Et les Sages ? Que le Miséricordieux n’écrive alors ni le vav ni « prémices » !
ורבנן לא נכתוב רחמנא לא וי"ו ולא ראשית
’Houlin 135b חולין
Et Rabbi El’aï ? Puisque celle-ci est une sainteté de valeur et celle-là une sainteté du corps, il les a séparées puis de nouveau réunies.
ורבי אלעאי איידי דהאי קדושת דמים והאי קדושת הגוף פסיק להו והדר ערבי להו
Et si tu veux, dis : l’association avec un idolâtre, pour la terouma, les Sages la soumettent à l’obligation, ainsi qu’on l’a enseigné : Un Israélite et un idolâtre qui ont acheté un champ en association : le non-dîmé et le profane sont mélangés l’un à l’autre ; ce sont les paroles de Rabbi. Rabban Chimon ben Gamliel dit : La part de l’Israélite est soumise, et celle de l’idolâtre est exempte.
ואיבעית אימא שותפות עובד כוכבים בתרומה רבנן חיובי מחייבי דתניא ישראל ועובד כוכבים שלקחו שדה בשותפות טבל וחולין מעורבים זה בזה דברי רבי רבן שמעון בן גמליאל אומר של ישראל חייב ושל עובד כוכבים פטור
Ils ne divergent qu’en ceci : l’un pense qu’il y a rétroactivité de la désignation (beréra), et l’autre pense qu’il n’y a pas de beréra ; mais l’association avec un idolâtre, de l’avis de tous, est soumise.
עד כאן לא פליגי אלא דמר סבר יש ברירה ומר סבר אין ברירה אבל שותפות דעובד כוכבים דברי הכל חייבת
Et si tu veux, dis : selon Rabbi El’aï, l’une et l’autre se déduisent de « ton petit bétail ».
ואי בעית אימא תרוייהו לר' אלעאי מצאנך נפקא
L’association avec un idolâtre, quelle en est la raison ? Parce que [le bien] n’est pas spécifiquement à [l’Israélite] ; à l’égard d’un Israélite non plus, il n’est pas spécifiquement à lui. Et les Sages ? L’idolâtre n’est pas sujet à l’obligation, l’Israélite est sujet à l’obligation.
שותפות דעובד כוכבים מאי טעמא דלא מייחדא ליה לישראל נמי לא מייחדא ליה ורבנן עובד כוכבים לאו בר חיובא הוא ישראל בר חיובא הוא
Rava a dit : Rabbi El’aï admet pour la terouma, bien qu’il soit écrit : « Ton blé » (Dt 18, 4) — le tien, oui ; celui d’une association, non.
אמר רבא מודה רבי אלעאי בתרומה אע"ג דכתיב (דברים יח, ד) דגנך דידך אין דשותפות לא
[Car] le Miséricordieux a écrit : « Vos prélèvements ». Mais alors, pourquoi ai-je besoin de « ton blé » ? Pour exclure l’association avec un idolâtre.
כתב רחמנא תרומותיכם אלא דגנך למה לי למעוטי שותפות עובד כוכבים
La ’hala, bien qu’il soit écrit « prémices » et qu’on puisse dire : déduisons « prémices »–« prémices » des prémices de la tonte : de même que là-bas l’association n’est pas [soumise], de même ici l’association n’est pas [soumise], [il admet pourtant], car le Miséricordieux a écrit : « Vos pâtes » (Nb 15, 21).
חלה אע"ג דכתיב ראשית ואיכא למימר נילף ראשית ראשית מראשית הגז מה להלן דשותפות לא אף כאן דשותפות לא כתב רחמנא (במדבר טו, כא) עריסותיכם
La raison est donc qu’il est écrit « vos pâtes » ; sinon, j’aurais dit : déduisons « prémices »–« prémices » des prémices de la tonte. Au contraire, déduisons de la terouma !
אלא טעמא דכתיב עריסותיכם הא לאו הכי הוה אמינא נילף ראשית ראשית מראשית הגז אדרבה נילף מתרומה
C’est bien ainsi. Mais alors, pourquoi ai-je besoin de « vos pâtes » ? [Pour indiquer] la mesure de vos pâtes.
ה"נ אלא עריסותיכם למה לי כדי עריסותיכם
Le coin du champ (péa), bien qu’il soit écrit « ton champ » — le tien, oui ; une association, non — le Miséricordieux a écrit : « Et quand vous moissonnerez la moisson de votre terre » (Lv 19, 9). Mais alors, pourquoi ai-je besoin de « ton champ » ? Pour exclure l’association avec un idolâtre.
פאה אע"ג דכתיב שדך דידך אין שותפות לא כתב רחמנא (ויקרא יט, ט) ובקצרכם את קציר ארצכם אלא שדך ל"ל למעוטי שותפות עובד כוכבים
Le premier-né, bien qu’il soit écrit : « Tout premier-né qui naîtra dans ton gros bétail et dans ton petit bétail » (Dt 15, 19) — le tien, oui ; celui d’une association, non —
בכורה אע"ג דכתיב (דברים טו, יט) כל הבכור אשר יולד בבקרך ובצאנך דידך אין דשותפות לא
le Miséricordieux a écrit : « Et les premiers-nés de votre gros bétail et de votre petit bétail » (Dt 12, 6). Mais alors, pourquoi ai-je besoin de « et ton petit bétail » ? Pour exclure l’association avec un idolâtre.
כתב רחמנא (דברים יב, ו) ובכורות בקרכם וצאנכם אלא וצאנך למה לי למעוטי שותפות עובד כוכבים
La mezouza, bien qu’il soit écrit : « Ta maison » (Dt 6, 9) — la tienne, oui ; une association, non — le Miséricordieux a écrit : « Afin que se multiplient vos jours et les jours de vos fils » (Dt 11, 21). Mais alors, « ta maison », pourquoi vient-il ? Pour [l’enseignement] de Rabba, car Rabba a dit :
מזוזה אף על גב דכתיב (דברים ו, ט) ביתך דידך אין שותפות לא כתב רחמנא (דברים יא, כא) למען ירבו ימיכם וימי בניכם ואלא ביתך למאי אתא לכדרבה דאמר רבה
Original : Chullin 135b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.