Structure du débat :Michna 1Baraïta 1Question 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
« Et l’écrit de la lettre (nichtevan) était écrit en araméen et traduit en araméen » (Esd 4, 7) ; et il est écrit : « Ils ne pouvaient pas lire l’écriture ni en faire connaître l’interprétation au roi » (Dn 5, 8) ; et il est écrit : « Et il écrira la copie (michné) de cette Torah » (Dt 17, 18) : une écriture appelée à changer (lehichtanot).
(עזרא ד, ז) וכתב הנשתוון כתוב ארמית ומתורגם ארמית וכתיב (דניאל ה, ח) לא כהלין כתבא למיקרא ופשרא להודעא למלכא וכתיב (דברים יז, יח) וכתב את משנה התורה הזאת כתב הראוי להשתנות
Il est enseigné dans une baraïta : Rabbi dit : Au commencement, c’est dans cette écriture [assyrienne] que la Torah fut donnée à Israël. Lorsqu’ils fautèrent, elle se changea pour eux en [écriture] ro’ets ; lorsqu’ils se repentirent, on la leur rendit, car il est dit : « Revenez à la forteresse, captifs de l’espérance ; aujourd’hui encore Je déclare : Je te rendrai le double (michné) » (Za 9, 12).
תניא רבי אומר בתחלה בכתב זה ניתנה תורה לישראל כיון שחטאו נהפך להן לרועץ כיון שחזרו בהן החזירו להם שנאמר (זכריה ט, יב) שובו לביצרון אסירי התקוה גם היום מגיד משנה אשיב לך
Rabbi Chimon ben Éléazar dit au nom de Rabbi Eliézer ben Parta, qui l’a dit au nom de Rabbi Éléazar de Modiïn : Cette écriture n’a pas changé du tout, car il est dit : « les crochets (vavei) des colonnes » (Ex 27, 10) : de même que les colonnes n’ont pas changé, de même les crochets (vav) n’ont pas changé. Et il dit : « Et aux Juifs, selon leur écriture et selon leur langue » (Est 8, 9) : de même que leur langue n’a pas changé, de même leur écriture n’a pas changé.
רשב"א אומר משום ר' אליעזר בן פרטא שאמר משום רבי אלעזר המודעי כתב זה לא נשתנה כל עיקר שנאמר (שמות כז, י) ווי העמודים מה עמודים לא נשתנו אף ווים לא נשתנו ואומר (אסתר ח, ט) ואל היהודים ככתבם וכלשונם מה לשונם לא נשתנה אף כתבם לא נשתנה
Comment donc j’accomplis « la copie (michné) de cette Torah » ? Pour deux Torah : l’une qui sort et entre avec lui, et l’autre qui est déposée pour lui dans sa trésorerie. Celle qui sort et entre avec lui, il la fait en forme d’amulette et la suspend à son bras, car il est dit : « J’ai placé l’Éternel devant moi constamment » (Ps 16, 8).
אלא מה אני מקיים את משנה התורה הזאת לשתי תורות אחת שיוצאה ונכנסת עמו ואחת שמונחת לו בבית גנזיו אותה שיוצאה ונכנסת עמו עושה אותה כמין קמיע ותולה בזרועו שנאמר (תהלים טז, ח) שויתי ה' לנגדי תמיד
Et l’autre [Tanna], ce [verset] « J’ai placé », qu’y interprète-t-il ? Il lui est nécessaire pour [l’enseignement] de Rav ’Hana bar Bizna, car Rav ’Hana bar Bizna a dit au nom de Rabbi Chimon le Pieux : Celui qui prie doit se voir comme si la Présence divine était en face de lui, car il est dit : « J’ai placé l’Éternel devant moi constamment ».
ואידך האי שויתי מאי דריש ביה ההוא מיבעי ליה כדרב חנה בר ביזנא דאמר רב חנה בר ביזנא אר"ש חסידא המתפלל צריך שיראה עצמו כאילו שכינה כנגדו שנאמר שויתי ה' לנגדי תמיד
Selon Rabbi Chimon[ben Éléazar], qui dit que cette écriture n’a pas changé, que signifie « ils ne pouvaient pas lire l’écriture » ? Rav dit : C’était écrit pour eux en code (guimatria) : « יטת יטת אדך פוגחמט ».
לר"ש דאמר כתב זה לא נשתנה מאי לא כהלין כתבא למיקרא אמר רב בגימטריא איכתיב להון יטת יטת אידך פוגחמט
Que leur expliqua-t-il ? « Mené, mené, teqel, oufarsin » (Dn 5, 25) : « Mené, mené » : Dieu a compté ton royaume (et y a mis fin) ; « teqel » : tu as été pesé dans la balance et trouvé déficient ; « (parsin) » : ton royaume est divisé et donné aux Mèdes et aux Perses.
Et Chmouel dit : [C’était écrit :] « ממתוס ננקפי אאלרן » [les lettres disposées en colonnes]. Et Rabbi Yo’hanan dit : « אנם אנם לקת ניסרפו » [chaque mot à rebours]. Rav Achi dit : « נמא נמא קתל פורסין » [les deux premières lettres interverties].
ושמואל אמר ממתוס ננקפי אאלרן ור' יוחנן אמר אנם אנם לקת ניסרפו רב אשי אמר נמא נמא קתל פורסין:
MICHNA: On ne monte pas sur son cheval, on ne s’assied pas sur son trône, on ne se sert pas de son sceptre, et on ne le voit pas lorsqu’il se fait couper les cheveux, ni lorsqu’il est nu, ni lorsqu’il est au bain public, car il est dit : « Tu placeras, oui, tu placeras sur toi un roi » (Dt 17, 15) : que sa crainte soit sur toi.
מתני׳ אין רוכבין על סוסו ואין יושבין על כסאו ואין משתמשין בשרביטו ואין רואין אותו כשהוא מסתפר ולא כשהוא ערום ולא כשהוא בבית המרחץ שנאמר (דברים יז, טו) שום תשים עליך מלך שתהא אימתו עליך:
GUEMARA:Rav Yaakov dit au nom de Rabbi Yo’hanan : Abichag était permise à Salomon et interdite à Adonia. Permise à Salomon, car il était roi, et un roi se sert du sceptre d’un roi ; et interdite à Adonia, car il était un homme ordinaire.
גמ׳ אמר רב יעקב א"ר יוחנן אבישג מותרת לשלמה ואסורה לאדניה מותרת לשלמה דמלך היה ומלך משתמש בשרביטו של מלך ואסורה לאדניה דהדיוט הוא
Qu’en est-il d’Abichag ? Car il est écrit : « Et le roi David était vieux, avancé en âge, etc. Et ses serviteurs lui dirent : Qu’on cherche, etc. » (1 R 1, 1-2), et il est écrit : « Et ils cherchèrent une belle jeune fille, etc. » (1 R 1, 3), et il est écrit : « Et la jeune fille était extrêmement belle ; elle devint pour le roi une intendante et le servit » (1 R 1, 4). Elle lui dit : Épouse-moi. Il lui dit : Tu m’es interdite.
אבישג מאי היא דכתיב (מלכים א א, א) והמלך דוד זקן בא בימים וגו' ויאמרו לו עבדיו יבקשו וגו' וכתיב (מלכים א א, ג) ויבקשו נערה יפה וגו' וכתיב (מלכים א א, ד) והנערה יפה עד מאד ותהי למלך סוכנת ותשרתהו אמרה נינסבן אמר לה אסירת לי
Elle lui dit : Quand le voleur manque de courage, il se fait honnête. Il leur dit : Appelez-moi Bethsabée. Et il est écrit : « Et Bethsabée vint auprès du roi dans la chambre » (1 R 1, 15). Rav Yehouda dit au nom de Rav : À ce moment-là, Bethsabée s’essuya avec treize linges.
אמרה ליה חסריה לגנבא נפשיה לשלמא נקיט אמר להו קראו לי לבת שבע וכתיב (מלכים א א, טו) ותבא בת שבע אל המלך החדרה אמר רב יהודה אמר רב באותה שעה קינחה בת שבע בשלש עשרה מפות
Rav Chemen bar Abba dit : Viens et vois combien le divorce est difficile : car au roi David on permit l’isolement [avec Abichag], mais on ne lui permit pas de divorcer.
אמר רב שמן בר אבא בוא וראה כמה קשין גירושין שהרי דוד המלך התירו לו לייחד ולא התירו לו לגרש
Rabbi Eliézer dit : Quiconque divorce de sa première femme, même l’autel verse des larmes sur lui, car il est dit : « Et voici une seconde chose que vous faites : couvrir de larmes l’autel de l’Éternel, de pleurs et de gémissements, au point qu’Il ne se tourne plus vers l’offrande et ne l’agrée plus de votre main » (Ml 2, 13), et il est écrit : « Et vous dites : Pourquoi ? Parce que l’Éternel a été témoin entre toi et la femme de ta jeunesse, envers laquelle tu as été perfide, alors qu’elle est ta compagne et la femme de ton alliance » (Ml 2, 14).
א"ר אליעזר כל המגרש את אשתו ראשונה אפילו מזבח מוריד עליו דמעות שנאמר (מלאכי ב, יג) וזאת שנית תעשו כסות דמעה את מזבח ה' בכי ואנקה מאין עוד פנות אל המנחה ולקחת רצון מידכם וכתיב (מלאכי ב, יד) ואמרתם על מה על כי ה' העיד בינך ובין אשת נעוריך אשר אתה בגדתה בה והיא חברתך ואשת בריתך
Rabbi Yo’hanan dit — et certains disent Rabbi Éléazar : La femme d’un homme ne meurt que si on lui réclame de l’argent et qu’il n’en a pas, car il est dit : « Si tu n’as pas de quoi payer, pourquoi prendrait-on ton lit de dessous toi ? » (Pr 22, 27).
א"ר יוחנן ואיתימא ר' אלעזר אין אשתו של אדם מתה אלא אם כן מבקשין ממנו ממון ואין לו שנאמר (משלי כב, כז) ואם אין לך לשלם למה יקח משכבך מתחתיך
Et Rabbi Yo’hanan dit : Tout homme dont la première femme meurt, c’est comme si le Temple avait été détruit de son vivant, car il est dit : « Fils de l’homme, voici que Je te prends le délice de tes yeux par un fléau ; tu ne te lamenteras pas, tu ne pleureras pas, et tes larmes ne couleront pas » (Ez 24, 16), et il est écrit : « Et je parlai au peuple le matin, et ma femme mourut le soir » (Ez 24, 18), et il est écrit : « Voici que Je profane Mon Sanctuaire, l’orgueil de votre force, le délice de vos yeux » (Ez 24, 21).
וא"ר יוחנן כל אדם שמתה אשתו ראשונה כאילו חרב בהמ"ק בימיו שנאמר (יחזקאל כד, טז) בן אדם הנני לוקח ממך את מחמד עיניך במגפה לא תספד ולא תבכה ולא תבוא דמעתך וכתיב (יחזקאל כד, יח) ואדבר אל העם בבקר ותמת אשתי בערב וכתיב (יחזקאל כד, כא) הנני מחלל את מקדשי גאון עוזכם מחמד עיניכם
Rabbi Alexandri dit : Tout homme dont la femme meurt de son vivant, le monde s’obscurcit pour lui, car il est dit : « La lumière s’obscurcit dans sa tente, et sa lampe au-dessus de lui s’éteint » (Jb 18, 6). Rabbi Yossé bar ’Hanina dit : Ses pas se raccourcissent, car il est dit : « Ses pas vigoureux se resserrent » (Jb 18, 7). Rabbi Abbahou dit : Son conseil tombe, car il est dit : « Et son propre conseil le renverse » (Jb 18, 7).
אמר רבי אלכסנדרי כל אדם שמתה אשתו בימיו עולם חשך בעדו שנאמר (איוב יח, ו) אור חשך באהלו ונרו עליו ידעך ר' יוסי בר חנינא אמר פסיעותיו מתקצרות שנאמר (איוב יח, ז) יצרו צעדי אונו רבי אבהו אמר עצתו נופלת שנאמר (איוב יח, ז) ותשליכהו עצתו
Rabba bar bar ’Hana dit au nom de Rabbi Yo’hanan : Il est aussi difficile de les apparier que de fendre la mer Rouge, car il est dit : « Dieu fait habiter les solitaires dans une maison, Il fait sortir les captifs vers la prospérité (bakocharot) » (Ps 68, 7). (Ne lis pas « Il fait sortir les captifs », mais « comme Il fait sortir les captifs » ; ne lis pas bakocharot, mais bekhi vechirot, « pleurs et chants ».)
אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן קשה לזווגם כקריעת ים סוף שנאמר (תהלים סח, ז) אלהים מושיב יחידים ביתה מוציא אסירים בכושרות (אל תיקרי מוציא אסירים אלא כמוציא אסירים אל תיקרי בכושרות אלא בכי ושירות)
Vraiment ? Rav Yehouda n’a-t-il pas dit au nom de Rav : Quarante jours avant la formation de l’enfant, une voix céleste sort et dit : La fille d’Untel à Untel ! — Ce n’est pas difficile : ceci, pour la première union ; cela, pour la seconde union.
איני והאמר רב יהודה אמר רב ארבעים יום קודם יצירת הולד בת קול יוצאת ואומרת בת פלוני לפלוני לא קשיא הא בזווג ראשון הא בזווג שני
Rabbi Chmouel bar Na’hman dit : Pour toute chose il y a un remplacement, sauf pour la femme de la jeunesse, car il est dit : « Et la femme de la jeunesse, peut-elle être rejetée ? » (Is 54, 6). Rav Yehouda enseignait à Rav Its’hak, son fils : L’homme ne trouve de contentement qu’avec sa première femme, car il est dit : « Que ta source soit bénie, et réjouis-toi de la femme de
א"ר שמואל בר נחמן לכל יש תמורה חוץ מאשת נעורים שנא' (ישעיהו נד, ו) ואשת נעורים כי תמאס מתני לה רב יהודה לרב יצחק בריה אין אדם מוצא קורת רוח אלא מאשתו ראשונה שנא' (משלי ה, יח) יהי מקורך ברוך ושמח מאשת
Original : Sanhedrin 22a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.