Structure du débat :Michna 2Baraïta 2Question 3Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
GUEMARA: D’où savons-nous qu’ils requièrent le nord ? Car Rabba bar Rav ’Hanan a enseigné devant Rava : « Vous offrirez un bouc pour sacrifice expiatoire [et deux agneaux pour sacrifice de paix] » (Lv 23, 19) : de même que le sacrifice expiatoire [est abattu] au nord, de même les sacrifices de paix de la communauté au nord.
גמ׳ מנא לן דבעי צפון דתני רבה בר רב חנן קמיה דרבא (ויקרא כג, יט) ועשיתם שעיר עזים אחד לחטאת מה חטאת בצפון אף שלמי צבור בצפון
Rava lui dit : Et le sacrifice expiatoire, d’où l’a-t-il appris ? De l’holocauste ! [Or] une chose apprise par juxtaposition enseignerait-elle à son tour par juxtaposition ?
אמר ליה רבא וכי חטאת מהיכן למדה מעולה דבר הלמד בהיקש חוזר ומלמד בהיקש
C’est plutôt de ce qu’a enseigné Rav Mari, fils de Rav Kahana : « sur vos holocaustes et sur vos sacrifices de paix » (Nb 10, 10) : de même que l’holocauste est une sainteté majeure, de même les sacrifices de paix de la communauté sont une sainteté majeure ; de même que l’holocauste [est abattu] au nord, de même les sacrifices de paix de la communauté au nord.
אלא מדתני רב מרי בריה דרב כהנא (במדבר י, י) על עולותיכם ועל זבחי שלמיכם מה עולה קדשי קדשים אף זבחי שלמי צבור קדשי קדשים מה עולה בצפון אף זבחי שלמי צבור בצפון
Mais alors, la première juxtaposition, à quoi sert-elle ? Comme le sacrifice expiatoire : de même que le sacrifice expiatoire n’est mangé que par les mâles de la prêtrise, de même les sacrifices de paix de la communauté [ne sont mangés que] par les mâles de la prêtrise.
אלא היקשא קמא למאי אתא כי חטאת מה חטאת אינה נאכלת אלא לזכרי כהונה אף זבחי שלמי צבור לזכרי כהונה
Abayé lui dit : S’il en est ainsi, à propos du bélier du nazir, dont il est écrit : « Il offrira son offrande à l’Éternel : un agneau d’un an sans défaut pour holocauste, une agnelle d’un an [sans défaut] pour sacrifice expiatoire, et un bélier [sans défaut] pour sacrifice de paix » (Nb 6, 14), disons là aussi que l’Écriture l’a juxtaposé au sacrifice expiatoire : de même que le sacrifice expiatoire n’est mangé que par les mâles de la prêtrise, de même le bélier du nazir n’est mangé que par les mâles de la prêtrise !
אמר ליה אביי אי הכי גבי איל נזיר דכתיב (במדבר ו, יד) והקריב את קרבנו לה' כבש בן שנתו תמים אחד לעולה וכבשה אחת בת שנתה [תמימה] לחטאת ואיל אחד [תמים] לשלמים הכי נמי נימא דהקיש הכתוב לחטאת מה חטאת אינה נאכלת אלא לזכרי כהונה אף איל נזיר נמי אינו נאכל אלא לזכרי כהונה
Comment comparer ? Là-bas, puisqu’il est écrit : « Le cohen prendra l’épaule cuite du bélier » (Nb 6, 19), il en découle que tout le reste, ce sont les propriétaires qui le mangent.
הכי השתא התם כיון דכתיב (במדבר ו, יט) ולקח הכהן את הזרוע בשלה מן האיל מכלל דכוליה בעלים אכלי ליה
Et si tu veux, dis : ils sont appelés « saintetés », ils ne sont pas appelés « saintetés majeures ». Pour quelle halakha alors a-t-il été juxtaposé ? Rava a dit : [Pour enseigner] que s’il s’est rasé après l’un des trois, il est quitte.
ואיבעית אימא קדשי אקרי קדשי קדשים לא איקרו ואלא למאי הלכתא איתקש אמר רבא שאם גלח על אחד משלשתן יצא:
MICHNA: Le sacrifice d’action de grâce et le bélier du nazir sont des saintetés mineures. Leur abattage [se fait] en tout endroit du parvis ; leur sang requiert deux aspersions qui sont quatre ; et ils sont mangés dans toute la ville, par toute personne, de toute manière de préparation, le jour et la nuit, jusqu’à minuit. La part prélevée sur eux est comme eux, si ce n’est que la part prélevée est mangée par les cohanim, leurs femmes, leurs enfants et leurs esclaves.
מתני׳ התודה ואיל נזיר קדשים קלים שחיטתן בכל מקום בעזרה ודמן טעון שתי מתנות שהן ארבע ונאכלין בכל העיר לכל אדם בכל מאכל ליום ולילה עד חצות המורם מהם כיוצא בהן אלא שהמורם נאכל לכהנים לנשיהם ולבניהם ולעבדיהם:
GUEMARA: Nos maîtres ont enseigné : « La poitrine du balancement et la cuisse du prélèvement, vous les mangerez en un lieu pur » (Lv 10, 14). Rabbi Ne’hemia a dit : Les premiers [sacrifices] les ont-ils donc mangés dans l’impureté ?
גמ׳ ת"ר (ויקרא י, יד) את חזה התנופה ואת שוק התרומה תאכלו במקום טהור אמר רבי נחמיה וכי ראשונים בטומאה אכלום
C’est plutôt [un lieu] « pur » qui implique qu’il est impur [par ailleurs] : pur de l’impureté du lépreux et impur de l’impureté du zav ; et lequel est-ce ? C’est le camp d’Israël.
אלא טהור מכלל שהוא טמא טהור מטומאת מצורע וטמא מטומאת זב ואיזה זה זה מחנה ישראל
Abayé a dit : Le verset dit : « Vous la mangerez en un lieu saint » (Lv 10, 13) : elle en un lieu saint, et non une autre en un lieu saint ; il l’a [ainsi] fait sortir vers le camp des lévites. Puis il est écrit « en un lieu pur » : il l’a fait sortir vers le camp d’Israël.
אמר אביי אמר קרא (ויקרא י, יג) ואכלתם אותה במקום קדוש אותה במקום קדוש ולא אחרת במקום קדוש אפקה למחנה לויה הדר כתיב במקום טהור אפקה למחנה ישראל
Rava a dit : Elle en un lieu saint, et non une autre en un lieu saint : il l’a fait sortir complètement. Puis le Miséricordieux a écrit : « vous la mangerez en un lieu pur » : il l’a fait entrer dans le camp d’Israël.
רבא אמר אותה במקום קדוש ולא אחרת במקום קדוש אפקה לגמרי הדר כתב רחמנא תאכלו במקום טהור עיילא למחנה ישראל
S’il en est ainsi, pour la faire sortir aussi, nous la faisons sortir d’un seul, nous ne la faisons pas sortir de deux ! Et de plus, il est écrit : « Tu ne pourras pas manger dans tes portes » (Dt 12, 17). C’est donc clair, conformément à Abayé.
אי הכי אפוקי נמי לחדא מפקינן מתרתי לא מפקינן ועוד (דברים יב, יז) לא תוכל לאכול בשעריך כתיב אלא מחוורתא כדאביי:
MICHNA: Les sacrifices de paix sont des saintetés mineures. Leur abattage [se fait] en tout endroit du parvis ; leur sang requiert deux aspersions qui sont quatre ; et ils sont mangés dans toute la ville, par toute personne, de toute manière de préparation, pendant deux jours et une nuit. La part prélevée sur eux est comme eux, si ce n’est que la part prélevée est mangée par les cohanim, leurs femmes, leurs enfants et leurs esclaves.
מתני׳ שלמים קדשים קלים שחיטתן בכל מקום בעזרה ודמן טעון שתי מתנות שהן ארבע ונאכלין בכל העיר לכל אדם בכל מאכל לשני ימים ולילה אחד המורם מהם כיוצא בהם אלא שהמורם נאכל לכהנים לנשיהם ולבניהם ולעבדיהם.
GUEMARA: Nos maîtres ont enseigné : « Il l’abattra à l’entrée de la Tente d’assignation » (Lv 3, 2), « il l’abattra devant la Tente d’assignation » (Lv 3, 8), « il l’abattra devant la Tente d’assignation » (Lv 3, 13) :
גמ׳ ת"ר (ויקרא ג, ב) ושחטו פתח אהל מועד (ויקרא ג, ח) ושחט אותו לפני אהל מועד (ויקרא ג, ח) ושחט אותו לפני אהל מועד
pour valider tous les côtés pour les saintetés mineures. [Et c’est] un a fortiori pour le nord : si les saintetés majeures, qui n’ont pas été validées de tous les côtés, ont été validées au nord, les saintetés mineures, qui ont été validées de tous les côtés, n’est-il pas logique qu’elles aient été validées au nord ?
להכשיר את כל הרוחות בקדשים קלים ק"ו לצפון ומה קדשי קדשים שלא הוכשרו בכל הרוחות הוכשרו בצפון קדשים קלים שהוכשרו בכל הרוחות אינו דין שהוכשרו בצפון
Rabbi Eliézer dit : Le verset n’a été dit que pour valider le nord. Car on pourrait penser – et n’est-ce pas un raisonnement ? – : si les saintetés mineures, qui ont été validées de tous les côtés, n’ont pas [pour autant] leur emplacement validé auprès des saintetés majeures, les saintetés majeures, qui n’ont été validées qu’au nord, n’est-il pas logique que leur emplacement ne soit pas validé pour les saintetés mineures ? C’est pourquoi l’Écriture dit : « la Tente d’assignation ».
רבי אליעזר אומר לא נאמר הכתוב אלא להכשיר צפון שיכול והלא דין הוא ומה קדשים קלים שהוכשרו בכל הרוחות לא הוכשר מקומן אצל קדשי קדשים קדשי קדשים שלא הוכשרו אלא בצפון אינו דין שלא הוכשר מקומן אצל קדשים קלים ת"ל אהל מועד
Original : Zevachim 55a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.