Il est parlé de rétention pour la femme, ainsi qu’il est dit : « Car l’Éternel avait retenu, retenu toute matrice » (Gn 20, 18) ; et il est parlé de rétention pour les pluies, car il est écrit : « Il retiendra le ciel » (Dt 11, 17).
נאמרה עצירה באשה שנאמר (בראשית כ, יח) כי עצר עצר ה' בעד כל רחם ונאמרה עצירה בגשמים דכתיב (דברים יא, יז) ועצר את השמים
Il est parlé d’enfantement pour la femme et il est parlé d’enfantement pour les pluies. Il est parlé d’enfantement pour la femme, car il est écrit : « Elle conçut et enfanta un fils » (Gn 30, 23) ; et il est parlé d’enfantement pour les pluies, car il est écrit : « L’avoir fait enfanter et germer » (Is 55, 10).
נאמר לידה באשה ונאמר לידה בגשמים נאמר לידה באשה דכתיב (בראשית ל, כג) ותהר ותלד בן ונאמר לידה בגשמים דכתיב (ישעיהו נה, י) והולידה והצמיחה
Il est parlé de visite pour la femme et il est parlé de visite pour les pluies. Il est parlé de visite pour la femme, car il est écrit : « Et l’Éternel visita Sarah » (Gn 21, 1) ; et il est parlé de visite pour les pluies, car il est écrit : « Tu as visité la terre et Tu l’as abreuvée, Tu l’enrichis abondamment ; le canal de Dieu est plein d’eau » (Ps 65, 10).
נאמר פקידה באשה ונאמר פקידה בגשמים נאמר פקידה באשה דכתיב (בראשית כא, א) וה' פקד את שרה ונאמר פקידה בגשמים דכתיב (תהלים סה, י) פקדת הארץ ותשקקה רבת תעשרנה פלג אלהים מלא מים
Rabbi Chmouel bar Na’hmani dit : que signifie ce qui est écrit : « Que ce soit pour le châtiment, que ce soit pour sa terre, que ce soit pour la grâce, Il la fait arriver » (Jb 37, 13) ? « Pour le châtiment » : sur les montagnes et les collines ; « pour la grâce, Il la fait arriver pour sa terre » : sur les champs et les vignes.
אמר רבי שמואל בר נחמני מאי דכתיב (איוב לז, יג) אם לשבט אם לארצו אם לחסד ימציאהו אם לשבט בהרים ובגבעות אם לחסד ימציאהו לארצו בשדות ובכרמים
« Pour le châtiment » : pour les arbres ; « pour sa terre » : pour les semences ; « pour la grâce, Il la fait arriver » : aux citernes, aux fosses et aux grottes.
אם לשבט לאילנות אם לארצו לזרעים אם לחסד ימציאהו בורות שיחין ומערות
Aux jours de Rabbi Chmouel bar Na’hmani, il y eut une famine et une épidémie. Ils dirent : comment ferons-nous ? Prier pour les deux, ce n’est pas possible. Prions plutôt pour l’épidémie, et la famine, nous la supporterons. Rabbi Chmouel bar Na’hmani leur dit : prions pour la famine, car lorsque le Miséricordieux donne la satiété, c’est aux vivants qu’Il la donne, car il est écrit : « Tu ouvres ta main et Tu rassasies à souhait tout vivant » (Ps 145, 16).
בימי רבי שמואל בר נחמני הוה כפנא ומותנא אמרי היכי נעביד ניבעי רחמי אתרתי לא אפשר אלא ליבעי רחמי אמותנא וכפנא ניסבול אמר להו ר' שמואל בר נחמני ניבעי רחמי אכפנא דכי יהיב רחמנא שובעא לחיי הוא דיהיב דכתיב (תהלים קמה, טז) פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון
Et d’où savons-nous qu’on ne prie pas pour deux [choses] ? Car il est écrit : « Nous avons jeûné et nous avons imploré notre Dieu au sujet de cela » (Esd 8, 23), ce qui implique qu’il y avait autre chose. En terre d’Israël, on dit au nom de Rabbi ’Haggaï : d’ici : « Et pour implorer la miséricorde du Dieu du ciel au sujet de ce mystère » (Dn 2, 18), ce qui implique qu’il y avait autre chose.
ומנלן דלא מצלינן אתרתי דכתיב (עזרא ח, כג) ונצומה ונבקשה מאלהינו על זאת מכלל דאיכא אחריתי במערבא אמרי משמיה דר' חגי מהכא (דניאל ב, יח) ורחמין למבעא מן קדם אלה שמיא על רזא דנא מכלל דאיכא אחריתי
Aux jours de Rabbi Zeïra, [les autorités] décrétèrent un décret, et décrétèrent qu’on ne s’assoie pas en jeûne. Rabbi Zeïra leur dit : acceptons-le sur nous, et quand le décret sera annulé, nous l’accomplirons.
בימי ר' זירא גזור גזרה וגזור דלא למיתב בתעניתא אמר להו ר' זירא נקבליה עילוון ולכי בטיל הגזירה ליתביה
Ils lui dirent : d’où le tiens-tu ? Il leur dit : car il est écrit : « Il me dit : ne crains pas, Daniel, car dès le premier jour où tu as appliqué ton cœur à comprendre et à t’humilier devant ton Dieu, tes paroles ont été entendues » (Dn 10, 12).
אמרי ליה מנא לך הא אמר להו דכתיב (דניאל י, יב) ויאמר אלי אל תירא דניאל כי מן היום הראשון אשר נתת את לבך להבין ולהתענות לפני אלהיך נשמעו דבריך
Rabbi Yits’hak dit : même [dans] des années comme les années d’Élie, si des pluies tombent les veilles de Chabbat, elles ne sont qu’un signe de malédiction. C’est ce qu’a dit Rabba bar Chila : un jour de pluie est aussi dur qu’un jour de jugement. Amémar dit : si ce n’était qu’on en a besoin pour le monde, nous prierions et l’annulerions.
אמר רבי יצחק אפילו שנים כשני אליהו וירדו גשמים בערבי שבתות אינן אלא סימן קללה היינו דאמר רבה בר שילא קשה יומא דמיטרא כיומא דדינא אמר אמימר אי לא דצריך לברייתא בעינן רחמי ומבטלינן ליה
Et Rabbi Yits’hak a dit : le soleil le Chabbat est une charité pour les pauvres, ainsi qu’il est dit : « Et pour vous qui craignez mon nom se lèvera le soleil de justice (tsedaka), avec la guérison » (Ml 3, 20). Et Rabbi Yits’hak a dit : le jour des pluies est grand, car même la petite pièce qui est dans la bourse est bénie, ainsi qu’il est dit : « Pour donner la pluie de ta terre en son temps et pour bénir toute l’œuvre de tes mains » (Dt 28, 12).
ואמר רבי יצחק שמש בשבת צדקה לעניים שנאמר (מלאכי ג, כ) וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא ואמר רבי יצחק גדול יום הגשמים שאפילו פרוטה שבכיס מתברכת בו שנאמר (דברים כח, יב) לתת מטר ארצך בעתו ולברך את כל מעשה ידיך
Et Rabbi Yits’hak a dit : la bénédiction ne se trouve que dans une chose cachée à l’œil, ainsi qu’il est dit : « L’Éternel ordonnera que la bénédiction soit avec toi dans tes greniers (assamekha) » (Dt 28, 8). À l’école de Rabbi Yichmaël on a enseigné : la bénédiction ne se trouve que dans une chose sur laquelle l’œil n’a pas d’emprise, ainsi qu’il est dit : « L’Éternel ordonnera que la bénédiction soit avec toi dans tes greniers ».
ואמר רבי יצחק אין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי מן העין שנאמר (דברים כח, ח) יצו ה' אתך את הברכה באסמיך תנא דבי ר' ישמעאל אין הברכה מצויה אלא בדבר שאין העין שולטת בו שנאמר יצו ה' אתך את הברכה באסמיך
Nos maîtres ont enseigné : celui qui entre pour mesurer [le grain de] son aire dit : « Qu’il soit ta volonté, Éternel notre Dieu, d’envoyer la bénédiction sur l’œuvre de nos mains. » S’il a commencé à mesurer, il dit : « Béni soit Celui qui envoie la bénédiction dans ce tas. » S’il a mesuré et a ensuite prononcé la bénédiction, c’est une prière vaine, car la bénédiction ne se trouve ni dans une chose pesée, ni dans une chose mesurée, ni dans une chose comptée, mais dans une chose cachée à l’œil.
ת"ר הנכנס למוד את גרנו אומר יר"מ ה' אלהינו שתשלח ברכה במעשה ידינו התחיל למוד אומר ברוך השולח ברכה בכרי הזה מדד ואח"כ בירך הרי זו תפלת שוא לפי שאין הברכה מצויה לא בדבר השקול ולא בדבר המדוד ולא בדבר המנוי אלא בדבר הסמוי מן העין:
Moyen mnémotechnique : rassemblement, troupes, charité, (fait), subsistance. Rabbi Yo’hanan dit : le jour des pluies est aussi grand que le jour du rassemblement des exilés, ainsi qu’il est dit : « Ramène, Éternel, nos captifs comme les ruisseaux dans le Néguev » (Ps 126, 4), et « ruisseaux » ne désigne que la pluie, ainsi qu’il est dit : « Et les lits de la mer apparurent » (2 S 22, 16).
קיבוץ גייסות צדקה (מעשה) פרנס סימן: אמר רבי יוחנן גדול יום הגשמים כיום קבוץ גליות שנאמר (תהלים קכו, ד) שובה ה' את שביתנו כאפיקים בנגב ואין אפיקים אלא מטר שנאמר (שמואל ב כב, טז) ויראו אפיקי ים
Et Rabbi Yo’hanan a dit : le jour des pluies est grand, car même les troupes [en campagne] s’arrêtent ce jour-là, ainsi qu’il est dit : « Tu abreuves ses sillons, Tu fais descendre ses troupes (guedoudéha) » (Ps 65, 11). Et Rabbi Yo’hanan a dit : les pluies ne sont retenues qu’à cause de ceux qui promettent publiquement la charité et ne la donnent pas, ainsi qu’il est dit : « Des nuées et du vent, mais pas de pluie : [tel est] l’homme qui se vante d’un don mensonger » (Pr 25, 14).
ואמר רבי יוחנן גדול יום הגשמים שאפילו גייסות פוסקות בו שנאמר (תהלים סה, יא) תלמיה רוה נחת גדודיה ואמר רבי יוחנן אין הגשמים נעצרין אלא בשביל פוסקי צדקה ברבים ואין נותנין שנאמר (משלי כה, יד) נשיאים ורוח וגשם אין איש מתהלל במתת שקר
Et Rabbi Yo’hanan a dit : que signifie ce qui est écrit :
וא"ר יוחנן מאי דכתיב
Original : Taanit 8b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.