On a compté les voix et conclu : Celui qui consacre avec sa part, que ce soit de sacrifices très saints ou de sacrifices de sainteté mineure, n’a pas consacré. Et Rav a dit : C’est encore objet de controverse. Abayé dit : Il est logique [de trancher] comme Rabbi Yo’hanan.
נמנו וגמרו המקדש בחלקו בין קדשי קדשים ובין קדשים קלים לא קידש ורב אמר עדיין היא מחלוקת אמר אביי כוותיה דר' יוחנן מסתברא
Car il a été enseigné : D’où [sait-on] qu’on ne partage pas des offrandes de farine contre des sacrifices animaux ? L’Écriture dit : « Et toute offrande qui sera cuite au four » (Lv 7, 9) … « sera à tous les fils d’Aaron » (Lv 7, 10).
דתניא מנין שאין חולקים מנחות כנגד זבחים ת"ל (ויקרא ז, ט) וכל מנחה אשר תאפה בתנור (ויקרא ז, י) לכל בני אהרן תהיה
On pourrait penser qu’on ne partage pas des offrandes de farine contre des sacrifices animaux, parce qu’elles ne les remplacent pas en cas de pauvreté, mais qu’on partage des offrandes de farine contre des oiseaux, puisqu’elles les remplacent en cas de pauvreté ; l’Écriture dit : « Et tout ce qui est préparé dans la poêle profonde … sera à tous les fils d’Aaron » (Lv 7, 9-10).
יכול לא יחלקו מנחות כנגד זבחים שלא קמו תחתיהם בדלות אבל יחלקו מנחות כנגד עופות שהרי קמו תחתיהן בדלות ת"ל (ויקרא ז, ט) וכל נעשה במרחשת לכל בני אהרן תהיה
On pourrait penser qu’on ne partage pas des offrandes de farine contre des oiseaux, car ceux-ci sont des espèces de sang et celles-là des espèces de farine, mais qu’on partage des oiseaux contre des sacrifices animaux, car les uns et les autres sont des espèces de sang ; l’Écriture dit : « Sur la plaque » (Lv 7, 9).
יכול לא יחלקו מנחות כנגד עופות שהללו מיני דמים והללו מיני קמחים אבל יחלקו עופות כנגד זבחים שהללו והללו מיני דמים ת"ל (ויקרא ז, ט) על מחבת
On pourrait penser qu’on ne partage pas des oiseaux contre des sacrifices animaux, car ceux-là se préparent à la main et ceux-ci avec un ustensile, mais qu’on partage des offrandes de farine contre des offrandes de farine, car les unes et les autres se préparent à la main ; l’Écriture dit : « Et toute offrande pétrie à l’huile … à tous les fils d’Aaron » (Lv 7, 10).
יכול לא יחלקו עופות כנגד זבחים שהללו מעשיהם ביד והללו מעשיהם בכלי אבל יחלקו מנחות כנגד מנחות שהללו והללו מעשיהם ביד ת"ל (ויקרא ז, י) וכל מנחה בלולה בשמן לכל בני אהרן
On pourrait penser qu’on ne partage pas [l’offrande de] la plaque contre [celle de] la poêle profonde, ni la poêle profonde contre la plaque, car celle-ci donne une préparation molle et celle-là une préparation dure, mais qu’on partage la plaque contre la plaque et la poêle profonde contre la poêle profonde, car les unes et les autres donnent une préparation dure, ou bien une préparation molle ; l’Écriture dit : « Ou sèche, elle sera à tous les fils d’Aaron » (Lv 7, 10).
יכול לא יחלקו מחבת כנגד מרחשת ומרחשת כנגד מחבת שזו מעשיהם רכים וזו מעשיהם קשים אבל יחלקו מחבת כנגד מחבת ומרחשת כנגד מרחשת שהללו והללו מעשיהם קשים אי נמי מעשיהם רכים ת"ל (ויקרא ז, י) וחרבה לכל בני אהרן תהיה
On pourrait penser qu’on ne partage pas les sacrifices très saints, mais qu’on partage les sacrifices de sainteté mineure ; l’Écriture dit : « Chacun comme son frère » (Lv 7, 10), et juste à côté : « S’il l’offre en action de grâce » (Lv 7, 12) : de même qu’on ne partage pas [contre d’autres] les sacrifices très saints, de même on ne partage pas les sacrifices de sainteté mineure.
יכול לא יחלקו בקדש הקדשים אבל יחלקו בקדשים קלים ת"ל (ויקרא ז, י) איש כאחיו וסמיך ליה (ויקרא ז, יב) אם על תודה כשם שאין חולקין בקדשי קדשים כך אין חולקים בקדשים קלים
« Chacun » : chaque homme a part, même s’il a un défaut ; mais le mineur n’a pas part, même s’il est sans défaut. Un Sifra anonyme, de qui est-il ? De Rabbi Yehouda ; et il dit qu’il n’y a là aucune règle d’échange de parts. Déduis-en cela.
איש איש חולק אפי' בעל מום ואין הקטן חולק ואפי' תם סתם ספרא מני ר' יהודה והוא קאמר דלית בה דין חלוקה כלל ש"מ
Rava dit : Et en faveur de Rav, n’a-t-il pas été enseigné ? Il a été enseigné : Les modestes retirent leurs mains et les gloutons partagent. — Que signifie « partagent » ? Ils s’emparent, comme l’enseigne la fin : Il arriva que quelqu’un s’empara de sa part et de la part de son compagnon, et on l’appela « fils de l’usurpateur » jusqu’au jour de sa mort.
אמר רבא וכרב מי לא תניא והתניא הצנועים מושכין את ידיהם והגרגרנים חולקים מאי חולקים חוטפים כדקתני סיפא מעשה באחד שחטף חלקו וחלק חברו והיו קוראין אותו בן חמצן עד יום מותו
Rabba bar Rav Chila dit : Quel en est le verset ? « Mon Dieu, délivre-moi de la main du méchant, de la paume de l’inique et de l’usurpateur [’homets] » (Ps 71, 4). Rabba dit : D’ici : « Apprenez à bien faire, recherchez le droit, redressez l’oppresseur [’hamots] » (Is 1, 17).
אמר רבה בר רב שילא מאי קראה (תהלים עא, ד) אלהי פלטני מיד רשע מכף מעול וחומץ רבה אמר מהכא (ישעיהו א, יז) למדו היטב דרשו משפט אשרו חמוץ
Avec la seconde dîme, que ce soit par erreur ou délibérément, il n’a pas consacré, selon Rabbi Meïr ; Rabbi Yehouda dit : Par erreur il n’a pas consacré, délibérément il a consacré, etc. D’où ces choses ? Rav A’ha, fils de Rava, dit au nom de la tradition : « Et toute dîme de la terre, de la semence de la terre, du fruit de l’arbre, elle est à l’Éternel, sainte pour l’Éternel » (Lv 27, 30) : elle est à l’Éternel, et non pour y consacrer une femme.
מעשר שני בין בשוגג בין במזיד לא קידש דברי ר' מאיר ר' יהודה אומר שוגג לא קידש מזיד קידש וכו' מנא הני מילי אמר רב אחא בריה דרבא משמיה דגמרא (ויקרא כז, ל) וכל מעשר הארץ מזרע הארץ מפרי העץ לה' הוא קדש לה' לה' הוא ולא לקדש בו אשה
Mais voici la terouma de la dîme, dont il est écrit : « Ainsi, vous aussi, vous prélèverez la terouma de l’Éternel » (Nb 18, 28), et nous avons appris : Celui qui consacre avec de la terouma, elle est consacrée ! — Il n’y est pas écrit « à l’Éternel ».
הרי תרומת מעשר דכתיב (במדבר יח, כח) כן תרימו גם אתם תרומת ה' ותנן המקדש בתרומה מקודשת דלא כתיב ביה לה'
Mais voici la ’hala, dont il est écrit : « Vous donnerez à l’Éternel » (Nb 15, 21), et nous avons appris : Celui qui consacre avec des teroumot, elle est consacrée ! — Il n’y est pas écrit « sainte ».
והרי חלה דכתיב בה (במדבר טו, כא) תתנו לה' ותנן המקדש בתרומות מקודשת דלא כתיב ביה קדש
Mais voici [les fruits de] la septième année, dont il est écrit : « C’est le jubilé, il sera saint pour vous » (Lv 25, 12), et nous avons appris : Celui qui consacre avec des fruits de la septième année, elle est consacrée ! — Il n’y est pas écrit « à l’Éternel ».
והרי שביעית דכתיב בה (ויקרא כה, יב) יובל הוא קדש תהיה לכם ותנן המקדש בפירות שביעית מקודשת דלא כתיב ביה לה'
Mais voici la terouma, dont il est écrit : « Israël est saint pour l’Éternel, prémices de sa récolte » (Jr 2, 3), et nous avons appris : Celui qui consacre avec de la terouma, elle est consacrée ! — Cela est écrit à propos d’Israël.
והרי תרומה דכתיב (ירמיהו ב, ג) קדש ישראל לה' ראשית תבואתו ותנן המקדש בתרומה מקודשת ההוא בישראל כתיב
Original : Kiddushin 53a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.