Structure du débat :Baraïta 1Objection 1Preuve 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
« Et le soleil s’arrêta, et la lune se tint immobile, jusqu’à ce que la nation se fût vengée de ses ennemis. N’est-ce pas écrit dans le livre du Juste ? » (Jos 10, 13). Qu’est-ce que le livre du Juste [hayachar] ? Rabbi ’Hiya bar Abba dit au nom de Rabbi Yo’hanan : c’est le livre d’Abraham, Isaac et Jacob, qui sont appelés justes, ainsi qu’il est dit : « Que mon âme meure de la mort des justes » (Nb 23, 10).
(יהושע י, יג) וידום השמש וירח עמד עד יקום גוי אויביו הלא היא כתובה על ספר הישר מאי ספר הישר א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן זה ספר אברהם יצחק ויעקב שנקראו ישרים שנא' (במדבר כג, י) תמות נפשי מות ישרים
Et où y est-il fait allusion ? « Et sa descendance remplira les nations » (Gn 48, 19). [Quand remplira-t-elle les nations ?] Au moment où le soleil s’arrêta pour Josué : « Et le soleil s’arrêta au milieu du ciel et ne se hâta pas de se coucher, environ un jour entier » (Jos 10, 13).
והיכא רמיזא (בראשית מח, יט) וזרעו יהיה מלא הגוים [אימתי יהיה מלא הגוים] בשעה שעמדה לו חמה ליהושע (יהושע י, יג) ויעמד השמש בחצי השמים ולא אץ לבוא כיום תמים
Et combien [de temps] ? Rabbi Yehochoua ben Lévi dit : vingt-quatre [heures] : il avança six [heures] et s’arrêta six, avança six et s’arrêta six ; l’ensemble fut comme un jour entier.
וכמה א"ר יהושע בן לוי עשרים וארבעה [שעי] אזיל שית וקם שית אזיל שית וקם שית כולה מלתא כיום תמים
Rabbi Elazar dit : trente-six : il avança six et s’arrêta douze, avança six et s’arrêta douze ; son arrêt fut comme un jour entier. Rabbi Chmouel bar Na’hmani dit : quarante-huit : il avança six et s’arrêta douze, avança six et s’arrêta vingt-quatre, [ainsi qu’il est dit :] « et ne se hâta pas de se coucher, environ un jour entier » ; on en déduit qu’au début ce n’était pas comme un jour entier.
ר' אלעזר אמר שלשים ושית אזיל שית וקם תריסר אזיל שית וקם תריסר עמידתו כיום תמים רבי שמואל בר נחמני אמר ארבעים ושמונה אזיל שית וקם תריסר אזיל שית וקם עשרים וארבעה [שנאמר] ולא אץ לבוא כיום תמים מכלל דמעיקרא לאו כיום תמים [הוה]
Certains disent qu’ils sont en désaccord sur l’ajout : Rabbi Yehochoua ben Lévi dit vingt-quatre : il avança six et s’arrêta douze, avança six et s’arrêta douze ; son arrêt fut comme un jour entier. Rabbi Elazar dit trente-six : il avança six et s’arrêta douze, avança six et s’arrêta vingt-quatre : « et ne se hâta pas de se coucher, environ un jour entier ».
א"ד בתוספתא פליגי ר' יהושע בן לוי אמר עשרים וארבעה אזיל שית וקם תריסר אזיל שית וקם תריסר עמידתו כיום תמים ר"א אמר שלשים ושש אזיל שית וקם תריסר אזיל שית וקם עשרים וארבעה ולא אץ לבוא כיום תמים
Rabbi Chmouel bar Na’hmani dit quarante-huit : il avança six et s’arrêta vingt-quatre, avança six et s’arrêta vingt-quatre ; [le verset] compare son arrêt à son coucher : de même que son coucher fut comme un jour entier, de même son arrêt fut comme un jour entier.
ר' שמואל בר נחמני אמר ארבעים ושמונה אזיל שית וקם עשרים וארבעה אזיל שית וקם כ"ד מקיש עמידתו לביאתו מה ביאתו כיום תמים אף עמידתו כיום תמים
Il a été enseigné : de même que le soleil s’arrêta pour Josué, de même le soleil s’arrêta pour Moïse et pour Nakdimon ben Gourion. Pour Josué, ce sont des versets ; pour Nakdimon ben Gourion, c’est une tradition ; pour Moïse, d’où le savons-nous ? On l’apprend de « je commencerai », « je commencerai » : il est écrit ici : « Je commencerai à répandre ta terreur » (Dt 2, 25), et il est écrit là, au sujet de Josué : « Je commencerai à te grandir » (Jos 3, 7).
תנא כשם שעמדה לו חמה ליהושע כך עמדה לו חמה למשה ולנקדימון בן גוריון יהושע קראי נקדימון בן גוריון גמרא למשה מנלן אתיא אחל אחל כתיב הכא (דברים ב, כה) אחל תת פחדך וכתיב התם ביהושע אחל גדלך
Et Rabbi Yo’hanan dit : on l’apprend de « répandre », « livrer » : il est écrit ici : « Je commencerai à répandre ta terreur », et il est écrit au sujet de Josué : « Le jour où l’Éternel livra l’Amorréen » (Jos 10, 12).
ורבי יוחנן אמר אתיא תת תת כתיב הכא אחל תת פחדך וכתיב ביהושע (יהושע י, יב) ביום תת ה' את האמורי
Rabbi Chmouel bar Na’hmani dit : tu l’apprends du verset lui-même : « Ceux qui entendront parler de toi trembleront et frémiront devant toi » (Dt 2, 25). Quand ont-ils tremblé et frémi devant toi ? Au moment où le soleil s’arrêta pour Moïse.
ר' שמואל בר נחמני אמר מגופיה דקרא שמעת ליה (דברים ב, כה) אשר ישמעון שמעך ורגזו וחלו מפניך אימתי רגזו וחלו מפניך בשעה שעמדה לו חמה למשה
On objecta : « Il n’y eut pas de jour comme celui-là, ni avant ni après » (Jos 10, 14). — Si tu veux, dis : les heures ne furent pas aussi nombreuses ; et si tu veux, dis : il n’y eut pas de grêlons, ainsi qu’il est écrit : « Et comme ils fuyaient devant les enfants d’Israël, à la descente de Beth-Horon, l’Éternel lança sur eux du ciel de grosses pierres jusqu’à Azéka, et ils moururent » (Jos 10, 11).
מיתיבי ולא היה כיום ההוא לפניו ואחריו איבעית אימא שעות הוא דלא הוו נפיש כולי האי ואיבעית אימא אבני ברד לא הוו דכתיב (יהושע י, יא) ויהי בנוסם מפני בני ישראל הם במורד בית חורון וה' השליך עליהם אבנים גדולות מן השמים עד עזקה וימותו
Il est écrit : « Et il dit d’enseigner aux enfants de Juda [le chant de] l’arc ; voici, il est écrit dans le livre du Juste » (2 S 1, 18). Qu’est-ce que le livre du Juste ? Rabbi ’Hiya bar Abba dit au nom de Rabbi Yo’hanan : c’est le livre d’Abraham, Isaac et Jacob, qui sont appelés justes, ainsi qu’il est écrit à leur sujet : « Que mon âme meure de la mort des justes, et que ma fin soit comme la leur » (Nb 23, 10).
כתיב (שמואל ב א, יח) ויאמר ללמד בני יהודה קשת הנה כתובה על ספר הישר מאי ספר הישר א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן זה ספר אברהם יצחק ויעקב שנקראו ישרים דכתיב בהו (במדבר כג, י) תמות נפשי מות ישרים ותהי אחריתי כמוהו
Et où y est-il fait allusion ? « Juda, toi, tes frères te loueront ; ta main sera sur la nuque de tes ennemis » (Gn 49, 8). Et quelle guerre exige la main face à la nuque ? Dis-le : c’est l’arc.
והיכא רמיזא יהודה אתה יודוך אחיך ידך בעורף אויביך ואיזו היא מלחמה שצריכה יד כנגד עורף הוי אומר זו קשת
Rabbi Elazar dit : c’est le livre du Deutéronome. Et pourquoi l’appelle-t-on livre du Juste ? Parce qu’il y est écrit : « Tu feras ce qui est juste et bon aux yeux de l’Éternel » (Dt 6, 18). Et où y est-il fait allusion ? « Ses mains combattront pour lui » (Dt 33, 7). Et quelle guerre exige les deux mains ? Dis-le : c’est l’arc.
ר"א אומר זה ספר משנה תורה ואמאי קרו ליה ספר הישר דכתיב (דברים ו, יח) ועשית הישר והטוב בעיני ה' והיכא רמיזא ידיו רב לו ואיזו היא מלחמה שצריכה שתי ידים הוי אומר זו קשת
Rabbi Chmouel bar Na’hmani dit : c’est le livre des Juges. Et pourquoi l’appelle-t-on livre du Juste ? Parce qu’il y est écrit : « En ces jours-là, il n’y avait pas de roi en Israël ; chacun faisait ce qui était juste à ses yeux » (Jg 17, 6). Et où y est-il fait allusion ? « Afin que les générations des enfants d’Israël connaissent [et] qu’on leur enseigne la guerre » (Jg 3, 2). Et quelle guerre exige un enseignement ? Dis-le : c’est l’arc.
ר' שמואל בר נחמני אמר זה ספר שופטים ואמאי קרו ליה ספר הישר דכתיב (שופטים יז, ו) בימים ההם אין מלך בישראל איש הישר בעיניו יעשה והיכא רמיזא (שופטים ג, ב) למען דעת דורות בני ישראל ללמדם מלחמה ואיזו היא מלחמה שצריכה לימוד הוי אומר זו קשת
Et d’où savons-nous qu’il est écrit au sujet de Juda ? Car il est écrit : « Qui de nous montera le premier contre le Cananéen pour le combattre ? Et l’Éternel dit : Juda montera » (Jg 1, 1-2).
ומנלן דביהודה כתיב דכתיב (שופטים א, א) מי יעלה לנו בתחלה אל הכנעני להלחם בו ויאמר ה' יהודה יעלה
« Et le cuisinier leva le gigot et ce qui était dessus, et le plaça devant Saül » (1 S 9, 24). Que signifie « et ce qui était dessus » ? Rabbi Yo’hanan dit : le gigot et la queue grasse. Que signifie « et ce qui était dessus » ? Que le gigot est contigu à la queue grasse.
(שמואל א ט, כד) וירם הטבח את השוק והעליה וישם לפני שאול מאי והעליה ר' יוחנן אומר שוק ואליה מאי והעליה דמסמכא שוק לאליה
Et Rabbi Elazar dit : le gigot et la poitrine. Que signifie « et ce qui était dessus » ? Qu’on pose la poitrine sur le gigot lorsqu’on veut l’agiter, et qu’on l’agite. Et Rabbi Chmouel bar Na’hmani dit : le gigot et l’os de la hanche. Que signifie « et ce qui était dessus » ? L’os de la hanche se trouve au-dessus du gigot.
ורבי אלעזר אומר שוק וחזה מאי והעליה דמחית לה לחזה עילויה דשוק כי בעי אנופי ומנפי ליה ורבי שמואל בר נחמני אמר שוק ושופי מאי והעליה שופי עילויה דשוק קאי:
Une femme ne s’isolera pas avec eux : de quoi s’agit-il ? Si l’on dit : avec un seul [homme], est-ce permis de la même manière avec un Israélite ? Nous avons pourtant appris : un homme ne s’isolera pas avec deux femmes [, a fortiori une femme avec un homme] !
לא תתייחד אשה עמהם: במאי עסקינן אילימא בחד דכוותה גבי ישראל מי שרי והתנן לא יתייחד איש אחד עם שתי נשים
Original : Avodah Zarah 25a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.