Le serment d’Abimélekh fut rendu caduc (hou’hal), car il est écrit : « que tu ne me trahiras pas, ni moi, ni mon fils, ni mon petit-fils » (Gn 21, 23).
הוחל שבועתו של אבימלך דכתיב (בראשית כא, כג) אם תשקר לי ולניני ולנכדי
Sota 10a סוטה
Structure du débat :Baraïta 2Preuve 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
« Et l’enfant grandit, et l’Éternel le bénit » (Jg 13, 24). En quoi le bénit-Il ? Rav Yehouda a dit au nom de Rav : Il le bénit dans son membre : son membre était comme celui des [autres] hommes, mais sa semence était comme un torrent impétueux.
(שופטים יג, כד) ויגדל הנער ויברכהו ה' במה ברכו אמר רב יהודה אמר רב שברכו באמתו אמתו כבני אדם וזרעו כנחל שוטף
« Et Samson invoqua l’Éternel et dit : Éternel Dieu, souviens-Toi de moi, je T’en prie, et fortifie-moi, je T’en prie, seulement cette fois, et que je me venge des Philistins d’une seule vengeance pour mes deux yeux » (Jg 16, 28). Rav a dit : Samson dit devant le Saint, béni soit-Il : Maître du monde, souviens-Toi pour moi des vingt-(deux) années où j’ai jugé Israël, et je n’ai jamais dit à l’un d’eux : Porte-moi un bâton d’un endroit à un autre.
(שופטים טז, כח) ויקרא שמשון אל ה' ויאמר ה' אלהים זכרני נא וחזקני נא אך הפעם הזה ואנקמה נקם אחת משתי עיני מפלשתים אמר רב אמר שמשון לפני הקב"ה רבש"ע זכור לי עשרים (ושתים) שנה ששפטתי את ישראל ולא אמרתי לאחד מהם העבר לי מקל ממקום למקום
« Et Samson s’en alla et captura trois cents renards » (Jg 15, 4). Pourquoi des renards ? Rabbi Ivo bar Nagdi a dit au nom de Rabbi ’Hiya bar Abba : Samson dit : Que vienne celui qui recule, et qu’il se venge des Philistins, qui sont revenus sur leur serment.
(שופטים טו, ד) וילך שמשון וילכד שלש מאות שועלים מאי שנא שועלים אמר רבי איבו בר נגדי א"ר חייא בר אבא אמר שמשון יבא מי שחוזר לאחוריו ויפרע מפלשתים שחזרו בשבועתן
Il est enseigné : Rabbi Chimon le pieux a dit : Entre les épaules de Samson il y avait soixante coudées, ainsi qu’il est dit : « Et Samson resta couché jusqu’au milieu de la nuit ; il se leva au milieu de la nuit, saisit les battants de la porte de la ville et les deux montants, les arracha avec la barre et les mit sur ses épaules » (Jg 16, 3). Et nous avons appris par tradition que les battants [de la porte] de Gaza ne mesuraient pas moins de soixante coudées.
תניא א"ר שמעון החסיד בין כתיפיו של שמשון ששים אמה היה שנאמר (שופטים טז, ג) וישכב שמשון עד חצי הלילה ויקם בחצי הלילה ויאחז בדלתות שער העיר ובשתי המזוזות ויסעם עם הבריח וישם על כתיפיו וגמירי דאין דלתות עזה פחותות מששים אמה
« Et il tournait la meule (to’hen) dans la prison » (Jg 16, 21). Rabbi Yo’hanan a dit : « Moudre » n’est autre qu’un terme de transgression, et ainsi il est dit : « Que ma femme moule pour un autre » (Jb 31, 10). Cela enseigne que chacun lui amena sa femme dans la prison afin qu’elle conçoive de lui. Rav Papa a dit : C’est ce que disent les gens : « Devant le buveur de vin, du vin ; devant le laboureur, une corbeille de fourrage. »
(שופטים טז, כא) ויהי טוחן בבית האסורים א"ר יוחנן אין טחינה אלא לשון עבירה וכן הוא אומר (איוב לא, י) תטחן לאחר אשתי מלמד שכל אחד ואחד הביא לו את אשתו לבית האסורים כדי שתתעבר הימנו אמר רב פפא היינו דאמרי אינשי קמי דשתי חמרא חמרא קמי רפוקא גרידיא דובלא
Et Rabbi Yo’hanan a dit : Quiconque se débauche, sa femme se débauche à son encontre, ainsi qu’il est dit : « Si mon cœur s’est laissé séduire par une femme, et si j’ai guetté à la porte de mon prochain » (Jb 31, 9), et il est écrit : « que ma femme moule pour un autre, et que d’autres se courbent sur elle » (Jb 31, 10). C’est ce que disent les gens : « Lui chez les citrouilles, et sa femme chez les courgettes. »
וא"ר יוחנן כל המזנה אשתו מזננת עליו שנאמר (איוב לא, ט) אם נפתה לבי על אשה ועל פתח רעי ארבתי וכתיב תטחן לאחר אשתי ועליה יכרעון אחרין והיינו דאמרי אינשי איהו בי קארי ואיתתיה בי בוציני
Et Rabbi Yo’hanan a dit : Samson jugea Israël comme leur Père qui est aux cieux, ainsi qu’il est dit : « Dan jugera son peuple comme l’Unique, etc. » (Gn 49, 16). Et Rabbi Yo’hanan a dit : Samson fut appelé d’après le nom du Saint, béni soit-Il, ainsi qu’il est dit : « Car l’Éternel Dieu est un soleil (chémech) et un bouclier, etc. » (Ps 84, 12). S’il en est ainsi, [son nom] ne devrait pas être effacé [comme un nom divin] ! – Mais [il porte un nom] à l’image du nom du Saint, béni soit-Il : de même que le Saint, béni soit-Il, protège le monde entier, de même Samson protégea Israël en sa génération.
וא"ר יוחנן שמשון דן את ישראל כאביהם שבשמים שנאמר (בראשית מט, טז) דן ידין עמו כאחד וגו' וא"ר יוחנן שמשון על שמו של הקב"ה נקרא שנאמר (תהלים פד, יב) כי שמש ומגן ה' אלהים וגו' אלא מעתה לא ימחה אלא מעין שמו של הקב"ה מה הקב"ה מגין על כל העולם כולו אף שמשון מגין בדורו על ישראל
Et Rabbi Yo’hanan a dit : Balaam était boiteux d’une jambe, ainsi qu’il est dit : « Et il s’en alla clopinant (chefi) » (Nb 23, 3). Samson était boiteux des deux jambes, ainsi qu’il est dit : « une vipère (chefifon) sur le sentier » (Gn 49, 17).
וא"ר יוחנן בלעם חיגר ברגלו אחת היה שנאמר (במדבר כג, ג) וילך שפי שמשון חיגר בשתי רגליו היה שנאמר (בראשית מט, יז) שפיפן עלי ארח
Nos maîtres ont enseigné : Cinq ont été créés à l’image de ce qui est en haut, et tous ont été frappés en cela même : Samson dans sa force, Saül dans son cou, Absalom dans sa chevelure, Sédécias dans ses yeux, Asa dans ses pieds.
ת"ר חמשה נבראו מעין דוגמא של מעלה וכולן לקו בהן שמשון בכחו שאול בצוארו אבשלום בשערו צדקיה בעיניו אסא ברגליו
Samson dans sa force, car il est écrit : « Et sa force se retira de lui » (Jg 16, 19).
שמשון בכחו דכתיב (שופטים טז, יט) ויסר כחו מעליו
Saül dans son cou, car il est écrit : « Et Saül prit l’épée et se jeta dessus » (1 S 31, 4).
שאול בצוארו דכתיב (שמואל א לא, ד) ויקח שאול את החרב ויפל עליה
Absalom dans sa chevelure, comme nous allons l’expliquer plus loin. Sédécias dans ses yeux, car il est écrit : « Et il creva les yeux de Sédécias » (2 R 25, 7).
אבשלום בשערו כדבעינן למימר קמן צדקיה בעיניו דכתיב (מלכים ב כה, ז) ואת עיני צדקיהו עור
Asa dans ses pieds, car il est écrit : « Seulement, au temps de sa vieillesse, il fut malade des pieds » (1 R 15, 23). Et Rav Yehouda a dit au nom de Rav : La podagre le saisit. Mar Zoutra, fils de Rav Na’hman, dit à Rav Na’hman : À quoi ressemble la podagre ? Il lui répondit : À une aiguille dans la chair vive. D’où le savait-il ? Certains disent qu’il en souffrait lui-même ; d’autres disent qu’il l’avait entendu de son maître ; d’autres encore disent : « Le secret de l’Éternel est pour ceux qui Le craignent, et Il leur fait connaître Son alliance » (Ps 25, 14).
אסא ברגליו דכתיב (מלכים א טו, כג) רק לעת זקנתו חלה את רגליו ואמר רב יהודה אמר רב שאחזתו פדגרא א"ל מר זוטרא בריה דרב נחמן לרב נחמן היכי דמי פדגרא א"ל כמחט בבשר החי מנא ידע איכא דאמרי מיחש הוה חש ביה ואיכא דאמרי מרביה שמע ליה וא"ד (תהלים כה, יד) סוד ה' ליראיו ובריתו להודיעם
Rava enseigna : Pourquoi Asa fut-il puni ? Parce qu’il imposa la corvée aux disciples des Sages, ainsi qu’il est dit : « Et le roi Asa convoqua tout Juda, personne n’était exempté » (1 R 15, 22). Que signifie « personne n’était exempté » ? Rav Yehouda a dit au nom de Rav : Même le marié [sortant] de sa chambre et la mariée de son dais nuptial.
דרש רבא מפני מה נענש אסא מפני שעשה אנגריא בתלמידי חכמים שנאמר (מלכים א טו, כב) והמלך אסא השמיע את כל יהודה אין נקי מאי אין נקי אמר רב יהודה אמר רב אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה
Il est écrit : « Et Samson descendit à Timna » (Jg 14, 1), et il est écrit : « Voici que ton beau-père monte à Timna » (Gn 38, 13). Rabbi Éléazar a dit : Samson, qui s’y est avili, il est écrit à son sujet une descente ; Juda, qui s’y est élevé, il est écrit à son sujet une montée.
כתיב (שופטים יד, א) וירד שמשון תמנתה וכתיב (בראשית לח, יג) הנה חמיך עולה תמנתה א"ר אלעזר שמשון שנתגנה בה כתיב ביה ירידה יהודה שנתעלה בה כתיב ביה עליה
Rabbi Chmouel bar Na’hmani a dit : Il y avait deux Timna : l’une en contrebas, l’autre en hauteur.
ר' שמואל בר נחמני אמר שתי תמנאות היו חדא בירידה וחדא בעליה
Rav Papa a dit : Il y avait une seule Timna : celui qui venait de ce côté-ci descendait, et celui qui venait de ce côté-là montait, comme Verdounia, Bei Bari et le marché de Narech.
רב פפא אמר חדא תמנה הואי דאתי מהאי גיסא ירידה ודאתי מהאי גיסא עליה כגון ורדוניא ובי בארי ושוקא דנרש
« Et elle s’assit à l’entrée d’Énaïm » (Gn 38, 14). Rabbi Alexandri a dit : Cela enseigne qu’elle alla s’asseoir à l’entrée de [la tente de] notre père Abraham, un endroit que tous les yeux (énayim) guettaient pour le voir. Rabbi ’Hanin a dit au nom de Rav : C’est un endroit qui s’appelle Énaïm, et ainsi il est dit : « Tapoua’h et Haénam » (Jos 15, 34).
(בראשית לח, יד) ותשב בפתח עינים א"ר אלכסנדרי מלמד שהלכה וישבה לה בפתחו של אברהם אבינו מקום שכל עינים צופות לראותו ר' חנין א"ר מקום הוא ששמו עינים וכן הוא אומר (יהושע טו, לד) תפוח והעינם
Rabbi Chmouel bar Na’hmani a dit : Elle donna des « yeux » [des arguments clairs] à ses paroles. Lorsqu’il la sollicita, il lui dit : « Es-tu peut-être une étrangère ? » Elle lui répondit : « Je suis convertie. » « Es-tu peut-être une femme mariée ? » Elle lui répondit : « Je suis libre. » « Ton père a-t-il peut-être reçu des fiançailles pour toi ? » Elle lui répondit : « Je suis orpheline. » « Es-tu peut-être impure ? » Elle lui répondit : « Je suis pure. »
ר' שמואל בר נחמני אמר שנתנה עינים לדבריה כשתבעה אמר לה שמא נכרית את אמרה ליה גיורת אני שמא אשת איש את אמרה ליה פנויה אני שמא קיבל בך אביך קידושין אמרה ליה יתומה אני שמא טמאה את אמרה ליה טהורה אני
« Et il planta un échel à Beer-Chéva » (Gn 21, 33). Rech Lakich a dit : Cela enseigne qu’il fit un verger et y planta toutes sortes de fruits savoureux.
(בראשית כא, לג) ויטע אשל בבאר שבע אמר ריש לקיש מלמד שעשה פרדס ונטע בו כל מיני מגדים
Rabbi Yehouda et Rabbi Ne’hémia [en discutent] : l’un dit : un verger ; l’autre dit : une auberge. Selon celui qui dit « un verger », cela correspond bien à ce qui est écrit : « et il planta » ; mais selon celui qui dit « une auberge », que signifie « et il planta » ? Comme il est écrit : « Et il plantera les tentes de son palais, etc. » (Dn 11, 45).
רבי יהודה ורבי נחמיה חד אמר פרדס וחד אמר פונדק בשלמא למ"ד פרדס היינו דכתיב ויטע אלא למ"ד פונדק מאי ויטע כדכתיב (דניאל יא, מה) ויטע אהלי אפדנו וגו'
« Et il invoqua là le nom de l’Éternel, Dieu du monde » (Gn 21, 33). Rech Lakich a dit : Ne lis pas vayikra [« il invoqua »],
ויקרא שם בשם ה' אל עולם אמר ריש לקיש אל תיקרי ויקרא
Original : Sotah 10a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.