (בראשית לט, י) ולא שמע אליה לשכב אצלה להיות עמה לשכב אצלה בעולם הזה להיות עמה לעולם הבא
Nous avons appris là-bas : Car il aurait été logique [de dire] :
תנן התם שהיה בדין
Si le premier témoignage, qui ne la rend pas interdite d’une interdiction perpétuelle, ne s’établit pas avec moins de deux [témoins], le dernier témoignage, qui la rend interdite d’une interdiction perpétuelle, n’est-il pas logique qu’il ne s’établisse pas avec moins de deux ?
ומה עדות הראשונה שאין אוסרתה איסור עולם אינה מתקיימת בפחות משנים עדות האחרונה שאוסרתה איסור עולם אינו דין שלא תתקיים בפחות משנים
Le verset dit : « Et il n’y a pas de témoin contre elle » (Nb 5, 13) : [le témoin est valable] dès qu’il y en a un contre elle.
ת"ל (במדבר ה, יג) ועד אין בה כל שיש בה
Et désormais, [on pourrait tirer] un raisonnement a fortiori pour le premier témoignage : si le dernier témoignage, qui la rend interdite d’une interdiction perpétuelle, s’établit avec un seul témoin, le premier témoignage, qui ne la rend pas interdite d’une interdiction perpétuelle, n’est-il pas logique qu’il s’établisse avec un seul témoin ?
וק"ו לעדות הראשונה מעתה ומה עדות האחרונה שאוסרתה איסור עולם מתקיימת בעד אחד עדות הראשונה שאין אוסרתה איסור עולם אינו דין שתתקיים בעד אחד
Le verset dit : « parce qu’il a trouvé en elle une chose indécente » (Dt 24, 1), et plus loin il dit : « sur la parole de deux témoins ou sur la parole de trois témoins une chose sera établie » (Dt 19, 15) : de même que la « chose » dont il est question là-bas [s’établit] sur la parole de deux témoins, de même ici sur la parole de deux.
ת"ל (דברים כד, א) כי מצא בה ערות דבר ולהלן הוא אומר (דברים יט, טו) על פי שני עדים או על פי שלשה עדים יקום דבר מה דבר האמור להלן על פי שנים עדים אף כאן על פי שנים
Cela se déduirait-il de « parce qu’il a trouvé en elle une chose indécente » ? Cela se déduit de « contre elle » : « contre elle », et non pour la mise en garde ; « contre elle », et non pour l’isolement ; c’est ce qu’il faudrait [en tirer] !
האי מכי מצא בה ערות דבר נפקא מבה נפקא בה ולא בקינוי בה ולא בסתירה מיבעי ליה
C’est bien ce qu’il dit : le verset dit « contre elle » : « contre elle », et non pour la mise en garde ; « contre elle », et non pour l’isolement.
הכי נמי קאמר תלמוד לומר בה בה ולא בקינוי בה ולא בסתירה
Et pour une simple souillure, sans mise en garde ni isolement, d’où savons-nous qu’un seul témoin n’est pas cru ? Il est dit ici : « parce qu’il a trouvé en elle une chose indécente », et il est dit là-bas : « sur la parole de deux témoins ou sur la parole de trois témoins une chose sera établie » : de même que la « chose » dont il est question là-bas [requiert] deux témoins, de même ici deux témoins.
וטומאה בעלמא בלא קינוי ובלא סתירה דלא מהימן עד אחד מנלן נאמר כאן כי מצא בה ערות דבר ונאמר להלן על פי שני עדים או על פי שלשה עדים יקום דבר מה דבר האמור להלן עדים שנים אף כאן עדים שנים
Nos maîtres ont enseigné : Quel est le premier témoignage ? C’est le témoignage de l’isolement. Le dernier témoignage ? C’est le témoignage de la souillure.
תנו רבנן אי זו היא עדות הראשונה זו עדות סתירה עדות אחרונה זו עדות טומאה
Original : Sotah 3b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.