Et ce [verset] « dont tu te couvres », que [les Sages] en font-ils ? Ils en ont besoin pour ce qui est enseigné dans une baraïta : « Aux quatre coins de ton vêtement » (Dt 22, 12) : quatre, et non trois.
האי אשר תכסה בה מאי עבדי ליה מיבעי להו לכדתניא (דברים כב, יב) על ארבע כנפות כסותך ארבע ולא שלש
Tu dis : quatre et non trois ; ou bien n’est-ce que quatre et non cinq ? Lorsqu’il dit « dont tu te couvres », voilà que [le vêtement] à cinq [coins] est mentionné. Comment donc j’applique « aux quatre » ? Quatre, et non trois.
אתה אומר ארבע ולא שלש או אינו אלא ארבע ולא חמש כשהוא אומר אשר תכסה בה הרי בעלת חמש אמור ומה אני מקיים על ארבע ארבע ולא שלש
Et qu’as-tu vu pour inclure celui à cinq [coins] et exclure celui à trois ? J’inclus celui à cinq, car cinq comprend quatre, et j’exclus celui à trois, car trois ne comprend pas quatre.
ומה ראית לרבות בעלת חמש ולהוציא בעלת שלש מרבה אני בעלת חמש שיש בכלל חמש ארבע ומוציא אני בעלת שלש שאין בכלל שלש ארבע
Et les Sages, ce [verset] « vous le verrez » (Nb 15, 39), que font-ils avec ? Ils en ont besoin pour ce qui est enseigné dans une baraïta : « Vous le verrez et vous vous souviendrez » : vois ce commandement-ci et souviens-toi d’un autre commandement qui en dépend. Et lequel est-ce ? C’est la lecture du Chema, comme nous l’avons appris dans la Michna : À partir de quand lit-on le Chema le matin ? Dès que l’on distingue entre le bleu azur et le blanc.
ורבנן האי (במדבר טו, לט) וראיתם אותו מאי עבדי ליה מיבעי להו לכדתניא וראיתם אותו וזכרתם ראה מצוה זו וזכור מצוה אחרת התלויה בו ואיזו זו זו קרית שמע דתנן מאימתי קורין את שמע בשחרית משיכיר בין תכלת ללבן
Et il est enseigné dans une autre baraïta : « Vous le verrez et vous vous souviendrez » : vois ce commandement-ci et souviens-toi d’un autre commandement qui lui est juxtaposé. Et lequel est-ce ? C’est le commandement des mélanges [kilayim], comme il est écrit : « Tu ne porteras pas de chaatnez, laine et lin ensemble. Tu te feras des franges » (Dt 22, 11-12).
ותניא אידך וראיתם אותו וזכרתם ראה מצוה זו וזכור מצוה אחרת הסמוכה לה ואיזו זו זו מצות כלאים דכתיב (דברים כב, יא) לא תלבש שעטנז צמר ופשתים יחדו גדילים תעשה לך
Il est enseigné dans une autre baraïta : « Vous le verrez et vous vous souviendrez de tous les commandements de l’Éternel » : dès que l’homme est astreint à ce commandement-ci, il est astreint à tous les commandements. Et c’est [l’opinion de]Rabbi Chimon, qui dit que c’est un commandement positif lié au temps.
תניא אידך וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה' כיון שנתחייב אדם במצוה זו נתחייב בכל מצות כולן ור"ש היא דאמר מצות עשה שהזמן גרמא היא
Il est enseigné dans une autre baraïta : « Vous le verrez et vous vous souviendrez de tous les commandements de l’Éternel » : ce commandement pèse autant que tous les commandements réunis.
תניא אידך וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה' שקולה מצוה זו כנגד כל המצות כולן
Et il est enseigné dans une autre baraïta : « Vous le verrez, vous vous souviendrez et vous accomplirez » : la vue mène au souvenir, le souvenir mène à l’accomplissement. Et Rabbi Chimon bar Yo’haï dit : Quiconque est empressé à [accomplir] ce commandement mérite d’accueillir la face de la Présence divine. Il est écrit ici : « Vous le verrez », et il est écrit là-bas : « L’Éternel ton Dieu, tu Le craindras et Lui, tu Le serviras » (Dt 6, 13).
ותניא אידך וראיתם אותו וזכרתם ועשיתם ראיה מביאה לידי זכירה זכירה מביאה לידי עשיה ורשב"י אומר כל הזריז במצוה זו זוכה ומקבל פני שכינה כתיב הכא וראיתם אותו וכתיב התם (דברים ו, יג) את ה' אלהיך תירא ואותו תעבוד
Les Sages ont enseigné : Bien-aimés sont les [enfants d’]Israël, que le Saint, béni soit-Il, a entourés de commandements : des tefilin sur leur tête, des tefilin sur leur bras, des tsitsit à leurs vêtements et une mezouza à leurs portes. Et c’est à leur sujet que David a dit : « Sept fois par jour je Te loue pour Tes justes jugements » (Ps 119, 164).
ת"ר חביבין ישראל שסיבבן הקב"ה במצות תפילין בראשיהן ותפילין בזרועותיהן וציצית בבגדיהן ומזוזה לפתחיהן ועליהן אמר דוד (תהלים קיט, קסד) שבע ביום הללתיך על משפטי צדקך
Et lorsque David entra aux bains et se vit nu, il dit : Malheur à moi, qui me tiens nu, sans commandement ! Mais dès qu’il se souvint de la circoncision dans sa chair, son esprit s’apaisa. Après être sorti, il prononça à ce sujet un cantique, ainsi qu’il est dit : « Au chef de chœur, sur la huitième, psaume de David » (Ps 12, 1) : au sujet de la circoncision, qui a été donnée le huitième [jour].
ובשעה שנכנס דוד לבית המרחץ וראה עצמו עומד ערום אמר אוי לי שאעמוד ערום בלא מצוה וכיון שנזכר במילה שבבשרו נתיישבה דעתו לאחר שיצא אמר עליה שירה שנאמר (תהלים יב, א) למנצח על השמינית מזמור לדוד על מילה שניתנה בשמיני
Rabbi Eliézer ben Yaakov dit : Quiconque a des tefilin sur la tête, des tefilin au bras, des tsitsit à son vêtement et une mezouza à sa porte, tout est assuré pour qu’il ne pèche pas, ainsi qu’il est dit : « Le fil triple ne se rompt pas vite » (Qo 4, 12), et il est dit : « L’ange de l’Éternel campe autour de ceux qui Le craignent et il les délivre » (Ps 34, 8).
רבי אליעזר בן יעקב אומר כל שיש לו תפילין בראשו ותפילין בזרועו וציצית בבגדו ומזוזה בפתחו הכל בחיזוק שלא יחטא שנאמר (קהלת ד, יב) והחוט המשולש לא במהרה ינתק ואומר (תהלים לד, ח) חונה מלאך ה' סביב ליראיו ויחלצם
Il est enseigné dans une baraïta : Rabbi Meïr disait : En quoi le bleu azur [tekhelet] se distingue-t-il de toutes les couleurs ? Parce que l’azur ressemble à la mer, la mer ressemble au firmament, et le firmament au Trône de gloire, ainsi qu’il est dit : « Et sous Ses pieds, comme un ouvrage de brique de saphir, et comme l’essence même du ciel en pureté » (Ex 24, 10), et il est écrit : « Comme l’aspect d’une pierre de saphir, la forme d’un trône » (Ez 1, 26).
תניא היה ר' מאיר אומר מה נשתנה תכלת מכל מיני צבעונין מפני שהתכלת דומה לים וים דומה לרקיע ורקיע לכסא הכבוד שנאמר (שמות כד, י) ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר וכעצם השמים לטהר וכתיב (יחזקאל א, כו) כמראה אבן ספיר דמות כסא
Il est enseigné dans une baraïta : Rabbi Meïr disait : Plus grande est la punition pour [l’omission du fil] blanc que la punition pour [l’omission de] l’azur. Une parabole : à quoi cela ressemble-t-il ? À un roi de chair et de sang qui dit à deux de ses serviteurs ; à l’un il dit : Apporte-moi un sceau d’argile, et à l’autre il dit : Apporte-moi un sceau d’or. Tous deux furent négligents et n’apportèrent rien. Lequel d’entre eux mérite la plus grande punition ? Dis : celui à qui il a dit : Apporte-moi un sceau d’argile, et qui ne l’a pas apporté.
תניא היה רבי מאיר אומר גדול עונשו של לבן יותר מעונשו של תכלת משל למה הדבר דומה למלך בשר ודם שאמר לשני עבדיו לאחד אמר הבא לי חותם של טיט ולאחד אמר הבא לי חותם של זהב ופשעו שניהם ולא הביאו איזה מהן עונשו מרובה הוי אומר זה שאמר לו הבא לי חותם של טיט ולא הביא
Il est enseigné dans une baraïta : Rabbi Meïr disait : L’homme est tenu de dire cent bénédictions chaque jour, ainsi qu’il est dit : « Et maintenant, Israël, que (ma) l’Éternel ton Dieu demande-t-il de toi ? » [lire non pas ma, « que », mais méa, « cent »] » (Dt 10, 12).
תניא היה רבי מאיר אומר חייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום שנאמר (דברים י, יב) ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך
Il est enseigné dans une baraïta : Rabbi Meïr disait : L’homme est tenu de dire trois bénédictions chaque jour, et les voici : « qui m’a fait Israélite », « qui ne m’a pas fait femme », « qui ne m’a pas fait ignorant ».
תניא היה ר"מ אומר חייב אדם לברך שלש ברכות בכל יום אלו הן שעשאני ישראל שלא עשאני אשה שלא עשאני בור
Rav A’ha bar Yaakov entendit son fils qui disait la bénédiction « qui ne m’a pas fait ignorant ». Il lui dit : Jusque-là aussi ? Il lui répondit : Et quelle bénédiction dire alors ? « Qui ne m’a pas fait esclave » ? C’est [la même chose que] « femme » ! L’esclave
רב אחא בר יעקב שמעיה לבריה דהוה קא מברך שלא עשאני בור אמר ליה כולי האי נמי אמר ליה ואלא מאי מברך שלא עשאני עבד היינו אשה עבד
Original : Menachot 43b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.