Structure du débat :Michna 1Baraïta 1Question 4Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Rabbi ’Hanan a dit : Même si le maître des songes dit à un homme : Demain il mourra, qu’il ne s’abstienne pas d’implorer la miséricorde, comme il est dit : « Car dans la multitude des songes il y a des vanités et beaucoup de paroles, mais crains Dieu » (Qo 5, 6).
א"ר חנן אפי' בעל החלומות אומר לו לאדם למחר הוא מת אל ימנע עצמו מן הרחמים שנאמר (קהלת ה, ו) כי ברוב חלומות והבלים ודברים הרבה כי את האלהים ירא
Que signifie « le mur » ? Rabbi Chimon ben Lakich a dit : Des parois (kirot) de son cœur, comme il est dit : « Mes entrailles, mes entrailles ! Je souffre ! Les parois de mon cœur ! », etc. (Jr 4, 19).
מאי קיר אמר רשב"ל מקירות לבו שנא' (ירמיהו ד, יט) מעי מעי אוחילה קירות לבי וגו'
Rabbi Lévi a dit : Au sujet du mur. Il dit devant Lui : Maître du monde, si pour la Sunamite, qui n’avait fait qu’un seul petit mur, Tu as fait revivre son fils, le père de mon père [Salomon], qui a recouvert tout le Sanctuaire d’argent et d’or, à plus forte raison ! « Souviens-Toi, je T’en prie, que j’ai marché devant Toi avec vérité et d’un cœur entier, et que j’ai fait ce qui est bien à tes yeux » (Is 38, 3).
ר' לוי אמר על עסקי הקיר אמר לפניו רבונו של עולם ומה שונמית שלא עשתה אלא קיר אחת קטנה החיית את בנה אבי אבא שחפה את ההיכל כולו בכסף ובזהב על אחת כמה וכמה (ישעיהו לח, ג) זכר נא את אשר התהלכתי לפניך באמת ובלב שלם והטוב בעיניך עשיתי
Que signifie « j’ai fait ce qui est bien à tes yeux » ? Rav Yehouda a dit au nom de Rav : Qu’il juxtaposait la [bénédiction de la] délivrance à la prière. Rabbi Lévi a dit : Qu’il cacha le livre des remèdes.
מאי והטוב בעיניך עשיתי א"ר יהודה אמר רב שסמך גאולה לתפלה ר' לוי אמר שגנז ספר רפואות
Pour trois, on l’approuva : il cacha le livre des remèdes, et on l’approuva ; il brisa le serpent d’airain, et on l’approuva ; il traîna les ossements de son père sur une civière de cordes, et on l’approuva.
על ג' הודו לו גנז ספר רפואות והודו לו כתת נחש הנחשת והודו לו גירר עצמות אביו על מטה של חבלים והודו לו
Et pour trois, on ne l’approuva pas : il boucha les eaux du Gui’hon, et on ne l’approuva pas ; il coupa [l’or] des portes du Sanctuaire et l’envoya au roi d’Assyrie, et on ne l’approuva pas ; il intercala [un mois dans] l’année en Nissan, et on ne l’approuva pas.
ועל ג' לא הודו לו סתם מי גיחון ולא הודו לו קצץ דלתות היכל ושגרם למלך אשור ולא הודו לו עבר ניסן בניסן ולא הודו לו
Ézéchias ne connaissait-il donc pas [le verset] : « Ce mois-ci sera pour vous le premier des mois » (Ex 12, 2) – ce mois-ci est Nissan, et aucun autre n’est Nissan ?
ומי לית ליה לחזקיהו (שמות יב, ב) החדש הזה לכם ראש חדשים זה ניסן ואין אחר ניסן
Il s’est plutôt trompé au sujet de [la règle] de Chmouel, car Chmouel a dit : On n’intercale pas l’année le trentième jour d’Adar, puisqu’il est susceptible d’être fixé comme [premier jour de] Nissan. Lui pensait : [l’argument] « puisqu’il est susceptible », nous ne le disons pas.
אלא טעה בדשמואל דאמר שמואל אין מעברין את השנה ביום שלשים של אדר הואיל וראוי לקובעו ניסן סבר הואיל וראוי לא אמרינן:
Rabbi Yo’hanan a dit au nom de Rabbi Yossé ben Zimra : Quiconque s’appuie sur son propre mérite, on le fait dépendre du mérite d’autrui ; et quiconque s’appuie sur le mérite d’autrui, on le fait dépendre de son propre mérite.
א"ר יוחנן משום ר' יוסי בן זמרא כל התולה בזכות עצמו תולין לו בזכות אחרים וכל התולה בזכות אחרים תולין לו בזכות עצמו
Moïse s’appuya sur le mérite d’autrui, comme il est dit : « Souviens-Toi d’Abraham, d’Isaac et d’Israël, tes serviteurs » (Ex 32, 13) ; on le fit dépendre de son propre mérite, comme il est dit : « Il parla de les exterminer, si Moïse, son élu, ne s’était tenu sur la brèche devant Lui pour détourner sa fureur de détruire » (Ps 106, 23).
משה תלה בזכות אחרים שנא' (שמות לב, יג) זכור לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך תלו לו בזכות עצמו שנאמר (תהלים קו, כג) ויאמר להשמידם לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו להשיב חמתו מהשחית
Ézéchias s’appuya sur son propre mérite, comme il est écrit : « Souviens-Toi, je T’en prie, que j’ai marché devant Toi » ; on le fit dépendre du mérite d’autrui, comme il est dit : « Je protégerai cette ville pour la sauver, à cause de Moi et à cause de David mon serviteur » (2 R 19, 34). C’est ce qu’a dit Rabbi Yehochoua ben Lévi, car Rabbi Yehochoua ben Lévi a dit : Que signifie ce qui est écrit : « Voici, pour la paix j’ai eu de l’amertume, de l’amertume » (Is 38, 17) ? Même au moment où le Saint, béni soit-Il, lui envoya la paix, cela lui fut amer.
חזקיהו תלה בזכות עצמו דכתיב זכר נא את אשר התהלכתי לפניך תלו לו בזכות אחרים שנא' (מלכים ב יט, לד) וגנותי אל העיר הזאת להושיעה למעני ולמען דוד עבדי והיינו דריב"ל דאמר ריב"ל מאי דכתיב (ישעיהו לח, יז) הנה לשלום מר לי מר אפי' בשעה ששיגר לו הקב"ה שלום מר הוא לו:
Rav et Chmouel[divergent]. L’un dit : C’était une chambre haute découverte, et ils la couvrirent [et la murèrent]. L’autre dit : C’était une grande galerie, et ils la divisèrent en deux [par un mur].
רב ושמואל חד אמר עלייה פרועה היתה וקירוה וחד אמר אכסדרה גדולה היתה וחלקוה לשנים
Selon celui qui dit que c’était une galerie, on comprend qu’il soit écrit « mur ». Mais selon celui qui dit que c’était une chambre haute, que signifie « mur » ?
בשלמא למ"ד אכסדרה היינו דכתיב קיר אלא למ"ד עלייה מאי קיר
Selon celui qui dit que c’était une chambre haute, on comprend qu’il soit écrit « chambre haute ». Mais selon celui qui dit que c’était une galerie, que signifie « chambre haute » ?
בשלמא למ"ד עלייה היינו דכתיב עליית אלא למ"ד אכסדרה מאי עליית
Abayé a dit – certains disent que c’est Rabbi Its’hak : Celui qui veut tirer profit [de l’hospitalité d’autrui] peut en profiter, comme Élisée ; et celui qui ne veut pas en profiter n’en profitera pas, comme Samuel de Rama, comme il est dit : « Puis il revenait à Rama, car là était sa maison » (1 S 7, 17). Et Rabbi Yo’hanan a dit : [Cela signifie] que partout où il allait, sa maison était avec lui.
אמר אביי ואיתימא ר' יצחק הרוצה להנות יהנה כאלישע ושאינו רוצה להנות אל יהנה כשמואל הרמתי שנאמר (שמואל א ז, יז) ותשובתו הרמתה כי שם ביתו וא"ר יוחנן שכל מקום שהלך שם ביתו עמו.
« Elle dit à son mari : Voici, je sais que c’est un saint homme de Dieu » (2 R 4, 9). Rabbi Yossé bar ’Hanina a dit : On apprend d’ici que la femme reconnaît mieux les hôtes que l’homme.
(מלכים ב ד, ט) ותאמר אל אישה הנה נא ידעתי כי איש אלהים קדוש הוא א"ר יוסי בר' חנינא מכאן שהאשה מכרת באורחין יותר מן האיש
« C’est un saint » – comment le savait-elle ? Rav et Chmouel[divergent]. L’un dit : Elle n’avait jamais vu de mouche passer sur sa table. L’autre dit : Elle avait étendu un drap de lin sur son lit et n’y avait pas vu d’émission séminale.
קדוש הוא מנא ידעה רב ושמואל חד אמר שלא ראתה זבוב עובר על שולחנו וחד אמר סדין של פשתן הציעה על מטתו ולא ראתה קרי עליו
« C’est un saint. » Rabbi Yossé bar ’Hanina a dit : Lui est saint, mais son serviteur n’est pas saint, comme il est dit : « Gué’hazi s’approcha pour la repousser » (2 R 4, 27). Rabbi Yossé bar ’Hanina a dit : Il la saisit par la splendeur de sa beauté [sa poitrine].
קדוש הוא א"ר יוסי בר' חנינא הוא קדוש ומשרתו אינו קדוש (שנא') (מלכים ב ד, כז) ויגש גיחזי להדפה א"ר יוסי בר' חנינא שאחזה בהוד יפיה.
« Qui passe chez nous continuellement (tamid) » (2 R 4, 9). Rabbi Yossé bar ’Hanina a dit au nom de Rabbi Eliézer ben Yaakov : Quiconque accueille un disciple des sages dans sa maison et le fait profiter de ses biens, l’Écriture le considère comme s’il offrait les sacrifices perpétuels (tamid).
עובר עלינו תמיד א"ר יוסי בר' חנינא משום רבי אליעזר בן יעקב כל המארח תלמיד חכם בתוך ביתו ומהנהו מנכסיו מעלה עליו הכתוב כאילו מקריב תמידין.
Rabbi Yossé bar ’Hanina a dit encore au nom de Rabbi Eliézer ben Yaakov : Qu’un homme ne se tienne pas dans un endroit élevé pour prier, mais qu’il se tienne dans un endroit bas pour prier, comme il est dit : « Des profondeurs je T’invoque, Éternel » (Ps 130, 1).
וא"ר יוסי בר' חנינא משום ראב"י אל יעמוד אדם במקום גבוה ויתפלל אלא במקום נמוך ויתפלל שנא' (תהלים קל, א) ממעמקים קראתיך ה'
On a enseigné de même dans une baraïta : Qu’un homme ne se tienne ni sur une chaise, ni sur un tabouret, ni dans un endroit élevé pour prier, mais qu’il se tienne dans un endroit bas pour prier, car il n’y a pas de hauteur devant l’Omniprésent, comme il est dit : « Des profondeurs je T’invoque, Éternel », et il est écrit : « Prière du pauvre, lorsqu’il est accablé » (Ps 102, 1).
תניא נמי הכי לא יעמוד אדם לא על גבי כסא ולא ע"ג שרפרף ולא במקום גבוה ויתפלל אלא במקום נמוך ויתפלל לפי שאין גבהות לפני המקום שנאמר ממעמקים קראתיך ה' וכתיב (תהלים קב, א) תפלה לעני כי יעטוף.
Rabbi Its’hak a dit au nom de Rabbi Yo’hanan, au nom de Rabbi Yossé bar ’Hanina, au nom de Rabbi Eliézer ben Yaakov : Quiconque mange et boit et ensuite prie, l’Écriture dit de lui : « Et Moi, tu M’as jeté derrière ton dos (gavekha) » (1 R 14, 9). Ne lis pas gavekha (« ton dos »), mais gueékha (« ton orgueil »). Le Saint, béni soit-Il, dit : Après s’être enorgueilli, celui-ci a accepté sur lui le joug de la royauté des cieux !
(א"ד) א"ר יצחק א"ר יוחנן א"ר יוסי בר' חנינא משום ראב"י כל האוכל ושותה ואח"כ מתפלל עליו הכתוב אומר (מלכים א יד, ט) ואותי השלכת אחרי גויך אל תקרי גויך אלא גאיך אמר הקב"ה לאחר שנתגאה זה קבל עליו מלכות שמים:
On objecta : Celui qui récite au-delà n’a pas perdu ; il est comme quelqu’un qui lit dans la Torah, mais il récite deux bénédictions avant et une après. C’est une réfutation de Rav ’Hisda ! C’est une réfutation.
מיתיבי הקורא מכאן ואילך לא הפסיד כאדם שהוא קורא בתורה אבל מברך הוא שתים לפניה ואחת לאחריה תיובתא דרב חסדא תיובתא
Certains disent : Rav ’Hisda a dit au nom de Mar Oukva : Que signifie « n’a pas perdu » ? Qu’il n’a pas perdu les bénédictions. On a enseigné de même dans une baraïta : Celui qui récite au-delà n’a pas perdu ; il est comme quelqu’un qui lit dans la Torah, mais il récite deux bénédictions avant et une après.
איכא דאמרי אמר רב חסדא אמר מר עוקבא מאי לא הפסיד שלא הפסיד ברכות תניא נמי הכי הקורא מכאן ואילך לא הפסיד כאדם שקורא בתורה אבל מברך הוא שתים לפניה ואחת לאחריה
Rabbi Mani a dit : Celui qui récite le Chema en son temps est plus grand que celui qui étudie la Torah. Puisqu’on enseigne : « Celui qui récite au-delà n’a pas perdu ; il est comme quelqu’un qui lit dans la Torah », on en déduit que celui qui le récite en son temps est préférable.
א"ר מני גדול הקורא ק"ש בעונתה יותר מהעוסק בתורה מדקתני הקורא מכאן ואילך לא הפסיד כאדם הקורא בתורה מכלל דקורא בעונתה עדיף:
MICHNA: Beit Chammaï disent : Le soir, tout homme doit s’étendre pour réciter [le Chema], et le matin, il doit se tenir debout, comme il est dit : « Quand tu te couches et quand tu te lèves » (Dt 6, 7).
מתני׳ בית שמאי אומרים בערב כל אדם יטה ויקרא ובבקר יעמוד שנאמר (דברים ו, ז) ובשכבך ובקומך
S’il en est ainsi, pourquoi est-il dit : « Quand tu te couches et quand tu te lèves » ? [Cela signifie] au moment où les gens se couchent et au moment où les gens se lèvent.
אם כן למה נאמר ובשכבך ובקומך בשעה שבני אדם שוכבים ובשעה שבני אדם עומדים
Rabbi Tarfon a dit : Je voyageais sur la route et je me suis étendu pour réciter [le Chema] selon l’avis de Beit Chammaï, et je me suis mis en danger à cause des brigands.
א"ר טרפון אני הייתי בא בדרך והטתי לקרות כדברי ב"ש וסכנתי בעצמי מפני הלסטים
Ils lui dirent : Tu méritais d’être coupable envers toi-même, puisque tu as transgressé les paroles de Beit Hillel.
אמרו לו כדי היית לחוב בעצמך שעברת על דברי ב"ה:
Original : Berakhot 10b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.