et qui prête un sela au pauvre au moment de sa détresse — c’est de lui que l’Écriture dit : « Alors tu appelleras, et l’Éternel répondra ; tu crieras, et Il dira : Me voici » (Is 58, 9).
והמלוה סלע לעני בשעת דחקו עליו הכתוב אומר (ישעיהו נח, ט) אז תקרא וה' יענה תשוע ויאמר הנני:
Moyen mnémotechnique : femme et terre ; aide ; cette fois ; deux bénédictions ; marchands ; inférieur. Rabbi Éléazar dit : tout homme qui n’a pas de femme n’est pas un homme, car il est dit : « Mâle et femelle Il les créa… et Il les appela du nom d’homme (Adam) » (Gn 5, 2). Et Rabbi Éléazar dit : tout homme qui n’a pas de terre n’est pas un homme, car il est dit : « Les cieux sont les cieux de l’Éternel, et la terre, Il l’a donnée aux fils de l’homme » (Ps 115, 16).
סי' אש"ה וקרק"ע עז"ר זא"ת שת"י הברכו"ת תגר"י פחת"י: א"ר אלעזר כל אדם שאין לו אשה אינו אדם שנאמר (בראשית ה, ב) זכר ונקבה בראם ויקרא את שמם אדם ואמר רבי אלעזר כל אדם שאין לו קרקע אינו אדם שנא' (תהלים קטו, טז) השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם
Et Rabbi Éléazar dit : Que signifie ce qui est écrit : « Je lui ferai une aide contre lui » (Gn 2, 18) ? S’il en est digne, elle l’aide ; s’il n’en est pas digne, elle est contre lui. Certains disent : Rabbi Éléazar a relevé une contradiction : il est écrit kenagdo [« comme celle qui le frappe »] et on lit kenegdo [« face à lui »] : s’il en est digne, elle est face à lui ; s’il n’en est pas digne, elle le frappe.
ואמר רבי אלעזר מאי דכתיב (בראשית ב, יח) אעשה לו עזר כנגדו זכה עוזרתו לא זכה כנגדו ואיכא דאמרי ר' אלעזר רמי כתיב כנגדו וקרינן כניגדו זכה כנגדו לא זכה מנגדתו
Rabbi Yossé rencontra Élie et lui dit : Il est écrit : « Je lui ferai une aide » — en quoi la femme aide-t-elle l’homme ? Il lui répondit : L’homme apporte du blé — mâche-t-il le blé ? Du lin — porte-t-il le lin ? N’est-ce pas elle qui illumine ses yeux et le remet sur ses pieds ?
אשכחיה רבי יוסי לאליהו א"ל כתיב אעשה לו עזר במה אשה עוזרתו לאדם א"ל אדם מביא חיטין חיטין כוסס פשתן פשתן לובש לא נמצאת מאירה עיניו ומעמידתו על רגליו
Et Rabbi Éléazar dit : Que signifie ce qui est écrit : « Celle-ci, cette fois, est os de mes os et chair de ma chair » (Gn 2, 23) ? Cela enseigne qu’Adam s’unit à toute bête et à tout animal, et que son esprit ne fut apaisé que lorsqu’il s’unit à Ève.
וא"ר אלעזר מאי דכתיב (בראשית ב, כג) זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי מלמד שבא אדם על כל בהמה וחיה ולא נתקררה דעתו עד שבא על חוה
Et Rabbi Éléazar dit : Que signifie ce qui est écrit : « Et seront bénies en toi toutes les familles de la terre » (Gn 12, 3) ? Le Saint, béni soit-Il, dit à Abraham : J’ai deux bonnes pousses à greffer en toi : Ruth la Moabite et Naama l’Ammonite. « Toutes les familles de la terre » : même les familles qui demeurent sur la terre ne sont bénies qu’à cause d’Israël. « Toutes les nations de la terre » (Gn 18, 18) : même les navires qui vont de la Gaule à l’Espagne ne sont bénis qu’à cause d’Israël.
ואמר ר' אלעזר מאי דכתיב (בראשית יב, ג) ונברכו בך כל משפחות האדמה אמר ליה הקב"ה לאברהם שתי ברכות טובות יש לי להבריך בך רות המואביה ונעמה העמונית כל משפחות האדמה אפילו משפחות הדרות באדמה אין מתברכות אלא בשביל ישראל (בראשית יח, יח) כל גויי הארץ אפילו ספינות הבאות מגליא לאספמיא אינן מתברכות אלא בשביל ישראל
Et Rabbi Éléazar dit : tous les artisans finiront par se tenir sur la terre, car il est dit : « Et ils descendront de leurs navires, tous ceux qui manient la rame, les marins, tous les pilotes de la mer se tiendront sur la terre » (Ez 27, 29). Et Rabbi Éléazar dit : il n’y a pas de métier plus inférieur que [le travail de] la terre, car il est dit : « ils descendront ». Rabbi Éléazar vit une terre labourée dans le sens de la largeur ; il dit : même si l’on te labourait dans le sens de la longueur, le commerce vaudrait mieux que toi.
ואמר רבי אלעזר עתידים כל בעלי אומניות שיעמדו על הקרקע שנאמר (יחזקאל כז, כט) וירדו מאניותיהם כל תופשי משוט מלחים כל חובלי הים על הארץ יעמדו ואמר ר' אלעזר אין לך אומנות פחותה מן הקרקע שנאמר וירדו רבי אלעזר חזיא לההיא ארעא דשדי ביה כרבא לפותיא א"ל אי תשדייה לאורכיך הפוכי בעיסקא טב מינך
Rav entra parmi des épis ; il les vit qui ondulaient ; il leur dit : ondulez tant que vous voudrez, le commerce vaut mieux que vous ! Rava dit : cent zouz dans le commerce, chaque jour viande et vin ; cent zouz dans la terre, sel et herbes. Et plus encore : elle le fait coucher par terre et lui attire des querelles.
רב על לביני שיבלי חזנהו דקא נייפן אמר להו אי נייפת איתנופי הפוכי בעיסקא טב מינך אמר רבא מאה זוזי בעיסקא כל יומא בשרא וחמרא מאה זוזי בארעא מילחא וחפורה ולא עוד אלא מגניא ליה אארעא ומרמיא ליה תיגרי
Rav Papa dit : sème plutôt que d’acheter ; bien que ce soit équivalent, ceux-ci apportent la bénédiction. Achète plutôt que de tisser ; cela vaut pour les tapis, mais un manteau ne se réussit pas [ainsi].
אמר רב פפא זרע ולא תזבין אע"ג דכי הדדי נינהו הני מברכן זבין ולא תיזול הני מילי ביסתרקי אבל גלימא לא מיתרמיא ליה
Bouche [les fissures] plutôt que de crépir ; crépis plutôt que de bâtir, car quiconque s’occupe de construction s’appauvrit. Hâte-toi d’acheter une terre ; prends ton temps pour épouser une femme. Descends d’une marche pour prendre une femme ; monte d’une marche pour choisir un garçon d’honneur.
טום ולא תשפיץ שפוץ ולא תיבני שכל העוסק בבנין מתמסכן קפוץ זבין ארעא מתון נסיב איתתא נחית דרגא נסיב איתתא סק דרגא בחר שושבינא
Rabbi Éléazar bar Avina dit : le châtiment ne vient au monde qu’à cause d’Israël, car il est dit : « J’ai retranché des nations, leurs tours ont été désolées, J’ai dévasté leurs rues » (So 3, 6), et il est écrit : « J’ai dit : assurément tu Me craindras, tu accepteras la leçon » (So 3, 7).
א"ר אלעזר בר אבינא אין פורענות באה לעולם אלא בשביל ישראל שנאמר (צפניה ג, ו) הכרתי גוים נשמו פנותם החרבתי חוצותם וכתיב (צפניה ג, ז) אמרתי אך תיראי אותי תקחי מוסר
Rav prenait congé de Rabbi ’Hiya. Celui-ci lui dit : Que le Miséricordieux te préserve d’une chose plus dure que la mort. — Y a-t-il une chose plus dure que la mort ? Il sortit, chercha et trouva : « Et je trouve plus amère que la mort la femme… » (Qo 7, 26). La femme de Rav le tourmentait : lorsqu’il lui disait « fais-moi des lentilles », elle lui faisait des pois chiches ; [s’il disait] des pois chiches, elle lui faisait des lentilles.
רב הוה מיפטר מרבי חייא אמר ליה רחמנא ליצלך ממידי דקשה ממותא ומי איכא מידי דקשה ממותא נפק דק ואשכח (קהלת ז, כו) ומוצא אני מר ממות את האשה וגו' רב הוה קא מצערא ליה דביתהו כי אמר לה עבידי לי טלופחי עבדא ליה חימצי חימצי עבדא ליה טלופחי
Lorsque ’Hiya, son fils, grandit, il lui transmettait [les demandes] à l’inverse. Il lui dit : Ta mère s’est améliorée envers toi ! Il lui répondit : C’est moi qui inverse pour elle. Il lui dit : C’est ce que disent les gens : celui qui sort de toi t’enseigne la raison. Mais toi, ne fais pas ainsi, car il est dit : « Ils ont habitué leur langue à dire le mensonge, ils se sont épuisés à mal faire » (Jr 9, 4).
כי גדל חייא בריה אפיך לה אמר ליה איעליא לך אמך אמר ליה אנא הוא דקא אפיכנא לה אמר ליה היינו דקא אמרי אינשי דנפיק מינך טעמא מלפך את לא תעביד הכי שנאמר (ירמיהו ט, ד) למדו לשונם דבר שקר העוה וגו'
La femme de Rabbi ’Hiya le tourmentait ; [pourtant,] lorsqu’il trouvait quelque chose, il l’enveloppait dans son foulard et le lui apportait. Rav lui dit : Mais elle tourmente le maître ! Il lui dit : Il nous suffit qu’elles élèvent nos enfants et nous préservent
רבי חייא הוה קא מצערא ליה דביתהו כי הוה משכח מידי צייר ליה בסודריה ומייתי ניהלה אמר ליה רב והא קא מצערא ליה למר א"ל דיינו שמגדלות בנינו ומצילות אותנו
Original : Yevamot 63a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.