« Les petits-enfants sont comme des enfants. » — Cela a été enseigné pour compléter [le compte].
בני בנים הרי הן כבנים כי תניא ההיא להשלים
Yevamot 62b יבמות
Structure du débat :Baraïta 2
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
On objecta : Les petits-enfants sont comme des enfants ; si l’un d’eux est mort ou s’est révélé eunuque, il n’a pas accompli croître et multiplier. C’est une réfutation de Rav Houna. C’est une réfutation.
מיתיבי בני בנים הרי הם כבנים מת אחד מהם או שנמצא סריס לא קיים פריה ורביה תיובתא דרב הונא תיובתא:
« Les petits-enfants sont comme des enfants » : Abayé pensait dire : un fils [issu] d’un fils et une fille [issue] d’une fille, et à plus forte raison un fils [issu] d’une fille ; mais une fille [issue] d’un fils, non. Rava lui dit : il faut « Il l’a formée pour être habitée », et c’est le cas.
בני בנים הרי הם כבנים: סבר אביי למימר ברא לברא וברתא לברתא וכ"ש ברא לברתא אבל ברתא לברא לא א"ל רבא לשבת יצרה בעיא והא איכא
Selon tous, en tout cas, deux [petits-enfants issus] d’un seul [enfant], non. — Non ? Les Sages dirent à Rav Chéchet : Prends une femme et engendre des enfants ; et il leur répondit : les enfants de ma fille sont mes enfants !
דכולי עלמא מיהת תרי מחד לא ולא והא אמרי ליה רבנן לרב ששת נסיב איתתא ואוליד בני ואמר להו בני ברתי בני נינהו
Là, il les éconduisait, car Rav Chéchet était devenu stérile [à force d’assister] à la leçon de Rav Houna.
התם דחויי קמדחי להו דרב ששת איעקר מפירקיה דרב הונא
Rabba dit à Rava bar Mari : D’où vient ce que les Sages ont dit, que les petits-enfants sont comme des enfants ? Si l’on dit : de ce qu’il est écrit : « Les filles sont mes filles, et les fils sont mes fils » (Gn 31, 43) — mais alors, « et le petit bétail est mon petit bétail », est-ce aussi [au sens propre] ? Mais [il veut dire] : que tu as acquis de moi ; ici aussi : que tu as acquis de moi.
אמר ליה רבה לרבא בר מארי מנא הא מילתא דאמור רבנן בני בנים הרי הן כבנים אילימא מדכתיב (בראשית לא, מג) הבנות בנותי והבנים בני אלא מעתה והצאן צאני הכי נמי אלא דקנית מינאי הכא נמי דקנית מינאי
Mais [on le tire] d’ici : « Ensuite ’Hetsron vint vers la fille de Makhir, père de Guilad… et elle lui enfanta Segouv » (1 Ch 2, 21) ; et il est écrit : « De Makhir descendirent des législateurs » (Jg 5, 14) ; et il est écrit : « Juda est mon législateur » (Ps 60, 9).
אלא מהכא (דברי הימים א ב, כא) ואחר בא חצרון אל בת מכיר אבי גלעד ותלד לו את שגוב וכתיב (שופטים ה, יד) מני מכיר ירדו מחוקקים וכתיב (תהלים ס, ט) יהודה מחוקקי
Notre Michna n’est pas selon Rabbi Yehochoua, comme il a été enseigné : Rabbi Yehochoua dit : si un homme a épousé une femme dans sa jeunesse, qu’il épouse une femme dans sa vieillesse ; s’il a eu des enfants dans sa jeunesse, qu’il ait des enfants dans sa vieillesse, car il est dit : « Le matin, sème ta semence, et le soir, ne laisse pas reposer ta main, car tu ne sais pas laquelle réussira, celle-ci ou celle-là, ou si toutes deux seront également bonnes » (Qo 11, 6).
מתניתין דלאו כרבי יהושע דתניא רבי יהושע אומר נשא אדם אשה בילדותו ישא אשה בזקנותו היו לו בנים בילדותו יהיו לו בנים בזקנותו שנא' (קהלת יא, ו) בבקר זרע את זרעך ולערב אל תנח ידך כי אינך יודע אי זה יכשר הזה או זה ואם שניהם כאחד טובים
Rabbi Akiva dit : s’il a étudié la Torah dans sa jeunesse, qu’il étudie la Torah dans sa vieillesse ; s’il a eu des disciples dans sa jeunesse, qu’il ait des disciples dans sa vieillesse, car il est dit : « Le matin, sème ta semence, etc. » On a dit : Rabbi Akiva avait douze mille paires de disciples, de Guevat jusqu’à Antipatris, et tous moururent en une seule période, parce qu’ils ne se traitaient pas avec respect les uns les autres.
ר"ע אומר למד תורה בילדותו ילמוד תורה בזקנותו היו לו תלמידים בילדותו יהיו לו תלמידים בזקנותו שנא' בבקר זרע את זרעך וגו' אמרו שנים עשר אלף זוגים תלמידים היו לו לרבי עקיבא מגבת עד אנטיפרס וכולן מתו בפרק אחד מפני שלא נהגו כבוד זה לזה
Et le monde fut désolé, jusqu’à ce que Rabbi Akiva vînt auprès de nos maîtres du Sud et la leur enseignât : Rabbi Meïr, Rabbi Yehouda, Rabbi Yossé, Rabbi Chimon et Rabbi Éléazar ben Chamoua ; et ce sont eux qui maintinrent la Torah en ce temps-là.
והיה העולם שמם עד שבא ר"ע אצל רבותינו שבדרום ושנאה להם ר"מ ור' יהודה ור' יוסי ורבי שמעון ורבי אלעזר בן שמוע והם הם העמידו תורה אותה שעה
Il a été enseigné : tous moururent entre Pessa’h et Chavouot. Rav ’Hama bar Abba, et selon d’autres Rabbi ’Hiya bar Avin, dit : tous moururent d’une mort cruelle. Laquelle ? Rav Na’hman dit : l’askara [l’angine maligne].
תנא כולם מתו מפסח ועד עצרת אמר רב חמא בר אבא ואיתימא ר' חייא בר אבין כולם מתו מיתה רעה מאי היא א"ר נחמן אסכרה
Rav Matna dit : la halakha est selon Rabbi Yehochoua.
א"ר מתנא הלכה כרבי יהושע
Rabbi Tan’houm dit au nom de Rabbi ’Hanilaï : tout homme qui n’a pas de femme demeure sans joie, sans bénédiction, sans bien. Sans joie, car il est écrit : « Et tu te réjouiras, toi et ta maison » (Dt 14, 26) ; sans bénédiction, car il est écrit : « pour faire reposer la bénédiction sur ta maison » (Ez 44, 30) ; sans bien, car il est écrit : « Il n’est pas bon que l’homme soit seul » (Gn 2, 18).
אמר רבי תנחום א"ר חנילאי כל אדם שאין לו אשה שרוי בלא שמחה בלא ברכה בלא טובה בלא שמחה דכתיב (דברים יד, כו) ושמחת אתה וביתך בלא ברכה דכתיב (יחזקאל מד, ל) להניח ברכה אל ביתך בלא טובה דכתיב (בראשית ב, יח) לא טוב היות האדם לבדו
En Occident, on dit : sans Torah, sans rempart. Sans Torah, car il est écrit : « Mon aide n’est-elle pas en moi, et la sagesse ne m’a-t-elle pas été ôtée ? » (Jb 6, 13) ; sans rempart, car il est écrit : « La femme entourera l’homme » (Jr 31, 22).
במערבא אמרי בלא תורה בלא חומה בלא תורה דכתיב (איוב ו, יג) האם אין עזרתי בי ותושיה נדחה ממני בלא חומה דכתיב (ירמיהו לא, כב) נקבה תסובב גבר
Rava bar Oula dit : sans paix, car il est écrit : « Et tu sauras que ta tente est en paix, tu visiteras ta demeure et tu ne pécheras pas » (Jb 5, 24).
רבא בר עולא אמר בלא שלום דכתיב (איוב ה, כד) וידעת כי שלום אהלך ופקדת נוך ולא תחטא
Rabbi Yehochoua ben Lévi dit : quiconque sait que sa femme craint le Ciel et ne la visite pas est appelé pécheur, car il est dit : « Et tu sauras que ta tente est en paix, etc. » Et Rabbi Yehochoua ben Lévi dit : un homme est tenu de visiter sa femme au moment où il part en voyage, car il est dit : « Et tu sauras que ta tente est en paix, etc. »
אמר ריב"ל כל היודע באשתו שהיא יראת שמים ואינו פוקדה נקרא חוטא שנאמר וידעת כי שלום אהלך וגו' ואמר ריב"ל חייב אדם לפקוד את אשתו בשעה שהוא יוצא לדרך שנא' וידעת כי שלום אהלך וגו'
Cela se déduit-il d’ici ? Cela se déduit de là : « Et vers ton mari sera ton désir » (Gn 3, 16) — cela enseigne que la femme désire son mari au moment où il part en voyage. Rav Yossef dit : ce n’était nécessaire que près de sa période [menstruelle].
הא מהכא נפקא מהתם נפקא ואל אישך תשוקתך מלמד שהאשה משתוקקת על בעלה בשעה שהוא יוצא לדרך א"ר יוסף לא נצרכה אלא סמוך לווסתה
Et combien [avant] ? Rava dit : une ona [demi-journée]. Et cela vaut pour un [voyage] facultatif ; mais pour une mitsva, ils sont préoccupés.
וכמה אמר רבא עונה והני מילי לדבר הרשות אבל לדבר מצוה מיטרידי
Nos maîtres ont enseigné : celui qui aime sa femme comme lui-même, qui l’honore plus que lui-même, qui guide ses fils et ses filles sur le droit chemin et qui les marie près de leur maturité — c’est de lui que l’Écriture dit : « Et tu sauras que ta tente est en paix ». Celui qui aime ses voisins, qui rapproche ses proches, qui épouse la fille de sa sœur
ת"ר האוהב את אשתו כגופו והמכבדה יותר מגופו והמדריך בניו ובנותיו בדרך ישרה והמשיאן סמוך לפירקן עליו הכתוב אומר וידעת כי שלום אהלך האוהב את שכיניו והמקרב את קרוביו והנושא את בת אחותו
Original : Yevamot 62b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.