dont l’étude lui est dure comme le fer, c’est à cause de sa Michna qui n’est pas ordonnée pour lui, ainsi qu’il est dit : « c’est qu’on en a corrompu la face ».
שלמודו קשה עליו כברזל בשביל משנתו שאינה סדורה עליו שנאמר (קהלת י, י) והוא לא פנים קלקל
Ta’anit 8a תענית
Quel est son remède ? Qu’il multiplie les séances [d’étude], ainsi qu’il est dit : « Il devra redoubler de forces, et l’avantage de la sagesse est de rendre apte » ; à plus forte raison si sa Michna lui est ordonnée dès le début.
מאי תקנתיה ירבה בישיבה שנאמר (קהלת י, י) וחילים יגבר ויתרון הכשיר חכמה כ"ש אם משנתו סדורה לו מעיקרא
Comme Rech Lakich, qui révisait sa Michna quarante fois, correspondant aux quarante jours où fut donnée la Torah, puis entrait devant Rabbi Yo’hanan ; Rav Ada bar Ahava révisait sa Michna vingt-quatre fois, correspondant [aux livres de] la Torah, des Prophètes et des Hagiographes, puis entrait devant Rava.
כי הא דריש לקיש הוה מסדר מתני' ארבעין זמנין כנגד מ' יום שניתנה תורה ועייל לקמיה דר' יוחנן רב אדא בר אהבה מסדר מתני' עשרין וארבע זמנין כנגד תורה נביאים וכתובים ועייל לקמיה דרבא
Rava dit : si tu as vu un élève dont l’étude lui est dure comme le fer, c’est à cause de son maître qui ne lui fait pas bon visage, ainsi qu’il est dit : « c’est qu’on en a corrompu la face ».
רבא אמר אם ראית תלמיד שלמודו קשה עליו כברזל בשביל רבו שאינו מסביר לו פנים שנאמר והוא לא פנים קלקל
Quel est son remède ? Qu’il multiplie auprès de lui les amis [pour intercéder], ainsi qu’il est dit : « Il devra redoubler de forces, et l’avantage de la sagesse est de rendre apte » ; à plus forte raison si ses actes ont été agréés par son maître dès le début.
מאי תקנתיה ירבה עליו רעים שנאמר וחילים יגבר ויתרון הכשיר חכמה כ"ש אם הוכשרו מעשיו בפני רבו מעיקרא
Et Rabbi Ami a dit : que signifie ce qui est écrit : « Si le serpent mord faute d’incantation, il n’y a pas d’avantage pour le maître de la langue » (Qo 10, 11) ? Si tu as vu une génération dont les cieux deviennent comme du cuivre pour [ne pas] faire descendre la rosée et la pluie, c’est à cause [de l’absence] de murmureurs de prières dans la génération.
ואמר ר' אמי מאי דכתיב (קהלת י, יא) אם ישוך הנחש בלא לחש ואין יתרון לבעל הלשון אם ראית דור שהשמים משתכין כנחשת מלהוריד טל ומטר בשביל לוחשי לחישות שאין בדור
Quel est leur remède ? Qu’ils aillent auprès de celui qui sait murmurer [la prière], car il est écrit : « Son compagnon l’annonce à son sujet » (Jb 36, 33). « Et il n’y a pas d’avantage pour le maître de la langue » : celui qui peut murmurer [la prière] et ne la murmure pas, quel profit en a-t-il ?
מאי תקנתן ילכו אצל מי שיודע ללחוש דכתיב (איוב לו, לג) יגיד עליו רעו ואין יתרון לבעל הלשון ומי שאפשר לו ללחוש ואינו לוחש מה הנאה יש לו
Et s’il a murmuré [la prière] et n’a pas été exaucé, quel est son remède ? Qu’il aille auprès du pieux de la génération, et que celui-ci multiplie la prière pour lui, ainsi qu’il est dit : « Et Il lui donne ses ordres à cause de celui qui intercède » (Jb 36, 32) ; et « pegi’a » ne désigne que la prière, ainsi qu’il est dit : « Et toi, ne prie pas pour ce peuple, n’élève pas pour eux de supplication ni de prière, et n’intercède pas auprès de Moi » (Jr 7, 16).
ואם לחש ולא נענה מאי תקנתיה ילך אצל חסיד שבדור וירבה עליו בתפלה שנאמר (איוב לו, לב) ויצו עליה במפגיע ואין פגיעה אלא תפלה שנאמר (ירמיהו ז, טז) ואתה אל תתפלל בעד העם הזה ואל תשא בעדם רנה ותפלה ואל תפגע בי
Et s’il a murmuré [la prière], a réussi, et en conçoit de l’orgueil, il amène la colère sur le monde, ainsi qu’il est dit : « Il suscite la colère à cause de celui qui monte » (Jb 36, 33).
ואם לחש ועלתה בידו ומגיס דעתו עליו מביא אף לעולם שנאמר (איוב לו, לג) מקנה אף על עולה
Rava dit : deux disciples des Sages qui demeurent dans une même ville et ne sont pas agréables l’un envers l’autre dans la halakha s’attirent la colère et la font monter, ainsi qu’il est dit : « Il suscite la colère à cause de celui qui monte ».
רבא אמר שני ת"ח שיושבין בעיר אחת ואין נוחין זה לזה בהלכה מתקנאין באף ומעלין אותו שנאמר מקנה אף על עולה
Rech Lakich dit : que signifie ce qui est écrit : « Si le serpent mord faute d’incantation, il n’y a pas d’avantage pour le maître de la langue » ? Dans l’avenir, tous les animaux se rassembleront et viendront auprès du serpent, et lui diront : le lion déchire et mange, le loup déchire et mange ; toi, quel profit en as-tu ? Il leur répondra : « Et il n’y a pas d’avantage pour le maître de la langue » [non plus].
אמר ר"ל מאי דכתיב אם ישוך הנחש בלא לחש ואין יתרון לבעל הלשון לעתיד לבא מתקבצות ובאות כל החיות אצל הנחש ואומרים לו ארי דורס ואוכל זאב טורף ואוכל אתה מה הנאה יש לך אמר להם ואין יתרון לבעל הלשון
Rabbi Ami dit : la prière d’un homme n’est entendue que s’il place son âme dans sa main, ainsi qu’il est dit : « Élevons notre cœur avec nos mains » (Lm 3, 41). [Est-ce vrai ? Pourtant,] Chmouel a placé un interprète auprès de lui et a enseigné : « Ils Le flattaient de leur bouche, de leur langue ils Lui mentaient ; leur cœur n’était pas ferme avec Lui, et ils n’étaient pas fidèles à son alliance » (Ps 78, 36-37), et malgré cela : « Mais Lui, miséricordieux, pardonne la faute, etc. » (Ps 78, 38).
אמר רבי אמי אין תפלתו של אדם נשמעת אלא אם כן משים נפשו בכפו שנאמר (איכה ג, מא) נשא לבבנו אל כפים [איני והא] אוקים שמואל אמורא עליה ודרש (תהלים עח, לו) ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו ולבם לא נכון עמו ולא נאמנו בבריתו ואף על פי כן (תהלים עח, לח) והוא רחום יכפר עון וגו'
Ce n’est pas une contradiction : ici [il s’agit] d’un particulier, là d’une communauté.
לא קשיא כאן ביחיד כאן בציבור
Rabbi Ami dit : les pluies ne descendent qu’à cause des gens de bonne foi, ainsi qu’il est dit : « La vérité germera de la terre, et la justice regardera du haut des cieux » (Ps 85, 12).
אמר ר' אמי אין גשמים יורדין אלא בשביל בעלי אמנה שנאמר (תהלים פה, יב) אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף
Et Rabbi Ami a dit : viens et vois combien sont grands les gens de bonne foi. D’où [le sait-on] ? De la belette et du puits. Si celui qui a confiance en une belette et un puits [est ainsi traité], celui qui a confiance dans le Saint, béni soit-Il, à combien plus forte raison !
וא"ר אמי בא וראה כמה גדולים בעלי אמנה מניין מחולדה ובור ומה המאמין בחולדה ובור כך המאמין בהקב"ה עאכ"ו
Rabbi Yo’hanan dit : quiconque se justifie lui-même en bas, on justifie sur lui le jugement en haut, ainsi qu’il est dit : « La vérité germera de la terre, et la justice regardera du haut des cieux ». Rabbi ’Hiya bar Avin dit au nom de Rav Houna : [cela vient] d’ici : « Et selon la crainte que Tu inspires est ton courroux » (Ps 90, 11).
אמר רבי יוחנן כל המצדיק את עצמו מלמטה מצדיקין עליו הדין מלמעלה שנאמר אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף רבי חייא בר אבין אמר רב הונא מהכא (תהלים צ, יא) וכיראתך עברתך
Rech Lakich dit : d’ici : « Tu vas au-devant de celui qui se réjouit et pratique la justice, de ceux qui se souviennent de Toi dans tes voies ; voici, Tu T’es irrité et nous avons péché ; en eux est l’éternité, et nous serons sauvés » (Is 64, 4). Rabbi Yehochoua ben Lévi dit : quiconque se réjouit des souffrances qui viennent sur lui apporte le salut au monde, ainsi qu’il est dit : « En eux est l’éternité, et nous serons sauvés ».
ריש לקיש אמר מהכא (ישעיהו סד, ד) פגעת את שש ועושה צדק בדרכיך יזכרוך הן אתה קצפת ונחטא בהם עולם ונושע אמר ריב"ל כל השמח ביסורין שבאין עליו מביא ישועה לעולם שנאמר בהם עולם ונושע
Rech Lakich dit : que signifie ce qui est écrit : « Il retiendra le ciel » (Dt 11, 17) ? Au moment où le ciel est retenu de faire descendre (la rosée et la pluie), il ressemble à une femme qui est en travail et n’enfante pas. C’est ce qu’a dit Rech Lakich au nom de Bar Kappara : il est parlé de rétention pour les pluies et il est parlé de rétention pour la femme.
אמר ריש לקיש מאי דכתיב (דברים יא, יז) ועצר את השמים בשעה שהשמים נעצרין מלהוריד (טל ומטר) דומה לאשה שמחבלת ואינה יולדת והיינו דאמר ריש לקיש משום בר קפרא נאמרה עצירה בגשמים ונאמרה עצירה באשה
Original : Taanit 8a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.