que [la venue de] Jéthro eut lieu après le don de la Torah, que peut-on dire ? — Jéthro les a plutôt achetés à des Israélites.
יתרו לאחר מתן תורה הוה מאי איכא למימר אלא יתרו מישראל זבן
’Avoda zara 24b עבודה זרה
Structure du débat :Question 2Objection 2Preuve 2
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Viens entendre : « Et Saül dit : on les a amenés d’Amalek, car le peuple a épargné le meilleur du petit et du gros bétail, afin de sacrifier à l’Éternel ton Dieu » (1 S 15, 15). — Que signifie « le meilleur » ? Le prix du meilleur.
ת"ש (שמואל א טו, טו) ויאמר שאול מעמלקי הביאום אשר חמל העם על מיטב הצאן והבקר (המשנים והכרים ועל כל הצאן) למען זבוח לה' אלהיך מאי מיטב דמי מיטב
— Et pourquoi le meilleur ? — Afin que les acheteurs s’y précipitent.
ומ"ש מיטב כי היכי דליקפץ עליהן זבינא
Viens entendre : « Et Aravna dit à David : que mon seigneur le roi prenne et offre ce qui est bon à ses yeux ; vois, les bœufs pour l’holocauste, et les traîneaux et l’attirail des bœufs pour le bois » (2 S 24, 22). Rav Na’hman dit : Aravna était un résident étranger.
ת"ש (שמואל ב כד, כב) ויאמר ארונה אל דוד יקח ויעל אדוני המלך (את) הטוב בעיניו (ואת) [ראה] הבקר לעולה והמוריגים וכלי הבקר לעצים אמר רב נחמן ארונה גר תושב היה
Que sont les morigim ? Oula dit : un lit de tourbil. Qu’est-ce qu’un lit de tourbil ? Une planche à pointes avec laquelle on bat [le grain]. Rav Yossef dit : quel est le verset ? « Voici, je fais de toi un traîneau à battre, tranchant, neuf, garni de pointes ; tu battras les montagnes et les broieras, et tu rendras les collines semblables à la balle » (Is 41, 15).
מאי מוריגים אמר עולא מטה של טורביל מאי מטה של טורביל עיזא דקורקסא דדיישן אמר רב יוסף מאי קרא (ישעיהו מא, טו) הנה שמתיך למורג חרוץ חדש בעל פיפיות תדוש הרים ותדוק וגבעות כמוץ תשים
On objecta : « Et ils offrirent les vaches en holocauste à l’Éternel » (1 S 6, 14). — C’était une décision exceptionnelle.
מיתיבי (שמואל א ו, יד) ואת הפרות העלו עולה לה' הוראת שעה היתה
Cela est aussi raisonnable, car si tu ne dis pas cela, existe-t-il un holocauste femelle ?
ה"נ מסתברא דאי לא תימא הכי עולה נקבה מי איכא
— Et quelle est la difficulté ? Peut-être [était-ce] sur un autel privé, conformément à Rav Ada bar Ahava. Car Rav Ada bar Ahava dit : d’où [sait-on] que l’holocauste femelle est valable sur un autel privé ? De ce qu’il est dit : « Et Samuel prit un agneau de lait et l’offrit en holocauste » (1 S 7, 9).
ומאי קושיא דלמא בבמת יחיד וכדרב אדא בר אהבה דאמר רב אדא בר אהבה מנין לעולה נקבה שהיא כשרה בבמת יחיד שנאמר (שמואל א ז, ט) ויקח שמואל טלה חלב אחד ויעלהו עולה
— « Il l’offrit » implique un mâle ! — Rav Na’hman bar Yits’hak dit : il est écrit « il offrit » [sans pronom masculin].
ויעלהו זכר משמע אמר רב נחמן בר יצחק ויעלה כתיב
Rabbi Yo’hanan dit : [la vache] a une limite : moins de trois ans, on la mutile ; à trois ans, on ne la mutile pas.
ר' יוחנן אמר גבול יש לה פחותה מבת ג' שנים נעקרת בת ג' שנים אינה נעקרת
On lui objecta toutes ces réfutations, et il leur répondait : [il s’agissait] de moins de trois ans. Viens entendre : « Et ils offrirent les vaches en holocauste à l’Éternel » : [des vaches] de moins de trois ans.
איתיביה כל הני תיובתא שני להו פחותה מבת ג' שנים ת"ש ואת הפרות העלו עולה לה' בפחותה מבת שלש שנים
Rav Houna, fils de Rav Nathan, objecta : s’il en est ainsi, [que fait-on de] « et ils enfermèrent leurs petits à la maison » (1 S 6, 10) ? Une [vache] de moins de trois ans
מתקיף לה רב הונא בריה דרב נתן א"כ היינו ואת בניהם כלו בבית פחותה מבת ג' שנים
met-elle bas ? Il a pourtant été enseigné : la vache et l’ânesse de moins de trois ans, [leur premier-né] va certainement au cohen ; au-delà, c’est un doute. C’est donc clair, comme on l’a répondu au début.
(ופחותה מבת נ' שנים) מי קא ילדה והתניא פרה וחמור מבת ג' ודאי לכהן מכאן ואילך ספק אלא מחוורתא כדשנין מעיקרא:
« Et les vaches allèrent droit [vayicharna] sur le chemin, sur la route de Beth-Chémech » (1 S 6, 12). Que signifie vayicharna ? Rabbi Yo’hanan dit au nom de Rabbi Meïr : elles dirent un chant [chira]. Et Rav Zoutra bar Toviya dit au nom de Rav : elles redressèrent leur face vers l’Arche et dirent un chant.
(שמואל א ו, יב) וישרנה הפרות בדרך על דרך בית שמש וגו' מאי וישרנה א"ר יוחנן משום ר"מ שאמרו שירה ורב זוטרא בר טוביה אמר רב שישרו פניהם כנגד ארון ואמרו שירה
Et quel chant dirent-elles ? Rabbi Yo’hanan dit au nom de Rabbi Meïr : « Alors Moïse et les enfants d’Israël chantèrent » (Ex 15, 1). Et Rabbi Yo’hanan, de lui-même, dit : « Et vous direz en ce jour-là : rendez grâce à l’Éternel, invoquez Son nom » (Is 12, 4).
ומאי שירה אמרו א"ר יוחנן משום ר"מ (שמות טו, א) אז ישיר משה ובני ישראל ור' יוחנן דידיה אמר (ישעיהו יב, ד) ואמרתם ביום ההוא הודו לה' קראו בשמו וגו'
Et Rabbi Chimon ben Lakich dit : un psaume orphelin : « Psaume. Chantez à l’Éternel un chant nouveau, car Il a fait des merveilles ; Sa droite et Son bras saint Lui ont donné la victoire » (Ps 98, 1). Rabbi Elazar dit : « L’Éternel règne, que les peuples tremblent » (Ps 99, 1).
ור"ש בן לקיש אמר מזמורא יתמא (תהלים צח, א) מזמור שירו לה' שיר חדש כי נפלאות עשה הושיעה לו ימינו וזרוע קדשו ר' אלעזר אמר (תהלים צט, א) ה' מלך ירגזו עמים
Rabbi Chmouel bar Na’hmani dit : « L’Éternel règne, Il s’est revêtu de majesté » (Ps 93, 1). Rabbi Yits’hak Nappa’ha dit : chante, chante, ô acacia ! Élève-toi dans toute ta splendeur, toi qui es ceint de broderies d’or, louée dans le saint des saints du palais, magnifiée par la plus belle des parures !
ר' שמואל בר נחמני אמר (תהלים צג, א) ה' מלך גאות לבש ר' יצחק נפחא אמר רוני רוני השיטה התנופפי ברוב הדרך המחושקת בריקמי זהב המהוללה בדביר ארמון ומפוארה בעדי עדיים
Rav Achi rattache cet [enseignement] de Rabbi Yits’hak à ceci : « Et lorsque l’Arche partait, Moïse disait : lève-Toi, Éternel » (Nb 10, 35). Qu’est-ce qu’Israël disait ? Rabbi Yits’hak dit : chante, chante, ô acacia, etc.
רב אשי מתני לה להא דר' יצחק אהא (במדבר י, לה) ויהי בנסוע הארון ויאמר משה קומה ה' ישראל מאי אמרו אמר ר' יצחק רוני רוני השיטה וכו'
Rav dit : d’après qui les Perses appellent-ils le livre dabir ? D’ici : « Et le nom de Devir était autrefois Kiryat-Sefer » (Jg 1, 11).
אמר רב כמאן קרו פרסאי לספרא דביר מהכא (שופטים א, יא) ושם דביר לפנים קרית ספר
Rav Achi dit : d’après qui les Perses appellent-ils la femme nidda dachtana ? D’ici : « Car j’ai la manière [derekh] des femmes » (Gn 31, 35).
רב אשי אמר כמאן קרו פרסאי לנידה דשתנא מהכא (בראשית לא, לה) כי דרך נשים לי
Original : Avodah Zarah 24b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.