Si elles ont accompli la ’halitsa, Beit Chammaï les rendent inaptes à la prêtrise et Beit Hillel les déclarent aptes ; si elles ont été épousées en lévirat, Beit Chammaï les déclarent aptes et Beit Hillel les rendent inaptes.
חלצו ב"ש פוסלין מן הכהונה ובית הלל מכשירין נתייבמו בית שמאי מכשירין ובית הלל פוסלין
Bien que ceux-ci interdisent et ceux-là permettent, ceux-ci rendent inaptes et ceux-là déclarent aptes, Beit Chammaï ne se sont pas abstenus d’épouser des femmes de Beit Hillel, ni Beit Hillel de Beit Chammaï. Pour toutes les [questions de] pureté et d’impureté où ceux-ci déclaraient pur et ceux-là impur, ils ne se sont pas abstenus de préparer des choses pures les uns chez les autres.
אע"פ שאלו אוסרים ואלו מתירין אלו פוסלין ואלו מכשירין לא נמנעו בית שמאי מלישא נשים מבית הלל ולא בית הלל מבית שמאי כל הטהרות והטמאות שהיו אלו מטהרים ואלו מטמאין לא נמנעו עושין טהרות אלו על גבי אלו:
GUEMARA:Rabbi Chimon ben Pazi a dit : Quelle est la raison de Beit Chammaï ? Car il est écrit : « La femme du défunt ne sera pas au-dehors à un homme étranger » (Dt 25, 5) : « au-dehors » implique qu’il y en a une « au-dedans » ; et le Miséricordieux a dit : « ne sera pas ».
גמ׳ אמר רבי שמעון בן פזי מאי טעמא דבית שמאי דכתיב (דברים כה, ה) לא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר חוצה מכלל דאיכא פנימית ואמר רחמנא לא תהיה
Et Beit Hillel en ont besoin pour [l’enseignement] de Rav Yehouda au nom de Rav. Car Rav Yehouda a dit au nom de Rav : D’où [sait-on] que la consécration ne prend pas effet sur une yevama ? Car il est dit : « La femme du défunt ne sera pas au-dehors à un homme étranger » : il n’y aura pas en elle de lien [conjugal] pour un étranger.
ובית הלל מיבעי להו לכדרב יהודה אמר רב דאמר רב יהודה אמר רב מנין שאין קידושין תופסין ביבמה שנאמר לא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר לא תהיה בה הויה לזר
— Et Beit Chammaï ? Est-il écrit « la-houts » [au-dehors] ? C’est « ha-houtsa » qui est écrit ! — Et Beit Hillel ? Puisqu’il est écrit « ha-houtsa », c’est comme s’il était écrit « la-houts ».
ובית שמאי מי כתיב לחוץ חוצה כתיב ובית הלל כיון דכתיב חוצה כמאן דכתיב לחוץ דמי
Car il a été enseigné : Rabbi Ne’hemia dit : Tout mot qui a besoin d’un lamed au début, l’Écriture lui a mis un hé à la fin. Et un Tanna de l’école de Rabbi Yichmaël a enseigné : Par exemple, « Élim » — « Élima » (Ex 15, 27) ; « Ma’hanaïm » — « Ma’hanaïma » (2 S 17, 24) ; « Égypte » — « Mitsraïma » (Gn 12, 10) ; « Divlataïma » (Nb 33, 46) ; « Yerouchalaïma » (Ez 8, 3) ; « Midbara » (1 Ch 5, 9).
דתניא ר' נחמיה אומר כל תיבה שצריכה למ"ד בתחלתה הטיל לה הכתוב ה"א בסופה ותנא דבי ר' ישמעאל כגון אלים (שמות טו, כז) אלימה מחנים (שמואל ב יז, כד) מחנימה מצרים (בראשית יב, י) מצרימה (במדבר לג, מו) דבלתימה (יחזקאל ח, ג) ירושלימה (דברי הימים א ה, ט) מדברה
— Et que Beit Hillel aussi le tirent de « à un homme étranger » ! — Effectivement. « Au-dehors », pourquoi ai-je besoin [de cela] ? Pour inclure la fiancée.
ובית הלל נמי תיפוק להו מלאיש זר אין הכי נמי חוצה למה לי לרבות הארוסה
— Cela va bien lorsque le défunt [l’]a épousée d’abord et qu’ensuite le vivant a épousé [sa sœur] : l’interdit de la sœur de la femme ne vient pas prendre effet sur l’interdit de la femme du frère. Mais si le vivant a épousé [la sœur] d’abord et qu’ensuite le défunt [l’]a épousée, [l’interdit de] la sœur de la femme précède !
תינח היכא דנשא מת ואחר כך נשא חי לא אתי איסור אחות אשה וחייל אאיסור אשת אח אלא נשא חי ואחר כך נשא מת אחות אשה קדים
— Puisque l’interdit de la femme du frère ne vient pas prendre effet sur l’interdit de la sœur de la femme, elle est la co-épouse d’une femme interdite hors du cadre de la mitsva, et elle est permise.
כיון דלא אתי איסור אשת אח וחייל אאיסור אחות אשה הויא לה צרת ערוה שלא במקום מצוה ושריא:
— C’est pour exclure [l’avis] de Rabbi Yo’hanan ben Nouri, qui dit : Venez, instituons pour les co-épouses qu’elles accomplissent la ’halitsa et ne soient pas épousées en lévirat. Il nous enseigne que Beit Hillel les déclarent aptes.
לאפוקי דרבי יוחנן בן נורי דאמר בואו ונתקן להם לצרות שיהו חולצות ולא מתייבמות קמ"ל דבית הלל מכשירים:
« Si elles ont été épousées en lévirat, Beit Hillel les rendent inaptes, etc. » Pourquoi ai-je encore besoin de cela ? — Puisqu’il a enseigné « si elles ont accompli la ’halitsa », il a aussi enseigné « si elles ont été épousées en lévirat ».
נתייבמו בית הלל פוסלין כו': הא תו למה לי איידי דתנא חלצו תנא נמי נתייבמו
Rech Lakich dit à Rabbi Yo’hanan : Je lis ici : « Lo titgodedou » (Dt 14, 1) : ne formez pas de groupes séparés. — Ce « lo titgodedou », il en a besoin pour lui-même, car le Miséricordieux a dit : ne vous faites pas d’entaille pour un mort !
אמר ליה ר"ל לר' יוחנן איקרי כאן (דברים יד, א) לא תתגודדו לא תעשו אגודות אגודות האי לא תתגודדו מיבעי ליה לגופיה דאמר רחמנא לא תעשו חבורה על מת
— S’il en était ainsi, que le verset dise « lo tegodedou » ; pourquoi « titgodedou » ? Déduis-en que c’est pour cela qu’il vient. — Et dis que tout entier il vient pour cela ! — S’il en était ainsi, que le verset dise « lo tagodou » ; pourquoi « lo titgodedou » ? Déduis-en les deux.
א"כ לימא קרא לא תגודדו מאי תתגודדו שמע מינה להכי הוא דאתא ואימא כוליה להכי הוא דאתא אם כן לימא קרא לא תגודו מאי לא תתגודדו שמע מינה תרתי
Il lui dit : N’as-tu donc pas encore appris : « Là où l’on a coutume de travailler la veille de Pessa’h jusqu’à midi, on travaille ; là où l’on a coutume de ne pas travailler, on ne travaille pas » ?
א"ל עד כאן לא שנית מקום שנהגו לעשות מלאכה בערבי פסחים עד חצות עושין מקום שנהגו שלא לעשות אין עושין
Il lui dit : Moi je te parle d’un interdit — car Rav Chemen bar Abba a dit au nom de Rabbi Yo’hanan : « Pour accomplir ces jours de Pourim en leurs temps » (Est 9, 31) : les Sages leur ont institué de nombreux temps — et toi tu me parles d’une coutume !
א"ל אמינא לך אנא איסורא דאמר רב שמן בר אבא אמר ר' יוחנן (אסתר ט, לא) לקיים את ימי הפורים בזמניהם זמנים הרבה תיקנו להם חכמים ואת אמרת לי מנהגא
Il lui dit : Là-bas, celui qui voit dira : c’est qu’il n’a pas de travail. — Mais voici que Beit Chammaï permettent les co-épouses aux frères et que Beit Hillel les interdisent !
אמר ליה התם הרואה אומר מלאכה הוא דלית ליה והא בית שמאי מתירין הצרות לאחים ובית הלל אוסרים
Original : Yevamot 13b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.