il est astreint à la réjouissance ; mais celui qui n’entend ni ne parle, le fou et le mineur sont exempts même de la réjouissance, puisqu’ils sont exempts de tous les commandements énoncés dans la Torah. En quoi diffère la comparution, dont ils sont exempts, de la réjouissance, à laquelle ils sont astreints ?
חייב בשמחה ואת שאינו לא שומע ולא מדבר ושוטה וקטן פטורין אף מן השמחה הואיל ופטורין מכל מצות האמורות בתורה מאי שנא לענין ראיה דפטירי ומאי שנא לענין שמחה דמחייבי
Pour la comparution, on déduit « paraître » de « paraître » [employé à propos] du Hakhel, car il est écrit : « Rassemble le peuple, les hommes, les femmes et les enfants » (Dt 31, 12), et il est écrit : « Quand tout Israël viendra pour paraître » (Dt 31, 11).
לענין ראיה גמר ראיה ראיה מהקהל דכתיב (דברים לא, יב) הקהל את העם האנשים והנשים והטף וכתיב (דברים לא, יא) בבא כל ישראל לראות
Et là, d’où le savons-nous ? Car il est écrit : « Afin qu’ils entendent et afin qu’ils apprennent » (Dt 31, 12), et il a été enseigné : « afin qu’ils entendent » exclut celui qui parle sans entendre ; « et afin qu’ils apprennent » exclut celui qui entend sans parler.
והתם מנלן דכתיב (דברים לא, יב) למען ישמעו ולמען ילמדו ותניא למען ישמעו פרט למדבר ואינו שומע ולמען ילמדו פרט לשומע ואינו מדבר
Faut-il en conclure que celui qui ne parle pas n’apprend pas ? Or il y avait ces deux muets dans le voisinage de Rabbi — les fils de la fille de Rabbi Yo’hanan ben Goudgada, et certains disent les fils de la sœur de Rabbi Yo’hanan — qui, chaque fois que Rabbi entrait dans la maison d’étude, entraient, s’asseyaient devant [les Sages], hochaient la tête et remuaient les lèvres.
למימרא דכי לא משתעי לא גמר והא הנהו תרי אילמי דהוו בשבבותיה דרבי בני ברתיה דרבי יוחנן בן גודגדא ואמרי לה בני אחתיה דרבי יוחנן דכל אימת דהוה עייל רבי לבי מדרשא הוו עיילי ויתבי קמייהו ומניידי ברישייהו ומרחשין שפוותייהו
Rabbi implora la miséricorde [divine] en leur faveur, ils furent guéris, et l’on découvrit qu’ils avaient appris la halakha, le Sifra, le Sifré et tout le Talmud.
Mar Zoutra dit : lis-y « afin qu’ils enseignent ». Rav Achi dit : c’est certainement « afin qu’ils enseignent », car si tu pensais [qu’il faut lire] « afin qu’ils apprennent », [au sens où] celui qui ne parle pas n’apprend pas, [alors] puisque celui qui n’entend pas n’apprend pas [non plus],
אמר מר זוטרא קרי ביה למען ילמדו רב אשי אמר ודאי למען ילמדו הוא דאי סלקא דעתך למען ילמדו וכיון דלא משתעי לא גמר וכיון דלא שמע לא גמר
Mais ce « à leurs oreilles » n’est-il pas nécessaire [pour enseigner] : aux oreilles de tout Israël ? Cela se déduit de « devant tout Israël ». — [Si l’on n’avait que] « devant tout Israël », j’aurais pu dire : même s’ils n’entendent pas ; le Miséricordieux a [donc] écrit « à leurs oreilles », [à condition] qu’ils entendent.
והאי באזניהם מבעי ליה באזניהם דכולהו ישראל ההוא מנגד כל ישראל נפקא אי מנגד כל ישראל הוה אמינא אע"ג דלא שמעי כתב רחמנא באזניהם והוא דשמעי
Mais « regalim » n’est-il pas nécessaire pour exclure ceux qui ont des jambes de bois ? Cela se déduit de « pe’amim » (fois), car il a été enseigné : « pe’amim » ne désigne rien d’autre que les pieds, et ainsi il est dit : « Le pied la foule, les pieds du pauvre, les pas (pa’amei) des indigents » (Is 26, 6), et il est dit : « Que tes pas (pe’amayikh) sont beaux dans tes sandales, fille de prince » (Ct 7, 2).
והא רגלים מבעי ליה פרט לבעלי קבין ההוא מפעמים נפקא דתניא פעמים אין פעמים אלא רגלים וכן הוא אומר (ישעיהו כו, ו) תרמסנה רגל רגלי עני פעמי דלים ואומר (שיר השירים ז, ב) מה יפו פעמיך בנעלים בת נדיב
Rava expliqua : que signifie ce qui est écrit : « Que tes pas sont beaux dans tes sandales, fille de prince » ? Combien sont beaux les pieds d’Israël lorsqu’ils montent en pèlerinage ! « Fille de prince » : fille d’Abraham notre père, qui est appelé « prince », ainsi qu’il est dit : « Les princes des peuples se sont rassemblés, peuple du Dieu d’Abraham » (Ps 47, 10). Le Dieu d’Abraham, et non le Dieu d’Isaac et de Jacob ? Mais [c’est] le Dieu d’Abraham, qui fut le premier des convertis.
דרש רבא מאי דכתיב מה יפו פעמיך בנעלים בת נדיב כמה נאין רגליהן של ישראל בשעה שעולין לרגל בת נדיב בתו של אברהם אבינו שנקרא נדיב שנאמר (תהלים מז, י) נדיבי עמים נאספו עם אלהי אברהם אלהי אברהם ולא אלהי יצחק ויעקב אלא אלהי אברהם שהיה תחילה לגרים
Rav Kahana dit : Rav Natan bar Minyomi expliqua au nom de Rabbi Tan’houm : que signifie ce qui est écrit : « Et la citerne était vide, il n’y avait pas d’eau » (Gn 37, 24) ? Puisqu’il est dit « et la citerne était vide », ne sais-je pas qu’il n’y avait pas d’eau ? Mais d’eau, il n’y en avait pas ; mais des serpents et des scorpions, il y en avait.
אמר רב כהנא דרש רב נתן בר מניומי משום ר' תנחום מאי דכתיב (בראשית לז, כד) והבור רק אין בו מים משמע שנאמר והבור רק איני יודע שאין בו מים אלא מים אין בו אבל נחשים ועקרבים יש בו
Les Sages ont enseigné : il arriva que Rabbi Yo’hanan ben Berouka et Rabbi Éléazar ben ’Hisma allèrent saluer Rabbi Yehochoua à Peki’in. Il leur dit : quelle nouveauté y a-t-il eu aujourd’hui à la maison d’étude ? Ils lui dirent : nous sommes tes disciples et c’est de ton eau que nous buvons. Il leur dit : malgré cela, il est impossible qu’une maison d’étude soit sans nouveauté.
ת"ר מעשה ברבי יוחנן בן ברוקה ורבי אלעזר (בן) חסמא שהלכו להקביל פני ר' יהושע בפקיעין אמר להם מה חידוש היה בבית המדרש היום אמרו לו תלמידיך אנו ומימיך אנו שותין אמר להם אף על פי כן אי אפשר לבית המדרש בלא חידוש
De qui était-ce le Chabbat ? C’était le Chabbat de Rabbi Éléazar ben Azaria. Et sur quoi portait l’aggada aujourd’hui ? Ils lui dirent : sur la section du Hakhel. Et qu’a-t-il expliqué à son sujet ?
שבת של מי היתה שבת של ר' אלעזר בן עזריה היתה ובמה היתה הגדה היום אמרו לו בפרשת הקהל ומה דרש בה
« Rassemble le peuple, les hommes, les femmes et les enfants » (Dt 31, 12) : si les hommes viennent pour étudier [et] les femmes viennent pour entendre, pourquoi les enfants viennent-ils ? Afin de donner une récompense à ceux qui les amènent. Il leur dit : vous aviez en main une belle perle et vous vouliez m’en priver !
(דברים לא, יב) הקהל את העם האנשים והנשים והטף אם אנשים באים ללמוד נשים באות לשמוע טף למה באין כדי ליתן שכר למביאיהן אמר להם מרגלית טובה היתה בידכם ובקשתם לאבדה ממני
Il expliqua encore : « Tu as fait de l’Éternel l’objet de ta parole aujourd’hui… et l’Éternel a fait de toi l’objet de Sa parole aujourd’hui » (Dt 26, 17-18).
ועוד דרש (דברים כו, יז) את ה' האמרת היום וה' האמירך היום
Le Saint, béni soit-Il, dit à Israël : vous avez fait de Moi une entité unique au monde, et Je ferai de vous une entité unique au monde. Vous avez fait de Moi une entité unique au monde, car il est écrit : « Écoute, Israël, l’Éternel est notre Dieu, l’Éternel est un » (Dt 6, 4) ; et Je ferai de vous une entité unique au monde, ainsi qu’il est dit :
אמר להם הקב"ה לישראל אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם ואני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם דכתיב (דברים ו, ד) שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד ואני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם שנאמר
Original : Chagigah 3a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.