de même que le jugement se fait de jour, ici aussi de jour.
מה משפט ביום אף כאן ביום:
Meguila 21a מגילה
Structure du débat :Michna 1Baraïta 1Question 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
« Pour briser la nuque de la génisse. » Ceux de l’école de Rabbi Yanaï ont dit : Il est écrit à son sujet [le terme] « expiation », comme pour les sacrifices. « Pour la purification du lépreux. » Car il est écrit : « Telle sera la loi du lépreux, au jour de sa purification » (Lv 14, 2).
ולעריפת העגלה: אמרי דבי רבי ינאי כפרה כתיב בה כקדשים: ולטהרת מצורע: דכתיב (ויקרא יד, ב) זאת תהיה תורת המצורע ביום טהרתו:
« Toute la nuit est valable pour moissonner l’omer, etc. » Car le maître a dit : La moisson et le compte [se font] la nuit, et l’apport de jour. « Et pour brûler les graisses et les membres. » Car il est écrit : « Toute la nuit jusqu’au matin » (Lv 6, 2).
כל הלילה כשר לקצירת העומר וכו': דאמר מר קצירה וספירה בלילה והבאה ביום: ולהקטר חלבים ואברים: דכתיב (ויקרא ו, ב) כל הלילה עד הבוקר:
« Voici la règle : une chose dont le précepte est de jour est valable toute la journée. » « Voici la règle » vient inclure quoi ? Elle vient inclure la disposition des coupes [d’encens] et le retrait des coupes,
זה הכלל דבר שמצותו ביום כשר כל היום: זה הכלל לאתויי מאי לאתויי סידור בזיכין וסלוק בזיכין
et [c’est] selon Rabbi Yossé, car il est enseigné : Rabbi Yossé dit : Si l’on a retiré l’ancien [pain] le matin et disposé le nouveau le soir, cela ne fait rien.
וכר' יוסי דתניא רבי יוסי אומר סילק את הישנה שחרית וסידר את החדשה ערבית אין בכך כלום
Et comment j’accomplis [le verset] : « Devant l’Éternel, perpétuellement » (Lv 24, 8) ? [En ce sens] que la table ne soit pas sans pain.
ומה אני מקיים ((ויקרא כד, ח) לפני ה' תמיד) שלא יהא שולחן בלא לחם:
« Une chose dont le précepte est de nuit est valable toute la nuit. » [Cela vient] inclure quoi ?
דבר שמצותו בלילה כשר כל הלילה: לאתויי מאי
Cela vient inclure la consommation des sacrifices pascals, et contrairement à Rabbi Éléazar ben Azaria. Car il est enseigné : « Ils mangeront la chair en cette nuit » (Ex 12, 8). Rabbi Éléazar ben Azaria a dit : Il est dit ici « en cette nuit » et il est dit plus loin : « Je passerai dans le pays d’Égypte en cette nuit » (Ex 12, 12) ; de même que là c’est jusqu’à minuit, ici aussi jusqu’à minuit.
לאתויי אכילת פסחים ודלא כר' אלעזר בן עזריה דתניא ואכלו את הבשר בלילה הזה א"ר אלעזר בן עזריה נאמר כאן בלילה הזה ונאמר להלן (שמות יב, יב) ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה מה להלן עד חצות אף כאן עד חצות:
Nous reviendrons à toi, [chapitre] « Celui qui lit à rebours ».
הדרן עלך הקורא למפרע
MICHNA: Celui qui lit la Méguila [peut le faire] debout ou assis. Qu’une seule personne l’ait lue ou que deux l’aient lue [ensemble], ils sont quittes. Là où l’on a coutume de dire la bénédiction, on la dira ; et [là où l’on a coutume] de ne pas la dire, on ne la dira pas.
מתני׳ הקורא את המגילה עומד ויושב קראה אחד קראוה שנים יצאו מקום שנהגו לברך יברך ושלא לברך לא יברך
Le lundi, le jeudi et le Chabbat à min’ha, on appelle trois [personnes à la lecture] ; on n’en retranche pas et on n’en ajoute pas, et on ne conclut pas par [une lecture] des Prophètes. Celui qui ouvre et celui qui clôt la lecture de la Torah disent une bénédiction avant elle et après elle.
בשני וחמישי בשבת במנחה קורין שלשה אין פוחתין מהן ואין מוסיפין עליהן ואין מפטירין בנביא הפותח והחותם בתורה מברך לפניה ולאחריה
Aux néoménies et pendant les demi-fêtes, on appelle quatre [personnes] ; on n’en retranche pas et on n’en ajoute pas, et on ne conclut pas par les Prophètes. Celui qui ouvre et celui qui clôt la lecture de la Torah disent une bénédiction avant elle et après elle.
בראשי חדשים ובחולו של מועד קורין ארבעה אין פוחתין מהן ואין מוסיפין עליהן ואין מפטירין בנביא הפותח והחותם בתורה מברך לפניה ולאחריה
Voici la règle : tout [jour] qui comporte un sacrifice supplémentaire sans être un jour de fête, on appelle quatre [personnes] ; un jour de fête, cinq ; à Yom Kippour, six ; le Chabbat, sept. On n’en retranche pas, mais on peut en ajouter, et l’on conclut par les Prophètes. Celui qui ouvre et celui qui clôt la lecture de la Torah disent une bénédiction avant elle et après elle.
זה הכלל כל שיש בו מוסף ואינו יום טוב קורין ארבעה ביום טוב חמשה ביוה"כ ששה בשבת שבעה אין פוחתין מהן אבל מוסיפין עליהן ומפטירין בנביא הפותח והחותם בתורה מברך לפניה ולאחריה:
GUEMARA: Il est enseigné : Ce qui n’est pas le cas pour la Torah. D’où ces paroles ? Rabbi Abbahou a dit : Car le verset dit : « Et toi, ici, tiens-toi avec Moi » (Dt 5, 28). Et Rabbi Abbahou a dit : Si le verset n’était pas écrit, il serait impossible de le dire : pour ainsi dire, le Saint, béni soit-Il, aussi se tenait debout.
גמ׳ תנא מה שאין כן בתורה מנהני מילי אמר רבי אבהו דאמר קרא (דברים ה, כח) ואתה פה עמד עמדי ואמר רבי אבהו אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו כביכול אף הקב"ה בעמידה
Et Rabbi Abbahou a dit : D’où [sait-on] qu’un maître ne doit pas s’asseoir sur un lit et enseigner à son disciple [assis] par terre ? Car il est dit : « Et toi, ici, tiens-toi avec Moi ».
וא"ר אבהו מנין לרב שלא ישב על גבי מטה וישנה לתלמידו על גבי קרקע שנאמר ואתה פה עמד עמדי
Nos maîtres ont enseigné : Depuis les jours de Moïse jusqu’à Rabban Gamliel, on n’étudiait la Torah que debout. Quand Rabban Gamliel mourut, la faiblesse descendit sur le monde et l’on étudia la Torah assis. Et c’est ce que nous avons appris : Quand Rabban Gamliel mourut, l’honneur de la Torah cessa.
ת"ר מימות משה ועד רבן גמליאל לא היו למדין תורה אלא מעומד משמת רבן גמליאל ירד חולי לעולם והיו למדין תורה מיושב והיינו דתנן משמת רבן גמליאל בטל כבוד תורה
Un verset dit : « Je demeurai [litt. je m’assis] sur la montagne » (Dt 9, 9), et un autre verset dit : « Et moi, je me tins sur la montagne » (Dt 10, 10). Rav a dit : Il se tenait debout pour apprendre et s’asseyait pour réviser. Rabbi ’Hanina a dit : Ni debout ni assis, mais incliné. Rabbi Yo’hanan a dit : « S’asseoir » n’est autre qu’une expression de séjour, ainsi qu’il est dit : « Vous demeurâtes à Kadech de nombreux jours » (Dt 1, 46). Rava a dit : Les choses faciles [il les apprenait] debout, et les difficiles assis.
כתוב אחד אומר (דברים ט, ט) ואשב בהר וכתוב אחד אומר (דברים י, י) ואנכי עמדתי בהר אמר רב עומד ולומד יושב ושונה ר' חנינא אמר לא עומד ולא יושב אלא שוחה רבי יוחנן אמר אין ישיבה אלא לשון עכבה שנאמר (דברים א, מו) ותשבו בקדש ימים רבים רבא אמר רכות מעומד וקשות מיושב:
« Qu’une seule personne l’ait lue ou que deux l’aient lue, ils sont quittes, etc. »
קראה אחד קראוה שנים יצאו וכו':
Original : Megillah 21a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.